מחלום למציאות

שנים אני נאבק במשקל שלי. נכון, אני נראה בסדר גמור. כשאנשים שואלים אותי מה פתאום אתה עוסק במשקל, הרי אתה נראה נהדר, אני עונה להם שזה מציק לי. מציק לי עודפי השומן שלא צריכים להיות שם. אני תופס את עצמי כאדם אתלטי, בעל כושר גבוה, ועדיין יושבים עלי, עד לאחרונה 89 ק"ג (גובה 182 ס"מ). המדידות מראות 20-21% אחוזי שומן. זאת כמות נורמלית לגבר בגילי, אך רחוק מהאידאל האתלטי שאליו אני שואף (6-13%).

למה אני שואף לשם? כי אני אוהב לטפס עליות מהר באופניים. פעם כשהייתי אלוף ישראל, טסתי בעליות כמו מנוע סילון. אף אחד לא ראה אותי בעליות. היום אני כבר מבוגר ב-22 שנים, וכבד ב- 27 ק"ג. כשמטפסים עליות יש לכך משמעות. תחשבו על טיפוס מדרגות, כשיש לך שק של 27 ק"ג על הגב. האם זה יגרום לכם לטפס מהר יותר?

בעלית "נשר" בחיפה (צלמת: הבת שלי, ראשית ירון)

נכון, אני לא רוצה להגיע למשקל של גיל 18, הייתי אז רזה בצורה מדאיגה (זאת למרות שאכלתי כ-4000 – 5000 קלוריות ביום). אבל הייתי רוצה להוריד כמה קילוגרמים טובים, כדי שיכולת טיפוס העליות שלי תשתפר.

את המסע להורדת המשקל התחלתי בספטמבר 2006. איך אני זוכר זאת? פשוט. זה היה סוף מלחמת לבנון השניה. במלחמה נאלצנו לסחוב ציוד כבד למרחקים ארוכים, כשמאחורי 12 שנה של חוסר פעילות גופנית. זה היה אסון-תודעתי מבחינתי. ביום הראשון, הרגליים כמעט לא החזיקו אותי. אך בתוך שבועיים של שהות בלבנון, מחסור חמור באוכל, ופעילות רבה, צנחו להם 10 ק"ג שלמים! באותו זמן, הייתי בעל כרס קטנה וחיננית (בה….), והיא נעלמה. בתוך שבועיים, הבטן הפכה לשטוחה.

עוצמת הזעזוע מהעדר הכושר בתחילת המלחמה, וגם השינויים המהירים במבנה הגוף, הובילו אתי למסקנה שכל עוד אני מגוייס למילואים, וצריך לשמור על כושר כדי לתפקד, עלי לחזור לכושר. המסקנה התחזקה כאשר בדיוק תוך חודשיים, חזר ועלה המשקל מ-80 ק"ג, ל-90 ק"ג, ואיתו חזרה לה הכרס למקומה. הבנתי שאני צריך לעשות משהו. הייתי בן 35 עם כרס קטנה ועתיד התפתחות רחב מידי. לא התחשק לי להשמין.

ואז עליתי על האופניים. התחלתי להתאמן, ובשלב מסויים הגעתי ל12 שעות רכיבה בשבוע. יחד עם השעות הללו על האופניים, ירד גם המשקל. בתוך כמה חודשים, חזרתי לשקול 80 ק"ג. חזרתי להיות מהיר, וטייס עליות.

אלא שלא יכולתי להתמיד ב-12 שעות בשבוע. לאדם שצריך לעבוד, 12 שעות, במיוחד כאשר אינני רוכב בשבתות, זה יותר מידי. נאלצתי להסתפק ב-5 עד 7 שעות בשבוע. ויחד עם ירידת השעות, עלה גם המשקל ל-84 ק"ג.

הבנתי שכדי לרדת במשקל, יהיה עלי לסתום את הפה. למזלי אישתי כבר הרגילה אותי לאכול אוכל דל-שומן ובריא. אילולא העבודה המסורה של חגית, אישתי, המוצא המזרח-אירופאי, טראומת השואה המשפחתית, ותרבות האוכל הנלוות אליה, היו דואגים שכבר אעבור את ה-100 ק"ג. אלא שחגית הצליחה להרגיל אותי לאוכל פשוט ובכמויות קטנות-יחסית.

ניסית המון דברים כדי לרדת במשקל. התחלתי לעבוד על פי לוח מוגדר של תזונה, אבל בדיוק אחר שבוע זה נגמר. ניסתי לאכול יותר בבוקר, ולהפסיק לאכול לאחר 22:00. וכל מה שניסתי לא עזר. המשקל הלך וטיפס אל 86 ק"ג. לאחר התאונה, ובגלל הבטלה, המשקל הגיע גם ל-89 ק"ג. באסה….

טוב, אני מאמן-לאיכות חיים, וזה די עיצבן אותי. אני יודע איך לגרום לעצמי להתאמן 6 שעות בשבוע. אני יודע איך ליצור לעצמי הרגלים, אבל באוכל לא הצלחתי לטפל.

אימון לאיכות חיים מבוסס על יצירת הרגלים חדשים, שמתאימים לחיי המאומן. ולכן בהרבה דברים ניתן ליצור שינוי בקלות, אך באוכל קשה מאד. איך אפשר ליצור שינוי אצל מישהו שמרגיש רעב, ולכן השינוי לא נוח לו? או איך ניתן ליצור שינוי אצל מישהו שיוריד את כמות האוכל? בקואצ'ינג, אתה בדרך כלל משנה הרגלים לחלוטין. אתה מפסיק להסתכל על הצד השלילי, ומסתכל על הצד החיובי. אתה לומד לנהל זמן. אבל אתה לא נשאר עם חצי הרגל – כלומר אתה לא חצי-אוכל. או שאתה מפסיק לאכול או שאתה אוכל. ולהפסיק לאכול אנו לא יכולים. אז מה עושים?

היה ברור לי שצריך למצוא פתרון שיאפשר לי לראות את ההשפעה של מעשי ברזולוציה של דקות. משהו שיתן לי פידבק מיידי כשאני מצליח ופידבק מיידי כשאני נכשל, וכך מיד אני יכול לתקן ולראות את ההצלחה שלי. חיפשתי זמן רב ולא מצאתי, עד שנתקלתי באפליקציה הבאה במקרה:

את האפליקציה ניתן למצוא כאן.

האפליקציה קלה ונוחה לשימוש. כל מה שצריך לעשות הוא להכניס כל פעם את הערך הקלורי של מה שאתם צורכים, ואם התאמנתם, את הערך הקלורי של האימון שלכם. ואז השעון באמצע מציג את המאזן בין המטבוליזם הבסיסי שלכם ביחס לאוכל ולאימונים, ואתם יכולים לראות אם אתם בפלוס או במינוס. המידע הנוסף, ואולי החשוב ביותר, הוא מראה לכם כמה גרם הורדתם. הרזולוציה של 10 גרם שומן, מאפשרת לכם להרגיש בקלות רבה יותר בשינוי, ותחושת ההצלחה, מגיעה מוקדם יותר. וכך בסוף יום, אתם יכולים להיות עם פחות 160 גרם שומן, אם הקפדתם להזין את הנתונים, להישאר במאזן שלילי ולהתאמן.

האפליקציה בנויה כך שאתם יכולים לאזן בין המשקל האמיתי למשקל שהוא מראה. נותנים לזה כמה שבועות לעבוד, ואז מווסתים את היחס האמיתי, כך שבקלות ניתן לקבל אומדן מדוייק מאד, על בסיס של הרגע, איפה אתם נמצאים מבחינת ירידה ועליה של משקל.

התפעול שלה קל ונוח. קל לי לחשב את כמות הקלוריות שאני צורך באימון, כיוון שאני עובד עם מד-דופק שמראה את צריכת הקלוריות (אני גם משתמש במד-הספק, שנותן מידע יותר מדוייק). את האוכל התרגלתי לשקול ולחשב לפני האכילה. יש לי משקל אלקטרוני במגרה שמתחת למשטח הכנה של האוכל.

הכוח של האפליקציה הזאת, הוא בכך שאתם מיד ממירים את תחושת הרעב החלקי, עם הערך הקלורי ש"תפסידו" אם תאכלו עכשיו משהו. זה מחנך מעולה, והתרגלתי כבר לא להרגיש את תחושת הרעב, ולהנות מההמרה של פחות אוכל, לירידה הולכת ומצטברת של משקל, על בסיס שעתי, יומי, שבועי וחודשי. התגובה המידית מחנכת אותי לאכול פחות.

אני דואג לאכול מאוזן, אבל פחות, ולא בנישנושים (כי אז אני צריך לחשב את הנישנוש, וזה מעצבן).

בינתיים זה עובד. המשקל ירד מ-89.1 ק"ג -20.1% שומן, בתחילת השבוע ל-86.5 ק"ג ו-19% אחוזי שומן, ואני מקווה לראות תוצאות בהמשך, ולראות האם ניתן יהיה להקפיד ולהמשיך בכך. אם אתם מתפלאים על הירידה המהירה באחוזי השומן, אז יש לזכור שאני עושה אימונים אינטנסיביים מאד. מתחילת השבוע כבר התאמנתי 4 שעות, באינטנסיביות מאד גבוה (מומצע דופק של  155-160, 3000 קלוריות מתחילת השבוע), בעוד הצריכה הקלורית הממוצעת של מזון עומדת כרגע על אזור 1400 קלוריות ליום.

מומחים ומנוסים בדיאטה יאמרו לכם שאין לכך שום משמעות. כל מי שמתחיל דיאטה חווה ירידה מהירה מאד במשקל בהתחלה. אני גם מודע לכך, אלא שנראה שדווקא הפידבק המהיר של המכשיר עושה את זה שונה. נצטרך להמתין ולראות האם האפליקציה עושה את זה. אמשיך לעדכן בהמשך ולראות האם זה רק "השבועיים הראשונים" או משהו שהפעם עליתי על משהו רציני.

בהצלחה,

טל

מחקר מ-2010 מראה כי אצל אוטיסטים נצפה חוסר תפקוד של אזור באמיגדלה (האזור במוח הקשור לרגשות, הבנת פרצופים ומסרים חברתיים).  המחקר מחזק את התיאוריה כי אוטיסטים, ואנשים המתקשים לזהות רגשות חברתיים, מושפעים מחוסר תפקוד ניורולוגי של רכיבים במוח המתאימים לזיהוי רגשות חברתיים. המחקר מאפשר לזהות לראשונה את האזורים הללו כנמצאים בפוזיפורם-אמיגדלה.

על פי התיאוריה שאני מפתח בעניין חרדה, סביר להניח שחוסר תפקוד ברמות שונות בפוזיפורם אמיגדלה, יביא לקושי-בהבנת תהליכים חברתיים. אנשים שסבלו מסביבה ביקורתית וניכנים בקושי כזה, יפתחו תחושות חרדה חברתית.