ראיית עולם חיובית

רבים מדברים על  תפיסת עולם חיובית. אך מהי בעצם אותה תפיסת עולם חיובית? מה המשמעות שלה? ממה היא בנויה, ולמה אנשים רואים את העולם כך? לאורך המפגשים עם אנשים שונים וקריאת מחקרים שונים, ניסתי לברר מהו ההבדל בין האנשים שחושבים חיובי, לאלו שחושבים שלילי. בפוסט הנוכחי, אנסה להציג את מסקנותי, ולהעמידן לדיון משותף.

 

אנו בוחרים את העולם

ראיית העולם כמקום רע, היא תופעה יותר נפוצה ממה שאנו מעריכים. כשאנו פותחים בבוקר חדשות, ושומעים על הרציחות, התאונות והשחיתויות, אנו מספקים צורך פנימי להתבונן על הסכנה שבעולם. כשאנו מרכלים, ומספרים כמה אדם א' הוא לא בסדר, וכמה אדם ב' הוא חסר התחשבות, אנו מתבוננים על העולם כמקום רע. כשאנו מתלוננים על הממשלה, אנו רואים את העולם כמקום שלילי.

רבים מאתנו, אינם מודעים לכך, אך הסיבה שאנו מסתכלים כך על העולם, נובעת מבחירה לא-מודעת, לקבל החלטות על העולם באמצעות מערכת ה-FFF, או באמצעות התחושות השליליות שהיא מייצרת. מערכת ה-FFF, היא מערכת קבלת החלטות למיקרי חרום, שנמצאת באזורים הקדמוניים של המוח. מערכת זאת מופעלת כאשר אנו מזהים סכנה. התגובה הראשונית בזמן סכנה, היא קפיאה במקום, לצורך התבוננות, ואיתור הסכנה (freeze). לאחר שאנו מזהים את הסכנה, במידה ואנו מעריכים שמקור הסכנה חזק מאתנו, ועלול לפגוע בנו אנו יכולים להחליט האם לברוח (Flight). אם אין לנו דרך בריחה או שאנו מעריכים שאנו יכולים להתגבר מקור הסכנה, על ידי תקיפתו, אנו יכולים לתקוף (Fight). כאשר אנו מזהים חוסר מוצא מהסכנה ואנו מעריכים שהסכנה גדולה מידי, מכדי שנוכל להתנגד לה, אנו נעדיף להראות כנועים, בתקווה שהתוקף, יראה בנו חסרי ערך, או שיחשוב אותנו למתים או חולים (Fright).

כאשר אנו מזהים סכנה, מערכת העצבים גורמת לשחרור אנדרנלין ואנדורפין לדם. האנדרנלין והאנודרפין, הם חומרים המעניקים תחושות טובות. האנודורפין הוא סוג של אופואיד פנימי, ולכן במידה רבה, הפעלה תדירה של מערכת ה-FFF, היא כמו התמכרות לאופיום.

הבעיה היא שלהתמכרות הזאת, כמו להרבה התמכרויות אחרות, יש השלכות שליליות. הדבר הראשון, הוא שהפעלה ממושכת של מערכת ה-FFF, גורמת לעליה בלחץ הדם, ולהתפתחות מחלות ממקור פיסכו-סומטי. ככל שאנו מתרגלים להגיב לעולם דרך מערכת ה-FFF, כך גם האינטראקציות שלנו עם העולם נפגעות. אנו מגיבים בשלילה, באגרסיביות, או בחרדה. הדבר יוצר אצל אנשים סביבנו תחושות לא נעימות, ולכן אנו עלולים לאבד קשרים עם ידידים וחברים, במיוחד, במקום העבודה. שם אינטראקציות תכופות של זעם/כעס/לשון-הרע, גורמות לאנשים להתרחק מאיתנו, ולירידת היכולת שלנו להתקדם, או להשתלב.

כך שלטווח הקצר, חווית העולם דרך מערכת ה-FFF, היא נעימה יותר וממכרת מאד, אך בטווח הארוך היא פוגעת ביכולת שלנו ליצור קשרים טובים, ולחיות חיים בריאים יותר. בנוסף, בגלל הפשטות של היכולת של מערכת ה-FFF לקבל החלטות, אנו נתקשה לפעול בצורה שקולה ומורכבת.
כדי להתמודד עם העולם בצורה מורכבת וב"כ יעילה יותר, עלינו לאמץ מערכת קבלת החלטות אחרת. מערכת ההחלטות לשיקולים מורכבים שנמצאת ב-PFC (האונה הקידמית). קבלת החלטות באמצעות ה-PFC היא מערכת שמשקללת מידע מאזורים שונים במוח, ומסוגלת לקבל החלטות מורכבות יותר. תלוי בדומיננטיות של המוח שלכם, היא משקללת הן נתונים אינטואיטיביים והן נתונים לוגיים, ולכן מאפשר אינטגרציה טובה של המידע. כדי לעבוד עם המערכת הזאת, יש צורך בשליטה עצמית טובה (self-control). מחקרים מראים שככל שאנשים מפעילים יותר יכולות שליטה עצמית, כך הם מצליחים יותר במקום העבודה שלהם ובקשרים החברתיים.

בטווח הקצר, מערכת ה-PFC אינה ממכרת, אלא אם אתם אנשים שאוהבים לחשוב בשביל הכיף (בעלי Need for cognition גבוה). אך ככל שמפעילים אותה יותר, כך מגלים שהיא יוצרת מערך תגמול טוב בהרבה מממערכת ה-FFF. שימוש יעיל יותר ב-PFC, מעלה את רמת הקשרים החברתיים שלכם, משפר את מיקומכם בעבודה, ומאפשר לכם להצליח טוב יותר במשימות לטווח ארוך.

 

מערכות קבלת החלטות שונות ותמונות עולם שונות


כאשר אנו משתמשים במערכת ה-FFF, העולם שאנו בוחרים לראות, הוא עולם של איומים, סכנות, התקפות וסבל. "העולם רע", "כולם כאן לא מתחשבים", "ההיא מרושעת", ו"המדינה פוגעת באזרחים". אנו יכולים לתקוף את העולם, בניסיון להכניע אותו, או לרכל על אחרים, כדי להכפיש את שמם. בפועל ההשפעה שלנו קטנה מאד, אם בכלל, ואנו אלו שנפגעים. מעט מאד טובה, אם בכלל, יוצאת ממערכת קבלת ההחלטות ה-FFF. ה-FFF נועדה לפעול, רק כאשר יש איום אמיתי ומידי. אם היינו הולכים בג'ונגל ושומעים רחש בשיחים, כדאי מאד נפעיל את מערכת ה-FFF. אם אנו רגע לפני תאונה, מערכת ה-FFF, יכולה לעשות פלאים. היא מצוינת בתגובות מהירות וחדות. היא יכולה להציל את חיינו. אך כאשר אנו נמצאים בעולם בו אין צורך בהחלטות מהירות כברק, ואפשר לשקול עוד קצת את התגובה שלנו, עדיף לנו בהחלט ללמוד להפעיל את מערכת ה-PFC.

במערכת ה-PFC, העולם צבוע במגוון צבעי הקשת. אנשים מורכבים, המציאות מעניינת. העולם הוא מושא לחקרנות, לסקנות ולעניין. האינטראקציות עם אנשים אינן מאיימות, או נצלניות, אלא מורכבות, מאתגרות, הדדיות ומהנות יותר. אנו לומדים על בני שיחנו. אנו חווים אותם על הטוב ועל הרע שבהם. האינטראקציה איתם מורכבת יותר. בד"כ הפעולות שלנו יהיו מורכבות יותר, חכמות יותר, יעילות יותר.

כיוון ששימוש ב-PFC, בד"כ דורש שלווה, אנשים מזהים שיחה מתוך שלווה, כאמירה חכמה יותר. אנשים יאהבו יותר להאזין לנו, והם יקבלו בצורה טובה יותר את דברינו ("דברי חכמים בנחת נשמעים, מזעקות מושל בכסילים (תרגום לאחר הפסיק: מי שמושל בטיפשים, עושה זאת בצעקות)", קוהלת, ט', י"ז).

 

איך מפעילים יותר את ה-PFC?


חשוב להבין, שכמו כל התמכרות, גם שימוש ב-FFF, הוא התמכרות. לכן, כדי להיגמל משימוש ב-FFF, יש לאט לאט, ובאופן מודע להתרגל להשתמש יותר ויותר ב-PFC. בכל פעם שאתם עומדים לקראת אינטראקציה עם אנשים שמעצבנים אותכם, התכוננו. נשמו עמוק לפני שאתם מגיבים אילהם. אם הם מעצבנים אתכם, אל תגיבו. ספרו עד 10. השתדלו לחשוב על הפעולות שלכם, לפני שאתם מגיבים. המנעו מאותם אנשים מעצבנים. כשיש סיטואציה מאיימת או מעצבנת, המנעו ממנה, או ספרו שוב עד 10, ותשתדלו להגיב ברגיעה.

אי-ידיעה, היא בסיס לכעס, חרדות ותחושת איום. השתדלו לפנות לעצמכם זמן, כדי לנסות להבין את הסיטואציות המאיימות/מעצבנות, וחשבו כיצד יכולת להגיב טוב יותר. העזרו בחבר או בבעל מקצוע, כדי להבין טוב יותר את הסיטואציות, וכיצד ניתן לגבש דרכי תגובה ומחשבה חלופיות.

הגמלות משימוש ב-FFF, אינה מתרחשת במהירות. השימוש במערכת ה-FFF, הוא כל כך תכוף, שרוב המחשבות שלנו מנוהלות על ידי המערכת הזאת. אבל ככל שנשתמש יותר ב-PFC, וככל שנראה את השינוי לטובה באינטראקציה עם העולם, ובירידה במתחים, כך נהנה יותר, ונלמד להתשמש ביותר קלות ב-PFC.

אחת האינדיקציות לשימוש מוגבר יותר ב-PFC, הוא הפחתת בצריכת חדשות, סרטי-אקשן, פחד ומתח ואופרות סבון. שלושת סוגי התקשורת הללו רווים במסרים המעוררים את מערכת ה-FFF (ולכן הם ממכרים). החדשות בד"כ יתחילו במקרי רצח, שוד, אונס, אסונות או שחיתות. אופרות סבון מציגות את התכחים המזימות והעימותים בין דמויות שונות, ובכך מגרות את ה-FFF. סרטי פעולה/מתח/אימה, גם הם כמובן פועלים על ה-FFF, ומעוררים את שיחרור האנדרנלין. ככל שנתרגל לתקשורת PFC, כך נרגיש פחות צורך לצרוך מדייה של –FFF.

ככל שנתרגל ל-PFC, כך החיים שלנו יראו צבעוניים יותר, המערכות החברותיות שלנו ישתפרו, ומקומינו בעבודה ובארגונים בהם אנו לוקחים חלק ילך וישתפר. והעולם, יראה יותר בריא וטוב. זאת לא תהיה אשליה. ככל שאנו נפעל יותר באמצעות ה-PFC, לטובת הכלל ולטובת עצמנו, כך האנשים מסביבנו יושפעו לפעול כך וגם יכולת ההשפעה של הקבוצות המשתמשות ב-PFC, תגדל. לדעתי זה היה כוחה של המחאה, בשלב בו השתמשו במעגלי שיח. היא משכה אליה עוד ועוד אנשים, ואנשים הרגישו שהם משהו משינוי חברתי לטובה. כדי שהמחאה תמשיך להשפיע, עליה להיות חיובית ומושכלת. כך, נשנה את העולם.

האם אתם מסכימים עם הטקסט? אם איזו תפיסת עולם אתם מזדהים? איך היא משפיעה עליכם? האם עברתם מראיית עולם אחת למשניה, וכיצד הרגשתם?

אשמח לשמוע.

שנה טובה לכולנו,

טל

Tags: ,

  1. דור’s avatar

    יפה.

    אני לא מסכים עם הקביעה שסרטי מתח ואימה מעוררים את המערכת הזו או תורמים לפעילות שלה בהכרח. אפשר להנות מהם מבלי להזדהות עם התחושות האלה.

    אני גם לא מסכים לחלוטין עם הדיכוטומיה בין "FFF = טוב" ל"PFC = רע", אבל אולי זה מעבר לסקופ של המאמר הזה.

    להגיב

  2. Tal Yaron’s avatar

    הי דור,

    אם כך, מדוע אם כך אנו נהנים מסרטי אימה ומתח? מה המנגנון שמאפשר לנו להנות מהסרטים הללו? (אגב, פוסט מומלץ בנושא)

    FFF אינה בהכרח רעה או טובה. זאת תגובה טבעית, שיש לה השלכות שונות. כאשר רודף אחרינו אריה, מומלץ מאד להשתמש ב-FFF. אך איזו תועלת אנו יכולים להפיק ממנה בחיי היום יום?

    להגיב

  3. דור’s avatar

    אני לא רואה את הקשר בין הקישור לשאלה. אבל מעניין. :)

    הטענה שלי היא שצפיה בדברים מעוררים כאלה לא בהכרח משפיעה על ההתנהגות. כשאתה צופה בסרט עצוב אתה לא חייב לסבול וזה לא חייב להשפיע על שארית היום שלך למרות ההפעלה של החלקים הרלוונטים במוח בזמן הצפיה.

    אני גם לא בא להתווכח עם הטענות שאתה מעלה על היתרונות בשימוש בכלל המוח ולא רק בחלקים היותר מגיבניים שלו. רק עם הקטגוריזציה ל"טוב" ורע". אבל אולי זה מעבר לסקופ של המאמר הזה.

    להגיב

    1. טל ירון’s avatar

      תודה גלילה :-)
      שנה טובה ומתוקה.

      דור שלום,

      אני נוטה להסכים איתך, שלסרטים אין השפעה. ממחקרים שקראתי בתחום של השפעת משחקים אלימים וטלויזיה אלימה, לא מצאתי ממצאים חד-משמעיים שצריכה מוגברת של מדיה-אלימה, מגבירים את האלימות. למיטב זכרוני (עסקתי בזה לפני כמה שנים), מדובר בקשר מתאמי לא חזק, אך לא קשר נסיבתי.

      מה שאני טוען, הוא שככל שאנו לומדים לפעול במציאות עם ה-PFC, ןפחות עם האמיגדלה (FFF), כך אנו מרגישים פחות ופחות צורך לצרוך מדיה אלימה.
      למיטב ידעתי ההפך אינו נכון. הפסקת צריכה, לא מורידה את השימוש ב-FFF.

      אגב, בעניין המשותף לנו, אם תשים לב, תרבות הדיון, מגבירה את השימוש ב-PFC, ומורידה את השימוש ב-FFF, ולכן מאפשר סינכרון טוב יותר. אם זה טוב או לא טוב, זה תלוי בסיטואציה. אני מניח שביום-יוםפ היה עדיף שכולנו נדבר ברגיעה. אך כאשר אנו יוצאים למלחמה (אמיתית), מוטב שנלהיט את ה-FFF (לצד האגרסיבי), כדי להביא לתוצאות טובות יותר.

      טוב או לא טוב, תלוי בסיטואציה. או אולי עדיף להגיד "מערכת X" מיטבית לשמימוש בסיטואציה א' אך אינה אופטימלית לשימוש בסיטואציה ב'

      להגיב

  4. גלילה’s avatar

    טל יקר

    תודה רבה על פוסט חשוב ביותר.

    כתוב בצורה בהירה

    ועושה סדר.

    להגיב

  5. חגי שלו’s avatar

    מאמר מצוין, טל. תודה על הצגת הרקע הביולוגי משהו של הגישה החיובית. מזדהה מאד עם הדברים ומעודד אותך להמשיך ולהאיר את העולם בדבריך!

    להגיב

  6. Tal Yaron’s avatar

    הי חגי וגלילה,

    תודה רבה וחג שמח לכולנו.
    שתהיה לנו שנה טובה מוצלחת, עם הרבה ראיה חיובית.
    טל

    להגיב

Reply

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>