ליברלים ושמרנים היא תופעה אוניברסלית. במאמר זה ננסה להסביר את הסיבות לתופעה.
תופעת הליברלים ושמרנים מבוססת על מספר רכיבים קוגניטיביים-פסיכולוגים-חברתיים המבנים אתת התופעה.
גורמי ההשפעה:
- התגובה לתחום המוכר והצורך בשליטה
- מאפייני הקוגניציה
- אבסטרקטיות או ריאליות
- אבסטרקטיות (מעודד ליברליות בטווח הקצר אך מעודד פעמים רבות שמרנות בטווח הארוך)
- ריאליות (מעודד שמרנות בטווח הקצר אך בטווח הרחוק מביא יותר ליברליות)
- צורך נמוך וצורך גבוה בקוגניציה
- צורך נמוך (מעודד שמרנות)
- צורך גבוה (מעודד פתיחות וליברליות)
- ביסוס על רגשות או התבססות על רציונליזציה
- רגשנות (מעודד ליברליות כלפי המוכר ומעודד שמרנות כלפי הבלתי מוכר)
- רציונליות (מועדד ליברליות כלפי הכלל (אוניברסליזם) ויוצר שמרנות כלפי הקרובים)
- אבסטרקטיות או ריאליות
- איחוד חברתי
- איחוד בחקירה משותפת (מעודד ליברליות)
- איחוד על ידי יצירת איום וסכנה (מועדד שמרנות)
תוכן עניינים
הגורמים והשפעתם על התופעה הליברלית שמרנית[עריכה]
מאפייני הקוגניציה[עריכה]
אבסטרקטיות וריאליות[עריכה]
חשיבה אבסטרקטית היא ככל הנראה היא חלק אינהרנטי ממבנה מוחם של בני אדם. חלק מבני האדם ניחן בחשיבה יותר אבסטרקטית וחלק ניחן בחשיבה יותר מדוייקת. לכל אחת ממני החשיבה יש יתרונות וחסרונות.
אבסטרקטיות[עריכה]
חשיבה אבסטרקטית מאופיינת על ידי השלכה של רעיונות למרחקים גדולים, מבלי שההשלכות הללו בוססו והדרך למימוש השאיפה נבדקה. חשיבה אבסטרקטית על פי רוב תאפיין רעיונות יותר ליברליים כמו שאיפה לשיוויון, לחרות ולאחווה. אך היא לאו דווקא תתמקד בהם. גם בעלי מחשבות שמרניות יכולים להציע רעיונות מרחקי לכת שלא בוססו, רעיונות שמרנים כאלו יכולים להיות גדולתה של מדינה מסויימת או עם מסויים או גזע מסויים.
אבסטרקטיות יוצרת בהתחלה תחושה של ליברליות כיוון שהיא לכאורה מכילה הרבה רעיונות והרבה אנשים, אלא שבפועל בגלל חוסר ביסוסה כאשר מגיעים לממש רעיונות אבסטרקטיים, לרוב אנשים לא פועלים על פיהם, ולכן צריך להכניס יותר אלמנטי שליטה ולכן שמרנות גבוהה יותר. אלמנטים אלו יכולים להיות יותר רטוריקה, יותר כוחנות כנגד מתנגדים ויצירת תחושת איום כדי לקיים את האידאה האבסטרקטית.
מדוייקת/ריאלית[עריכה]
חשיבה ריאלית היא חשיבה יותר מדוייקת שבודקת כי כל אוביקט מנטלי הוא מדוייק, וכי ניתן לבנות ממנו תופעה נשלטת ובדוקה. לאנשים בעלי חשיבה כזאת יש נטיה לא לחושב בגדולות, אלא להיות יותר מדוייקים יותר עקבי. הם בד"כ יהיו יותר שמרנים בתפיסת העולם שלהם. כיוון שהם יתקשו להבין תופעות "נרחבות" כמו הומניזם, חרות וכיוב', הם ידבקו יותר למוכר, מעגל ההכרה שלהם והבטחון שלהם יהיה צר יותר ולכן הם יחשבו שמרניים יותר.
בטווח הקרוב נראה כי ריאליות היא שמרנית יותר כיוון שהיא מעכבת מימושם של רעיונות חדשים שלא נוסו, אך בטווח הרחוק היא ליברלית יותר. הסיבה היא שכאשר דבר פועל באופן טבעי, כי בררו אותו, ראו מה ההשפעות שלו, כיצד ניתן לגרום לו, בלי הפעלת כוח כלפי רצונם של אנשים, הדברים פועלים בקלות רבה יותר ואין צורך בהפעלת כוח על אנשים, וכך נוצרת אפשרות להתפתחות ליברלית בטווח הארוך.
צורך נמוך וגבוה בחשיבה[עריכה]
צורך נמוך או גבוה בקוגניציה ([1]Hi or Low need for cognition), יקבע האם האדם יהיה ליברלי או שמרן בתחום. במקרים בהם יש תחושת צורך גבוה בקוגניציה האדם יטה יותר להיות ליברל, בעוד במקומום בהם יש צורך נמוך בקוגניציה האדם יטה להיות שמרן.
כאשר יש לאדם צורך נמוך בקוגניציה בתחום מסויים, הוא אינו פתוח ללמוד על רעיונות חדשים או לחקור את התחום כדי לבנות תיאוריות חדשות. על פי רוב הוא יפעל על פי אנשים אחרים שעליהם הוא סומך. אנשים אלו יכולים להיות ליברלים או שמרנים, או שהוא יפעל על פי ההסכמה הנוצרת בסביבתו. ההערכה הגסה שלי שאנשים בעלי נטיה שמרנית ילכו אחרי מובילי דעה שמרנים ולהיפך. לכן בד"כ צורך בקוגניציה לא יהווה מדד לשמרנות או ליברליות.
אם לאדם יש צורך גבוה בקוגניציה בתחום מסויים, סביר להניח שהוא יטה יותר לכיוון ליברלי ופתוח כיוון שהוא קשוב לדעות רבות וצריך למצוא פתרון להן (או שהוא עלול לבחור בפתרון שמרני ו"להזניח" חלק מהדעות בגלל היותן "לא לגיטמיות", "לא מוסריות" וכיוב' ).
רגשות ורציונליזציה[עריכה]
אחד המאפיינים הוא האם האדם משתמש בעיקר באומציות לקבל החלטות או ברציונליזציה. נראה כי ל- rACC יש השפעה על רכיב זה (ראה נירולוגיה של קבלת החלטות)
צורך בשליטה או תגובה לתחום הלא מוכר[עריכה]
לבני אדם יש צורך בבטחון או צורך בשליטה במציאות של חייהם (צורך הבטחון בפרמידת הצרכים של מאסלו). כאשר בני אדם נמצאים מחוץ לתחום המוכר שלהם או מחוץ לתחום הנוחות, כפי שהדבר מכונה בקואצ'ינג, הם מגיבים בשתי דרכים אופיינות. הדרך האחת היא הדרך הסקררנית הלומדת (PFC) והדרך השניה היא הדרך החרדתית (FFF). שמרנים יגיבו אני בדרך כלל בחרדתיות וליברלים יגיבו אני בדרך כלל בסקרנות ובעניין.
איחוד חברתי[עריכה]
איחוד בחקירה משותפת[עריכה]
על ידי חקירה משותפת ניתן להגיע בבוא הזמן, לאחר הבנת המרכיבים השונים להסכמה משותפת על הבנת המציאות ודרכי הפתרונות האופטימליות עובר כולם. תהליך זה דורש שלווה ושימוש מסיבי ב-PFC ומעודד ליברליות.
איחוד על ידי יצירת סכנה משותפת[עריכה]
כאשר יש קושי להגיע להסכמה גבוה, עירור של תחושת סכנה מוריד את כמות הצורך בקוגניציה ומגדיל את הצורך ללכת אחר מנהיג יחיד ללא ביקורת. לכן גורמים רבים משתמשים בהקצנה של המציאות והעלאת תחושת החרדה כדי "ללכד את השורות". דבר זה יוצר חברה שמרנית.
דוגמאות לאינטראקציות בין הגורמים=[עריכה]
קומוניזם[עריכה]
קומוניזם היא אידאה ליברלית בבסיסה. היא מבקשת ליצור חברה שיוויונית, הפתוחה לכל בה כל אדם יכול לצמוח ולהשיג אתת רצונו ללא קשר למצבם של הוריו. זאת אידאה השמה דגשה על יכולתו של האדם להתפתח ללא צורך בהשקעה בפיתוח משאבים כלכלים שיפרנסו אותו, והיא טוענת כי על החברה לייצר את המשאבים לכלל. אלא שמהר מאד התיאוריה הזאת נתקלת במכשולים למימושה. על פי התיאוריה המרקסיסטית כדי להגיע לאותה חברה יש לשבור את כוחם של בעלי ההון ולאפשר לפרולטריון לשלוט. הדבר יוצר כבר בשלב זה צורך בהאחדה חברתית ולכן מכניס רכיב שמרני-כוחני לתהליך מימוש האידאה. כיוון שהמערכת דורשת מכולם לעבוד וגם דורשת שאף אחד לא יחלוק על האידאה, נדרש כוח רב כדי "לטפל" במי שושרר. כתוצאה מכך נוצר קיבעון על האידאה המרקסיסטית וכל סטיה מהדוקטורינה השלטת נחשבת איום על כל התהליך. כתוצאה מכך חלה שמרנות מוחלטת של המערכת החברתית-קומוניסטית. בנוסף, מגלים כי העם לא תמיד מיישר קו עם רעיונות המפלגה ואז חל תהליך של דיכוי רצון העם על ידי פוליטיקה. כתוצאה מכך מתחזקת עוד יותר השמרנות. התוצר הוא מערכת שליטה חזקה (ולכן שמרנית) ברמה החברתית שאמורה ליצור איחוד שורות ומניעת ביקורת יעלה על הדוֹגמה השלטת.
הקומוניזם, כל אידאה המבססת כוחה על שמרנות גם מאמינה בקונספירציה. הקונספירציה בה מאמינים הקומוניסטים היא שלטון בעלי ההון בחברה באמצעות קשרים הסמויים מן העין.
תיאוריות קונספירציה (שמרנים)[עריכה]
שמרנים נמצאים באופן כללי במצב FFFF ולכן אין בהם הרבה אמפטיה. כתוצאה מכך הם מאמינים כי מי שמשנה את המציאות הם בני-אדם בעלי יכולת. זהו האידאל השמרני של המציאות. כתוצאה כמך, כאשר דבר מה אינו פועל על פי רצונם, הם אינם רואים בכך מקרה טבעי, אלא קונספירציה של כוחות הנגד הזוממים להפריך את רצונם. לכן בתיאוריות שמרניות רבות נראה התייחסות לקונספירטורים. כך למשל בקומוניזם בעלי ההון הם הקונספירטורים. אצל לאומנים היהודים הם הקונספירטורים (או במקרה של ישראל, השמאל הוא הקונספירטור).
תיאוריות ליברליות פחות שמות דגש על קונספירציות ויותר שמות דגש על היכולת של האדם הפרטי לשנות את המציאות על ידי שינוי הרגליו. תיאוריות ליברליות ישימו דגש על חינוך ומחשבה עצמאית. אם הן תכרנה בכך שיש אירגונים הפועלים נגד האינטרסים הליברלים הם ישתדלו להכיל את הגורמים הללו לכדי מערכת דליברטיבית שבה יחסי הכוחות מושפעים מהתבונה ומהמוסרה הציבוריים ולא ממשחקי כוחות הנמצאים מחוץ לביקורת הציבורית.
אמפטיה לחלש ועידוד החזק[עריכה]
תיאוריות שמאל וליברליות רבות מיחסות חשיבות לעזרה לחלשים הוגנה על החלשים מן החזקים. מצד שני תיאוריות ימניות או שמרניות נותנות לגיטמציה לחזק ופוסלות את החלשים.
באופן כללי מצב של שימוש במערכת הלימבית אינו מעודד אמפטיה ונותן עדיפות לחזק. שמאי-צורי ואחרים (Shamay-Tsoory et al. 2003 [2] ) הראו כי כאשר המערכת הפרפונטלית נפגעת ובעיקר ה- Right Ventromedial Prefrontal Cortex, יש קושי ביצירת אמפטיה. לכן סביר להניח שכאשר המערכת הלימבית מופעלת נוצרת חסימה דרך ה-rACC לקבלת החלטות באמצעות ה-PFC. כתוצאה מכך נראה אצל אנשים שנמצאים בחרדה פחות אמפטיה ואצל אנשים יותר שלווים יותר אמפטיה לאחר.
ליברלים-שמרנים[עריכה]
לכן נראה אצל שמרנים נטיה יותר גדולה לתמוך בחזקים. ואצל ליברלים נראה אמפטיה גדולה יותר. אך המצב זה אינו כולל. לעיתים אנשים המחזיקים בדעות ליברליות מאד תוקפניים כלפי מי שנראה להם כאיום. המצב הזה הוא מצב שלהערכתי נוצר כאשר במצב רגיעה נוצרת הזדהות אצל הליברלים הללו עם החלש. יש סוג של אמפטיה קוסמופליטית אפריורית. אך כאשר ליברלים כאלו מוצאים עצמם עם בעלי דעות הנוגדות לשלהם ואין להם דרך לשנות את הדעה של המתנגדים להם הם עלולים להגיב דרך המערכת התוקפנית. מצב זה יוצר ליברליות-אידאית אך פעולה שמרנית ותוקפנית מאד כלפי מי שמתנגד לדעותיה ומסכן את המסכנים או החברה כפי שהיא ראויה להיות בעיני הליברלים-שמרנים.
שמרנים-ליברלים ואהבה[עריכה]
לעומתם יש שמרנים שמפגינים חרדה מזרים, אך כלפי המוכר להם יפגינו יותר אמפטיה ויותר חום מאשר הליברלים-שמרנים ואף אנשים שהם ליברלים-ליברלים. תגובה זאת היא עיקבית עם התחום המוכר. ככל שאנשים מכירים טוב יותר את האנשים סביבם כך הם יכולים לבטוח בהם ולפעול באמצעות ה-PFC ולכן לפתח אמפטיה כלפי אחרים. אפקט מגביר שיכול להסביר את החום שמפגינות אוכלוסיות "עממיות" יותר לעומת אוכלוסיות ליברליות יותר היא שיתכן שתחת פחות אינהיבציה של ה-PFC יש מקום רב יותר לשחרור הרגשות (כנראה קשור ל-rACC). ולכן נראה אוכלסיות עממיות יותר, חמות יותר.
(להתייחס בהמשך אל ליברלים-ליברליים)
קבוצתיות-שמרנות ואינדוידואליזם-אוניברסלי-ליברלי[עריכה]
ככל הנראה הסיבה שליברלים הם באופן כללי יותר אוניברסלים ופחות לאומיים נובעת מכמה סיבות הנרטיב: שמרנים מקבלים את הנרטיב כגורם מאחד ולא מערערים עליו בקלות. ליברלים נוטים לערער אחר כל דבר ובמיוחד על הנרטיב. הם מחפשים אמת אוניברסלית. לכן שמרנים יטו יותר לכיוון הלאומי בעוד ליברלים לכיוון האוניברסלי
רגשות חמים: נראה ששמרנים פחות מווסתים את הרגשות שלהם. לכן בתחום המוכר והבטוח הרגשות יהיו יותר חמים ואוהבים (בעוד בתחום הלא מוכר הם יהיו יותר עוינים). לכן שמרנים יהיו חמים כלפי הלאום ועוינים כלפי הזרים. ליברלים יותר מווסתים ולכן יפגינו פחות רגשות חופשיים. לכן הם לא יזדהו עם קבוצות גדולות אבל יותר עם חברים ועם ה"אנושות".