לא תלך רכיל ולא תשקר

ירמיהו פרק ט

"א מִי-יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם: כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים, עֲצֶרֶת בֹּגְדִים. ב וַיַּדְרְכוּ אֶת-לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר, וְלֹא לֶאֱמוּנָה גָּבְרוּ בָאָרֶץ: כִּי מֵרָעָה אֶל-רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא-יָדָעוּ, נְאֻם-יְהוָה. ג אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ, וְעַל-כָּל-אָח אַל-תִּבְטָחוּ: כִּי כָל-אָח עָקוֹב יַעְקֹב, וְכָל-רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ. ד וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ, וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ; לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר-שֶׁקֶר, הַעֲוֵה נִלְאוּ. ה שִׁבְתְּךָ, בְּתוֹךְ מִרְמָה; בְּמִרְמָה מֵאֲנוּ דַעַת-אוֹתִי, נְאֻם-יְהוָה. {ס} ו לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, הִנְנִי צוֹרְפָם, וּבְחַנְתִּים: כִּי-אֵיךְ אֶעֱשֶׂה, מִפְּנֵי בַּת-עַמִּי. ז חֵץ שוחט (שָׁחוּט) לְשׁוֹנָם, מִרְמָה דִבֵּר; בְּפִיו, שָׁלוֹם אֶת-רֵעֵהוּ יְדַבֵּר, וּבְקִרְבּוֹ, יָשִׂים אָרְבּוֹ. ח הַעַל-אֵלֶּה לֹא-אֶפְקָד-בָּם, נְאֻם-יְהוָה; אִם בְּגוֹי אֲשֶׁר-כָּזֶה, לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי. {ס} ט עַל-הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי, וְעַל-נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה--כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי-אִישׁ עֹבֵר, וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה; מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד-בְּהֵמָה, נָדְדוּ הָלָכוּ. י וְנָתַתִּי אֶת-יְרוּשָׁלִַם לְגַלִּים, מְעוֹן תַּנִּים; וְאֶת-עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה, מִבְּלִי יוֹשֵׁב. {ס} "