חשיבה קבוצתית
חשיבה קבוצתית הוא תהליך של יצירת שיח שבו קבוצה נמנעת מלשמוע ביקורת, והיא מגדילה את תופעת ה- TDO. מכיוון שהתיאוריה של הקבוצה "מאוששות" וחד-צדדיות, התהליך מוביל פעמים רבות להקצנה קבוצתית
הטיות חברתיות יכולות להיגרם בגלל כמה גורמים, בינהם: אנשים חושבים שלאחרים יש אינפורמציה טובה יותר[1][2]. הם ינסו לעקוב אחר חוכמת ההמון[3]. או שיהיה לחץ להגיע לקונצנזוס [4][5][6][7]. למרות שמחקרים מפסיכולוגיה אירגונית מראים כי לקבוצה יש נטיה להגיע לקונצנזוס, מחקרים אלו נערכו על נושאים שבהם אין תשובה הניתנת לבדיקה (כמו אנרגיה גרעינית, הפלות וכיוב')[8][9]. מחקר הראה שכמעט כל שיר בינוני, יכול להפוך ללהיט אם מראים את מספר את מספר ההורדות [10]. אנשים נוהים אחר המוסכם, וכך נוצר אפקט העדר. בעיה נוספת של מחקרים מפסיכולוגיה אירגונית, היא שתוצאות מדויקות לא זכו לתגמול, ולכן המשתתפים זכו לתגמול בפועל רק משיתוף הפעולה עם אחרים.
לתיאום חברתי (או חשיבה קבוצתית) יש שלוש סיבות להפחתת אפקט חוכמת ההמון. הראשון הוא אפקט ההשפעה החברתית, שמפחית את השונות בדעות, ולכן פוגע בפיזור, המאפשר את הערכת החציון. אפקט שני הוא אפקט הפחתת התווך, שגורם לכך שהאמת תעבור לשוליים של ההערכות. האפקט השלישי הוא אפקט בטחון היתר, שגורם להקצנה בתחזיות. אפקט שידוע גם כאפקט הבטחון [11][12][13]או הקצנה קבוצתית.
ערכים קשורים
יחוסים
- ↑ Banerjee AV (1992) A simple model of herd behavior. Q J Econ 107:797–817
- ↑ Bikhchandani S, Hirshleifer D, Welch I (1992) A theory of fads, fashion, custom, and cultural change as informational cascades. J Polit Econ 100:992–1026.
- ↑ Mannes AE (2009) Are we wise about the wisdom of crowds? the use of groupjudgments in belief revision. Manage Sci 55:1267–1279.
- ↑ Allport GW (1924) The study of the undivided personality. J Abnorm Psychol Soc Psychol 19:132–141.
- ↑ Asch SE (1955) Opinions and social pressure. Sci Am 193:31–35.
- ↑ O’Gorman HJ (1986) The discovery of pluralistic ignorance: An ironic lesson. J Hist Behav Sci 22:333–347.
- ↑ Miller DT, McFarland C (1991) When social comparison goes awry: The case of pluralistic ignorance. Social Comparison: Contemporary Theory and Research, eds Suls J, Wills T (Lawrence Erlbaum, Hillsdale, NJ), pp 287–313.
- ↑ Goldstone RL, Gureckis TM (2009) Collective behavior. Topics Cogn Sci 1:412–438.
- ↑ Yaniv I, Milyavsky M (2007) Using advice from multiple sources to revise and improve judgments. Organization Behav Hum Decis Process 103:104–120
- ↑ . Salganik MJ, Dodds PS, Watts DJ (2006) Experimental study of inequality and unpredictability in an artificial cultural market. Science 311:854–856.
- ↑ Tversky A, Kahneman D (1974) Judgment under uncertainty: Heuristics and biases. Science 185:1124–1131.
- ↑ Plous S (1993) The Psychology of Judgment and Decision Making (McGraw-Hill, New York).
- ↑ Dawes RM, Mulford M (1996) The false consensus effect and overconfidence: Flaws in judgment or flaws in how we study judgment? Organization Behav Hum Decis Process 65:201–211.
