ביסוס העקרונות של רמת האישוש

ממה בנויה רמת האישוש (Corroboration level)?

אישוש

אישוש אמיתי

על פי הלוגיקה הנקייה, יהיה עלינו להגיד שהיכולת שלי לסמוך על חוקיות שאני חושב שקיימת בתופעות, היא סה"כ התצפיות שאוששו את החוק (בהנחה שאין אפילו סתירה אחת לחוקיות) חלקי סה"כ התצפיות האפשריות שאני יכול לערוך על החוקיות הזאת. כלומר מספר סופי של תצפיות חלקי מספר אין סופי, שנותן תוצאה השואפת לאפס.

כלומר, האישוש המלא למעשה הוא אפס, ובלתי אפשרי. זאת תמצית בעיית האינדוקציה. לכן, עלינו להשתמש בהנחת הפשטות.

אישוש באמצעות הנחת הפשטות (reductionist corroboration)

כיוון שאיננו יכולים לצפות בכל התופעות האפשריות בעבר ובעתיד, וכיוון שאנו מניחים שאנו כלואים בבכלוב הפנומנולוגי, אזי יהיה עלינו להניח הנחת פשטות שכל התצפיות שהינו עדים להן הם חתך מייצג של המציאות וכי החוקים שזיהנו הם חוקים אוניברסלים. איננו מניחים זת כי זאת אמת, אלא כי כך נוח לנו להתחיל לחשב חישובים הפשוטים ביותר האפשרים. ומתוך התוצאות הללו, נתחיל לבחון על ידי הגדלת סך התצפיות שלנו, האם החוקים נשארים תקפים או מופרכים.

כדי לעשות זאת, אנו נניח גם עולם אקראי, בהעדר חוקיות. חוקיות בהתנהגות התופעות או סטיות מהאקראיות של התופעות (propensities), יעידו על חוקיות אמיתית.

את רמת האישוש הפשטנית (reductionist), נתאר כסך כל התצפיות שבהן הבחנו בחוקיות בתופעות, אל מול כל התצפיות שבהן בחנו את החוקיות בתופעות.

אישוש מבודד (Laboratory corroboration)

בגלל הנחת הפשטות אנחנו מניחים כי העולם הוא אחיד, ונשלט על ידי מערכת חוקים אטומיסטית. אנו מניחים כי המערכת החוקים האטומיסטית הזאת משפיעה על התופעות שאנו חווים. למעשה זאת מערכת של אינדוקציות.

במציאות חיינו, אנו מניחים לכן, כי התופעות מורכבות מאוסף נרחב של אינדוקציות אטומיסטיות. וההשפעה הנרחבת מקשה עלינו לבודד את החוקים הפועלים על התופעות. לכן, פיתחו המדענים את רעיון המעבדה. במעבדה מנסים החוקרים לבודד רק את החוקים הנחקרים, ולהשאיר את שאר החוקים קבועים. כך אנו מניחים שנצליח לבצע מניפולציה על החוקים הנחקרים.

החוקרים מבצעים בתופעות מניפולציות ובוחנים האם החוקים למעשה אנו משתדלים לעשות את כל התופעות דומות, למעט התופעות שאנו חושבים שהן מושפעות מהחוקים המוצעים.

אישוש תצפיתני (Observatory corroboration)

לא תמיד ניתן לבודד את הקשר המוצע תופעות-חוקים בתוך מעבדה. ולכן מנסים לזהות דפוסים חוזרים בתצפיות, כאשר מחפשים תצפיות שבהן המערכות הנצפות דומות במידה גדולה ככל הניתן.והמשתנים נמוכים במידה קטנה ככל הניתן. ישנם מיקרים בהם ניתןגם לבצע מניפולציה ולבדוק האם החוקיות המוצעת מצליחה לנבא את התנהגות התופעות.

הבחנה

הבחנה אקראית

לא תמיד אנו מגיעים עם הנחות מוקדמות על החוקיות מאחורי התופעות. לפעמים אנו שמים לב באקראי כי ישנה דומות בין תופעות, ונדמה לנו כי קיימת מאחורי התופעות השונות התנהגות דומה שמעידה על חוקיות כל שהיא. כדי לבחון זאת יותר לעומק, אנו יכולים לצפות בתופעות או אף לנסות לבודד אותן.

הבחנה על פי תאוריות מוקדמות (Theory Depndent Observation - TDO)

בד"כ, דפוסי המחשבה המוקדמים שלנו (אלו הפרדיגמות - המבנים בהם בנויים האוביקטים המנטליים שלנו) גורמים לנו לצפות אל התופעות, באמצעותם. לכן, אנו נצפה לאישוש של החוקים הידועים לנו, או שנוכל לבחון חוקים חדשים, על פי הדפוסים (פרדיגמות) הקיימים אצלנו. כאשר משהו לא יפעל על פי צפי הפרדיגמות שלנו, אנו ננסה להוסיף תיאוריות מתוספות, או שננסה לבדוק תיקון באויבקטים מנטליים שלא עברו אישוש חזק. רק במיקרים בהם נראה כי ישנן פרדיגמות יעילות יותר או במקרה בו הפרדיגמה הנוכחית קורסת לחלוטין, ננסה להחליף פרדיגמה. בכל מקרה, החלפת פרדיגמה דורשת הרבה זמן ומאמץ, ועלולה להביא לאובדן ידע קיים. לכן על פי רוב, צעירים נוחים יותר לרכוש פרדיגומות חדשות בעוד מבוגרים יטו להמנע מהחלפת פרדיגמה. אנשים עלי ראיה ליברלית ורחבת אופקים, יכולים לעבור שינוי פרדיגמה ביתר קלות משמרנים שחוששים או אינם יכולים להחליף פרדיגמה.

מבנה הידע

פרדיגמה

פרדיגמה היא תכונה (property), הנמצאת בסט רחב מאד של אוביקטים מנטליים. למשל האמירה "כל המחלות נגרמות מחיידקים" או "חיידקים גורמים למחלות" (חלק גדול מהחיידקים יחשבו על הפרדיגימה הזאת כמחוללי מחלות). ככל שהתכונה נמצאת ביותר אוביקטים מנטליים, כך היא "עמוקה יותר" בהתפתחות של האוביקטים המנטליים וכך היא משפיעה יותר.