עזה נפלה בידי החמאס…. פצצה התפוצצה בקבול והרגה 35 אנשים…. כוחות אמריקאים יצאו לקרב נגד כוחות של אל-קאידה בעירק…פעילים אנרכיסטים הפגינו נגד וועידת ה-G8… חיזבאלה חטף שני חיילים ישראלים בגבול הלבנון, ומלחמת לבנון השנייה פרצה… אירגוני שמאל מתנגדים למלחמה בעירק… העולם כמרקחה לאחר ה- 9/11 .
נראה כי אחד-עשר לספטמבר, סימן את תחילתו של עידן חדש. עידן בו המערב והאסלאם פתחו במלחמה כמעט ללא מעצורים אחד כנגד השני, על ידי טרור, כיבושים והרס הדדי. אך מי שיבחן היטב את מאבקי הכוחות יגלה כי למעשה יש כאן שלוש כוחות הנלחמים במאבק הגלובלי. הכוח האחד הוא די ברור: האסלאם הרדיקלי. הכוח השני אינו המערב, כפי שנהוג לחשוב, אלא הליברליזם וכוחות השוק החופשי. הכוח השלישי, שמצטייר כאופוזיציה לליברליזם ולשוק החופשי, וחלקו הדומיננטי שרוי אף הוא במערב, הם כוחות הצדק, השוויון והאחווה העולמיים, או כפי שאולי ראוי להגדיר זאת, הכוחות הניאו-קומוניסטיים. בוא נבחן רגע מה הם האינטרסים של כל אחד מהכוחות:
הליברליזם – הליברליזם היא שיטה שהתפתחה במהלך מאות השנים האחרונות באירופה ואחר כך בארה"ב. נראה כי לליברליזם יש קשר הדוק לכוחות השוק החופשי. הולנד שנחשבת למדינה ליברלית מאד הורכבה מסוחרים פלנדרים שלחמו במעצמות השכנות, על מנת לזכות בסחר באופן חופשי. האוניברסיטאות והמדע התפתחו על בסיס חופש המסחר והביטוי שהערים השיגו לעצמן במהלך ימי הביניים. בארה"ב, חופש הביטוי והשוק החופשי, הפכו כמעט למילים נפרדות. ולכן בסופו של דבר יש קשר הדוק בין היוזמה הפרטית לבין חופש הביטוי.
האיסלאם – האיסלאם היתה דת רדומה ורקובה למדי עד לסוף המאה ה-20. ההיסטוריה המפוארת של האיסלאם נקברה תחת מאות שנים של שחיתות ועירבוב מיותרים בין דת לפוליטיקה. נראה כי דווקא רוחות הליברליזם הם שהעירו את הדת הענקית הזאת מתרדמתה. המערב, שבשנות השישים והשבעים נחשב למקור הכוח והעוצמה, חדר אל החברה המוסלמית וערער אותה מיסודותיה. חופש הביטוי, אפשר לבני נוער ערביים לשבור מסורות עתיקות. נשים ערביות הלכו בלבוש שלא תאם את הקודים המסורתיים. הכבוד שניתן לזקנים, הוחלף בכבוד שניתן למותגים כמו קוקה-קולה וליוויס. המערב, בכוונה או שלא בכוונה, הלך ופירק את החברה המוסלמית ושבר בה טאבו אחר טאבו. האיסלאם, אינה הדת הראשונה שנתקלה בכוחות ההרסניים של הליברליזם. הנצרות והיהדות גם הן נתקלו בליברליזם, וכל אחת פיתחה לעצמה מנגנון הגנה אחר. הנצרות גייסה את כל כוחה התיאולוגי כדי להתמודד מבחינה רעיונות עם רוחות הליברליזם. היהדות נסגרה בדלת אמות התורה (החרדים) או נסחפה עם הזרם (חילונים). אך בשביל האיסלאם, המפגש עם רוחות הליברליזם בא רעה, בו הוא היה חלש מכדי להתמודד תיאולוגית עם הליברליזם. ולכן התגובה של חלקים קיצוניים באיסלאם הפכה להיות תגובה חזקה ואלימה. חלקים אחרים, שעדיין לא ברורה השפעתם, בכל זאת מנסים להתמודד עם הבעיות שמציב הליברליזם. בניגוד לדימוי הפרימטיבי שהיה לאיסלאם, תגובת האלמנטים הקיצוניים באיסלאם לאתגר הליברליזם הייתה חכמה מאד. ארגונים כמו החמאס והחיזבאללה, הבינו שדרכם אל האוכלוסייה היא דרך מוסדות צדקה. במשך שנים הם פעלו לרווחת האוכלוסייה המוסלמית. בעיני האוכלוסיה, על רקע שלטונות חילוניים כושלים ומושחתים, העזרה של האיסלאם הקיצוני נראתה ברכה משמיים. האיסלאם הרדיקלי, הלך ותפס אחיזה באוכלוסיה. ובמקביל, קבוצות אלו גידלו דורות של תלמידים שתמכו במאבק אלים בליברליזם (או במערב). בסוף המאה ה-20, כוחות אלו היוו מסה קריטית מספיק גדולה, כדי לגרום לתבערה עולמית. התבערה פרצה תחילה בישראל, לאחר הסכמי אוסלו, אך גם בלבנון, בעירק, ב-9/11, באפגניסטן, באירופה. כוחות האיסלאם הקיצוני בחרו ללחום באמצעות שילוב של טרור וניצול המדיה האלקטרונית כדי להביס את המערב.
הכוחות הניאו-קומוניסטיים. כוחות אלו, אמונים על ערכי הצדק, השוויון והאחווה. כוחות אלו, הם המשך ישיר או עקיף של רעיונות מרקסיסטים ואנרכיסטיים שהופיעו בסוף המאה ה-19. הרעיון שבבסיס הקמתם, היה סוג של קאונטר-רפורמציה לשוק החופשי. הם ניסו לרסן את כוחם של בעלי התאגידים הגדולים ובעלי המפעלים, ואף במקרה של הגוש הסובייטי, למחוק כל יוזמה אישית בשוק. גם כיום, לאחר חורבן הגוש הסובייטי, אירוגנים אלו פועלים כדי לרסן את כוח השוק ואף להכחידם. אירגונים חברתיים מנסים לשבור את הכוח של השוק החופשי. אירגונים ירוקים, מנסים למצוא דרכים לרסן את הפגיעה בסביבה של המפעלים וטייקוני השוק.
לאחר קריסת הגוש הסובייטי, לא נשאר לניאו-קומוניסטים כוח פיזי להישען עליו במלחמתם נגד השוק החופשי. עיקר כוחם נובע מאידאולוגיות מושחזות היטב וקהילות אינטקטואליות, המסוגלות להפיץ את הרעיונות הניאו-קומוניסטיים בצורה מעולה.
במלחמה הגדולה שאנו עדים לה (ובמידה רבה, אף סובלים ממנה), קשה להבחין מי צודק ומי לא. כל הצדדים משתמשים ככול יכולתם בדמגוגיה כדי לשכנע את הקהל להאמין בהם. טייקוני השוק החופשי והמדינות הליברליות, מצליחים להשיג שליטה ניכרת בתקשורת. הניאו-קומוניסטים, מעבירים את הרעיונות הדוגמאטיים שלהם דרך דיון סטריאוטיפי באוניברסיטאות. האיסלאם מעביר את המסר שלו באמצעות טרור והטפה במסגדים. לכל קבוצה יש את האמת שלה, ואין האמיתות הללו באות במגע אחת אם השנייה, אלא רק דרך כלי המלחמה. לכל קבוצה יש את האמת שלה, שבשמה היא נלחמת, ואין היא רואה דרך לגשר על הפער, אלא באמצעות מאבק. אחת הדרכים למנוע את המאבק היא להגיע למשא ומתן, ולנסות להגביל במידה מסוימת את השאיפות של כול אחת מהקבוצות. בד"כ, לאור הניסיון היסטורי, ניתן להבחין כי כוחות ניצים מגיעיםלמשא ומתן רק לאחר שאנשים רבים כבר שילמו מחיר כבד בחייהם וברכושם. הקבוצות מגיעות למשא ומתן, לאחר שימצו את המשאבים האנושים שלהם, והן מוכנות להגיע לפשרה. לפעמים הפשרה היא זמנית, עד ששוב אחת הקבוצות צוברת מספיק כוח כדי להפר את ההסכם, ולפעמים היא מאריכה ימים. אך בכל מקרה, חייהם של רבים מאד יקופחו בטרם תגיע הפשרה.
דרך אחרת למנוע את המאבק, היא על ידי ירידה לשורש הקונפליקט וניסיון לפתור את הבעיות שבסיס הקונפליקט בצורה כזאת שתפתור את הבעיות של הניצים. כדי למצוא פתרון בדרך זו לקונפליקט, עלינו לענות על שאלות כמו "כיצד ניתן לפתח כלכלה מצליחה, ובמקביל לשמור על זכויות שוות לכל אדם, ועל סביבה בריאה.". הרוצה למנוע סכסוך בין ליברליזם לאסלאם, צריך לענות על השאלות כמו, "כיצד ניתן לתת לאדם חופש בחירה מלא, ובמקביל לא לפגוע במרקם החברתי המסורתי?", או "כיצד ניתן לשלב בין תפיסות של האמת האבסולוטית של הדתות (והמוסלמית בפרט) לבין רעיונות של חופש הביטוי וההגות המערבית המודרנית?"
רבים יחשבו שלא ניתן למצוא פתרון לבעיות אלו, אך תחושתי היא שאנו איננו מסוגלים למצוא להן פתרון, לא בגלל שפתרון כזה אינו בנמצא, אלא בגלל הרגלנו לחשוב בצורה שטחית ומיידית. אם נלמד להבין את הרכיבים החברתיים והכלכליים לעומק, אני מניח שנוכל למצוא פתרון לבעיות המרכזיות של הסכסוך. ואולי, מי יודע, אף נצליח לחסוך בחיי אדם.
Hi Tal, i'm currently studying for the history bagrut about europe post WW1 and about WW2, and it looks a *big* war hadn't started yet, and hopefully won't in the next 1000 years.
Have you seen the wiki page I created recently on improving Kod Patuah Intellectuali?
Oz, with the nick "Electromagniv"
הי עוז,
לא ראיתי את הדף… אנא שלח לי קישור ל- tal.yaron אצל gmail
המלחמה הזאת פחות בוררה משתי המלחמות העולמיות הקודמות, אך היא כבר גבתה מחיר דמים כבד כאן בישראל, בעירק, באפגינטסטן, במגדלי התאומים ובעוד מקומות רבים מסביב לעולם. אני כמוך, מקווה שמלחמה כוללת יותר לא תפרוץ.
קצת קשה לי לקבל את הדרך בה תיארת את המאבק. ארה"ב היא מדינה שקוראת לעצמה "ליברלית", ובאירופה באמת יש גישה יותר סוציאליסטית. בצפון אירופה הסוציאל דמוקרטיה וגם במערבה יש מדינות רווחה למיניהן. מצד שני האם אפשר להגיד שמתקיימת מלחמה בין הצדדים האלו? והאם אפשר להשוות את המאבק שלהם אחד בשני למאבק באיסלם?
בכלל ההגדרה של הליברלים בעייתית.
הרי ליברליזם כמושג מדבר על חופש הביטוי, ודווקא ה"ליברלים" של ארה"ב הם גם אלו שרוצים להגביל את החברה לכל מני ערכים שמתאימים להם. הדבר היחיד שליברלי אצלם היא הכלכלה- רק בגלל שקוראים לה "כלכלה חופשית". אפשר להגיד שהמפלגה הדמוקרטית מייצגת טוב יותר את הצד שאתה מציג, אבל גם לא באופן מושלם וגם היא יחידה במינה. בשאר אירופה תמצא חלוקה של הצד הסוצאיליסטי שבעד מיסים אבל הוא גם אנרכיסטי בדרך כלל ובעד חופש ביטוי, ומולו ניצב הצד השמרני שהוא בעד כלכלה "חופשית" אבל רוצה בדרך כלל להגביל את החברה.
אז האם קיים צד "חופש" שתיארת? בטח לא מי שקוראים לעצמם ה"ליברליים" היום.
ירדן שלום,
נכון, יש להבדיל בין הרעיונות שנוצרו בסוף המאה ה-19, לבין המפלגות והתנועות שמיצגות את הרעיונות הללו כיום. רוב המפלגות המרכזיות כיום במערב הן מפלגות של פשרה בין רעיונות ואף עירבוב של רעיונות.
כאשר אני מתכוון למלחמה רעיונית בין ניאו-קומוניזם, ליברליזם ואיסלאם, אני מתכוון למיקרי הקיצון (שלאחרונה הפכו ליותר מרכזיים). כשאני מתכוון לניאו-קומוניזם בארה"ב ובבריטניה, אינני מתכוון למפלגות הגדולות, אלא למה שמוגדר "שמאל קיצוני". השמאל הקיצוני, לפי הבנתי התחיל לתפוס יותר ויותר מקום באוניברסיטאות. החרם של ה-UCU (ארגון המרצים הבריטי), הוא למיטב ידעתי, תוצר של התבססות השמאל הקיצוני באקדמיה הבריטית.
הניאו-קומוניסטים, אינם דמוקרטים ביסודם. הם נלחמים בכל כוחם נגד ההמצאות של ארה"ב ובריטניה בעירק. זאת, על אף שארה"ב מנסה לייצר דמוקרטיה בעירק. וקצת קשה להבין מדוע השמאל הקיצוני יתנגד כל כך לכינון דמוקרטיה, אם לא הם היו דמוקרטים.
הסיבה לאנטי דמוקרטיה של הניאו-קומוניסטים הוא שטובת הרעיון קודמת לזכויות האדם. כך לדוגמא התאפשר העקרון של "הדיקטטורה של הפרולטריון" בבריה"מ. העקרון הזה נבע מכך שהבולישיבקים, האמינו שבתחילת המהפכה העם לא הבין מספיק טוב את הרעיון, ולכן רצוי להכריח אותו לקבל את מרותו "הצודקת" של הפרולטריון, ובהמשך כבר ילמד העם כמה המהפכה צודקת.
גם כיום, בעיני הניאו-קומוניסטים הפיגועים שמחוללים אירגונים איסלמים הם ליגטמים, כיוון שהם משרתים את טובת הרעיון (הרעיון של הבסת הקפיטליזם). למעשה בכך הניאו-קומוניסטים אומרים שמותר לכמה אנשים (אפילו לעשרות אלפי אנשים לאבד את זכותם לחיים, לרכוש ולחופש ביטוי), למען הרעיון הנאצל והכביר של שיוויון, שלום וסביבה ירוקה בטווח הרחוק (על פי תורות ניאו-מרקסיסטיות).
אומנם, כפי שכתבת, נראה שהניאו-קומוניסטים נלחמים על חופש הביטוי, אך זהו מאבק לצורך פרגמטי לחלוטין. הסיבה, לפי דעתי, לכך שניאו-קומוניסטים נלחמים עבור חופש הביטוי הוא, כדי שהם יוכלו להמשיך לפעול בחופשיות במערב. לולא חופש הביטוי, אנשים כאלו עלולים למצוא את עצמם מאחורי סורג ובריח או מתנדנדים על חבל. וזאת גם הסיבה שבעירק הם אינם מעוניינים בדמוקרטיה. כיוון שאם תיווצר דמוקרטיה יפסק גל הגרילה והטרור המוסלמי שנלחם במערב.
הדרך שלהם להילחם במערב הקפיטלסטי, הוא על ידי חיזוק ותמיכה בפיגועים של האיסלאם, ובהחדרת האיסלאם לאירופה. למעשה הם משתפים פעולה עם הטרור האיסלמי, כדי להשיג את מטרותיהם.
האיסלם מצדו יוצר תשתית חברתית ורעיונית במערב, שבהמשך יוכלו להפוך בסיס לפיגועי טרור ולמאבק במערב (ללא הבחנה בין ניאו-קומוניסטים לקפיטליסטים). העקרון המוביל את האיסלאם הלוחם הוא ככל הנראה העקרון של "דין מוחמד בסיף" ואיסלום של כל הכופרים (נוצרים יהודים וכל השאר), והבאתם להכרה באמת האלוהית הנשגבת שמביא האיסלאם.
המערב הקפיטליסטי מנסה להילחם בטרור המוסלמי, כדי להבטיח את זכויות האדם של אזרחיו (אלמנט ליברלי-דמוקרטי), וכן לאפשר מסחר. נראה שמקבלי ההחלטות בארה"ב חושבים שדמוקרטיזציה של העולם הערבי, תביא בסופה רגיעה ופלורליזם, וזאת הסיבה על פי דעתי,שבגלל ארה"ב פלשה לעירק. אבל בגלל חופש הביטוי, ארה"ב ובריטיניה מתקשות התמודד ביעילות בפרופוגנדה הניאו-קומוניסטית, והם מאבדים את דעת הקהל שתתמוך בכינון הדמוקרטיה בעירק.
ההתנגדות לפעולה של ארה"ב בעיראק לא שייכת לטענה של ארה"ב שהם מתכוונים להקים שם דמוקרטיה – היא נובעת מכך שהם רק מזיקים בשהות שלהם שם, אין להם שום דרך לכונן שם דמוקרטיה כפי שהם טענו בהתחלה, ואלו דברים שהם בעצמם כבר ממזמן הבינו (אם מישהו בכלל חשב ככה בהתחלה).
המהפכה הקומוניסטית התרחשה במדינה לא דמוקרטית. זה לא שהפרולטריון התאפשר אחרי שהאזרחים האמינו בדמוקרטיה, זה היה אחרי שהיה שלטון היררכי. הקומוניסטים של בריה"מ באותה תקופה חשבו שהם יהיו דמוקרטיים אם תיעשה בחירה בתוך המפלגה עצמה. היום, בדיעבד, אני חושב שאפשר להסיק מכך שזאת היתה הטעות הכי גדולה שלהם. לא הייתה שום בקרה על מי שעומד בשלטון. ובדמוקרטיה מתרחשת הבקרה הזו ואפשר להחליף את הראש כשהוא לא טוב – הוא תלוי בעם. לעומת זאת במדינות הסוציאל דמוקרטיות שאתה קורא להן ניאו קומוניסטים, יש דמוקרטיה. אני לא מבין איך אתה טוען שהם נגד דמוקרטיה.
אני לא חושב שהתמיכה של השמאל באירופה בצד החלש נובעת מכך שהוא רוצה שיהיה טרור שינצח את הקפיטליזם. גם זאת טענה מוזרה בעיני.
לדעתי הם תומכים במוסלמים כי הם מאמינים שהתערבות חיצונית של ארה"ב וישראל רק מזיקה והורסת עוד יותר את המצב. והם לא לגמרי טועים. באופן כללי מבחוץ הרבה יותר קל להזדהות עם הפלסטינים לדעתי. מצד אחד רואים עם כובש, ועם מסכן שהאנשים בו כל כך נואשים שהם מוכנים להתאבד בהתפוצצות רק כדי להציל את הילדים שלהם ולהגשים את השאיפות הלאומיות שלהם. קל לתפוס את הצד שלהם יותר.
אני לא מבין למה אתה חושב כאלו דברים על הניאו קומוניסטים. אני רואה בהם דווקא אלו שמאמינים באמת בדמוקרטיה. דמוקרטיה היא משהו שבא מהעם, לא מאיזה כובש עויין.
בארה"ב דעת הקהל השתנתה לגמרי בנושא עיראק והרוב רוצים לצאת – וזה לא נובע משום דיעה סוציאליסטים (הדבר שהם הכי מתאבים), זה נובע מהכישלון של המלחמה הזו. הם לא מצליחים לכונן שום דמוקרטיה, רק לגרום לעוד חיילים ועוד מוסלמים למות.
ירדן,
אני מסכים איתך שעיקר ההתנגדות למלחמה בארה"ב מקורה בטיעונים לגיטמים של הזרמים המרכזיים בארה"ב. אך בדיון סביב המלחמה שי גם אלמנטים אחרים ששיכיםלשמאל-חדש, כפי שהוא נקרא, שמקורו אכן במפלגות הקומוניסטיות (אני מנחש מתוך הכרות, שהם ויתרו על השם קומוניסטים, בגלל בעיות של תדמית). להערכתי יש לניאו-קומוניסטים השפעה מסוימת בציבור האינטלקטואלי האמריקאי והארופאי. בוויקיפדיה מצוין כי עיקר אחיזתו היא בקמפוסים. ולהערכתי הסיבה להתנגדות שלהם היא מהסיבה שציינתי למעלה (הרס הקפיטליזם), ולא מסיבות עניניות, כפי שעושה השמאל-מרכז (דמוקרטים ואחרים).
מה היא מידת השפעתם על הדיון הכללי, זאת אינני יודע. יתכן, שהארת את עיני, והשפעתם אינה כה רבה. יתכן שבגלל שהמדיה שאני קורא היא בעיקר ספרים ואתרי שמאל, הערכתי את עוצמתם יתר על המידה.
אין זה מדויק שהמהפכה התרחשה לאחר שלטון דיקטטורי (צארי). לאחר נפילת הצאר הוקמה ממשלה זמנית שהיתה אמורה לכונן שלטון דמוקרטי. אך הסובייטים הפילו את הממשלה הזאת, ולאחר המהפכה הקימו הסובייט, שהיה אמור להיות ממשלה פרוליטרית. גם שם הבולשיביקים תפסו את השלטון בצורה דיקטטורית, והידחו וריסקו את המפלגות הפרוליטריות המתחרות. על פי ספרים שקראתי ["המפלגה הקומוניסטית הסוביטית", ליאון שפירא ו"סטאלין" של ורודינסקין], זו הייתה בחירה מודעת לרסק כל התנגדות. זה נעשה בשם האידאל הגדול של "אני מחליט מה טוב לאחרים".
המדינות הסוציאליסטיות של אירופה, אינן ניאו-קומוניזים. ניאו-קומוניזם הוא מה שמכונה "שמאל חדש". הסוציאליזם באירופה באמת מאמין בדמוקרטיה, ואין לי שום טענות אליו (אולי למעט מחלוקות רעיוניות על הדרך ליישם סוציאליזם אמיתי).
אסביר לך למה אני חושב כך על הניאו-קומוניזם. למשל, אישתי לומדת במחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן, והבנין שם מאובטח מכף-רגל ועד ראש, בגלל איומים שהתקבלו לחבל במעבדות (שעורכות ניסויים בבעלי חיים). משה אבלס, ראש החוג לחקר המוח, קיבל איומים אישיים לחייו. התמיכה של הניאו-קומוניסטים בטרור שיוצרים ה"נדכאים" (במקרה שלנו הפלסטינים, אך הדבר נכון בכל העולם). האלימות שהאנרכיסיטם מייצרים בוועידת הG-8. "פעולה ישירה" ו"מסה קריטית", מבית המדרש האנרכיסיטי שמתיר שימוש באלימות וחבלה לצורך השגת מטרות [ראה ספרו של רוני ערמון, "פעולה ישירה"]. פעולות מכוונות שמפריעות לכלל האוכלוסיה, כדי לקדם רעיון שהניאו-קומוניסטים מאמינים בו. בסרט המצורף, תוכל לראות איך הניאו-קומוניסטים, חוסמים את התעבורה בניו-יורק, כדי להעביר רעיון. הם משתמשים ב"זכויותיהם" מבלי בכלל להתייחס לזכיוות של אחרים. וכמו שאמרתי, הם אינם מאמינים בדמוקרטיה, אלא (שבה כולם שווי זכויות), אלא מנצלים את הדמוקרטיה להשליט את הרעיונות שלהם. הגרוע מכל מבחינתי זה ליגטמציה שהם נותנים לטרור, ככלי לשחרור נדכאים. (ראה את המאמר של ג'ון פילגר). זה הכלי שבו הם השתמשו כדי לתת לפלסטינים לגיטמציה לרצוח אזרחים ישראלים.
אני לא מבין מי הם אלו שאתה קורא להם "ניאו קומונסטים".
מפלגות קומוניסטיות בארה"ב? יש חיה כזאת?
אלו לא הסוציאליסטים של אירופה, ככה אתה אומר.
אז אלו שמתנגדים לניסויים בבעלי חיים הם ה"נאו קומוניסטים"?
לא ראיתי בשום מקום דיבורים על אלימות. ראיתי הפגנה של אנשים שיצאו לאיזה פארק באיזור והמשטרה "נאבקה" בהם בכך שהתיזה עליהם מים. אווי האלימות. טוב אני מתאר לעצמי שהתכוונת לאילושהם גילויי אלימות אחרים?
אתה מתכוון הפגנה? כי את זה גם כל תנועה אחר תעושה.
בקיצור החבורה שאתה מציין נשמעת מאוד שלילית כי אתה אומר שהם נגד דמוקרטיה, או כי הם מעדיפים את השוויון על פניה. דבר שלילי בהחלט לדעתי. ואני רואה בעצמי סוציאליסט.
הבעיה היא שאני לא מבין על אילו אנשים בדיוק אתה מדבר? אני יודע שהשמאל באירופה, באופן כללי, מתנגד לישראל. אני מניח שבין היתר, יש לזה קשר לכך שישראל כן נוהגת שלא כראוי בהרבה מקרים. גם את הנקודה שלך שהתמיכה בטרור נובעת מרצון להיפטר מהקפיטליזם לא הבנתי. איך טרור עוזר לנצח את הקפיטליזם? אלה אם אתה חושב שהם רוצים שישמידו את ארה"ב בעזרת כמה מחבלים. קשה לי להאמין שמישהו חושב ככה…
ירדן,
קרא את הפרק בוויקיפדיה האנגלית על שמאל חדש. "השמאל החדש" מקורו, על פי ערך הוויקיפדיה בתנועות קומוניסטיות של סוף שנות ה-50. בתקופת שנות החמישים, בגלל המלחמה הקרה, המפלגות הקומוניסטיות שפעלו במערב התחילו לשנות את שמן לשם פחות מזוהה עם בריה"מ הקומוניסטית, כנראה כדי שלא יתפסו בעיני הציבור כאויבים.
עדיין השם המתאים להן יותר, אינו שמאל חדש, כי אם ניאו-קומוניסטים, כיוון שבמידה רבה הם ממשיכים בפועל רעיונות קומוניסטים.
כן. כפי שאמרתי היום הן נקראות "שמאל-חדש".
יש להבדיל בין קומוניסם לסוציאליזם. לקומויניזם ולסוציאליזם יש משותף, שאומר שהמדינה צריכה לדאוג לאזרחיה מבחינת תעסוקה וסעד. אך יש שני הבדלים רציניים בין קומוניזם לסוציאליזם. בקומוניזם, כל המשק שייך למדינה, וכולם אמורים לקבל משכורת זהה (בתיאוריה). בסוציאליזם חלק מהמשק שייך למדינה, אך ניתן מקום ליוזמה פרטית. ההבדל השני שהקומוניזם אינו מאמין גדול בדמוקרטיה, ובפועל ניתן לראות שכל הממשלים הקומוניסטים היו דיקטטורים. הממשלים הסוציאליסטים כן מאמינים בדמוקרטיה, ופועלים בתוכה. ארצות אירופה המערבית הן ברובן סוציאליסטיות, והן מאמניות גדולות בדמוקרטיה. בריה"מ, היתה קומוניסטית ופעלה בדיקטטורה.
אלו שמתנגדים לניסויים בבעלי חיים אינם ניאו-קומוניסטים בהכרח, אך אלה שפועלים באלימות, נוקטים בגישה האנטי דמוקרטית של הקומוניזם, שבה מותר להשתמש באלימות כדי להחדיר לציבור רעיון בעל חשיבות עליונה בעינהם. אך מתוך הכרות קצרה אם חלק מהאנשים הללו, תמצא שיש הרבה משותף בינהם לבין אנרכיסטים וניאו-קומוניסטים.
רוב הפעילות כיום של האנרכיסטים, אינה אלימה ממש. אלא רק מפריעה לסדר הציבורי ללא התר. כך לדוגמא, כאשר ממשלת גרמניה ניסתה להעביר פסולת גרעינית להתמנה, פעילים ירוקים שכבו על הפסים ומנעו את המעבר שלה. בניו-יורק, פעילי איכות הסביבה, אירגנו מסעות אופניים שחסמו כבישים שלמים בניו-יורק, ללא קבלת אישור. לפעמים הפעולות הללו גם עוברות לחבלה בציוד, כמו הרס ציוד הנדסי שנועד לבנות אוטוסטרדה. נדיר מאד שהניאו-קומוניזם כיום יפנו לאלימות ממש. יתכן מאד שנחוש לסוג ההפגנות הללו סימפטיה, אך במשחק דמוקרטי אמיתי, אינך פוגע בזכויותהם של אחרים, אלא דן איתם על דברים. המצחיק הוא שה"כתומים" למעשה העתיקו את שיטות העבודה של הניאו-קומוניסטים וחסמו כבישים, כדי להשיג את מטרתם ה"נעלה".
ברור שהפגנה היא לגיטימית. אבל ההבדל בין הפגנה של כל תנועה אחרת להפגנות של הניאו-קומוניסטים, היא שההפגנות של התנועות האחרות (כולל הסוציאליסטיות), נעשת ברישיון, והסדר הציבורי נפגע מעט ככל האפשר. לעומתם, הפגנות הניאו-קומוניסטים נעשות בלא רשיון (לרוב), תוך פגיעה בזכויותהם של אחרים, ובהפרת הסדר הציבורי.
אתה סוציאליסט, כפי שאתה מגדיר את עצמך, וזה בסדר גמור. אני מדבר על ניאו-קומוניסטים, או קומוניסטים ממש. אני גם מחבר בין אנרכיסיטים לקומוניסטים, כיוון שלמעשה, מסוף המאה ה-19, האנרכיסיטים הלכו ונטמעו בתנועות הקומוניסטיות, ולכן עד היום הן תנועות מעורבבות (ראה ספרה של ברברה טוכמן, "המגדל הגאה", ספר העוסק בתנועות ובזרמים שקדמו למלחמת העולם הראשונה). גם את הירוקים אני בד"כ מכניס לקטגוריה של הניאו-קומוניסטים, כיוון שהרבה פעמים הם נוקטים באותן שיטות וגישות של הניאו-קומוניסטים.
וכאן חשוב להבדיל בין הרעיונות שמנסים לקדם, לבין הגישות שבאמצעותן מנסים לקדם. לדוגמא, גם אני תומך בסביבה ירוקה ובמיעוט ניסויים בבעלי חיים (אני מבין שצריך לעשות אותם, אך הייתי מעדיף שימעטו בהם). גם אני תומך במתן סעד לאזרחים חלשים (בשיטות שונות משל הסוציאליזם הקלאסי). אך בכל מקרה, אני אשמור על כללי המשחק הדמוקרטי, ולא אפגע בזכויות אחרים, ובטח לא אפנה לאלימות. אני אשתדל לעשות זאת באמצעות דיון נבון ואינטלגנטי בין אנשים חושבים. אני מאמין שהאנשים הללו, אחר כך ישפיעו על אנשים אחרים. זה גם מה שעושה את ההבדל בין סוציאליזם לניאו-קומוניזם.
כיום בעולם התקשורת הטרום-אינטרנטית (טלויזיה, רדיו ועיתונים), הדרך להשיג תשומת לב היא בד"כ על ידי מעשה חריג ורע (זה מה שהתקשורת אוהבת להציג, כי זה מעלה לה את הריטינג, כיוון שזה מה שאנו אוהבים לראות). לכן בעבר (בעיקר בשנות ה-60 וה-70), הניוא-קומוניסטים פעלו באלימות. היו להם אירגוני טרור, וגם כיום אחרי אירגוני איסלאם, לקומניסטים יש הכי הרבה אירגוני טרור (ראה ערך וויקיפדיה על טרור קומוניסטי).
בצורה כזאת, דרך טרור והפגנות אלימות מאד, הקומוניסטים מחדירים את הרעיונות שלהם לתודעת הציבור. אומנם הציבור יכול להזדעזע מהמעשים הקשים, אך בפועל הציבור לאט לאט מפנים את המסר הקומוניסטי (בגלל מנגנונים פסיכולוגים שמבקשים להימנע מאלימות). כיום הניאו-קומוניסטים הבינו שבטווח הארוך הם יפסידו אם ישתמשו בטרור, ולכן הם כמעט ולא אלימים (מלבד הפרעה לסדר הציבורי, והרס כלים הנדסיים), אך יחד עם זאת, הם משתמשים בטרור של האיסלם, כדי להחדיר את הרעיונות שלהם לציבור. לכן תראה שלאחר פיגועים מוסלמים, דוברים של הניאו-קומוניסטים, תמיד יצדיקו את האיסלאם, כיוון שהוא "נעשק על ידי המערב הקפיטליסטי". או במקרה שלנו, הפיגוע נעשה כתוצאה "מהכיבוש האיפריליסטי" (מושג השאול מהלקסיקון הקומוניסטי).
קודם כל אני מודה לך שאתה משיב לי. נראה לי שהשאלות שלי יכולות להתפרש כסוג של ויכוח וזאת לא הכוונה שלי. אף על פי כן אני כן אוהב להקשות ולהתעקש על טענות שלא נראות לי.
כמו למשל הטענה שלך שהניאו קומוניסטים נוקטים בפעולות מחאה מסויימות שאחרים, מתנועות בעלי אידיאולוגיות שונות ואפילו הפוכות, גם אימצו. ככה שאני תוהה אם נכון יהיה לשייך את הפעולות האלו לניאו קומוניסטים.
גם על ההגדרה שלך שקוראת לאותם אנשים ניאו קומוניסטים לא נראית לי אבל עדיף יהיה אם לא ניכנס לויכוח על הגדרות או במקרה הזה, שמות.
כן אני מניח שאני סוג של סוציאליסט. אני גם דיי מזדהה עם אנרכיזם ודברים אחרים שציינת כמו הרצון שימעיטו עד כמה שאפשר בניסוים בבעלי חיים ושמירה על איכות הסביבה.
בקשר לפסקה האחרונה שלך:
תראה. באופן כללי הלאומנות הערבית התחברה לקומוניזם. לפחות החילונית ממה שאני ראיתי.
הסיבה לזה לדעתי היא בעיקר זה שבזמנו בריה"מ עזרה לנאצר, פשוט מאינטרסים כלכליים. ובגלל שהם רואים בארה"ב האויב הגדול.
לדעתי, היום ארה"ב שונאת את הקומוניזם (והסוציאליזם וכל דבר שדומה לו) בצורה כל כך בולטת בגלל שבזמן שהם היו במלחמה הקרה, כמו תמיד עשו דימוניזציה של האויב, והאויב היה הקומוניסטים.
ככה גם במקרה הזה לדעתי הערבים. האויב שלהם הוא ארה"ב. לכן הם אוטומטית שונאים כל דבר שמזכיר להם אותו.
האם מי שאתה קורא לו "ניאו קומוניסטים" הם גם "ניאו היפים"?
http://en.wikipedia.org/wiki/Neo-hippies
אדרבה, אני נהנה שאתה מקשה עלי. כך אני יודע היכן טעיתי. דיון הוא כלי נהדר ללמוד.
יש צדק בדבריך. אין לשייך את האלימות דווקא לניאו-קומוניסטים. באופן כללי, כל תנועה קיצונית, שאינה מוצאת דרך לשכנע את הרוב ללכת בדרכה, עלולה לנטות יותר לכיוון אלימות וטרור. הבעיה שאצל הקומוניסטים הישנים זה הפך לכלי מתודי ברור בדרך למהפכה (ולכן יש כל כך הרבה אירגוני טרור קומוניסטים).
נהוג לכנות תנועה בכינוי "ניאו", כאשר ההתנועה הישנה עוברת מודיפקציה רעיונית, כדי שתתאים לעידן חדש יותר. כך יש ניאו-דרוויניזם (פירושים חדשים של דרווין). יש ניאו-קנטיאנים, שזה פרשנות חדשה של קאנט. יש ניאו-נאצים, שזה נאצים מסוג חדש, וכיוב…
אין הקומוניסטים החדשים יוצאים מכלל זה. השם "שמאל חדש" הוא שם שהם בוודאי יצרו לעצמם, כמו שאצלנו למשל מפלגות השמאל כל הזמן משנות את השמות שלהם (מק"י -> חד"ש; מפא"י –> מערך –> מפלגת העבודה –> ישראל אחת (?אני לא בטוח) ; מפ"ם -> רץ –> מר"צ –> יחד) הסיבה היא לא רק אירגונית, אלא שהם מנסות להתנער מכשלונות העבר ומקונוטציות שלליות. לקרוא לאירגונים שהם בפירוש ניאו-קומוניסטים "שמאל חדש" זה סוג של אשליה, שאני אינני רוצה להיות שותף לה. "שמאל חדש" הוא גם שם אמורפי שלא אומר הרבה, ומכניס את הניאו-קומוניסטים לתוך השיח המרכזי.
סבבה להיות סצויאליסט. אני אישית חושב שהשיטה סוציאליסטית בפועל יוצרת יותר בעיות ממה שהיא פותרת, אבל זה נושא לדיון אחר. גם אחלה להזדהות עם אנרכיסטים (במיוחד עם אתה בן 18). השאלה הגדולה, היא עד כמה אתה מוכן להישאר בכללי המשחק הדמוקרטי, ועד כמה אתה רדיקלי בתפיסת העולם שלך.
לגבי לאומניות ערבית וקומוניזם ישן: אני בהחלט מסכים איתך. אלא שעכשיו משנפלה בריה"מ, והלאומנות הערבית מתחלפת באיסלאם דתי וקיצוני, יחסי הכוחות היו אמורים להשתנות. בעבר היה לבירה"מ אינטרסט לחזק את מדינות האיסלאם, כדי להשיג שליטה בחלקים נרחבים בעולם. כיום בריה"מ אבדה, ולניאו-קומוניסטים לא אמור להיות אינטרס לקדם את האיסלאם הקיצוני. הם עושים את זה, להערכתי, כדי לחזק את המסר "הלאה הקפיטליזם החזירי האימפרילסטי". הם קצת מתקשים לראות באיסלאם הקיצוני משהו שבאמת יכול לסכן אותם. הם תמיד היו נאיבים גדולים לדעתי.
לגבי ניאו-היפים (הינה עוד "ניאו" אחד). יש איזה קשר בין אנרכיסטים להיפים, אם כי לדעתי הרעיון של ההיפים היה תנו לנו סקס, סמים ורקנרול, ואנחנו נתאחד עם אמא אדמה ואחד עם השני עד שיבוא השלום (זה מה שקורה כשלוקחים יותר מידי LSD)
קראתי משהו שמציג תענה נגדית מעניינת למה שאמרת על הארכיסטים:
http://flag.blackened.net/liberty/libsoc.html