עזה נפלה בידי החמאס…. פצצה התפוצצה בקבול והרגה 35 אנשים…. כוחות אמריקאים יצאו לקרב נגד כוחות של אל-קאידה בעירק…פעילים אנרכיסטים הפגינו נגד וועידת ה-G8… חיזבאלה חטף שני חיילים ישראלים בגבול הלבנון, ומלחמת לבנון השנייה פרצה… אירגוני שמאל מתנגדים למלחמה בעירק… העולם כמרקחה לאחר ה- 9/11 .
נראה כי אחד-עשר לספטמבר, סימן את תחילתו של עידן חדש. עידן בו המערב והאסלאם פתחו במלחמה כמעט ללא מעצורים אחד כנגד השני, על ידי טרור, כיבושים והרס הדדי. אך מי שיבחן היטב את מאבקי הכוחות יגלה כי למעשה יש כאן שלוש כוחות הנלחמים במאבק הגלובלי. הכוח האחד הוא די ברור: האסלאם הרדיקלי. הכוח השני אינו המערב, כפי שנהוג לחשוב, אלא הליברליזם וכוחות השוק החופשי. הכוח השלישי, שמצטייר כאופוזיציה לליברליזם ולשוק החופשי, וחלקו הדומיננטי שרוי אף הוא במערב, הם כוחות הצדק, השוויון והאחווה העולמיים, או כפי שאולי ראוי להגדיר זאת, הכוחות הניאו-קומוניסטיים. בוא נבחן רגע מה הם האינטרסים של כל אחד מהכוחות:
הליברליזם – הליברליזם היא שיטה שהתפתחה במהלך מאות השנים האחרונות באירופה ואחר כך בארה"ב. נראה כי לליברליזם יש קשר הדוק לכוחות השוק החופשי. הולנד שנחשבת למדינה ליברלית מאד הורכבה מסוחרים פלנדרים שלחמו במעצמות השכנות, על מנת לזכות בסחר באופן חופשי. האוניברסיטאות והמדע התפתחו על בסיס חופש המסחר והביטוי שהערים השיגו לעצמן במהלך ימי הביניים. בארה"ב, חופש הביטוי והשוק החופשי, הפכו כמעט למילים נפרדות. ולכן בסופו של דבר יש קשר הדוק בין היוזמה הפרטית לבין חופש הביטוי.
האיסלאם – האיסלאם היתה דת רדומה ורקובה למדי עד לסוף המאה ה-20. ההיסטוריה המפוארת של האיסלאם נקברה תחת מאות שנים של שחיתות ועירבוב מיותרים בין דת לפוליטיקה. נראה כי דווקא רוחות הליברליזם הם שהעירו את הדת הענקית הזאת מתרדמתה. המערב, שבשנות השישים והשבעים נחשב למקור הכוח והעוצמה, חדר אל החברה המוסלמית וערער אותה מיסודותיה. חופש הביטוי, אפשר לבני נוער ערביים לשבור מסורות עתיקות. נשים ערביות הלכו בלבוש שלא תאם את הקודים המסורתיים. הכבוד שניתן לזקנים, הוחלף בכבוד שניתן למותגים כמו קוקה-קולה וליוויס. המערב, בכוונה או שלא בכוונה, הלך ופירק את החברה המוסלמית ושבר בה טאבו אחר טאבו. האיסלאם, אינה הדת הראשונה שנתקלה בכוחות ההרסניים של הליברליזם. הנצרות והיהדות גם הן נתקלו בליברליזם, וכל אחת פיתחה לעצמה מנגנון הגנה אחר. הנצרות גייסה את כל כוחה התיאולוגי כדי להתמודד מבחינה רעיונות עם רוחות הליברליזם. היהדות נסגרה בדלת אמות התורה (החרדים) או נסחפה עם הזרם (חילונים). אך בשביל האיסלאם, המפגש עם רוחות הליברליזם בא רעה, בו הוא היה חלש מכדי להתמודד תיאולוגית עם הליברליזם. ולכן התגובה של חלקים קיצוניים באיסלאם הפכה להיות תגובה חזקה ואלימה. חלקים אחרים, שעדיין לא ברורה השפעתם, בכל זאת מנסים להתמודד עם הבעיות שמציב הליברליזם. בניגוד לדימוי הפרימטיבי שהיה לאיסלאם, תגובת האלמנטים הקיצוניים באיסלאם לאתגר הליברליזם הייתה חכמה מאד. ארגונים כמו החמאס והחיזבאללה, הבינו שדרכם אל האוכלוסייה היא דרך מוסדות צדקה. במשך שנים הם פעלו לרווחת האוכלוסייה המוסלמית. בעיני האוכלוסיה, על רקע שלטונות חילוניים כושלים ומושחתים, העזרה של האיסלאם הקיצוני נראתה ברכה משמיים. האיסלאם הרדיקלי, הלך ותפס אחיזה באוכלוסיה. ובמקביל, קבוצות אלו גידלו דורות של תלמידים שתמכו במאבק אלים בליברליזם (או במערב). בסוף המאה ה-20, כוחות אלו היוו מסה קריטית מספיק גדולה, כדי לגרום לתבערה עולמית. התבערה פרצה תחילה בישראל, לאחר הסכמי אוסלו, אך גם בלבנון, בעירק, ב-9/11, באפגניסטן, באירופה. כוחות האיסלאם הקיצוני בחרו ללחום באמצעות שילוב של טרור וניצול המדיה האלקטרונית כדי להביס את המערב.
הכוחות הניאו-קומוניסטיים. כוחות אלו, אמונים על ערכי הצדק, השוויון והאחווה. כוחות אלו, הם המשך ישיר או עקיף של רעיונות מרקסיסטים ואנרכיסטיים שהופיעו בסוף המאה ה-19. הרעיון שבבסיס הקמתם, היה סוג של קאונטר-רפורמציה לשוק החופשי. הם ניסו לרסן את כוחם של בעלי התאגידים הגדולים ובעלי המפעלים, ואף במקרה של הגוש הסובייטי, למחוק כל יוזמה אישית בשוק. גם כיום, לאחר חורבן הגוש הסובייטי, אירוגנים אלו פועלים כדי לרסן את כוח השוק ואף להכחידם. אירגונים חברתיים מנסים לשבור את הכוח של השוק החופשי. אירגונים ירוקים, מנסים למצוא דרכים לרסן את הפגיעה בסביבה של המפעלים וטייקוני השוק.
לאחר קריסת הגוש הסובייטי, לא נשאר לניאו-קומוניסטים כוח פיזי להישען עליו במלחמתם נגד השוק החופשי. עיקר כוחם נובע מאידאולוגיות מושחזות היטב וקהילות אינטקטואליות, המסוגלות להפיץ את הרעיונות הניאו-קומוניסטיים בצורה מעולה.
במלחמה הגדולה שאנו עדים לה (ובמידה רבה, אף סובלים ממנה), קשה להבחין מי צודק ומי לא. כל הצדדים משתמשים ככול יכולתם בדמגוגיה כדי לשכנע את הקהל להאמין בהם. טייקוני השוק החופשי והמדינות הליברליות, מצליחים להשיג שליטה ניכרת בתקשורת. הניאו-קומוניסטים, מעבירים את הרעיונות הדוגמאטיים שלהם דרך דיון סטריאוטיפי באוניברסיטאות. האיסלאם מעביר את המסר שלו באמצעות טרור והטפה במסגדים. לכל קבוצה יש את האמת שלה, ואין האמיתות הללו באות במגע אחת אם השנייה, אלא רק דרך כלי המלחמה. לכל קבוצה יש את האמת שלה, שבשמה היא נלחמת, ואין היא רואה דרך לגשר על הפער, אלא באמצעות מאבק. אחת הדרכים למנוע את המאבק היא להגיע למשא ומתן, ולנסות להגביל במידה מסוימת את השאיפות של כול אחת מהקבוצות. בד"כ, לאור הניסיון היסטורי, ניתן להבחין כי כוחות ניצים מגיעיםלמשא ומתן רק לאחר שאנשים רבים כבר שילמו מחיר כבד בחייהם וברכושם. הקבוצות מגיעות למשא ומתן, לאחר שימצו את המשאבים האנושים שלהם, והן מוכנות להגיע לפשרה. לפעמים הפשרה היא זמנית, עד ששוב אחת הקבוצות צוברת מספיק כוח כדי להפר את ההסכם, ולפעמים היא מאריכה ימים. אך בכל מקרה, חייהם של רבים מאד יקופחו בטרם תגיע הפשרה.
דרך אחרת למנוע את המאבק, היא על ידי ירידה לשורש הקונפליקט וניסיון לפתור את הבעיות שבסיס הקונפליקט בצורה כזאת שתפתור את הבעיות של הניצים. כדי למצוא פתרון בדרך זו לקונפליקט, עלינו לענות על שאלות כמו "כיצד ניתן לפתח כלכלה מצליחה, ובמקביל לשמור על זכויות שוות לכל אדם, ועל סביבה בריאה.". הרוצה למנוע סכסוך בין ליברליזם לאסלאם, צריך לענות על השאלות כמו, "כיצד ניתן לתת לאדם חופש בחירה מלא, ובמקביל לא לפגוע במרקם החברתי המסורתי?", או "כיצד ניתן לשלב בין תפיסות של האמת האבסולוטית של הדתות (והמוסלמית בפרט) לבין רעיונות של חופש הביטוי וההגות המערבית המודרנית?"
רבים יחשבו שלא ניתן למצוא פתרון לבעיות אלו, אך תחושתי היא שאנו איננו מסוגלים למצוא להן פתרון, לא בגלל שפתרון כזה אינו בנמצא, אלא בגלל הרגלנו לחשוב בצורה שטחית ומיידית. אם נלמד להבין את הרכיבים החברתיים והכלכליים לעומק, אני מניח שנוכל למצוא פתרון לבעיות המרכזיות של הסכסוך. ואולי, מי יודע, אף נצליח לחסוך בחיי אדם.
להגיב על Oz from an Old-New computer לבטל