במהלך החודש הקודם יצא לי לדון עם מספר בלוגרים [אליסה, חברי הקפיטליסט היומי, עופר סיטבון, וירדן] בנושאים של חופש הביטוי, סוציאליזם קומוניזם וליברליזם. כדי לעשות לעצמי סדר בראש, ואולי להוות כר לדיון בהמשך, אני מבקש לסכם את מה שלמדתי, על בסיס מערכת הגיונית בסיסית ואחידה (פרדיגמה אחידה).
למרות שהמערכת הפרידיגמתית המתבקשת בנושאים כאלו, אמורה להיות מערכת שמדעי החברה יצרו, אינני יכול לבסס את הטענה על בסיס פרדיגמה ממדעי החברה, כיוון שלמיטב הבנתי, מדעי החברה תרם כוננו מערכת פרדיגמתית יציבה. במקום זאת, אתבסס על מערכת יצבה שמקורה במדעי החיים. הפרדיגמה שבה אשתמש תהיה המערכת הסוציוביולוגית שמתארת את החברה דרך הרכיב הבסיסי שלה: האדם, כיצור שהתפתח בברירה טיבעית.
התיאוריה שאנסה לבנות כאן, תהיה מטבע הכתיבה בבלוג, שיטחית למדי וממוקדת באספקטים מאד צרים של השפעות האדם על החברה ולהיפך. כמו כן ברור לי שמי שלמד במדעי החברה, יתקשה לקבל את הפרדיגמה שאני מסרטט כאן, ולכן אשמח לשמוע את הערותיכם ולדון על המקובלות של הפרדיגמה הסוציוביולוגית.
הבסיס הסוציוביולוגי
על פי התיאוריה הסוציוביולוגית, המתבססת על תורת האבולוציה, לאדם ישנם דחפים שמאפשרים לו לשרוד. הדחפים הבסיסים ביותר, לבעלי חיים בשלב התרום-חברתי (סוליטרי), הם הדחף להשיג מזון, והדחף לרביה (מין), דחף נוסף שנועד לשמור על היכולת להשיג מזון ובני זוג לרביה, הוא הדחף לאלימות. ככל שיצור נעשה חברותי יותר, מתפתחים אצלו עוד דחפים שמאפשרים לו לחלוק מזון עם פרטים אחרים ולרסן את ההתנהגות המינית שלו, כדי למנוע סיכסוכים. בנוסף יתפתחו אצל היצור החברתי, גם דחפים שיגרמו לו לרצות לחיות בקבוצה כמו דחף לקבל אהבה, ולהעניק אהבה. דחף ל- social grooming . לאדם, כמו לכל כחייה חברתית, יש דחפים חברתיים לדומיננטיות ולכן הוא מחפש שררה וכבוד או לפחות מבקש להיות מקובל על חברתו. האדם בד"כ סובל כאשר הוא חש דחוי מחברתו, והוא יחפש בכל מחיר חברה בה הוא יוכל להרגיש שווה ורצוי.
התפתחות מערכות שלטוניות
ככלל, לאדם כאשר הוא במצבו הסוליטרי, יש חופש ביטוי מוחלט. אין אדם המונע ממנו להגיד כל אשר על רוחו. אין חברה הכופה מוסכמות מסוימות על הפרט. מצב זה הוא מצב אנרכי טבעי.למצב זה יש יתרונות וחסרונות. מצד אחד האדם חופשי לעשות ככל העולה על רוחו, אך מצד שני הוא יהיה חלש מול התקפה שמגיעה מצד קבוצה מאורגנת. הקבוצה המאורגנת יכולה להשתלט על משאביו של האינדיוידואל ולגרשו. כתוצאה מכך כל ניסיון של האדם הסוליטר להתמודד מול קבוצה כנראה יכשל, וככול שיתרבו הקבוצות, הסוליטר עלול למצוא את עצמו נדחק מכל אפשרות להשיג שטח ומזון. במקרה כזה, גם נקבות יעדיפו לדבוק בזכרים שנמצאים בתוך קבוצה, כיוון שלאלו יש יותר אפשרות להשיג מזון, עבור צאצאי הנקבות. ולכן הפרט הסוליטרי ימצא את עצמו ללא אוכל וללא מין… מצב עגום ביותר.
באזורים בהם תנאי המחיה סבירים, לקבוצה יש יתרון אבולוציוני, על פני קיום סוליטרי. אבל מצד שני הכניסה לקבוצה מציבה מגבלות לגבי החופש של הפרט לעשות כרצונו. הפרט נכנס לתוך היררכיה שבה פרט האלפא ( הפרט הדומיננטי), שולטים על שאר החברים. כתוצאה מכך הזמינות של קיום יחסי מין עם נקבות יורדת, כיוון שזכר האלפא, ינסה לשמור את רוב הנקבות לעצמו (אצל האדם ניתן לראות את זה בהרמונות שהמלכים פיתחו לעצמם). בחברות בהם הזכרים הם הדומיננטים, הנקבות יעדיפו, זכרים דומיננטים יותר, כיוון שהללו ממוקמים גבוה יותר בסדר העדיפויות להשגת מזון ומין. כתוצאה מכך יהיה יאלצו פרטים חלשים לעבור לקבוצות אחרות, בהם יש להם סיכוי טוב יותר להשיג מעמד היררכי גבוה יותר.
לקבוצות, בהם יש שלטון של פרט אחד דומיננטי, יש חולשה מובנית. הפרט הדומיננטי צריך כל הזמן לשלוט על פרטים אחרים. כמות הפריטים שעליהם הוא יכול לשלוט בצורה יעילה היא מוגבלת, ולכן קבוצות מסוג זה יהיו קטנות. כדי להתגבר על בעיה זאת, האדם (וגם חרקים חברתיים), פיתחו יכולות לשלוט באמצעות קבוצות אליטיסטיות (כמו כהנים, אנשי חצר, אצילים וכיוב'). הקבוצות האליטיסטיות, מסוגלות לתווך בין הפרט הדומיננטי לבין קבוצת פרטים גדולה יותר. אבל גם למערך קבוצה זה, שנכנה אותו מערכת מונרכית-אליטיסטית, יש בעיות. השילוב של פרטים דומיננטים רבים גורם למערכת להיות לא יציבה. המאבקים בין המונרך לאליטה שוב גוזלים משאבים רבים, ולא פעם אנו מוצאים שמערכות כאלו עוברות מהפכות שלטוניות.
כדי למנוע את ההפיכות החוזרות, התפתחו מערכות מונרכיות, בהם הציבור מאמין שהשליט נבחר על ידי אל. ולכן במערכת היהודית, אנו לומדים שהמלכים ה"כשרים" הם המלכים שהומלכו על ידי שליחי האל (הנביאים), או צאצאיהם. לכן גם בממלכות של עמים אחרים,מלכים רבים נחשבים כבני האלים. בממלכות הנוצריות, המלכים קיבלו את סמכותם מהכנסיה שהיא שליחת האל. כתוצאה מכך, אין זכות לחבר מהאליטה להפוך למלך, וכך ניתן למנוע מהפכות רבות. ההימנעות מהפיכות, איפשרה את יצבות הממלכות וגדילה והתחזקות של החברות. כתוצאה מכך, החברות יכלו להשיג יותר כוח ולכבוש קבוצות שלא היו להם מערכות שלטוניות שיכלו לשאת קבוצות גדולות יותר. בצורה כזאת נוצרה אבולוציה של שיטות שלטון. אך גם למערכת המלכים ממוני אל, היתה חולשה מובנית. כתוצאה מהעדפה טיבעית וכן בגלל הרצון להימנע מלחזק את האליטה הכהנית יתר על המידה, המלך העביר את זכות המלוכה לבנו הבכור. וכך, אם המלך הראשון היה אדם כריזמתי בעל יכולות לשלוט בקבוצות גדולות, אין זה אומר שבנו ניכן ביכולות כאלו. מתוך ניסיון ההיסטוריה, אנו יודעים כי ממשיכיהם של מלכים גדולים שכוננו שושלות, לא תמיד התאימו למשימה שנפלה לחיקם. וכתוצאה מכך שושלת מלוכה התפרקו, והעמים שהיו תחת שליט אחד, התפרקו והפכו לנתינים של מלכים אחרים.
מערכת חזקה יותר, שהחליפה את המערכת המלוכנית היא המערכת הדמוקרטית או האוליגרכיה הנבחרת. במערכת כזאת, כל פרק זמן מסוים, כל האזרחים בעלי זכות הבחירה, יכולים לבחור אליטה מחוקקת ושליט (יש שוני בין סוגי המערכות הדמוקרטיות השונות, ותהליכי הבחירה). יתרונה של המערכת שאנו מכנים דמוקרטית היא שהציבור בוחר את השליט והאליטה המחוקקת. כתוצאה מכך, כוחה של המערכת השלטת נחלש, ביחס לפרטים, והיא נאלצת לנסות למצוא חוקים והטבות, שיגרמו לציבור לבחור שוב באותה מערכת שלטת. כדי לשמר את כוח הציבור ולמנוע מהמערכת השלטת לנצל חורים כדי לחזור להיות מערכת דיקטטורית, ישנם מספר זכויות שאין להפירן, ואלו הן זכויות היסוד, של הזכות לחופש הביטוי, זכות הקניין, והזכות לחיים של הפרט. באמצעות זכויות אלו, יכול הפרט להביע את דעתו, ולשכנע פרטים אחרים להצביע עבור מפלגות שלטוניות שונות. יחד עם זאת, לצורך קיום המדינה, ניתנה למדינה אפשרות לכפות על האזרח, ולצמצם את חופש הבחירה שלו. המדינה יכולה לחייב את האזרח להתגייס לצבא, לשלם מיסים, ללכת לכלא אם הפר את חוקיה וכיוב'.
קומוניזם, סוציאליזם וקפיטליזם
אחד הדיונים החשובים במדינה דמוקרטית נסוב סביב הזכות או הכדאיות של המדינה לכפות על האזרח. כחלק מהדיון הזה, מועלה הצורך הבסיסי לעזור לאוכלוסיות חלשות. צורך זה הוא גם טיבעי (רצון אמפטי לעזור לחלש), אך גם נובע מצורך לגרום לכל האזרחים להרגיש רצויים ובעלי אפשרות טובה להשיג משאבים, ובתמורה לקבל יותר סולידריות חברתית, שתעניק חוסן לחברה להתמודד מול איומים פנימיים וחיצוניים.
ישנן מספר אסכולות חברתיות המציעות דרכים להשיג סיוע זה לשכבות החלשות. אחת הדרכים היא הדרך הקומוניסטית שטוענת שהמדינה צריכה להשוות על ידי כפיהבין כל האזרחים, ובכך ליצור דבק סולידרי עז בין כל השכבות. הבעיה היא שכפיה זאת גורמת לפגיעה קשה באליטות הדומיננטיות, ולכן מחייבת את השליטים לא פעם, לאכוף את השיוויון בכוח ובטרור, כפי שבד"כ קרה במשטרים קומוניסטים. יתרונו מצד שני של הפתרון הקומוניסטי הוא כנראה ביצירת דבק חברתי עז. יתכן שזו אחת הסיבות שבגללה החייל הרוסי במלה"ע ה-2 היה מוכן להקריב כל כך הרבה כדי להביס את הגרמנים, בעוד החייל הרוסי של מלה"ע ה-1 נמנע מהקרבה כל כך רבה. יחד עם זאת, הצורך בשלטון לא-דמוקרטי, שנגרם כנראה כתוצאה מהשיטה הקומוניסטית, גורם, כמו בשלטון המלוכה לתככים שלטונים ולהרקבת השלטון ומערכות השלטון.
מערכת סיוע ממשלתי לשכבות החלשות, שמאופיינת על ידי שלטון דמוקרטי, היא המערכת הסוציאליסטית. במערכת זאת, השלטון מוגבל על ידי זכויות היסוד של האזרח, ועל ידי המערכת הדמוקרטית. יחד עם זאת, בשלטון כזה, הממשלה תכפה על האזרח לשלם מיסים כדי לממן סיוע לשכבות החלשות. יתכן אף שבמיקרים מסוימים המשק יאורגן וינוהל על ידי הממשלה, וחופש המסחר יוגבל.
אחד החסרונות הברורים של משק כזה הוא החלשה בעוצמת המשק. כמעט בכל מקום בו נכנס שלטון סוציאליסטי, התל"ג ירד (גם בארצות הסקנדינביות), אך יחד עם זאת הסיוע למעמדות החלשים ושיוויון ההזדמנויות עלה.
בשיטה הקפיטליסטית, זכות השלטון לפגוע בזכויות הקנין של האזרח הורדה למינימום ההכרחי לשימור המדינה עצמה. כתוצאה מכך, הסיוע לשכבות החלשות נעשה בצורה מינמלית. כדי לחזק את הדבק הפנימי מודגש הצד של שיוויון ההזדמנויות והחברה פונה לאזרחים לקחת יוזמה הפרטית כדי לשנות את סביבתו. הטענה של התומכים בקפיטליזם היא ששיטה זאת מאפשרת משק חזק, שבסופו של דבר מקדמת את איכות החיים של כל האזרחים. יחד עם זאת, אנו יודעים שגם אם איכות החיים האוביקטיבית של אזרח מאוכלוסיה חלשה עלתה, עדיין בני אדם בוחנים את מצבם ביחס לאחרים, ולכן הם ירגישו מקופחים, והסולידריות החברתית עלולה להיחלש. בנוסף מצדדים המאמינים בקפיטליזם, שבלא התערבות הממשלה, אירגוני חסד פרטים יקומו וימלאו את מקום המנגנונים הממשלתיים. לטענה זאת תרם הוצגו עדויות משכנעות בבלוגים.
סיכום
לסיכום, הדיון בין סוציאליסטים וקפיטליסטים, הוא על מידת הכפיה שהמדינה זכאית לכפות על האזרח כדי לקבל לאפשר תמיכה סוציאלית לשכבות חלשות. כתוצאה מדיון זה גם מושפעות הזכויות לזכות הקניין (למשל, ג'ון לוק, ב"מסכת המדינית" טוען כי אין לממשלה זכות לפגוע בקניין וכל המיסים צריכים להינתן בהתנדבות). וזכות היוזמה החופשית (התערבות הממשלה במשק).
הארת את עיניי בכמה נקודות על צורות/אידאולוגיות השלטון והקשר שלהן לטבע החברה האנושית, שלא הצלחתי לנסח לעצמי.
תודה רבה.
באמת מדובר במסה פטפטנית ולא רצינית.
בכל זאת התייחסות אחת: המשטר הסוציאליסטי שאתה מתאר (ומוסיף טענה מוכרת אך מופרכת: "כמעט בכל מקום בו נכנס שלטון סוציאליסטי, התל”ג ירד") הוא פשוט מאד מדינה קפיטליסטית מערבית נורמלית. לעזאזל, ארה"ב היא מדינה סוציאליסטית לפי ההגדרה המטופשת שלך. חייבים לשלם מס? כן. המשק (לפחות חלקו) מנוהל ומאורגן ע"י הממשלה? כן. חופש המסחר מוגבל? כן.
איפה קיים הקפיטליזם הזה שאתה ודומיך כ"כ מהללים? בספרים של איין רנד שקראתם כשהייתם בני 14? במוחו הקודח של מילטון פרידמן תהי מנוחתו עדן?
ליאור ואלעד,
ליאור: תודה. אני שמח שהתיאוריה עוזרת להבהיר את המתח שבין סוצילאיזם לקפיטליזם, ולכפיה מול חופש בחירה.
אלעד,
אני מבין מהשיוך שלך ל"יסוד" שאתה מאמין ב"צדק, אחווה, ושיווין". אז אם אתה מחפש "אחווה", אינני מבין מדוע אתה תוקף את הפוסט כ "מסה פטפטנית ולא רצינית…". מי שמחפש אחווה לא תוקף (ואולי אף מעליב), אלא מחפש דרכים להגיע להבנה… אפילו עם היריבים שלך…
שנית, אינני ימני, ולא קראתי את איין ראנד (ולצערי גם לא את מילטון פרידמן). ב"קפיטליסט היומי" טענו שאני שמאלני בן שמאלני, וגם זה לא נכון. אני פשוט עסוק בניסיון להבין תהליכים, ולראות את המורכבות שלהם. ומתוך הבנת המורכבות והרכיבים, אני מנסה להציג שיטה חדשה שאינה לא שמאל ולא ימין.
אני חש שאתה קורא למסה "פטפטנית", גם בגלל שעבורך הניסיון להבין את העולם, הוא "טרחני ומפוטפט". אני מצטט מתוך האתר שלך ב"במה" (אני מניח שזה אתה): "הפילוסופים אך ניסו להבין את העולם… העיקר הוא לשנתו, מרקס". זוהי לפי דעתי אחת הטעויות הגדולות של המרקסיסיטם. אדגים זאת על ידי המשל הבא. נניח שאתה רוצה לתקן מכונית. אם אתה לא מבין כיצד בנויה המכונית, יש סיכוי רב שתהרוס את המכונית, במקום לתקן אותה. לעומת המכונית, העולם מורכב יותר לאין-שיעור. הניסיון לתקן את העולם ללא ההבנה כיצד הוא מורכב, רק תגרום להרס של העולם. וזאת הייתה וכנראה תהייה הטעות של רבים מהמרקסיסיטים. זו הסיבה כנראה שהתרגיל הקומוניסטי נכשל כמעט מההתחלה. גם קיבוצניקים מושבעים, יוכלו להגיד לך שהסיבה שהקיבוץ כשל, הוא בגלל שהשיטה השיוויונית פשוט לא מתאימה לטבע האדם.
אני חושש שלא הבנת אותי, או שלא הסברתי את עצמי כראוי. אין מדינה שבה אין כפיה של מיסים, או העדר מוחלט של עזרה סוציאלית. כל מה שניסתי לומר שהויכוח בין קפיטליסטים לסוציאליסטים היא על מידת הכפיה של המדינה על האזרח לתת מיסים כדי לתת עזרה סוציאלית ולספק צרכים ציבורים נוספים. לארה"ב יש נטיה לתת לשוק יותר חופש ולהמעיט יחסית את המיסים, והיא משתדלת לצמצם את הסיוע הסוציאלי למינמום. לעומתה, בסקנדינביה הכפיה של מיסים היא רבה יותר גדולה (בסביבות 53% מההכנסה), והעזרה הסוציאלית היא גבוהה מאד.
שנינו מאד רוצים לתקן את העולם, אך אני משתדל להבין כיצד הוא בנוי, לפני שאני חושב לנסות לתקן אותו. זו הסיבה שכתבתי את ה"מסה".
לגבי הטענה שסוציאליזם מוריד את התל"ג: מאז ששוודיה אימצה את ה מודל הנורבגי היא ירד מהמקום השלישי בעולם בתל"ג, למקום ה-23 (ראה וויקיפדיה "כלכלת שוודיה". התל"ג במדינת ישראל עלה מאד מאז שעזבנו את המשק הממשלתי, ועברנו למשק חופשי יותר. רוסיה הקומוניסטית, נאלצה לייבא חיטה מארה"ב, על אף שיש לרוסיה שטחי חקלאות עצומים. כמעט בכל אירופה יש נטיה לעבור למשק חופשי, על בסיס ההבנה שמשק חופשי הוא יצרני יותר ממשק ממשלתי. גם רוב הקיבוצים קרסו על רקע כשלים כלכליים.
אם אתה חושב שטעיתי, אנא הראה את זה בנתונים, במקום לבטל דברי אחרים בהינף יד. זה פשוט לא רציני.
מקווה לעולם אמיתי של אחווה…
טל
נראה לי שאין לך מספיק מידע כדי להציע הסברים ברמת הפירוט שהצגת, ואתה גם סוטה מהסוציוביולוגיה די מהר.
כדוגמה, מה שכתבת על החיילים הרוסים:
החיילים הרוסים תפקדו רע למדי, ואפשר לראות את זה במערכה מול סקנדינביה, מה שיותר תרם לנצחון במלחמה היה גנרל חורף והאדמה החרוכה המסורתיים, תוכניות החומש שהרחיקו את מפעלי הנשק מהגבול, ויד הברזל של סטאלין הרענן שבניגוד לצאר, השלטון שלו לא נפל באמצע המלחמה.
הניסיון לנתח את זה בעזרת המשפטים התיאורתיים הבודדים שתיארת קודם על סוציאליזם לא ריאליים.
ביקשת לינק בפוסט הקודם למה שסיפרתי לך עליו, ומשום מה לא שלחתי, אז הנה, בקפ"א
לינק
אלקטרומגניב,
האם אתה מתכוון למלחמת החורף של רוסיה נגד פינלנד? (סקנדינביה היא שם כולל לארצות הנורדיות). אני מסכים שהמחשבה שאולי הקומוניזם יצר כוח מניע אצל החיילים הרוסים היא קצת קשה לבדיקה, ולכן ניתן היה להוריד אותה מהפוסט.
הסוציובליולגיה היא בסיס פרדיגמתי לטיעון שלי, והטענות שלי חורגות מהמצאים הנוכחים הקיימים בספרות הפופלרית על סוציוביולוגיה. יחד עם זאת מחקרים ביולוגים מראים שיש קשר בין דחפים לבין מנגנונים ביולגים במוח. אני ביצעתי את החיבור הנדרש, שלא מופיעה בספרות הפופלרית על סוציובליוגיה (בכ"ז, יש לי תואר שני בביוטכנולוגיה).
לגבי קפ"א, אני כרגע חושב שהיא לא מתאימה לניהול דיונים (מעט מאד אנשים מספיק מעוניינים לפתח נושאים בצורה כה דקדקנית). היא מתאימה יותר בעיניי לסיכומים משותפים של חומר (כמו בוויקיפדיה), או כתיבת עבודה משותפת. לכן, שיטת IPA, מתאימה כאשר קבוצת אנשים רוצה ביחד לבנות טענה. מנגד, צריכה קבוצה אחרת של אנשים לבנות טענה הופכית. ביחד זה יכול לתת משהו מעניין.
נ.ב.
האם יצרת קוד קישור לדף הנ"ל מהדף הראשי?
על הציטוט ממרקס: מרקס אינו כופר בצורך להבין את העולם (אני ממליץ לקרוא את כל המסמך ממנו לקוח המשפט הזה, התיזות על פוירבך), אלא הוא טוען שצריך להבין את העולם כדי שניתן יהיה לשנות אותו ולא פשוט מתוך עניין פילוסופי. יותר מזה, הוא טוען שהניסיון להבין את העולם שלא דרך הצד המעשי (הרצון להשפיע עליו ולשנות אותו) מוביל להבנה מעוותת (אידאליסטית) של העולם.
בעניין הנתונים על מצב המדינות הסקנדינביות: אני לא יודע מה הנתונים האלה (קח את ויקיפדיה בערבון מוגבל) ומה הם מנסים להגיד. המדינות הסקנדינביות לפני שאימצו את המודל הסוציאל דמוקרטי אחרי מלחמת העולם השנייה היו מדינות מפגרות. אף אחת מהן לא היתה מובילה בשום מדד עולמי. כך שהטענה על "אימוץ המודל הנורבגי ע"י שוודיה" היא לכל הפחות לא מובנת. מאידך, תסתכל על נתוני קרן המטבע על הכלכלות המפותחות:
http://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2007/01/data/weorept.aspx?sy=1990&ey=2008&scsm=1&ssd=1&sort=country&ds=.&br=1&c=193%2C158%2C122%2C542%2C124%2C137%2C156%2C138%2C423%2C196%2C128%2C142%2C172%2C182%2C132%2C576%2C134%2C961%2C174%2C184%2C532%2C144%2C176%2C146%2C178%2C528%2C436%2C112%2C136%2C111&s=NGDPDPC&grp=0&a=&pr1.x=62&pr1.y=11
לפי זה יש שש כלכלות עם תמ"ג לנפש גבוה משודיה, וביניהן איסלנד, דנמרק ונורבגיה (שאימוץ שיטתה הוא כביכול הגורם להתרסקות של שוודיה, כמה מגוחך), לא בדיוק דוגמאות מופת לכלכלה קפיטליסטית. אם כבר להפך. כמובן שזה נתונים מאד חלקיים, בתור נתונים מצרפיים, מצב רוב התושבים בשודיה טוב בהרבה ממצב רוב האזרחים בארה"ב למרות שהם קרובו מבחינת התמ"ג: בנתונים פה לא כלולה ההתיה לשל חוסר השוויון החריף בארה"ב שהמיליארדרים שלה מטים את התוצאות, אבל ניחא, רק כדי להדגים את השרלטנות.
מעבר לזה, כל טענה על כשלון הקיבוץ (בודאי טענה על כשלון הקיבוץ בגלל "אי התאמה לטבע האדם") היא טענה א-היסטורית. הקיבוץ נכשל במשך 90 שנה? אתה לא מרגיש מטופש להגיד דבר כזה. את התפרקות הקיבוצים (אחרי הצלחתם ההיסטורית המרשימה) שווה לנתח, אבל אנא בלי הבל.
אלעד,
שלוש נקודות:
1. ראשית, נראה שאכן טעיתי לגבי מצבן הכלכלי של הסקנדינביות. על פי אתר קרן המטבע העולמי, שלוש הסקנדינביות ממוקמות בעשירייה הפותחת של הארצות עם התל"ג לנפש הגבוה בעולם. OK, אכן הראתה שבמדינות סוציאליסטיות יתכן מצב של כלכלה פורחת. השאלה היא מה אנו לומדים מכך. האם ניתן לאמץ ישר את המודל הסקנדינבי ולהצליח להגיע לכלכלה פורחת ולאנשים מאושרים יותר? נראה לי שהתשובה מורכבת יותר. על פי מאמרים של ד"ר עמי וטורי ב"עוקץ" (ראה מאמר שנקרא "דמוקרטיה עכשיו – על ההשחתה והעתיד של האיגודים המקצועיים"), נראה שהבסיס ליכולת של האיגודים המקצועיים לשמר מדיניות סוציאליסטית יעילה, טמון באי-ההשחתה שלהם ובהפעלה של סוג של דמוקרטיה ישירה. אצלנו בארץ, הדבר שקוף וידוע לכל מי שרק נפגש עם ארגוני העובדים שהשחיתות, והנפוטיזם שורר בוועדים שלנו (ההסתדרות, ועד עובדי חברת החשמל, ועדי הנמלים, הסתדרות המורים ועוד). כתוצאה מכך החלטות שמתקבלות בוועדים הן החלטות ששורות על טובת האליטות הפנימיות, ואו דווקא על טובת העובדים או טובת ציבורים רחבים יותר, וכן הוועדים הללו קיבלו דימוי שלילי מאד בציבור הישראלי (ויחד איתם כל השיטה הסוציאליסטית). נראה שאם השמאל מבקש ליצור כאן מדינה סוציאליסטית, עליו להתחיל מתיקון ההוגנות ושיפור הדמוקרטיזציה בתוך הוועדים (יהיה צורך לנסות ללמוד מהדמוקרטיה הישירה של הוועדים בארצות הסקנדינביות).
2. הטענה שהקיבות אינו מתאים לאופי האדם, אינה טענה שלי. שמעתי אותה מחברי קיבוץ רבים ששאלתי אותם לסיבת כשלון הקיבוץ. אמת ויציב שהקיבוץ עד שנות ה-70, היווה בסיס חשוב לכלכלה ולחברה הישראלית, אך משנות ה-70 (ואולי אף לפני כן), חלה ירירדה באמונה של חברי הקיבוץ באידאות המרקסיסטיות/סוציאליסטיות, ואנשים רצו לחיות ברמת חיים גבוה (ראה ספרה של פרופ' עמיה ליבליך "קיבוץ מקום"). בפועל כיום רוב הקיבוצים עברו הפרטה.
3. לא פעם אתה משתמש במשפטים כמו "אתה לא מרגיש מטופש להגיד דבר כזה". שימוש במשפטים כאלו, הם להערכתי תרבות דיון קלוקלת ובלתי נסבלת. האמת לא נמצאת אצל אף אחד מאיתנו (אלא אם כן ישבת עם בורא עולם, והוא התייעץ עמך כיצד לבנות את העולם). המהפכה המדעית ב350 השנים האחרונות הראתה לנו שחיפוש האמת אפשרי רק כאשר אנו חוקרים ביחד, דנים ביחד ומשתדלים להסתמך על עובדות. אחד הדברים שעוזרים לקיים דיון פורה הוא כבוד הדדי. גם אם נראה לך שאדם טעה, יתכן מאד שהוא קיבל את המידע ממקור לא מהימן, או שהפרשנות שלו היא בעיתית, או שאולי אתה בעצמך טועה. הדרך הטובה ביותר היא פשוט להגיד "נדמה לי שנפלה כאן טעות" ולהסביר למה לדעתך הייתה כאן טעות. שימוש במילים פוגעות אולי טוב לדיוני "פופליטיקה" בטלויזיה המסחרית, אך הוא רחוק מתרבות הדיון שאמורה לאפשר חיפוש אמת בצורה משותפת.
אני מגיע לכאן באיחור 😛
קודם כל אני בלי בושה רוצה פירושים לכמה מילים. אם בייבלון לא ידע אז כנראה מותר גם לי 😀 המילים הן:
-פרדיגמה (ופרידגמתית)
-social grooming (הערך וויקיפדיה שקישרת אליו נוטה להסביר ערך בעזרת הערך עצמו ולכן לצערי לא הצלחתי להבין 🙁 )
-סוליטרי
אתה מתאר את הקומוניזם כחלק מהלבטים של דמוקרטיה אבל לפי הבנתי קומוניזם הור בהכרח דיקטטורה – ככה שלא מדובר באפשרות דמוקרטית.
אם כבר אז סוציאליזם יכול להיות רעיון דמוקרטי במקום הקומוניזם. ההבדל הוא (שוב פעם, לפי הבנתי) או שקומוניזם מאמין במהפכה תמידית ולא נותן מקום להתנגדות בעוד שסוציאליזם הוא משהו שעושים בתוך מסגרת דמוקרטית. הוא מאפשר למתנגדים להתקיים ולהתנגד, וממשיך להתקיים רק כל עוד הוא מנצח אותם בבחירות.
אני חושב שהביקורת שלך כלפי הסוציאליזם היתה קצת רדודה. בגלל שאתה מדבר באופן כללי על תאוריות, אני חושב שצריך להתייחס לבעיות בתוך התאוריות עצמן ולא לתת דוגמאות למה שקורה בשטח. למשל אפשר להגיד שבסוציאליזם השליטה של השלטון חזקה יותר מדמוקרטיה אחרת בגלל שהיא שולטת ביותר תחומים בחיי האזרחים. השליטה הזו יכולה להתבטא לטובה או לרעה. או, סוציאליזם מונע התפתחות של רעיונות חדשים בגלל שהוא גורם למסגרות מאוד מסורבלות.
לטעמי הבעיתיות בקפיטליזם היא לא רק בחוסר הסולידריות. קודם כל בחברה תחרותית אני חושב שהנטייה הטבעית היא שבמקום לייצר את המוצר שהצרכן מעוניין בו, הדגש הוא על לשכנע את הצרכן שהוא מעוניין במוצר שאחרת הוא לא היה קונה. המשאבים של האנושות, במערכת כזו, מנוטבים לדברים כמו גדג'טים וגני שעשועים פרטיים לעשירים, בריכות ענק ובגדים שאף אחד לא ילבש (העשירים מספיק עשירים כדי לבזבז כסף בלי אחריות). בעוד שמשאבים שהמדינה משקיעה בהם הם בדרך כלל דברים שכולם צריכים ובגלל שהמשאבים הם בשליטת כולם, הם לא מתבזבזים באותה קלות כי תמיד יש דברים לשפר אצל הרוב.
בנוסף לכך אני רואה בעיה בכך שבשיטה קפיטליסטית הפערים בין השכבות גדלים וכתוצאה מכך חלק גדול יותר מהאנושות מקבל תנאים גרועים לעומת מיעוט (העשירים הם תמיד מיעוט), והמיעוט הזה, בתור המיעוט שהוא, לא יכול לקדם את האנושות טוב כמו מספר רב של אנשים. אני מתכוון למשל, שאדם יחיד שמקבל השכלה של פרופסור, תורם פחות להתקדמות האנושות מאשר 3 אנשים שעושים תואר ראשון. ככל שאחוז גדול יותר מהאוכלוסיה יהיה משכיל יותר, ככה יש יותר סיכוי לחדשנות והתקדמות.
אני רוצה גם לציין שחבל שלא הזכרת את הסוציאל דמוקרטיה ושאר סוגי המדינות רווחה. להציג את הסוציאליזם כמקשה אחת זה לא כל כך נכון. במיוחד כשהמדינות הסוציאליסטיות של היום הן מדינות כמו נורבגיה, שבה הדגש הוא לא על כך שהחברות יהיו ממשלתיות אלה על איגודי העובדים.
ירדן,
הסברים למילים:
-פרדיגמה – מילה שתומס קוהן יצר את מובנה המודרני (מחבר "מבנה המהפכות המדעיות"), שהכוונה בה היא לסט הנחות הבסיסיות שיוצרת את נקודת ההשקפה שלך. כך לדוגמא הפרדיגמה של אדם דתי היא שיש אלוהים, והוא יצר את הכל. הפרדיגמה של מדען היא שהעולם הוא חומרי ואין ישות ששולטת עליו. כל אחד מהם יתחיל מהפרדיגמה שלו, וינסה להבין את העולם על פי הפרדיגמה שלו. יש גם פרדיגמות צרות יותר, למשל שאנחנו צריכים לעזור לחלשים. יהיו כאלו שיגידו שאין צורך לעזור לחלשים.
Social grooming – תופעה של גרימת הנאה בין חברי הקבוצה, כמו רכילות אצל נשים (סליחה על הסטריואטיפיות), או כשגברים מספרים אחד לשני על אירועי הספורט שחוו. כלומר סתם לעשות אחד לשני נעים…
קומוניזם – אני מכניס את הקומוניזם, כיוון שמבחינת הסקאלה של העברת משאבים לשכבות חלשות, קומוניזם הוא נקודת קיצון, שקיימת על הציר. קומוניזם הוא לא בהכרח דיקטטורה. רוב הקיבוצים בפועל התנהלו על בסיס הרעיון הקומוניסטי (גם אם מבחינה פוליטית הם הזדהו עם מפלגות סוציאליסטיות), ובסה"כ הם שמרו על דמוקרטיה פנימית. הסיבה להערכתי שקומוניזם בעולם הפך לדיקטטורי היא בגלל שהרעיון הגיע בכפיה לרוב האוכלוסיה, ולכן נוצרה "דיקטטורה של הפרולטריון". לעומת זאת בקיבוצים, היה צריך להתנדב, כדי להיכנס לקבוצה קומוניסטית, ולכן נשמרה הדמוקרטיה.
למרות שהקומוניזם דוגל במהפכה, אין הכרח שהמהפכה תהיה דיקטטורית (למרות שעד כמה שהבנתי, מרקס טען שהמהפכה תהיה תמיד אלימה, כנגד הקפיטליסטים העושקים). כמובן שבפועל כל הארצות הקומוניסטיות היו דיקטטוריות.
אתה צודק לגבי הביקורת הרדודה שלי על הסוציאליזם. אני עצמי עדיין רחוק מלהיות מומחה לתורות חברתיות, אני רק מנסה ללמוד (גם בעזרת דיון וביקורת הדדית בבלוג). אני מתייחס אל הזרמים השונים בתוך הסוציאליזם והליברזלים כאל מקשה אחת, כיוון שכרגע אני מתמקד רק בעקרונות העיקריים של זרמים אלו.
כן, אני מסכים איתך עקרונית שמדיניות סוציאליסטית היא בד"כ מדיניות ריכוזית שגורמת להשתלטות גורמי כח, וחניקת רעיונות חדשים. זהו גם יתרונו של הקפיטליזם, שמאפשר יותר מקום ליוזמה החופשית ולרצון החופשי.
אך גם בקפיטליזם יש קבוצות כוח המצליחות לרכז אצלן את עיקר ההון וההשפעה, וכך הן יכולות לחנוק דיון ציבורי ראוי על ריכוז ההון, לחנוק מתחרים פוטנציאלים ובכך לחנוק רעיונות חדשים.
לכן נראה לי שעיקר הבעיה גם בקפיטליזם וגם בסוציאליזם היא היכולת של קבוצות כח להשיג שליטה על המערכת, ולנצלה לצרכיהם (בכל שיטה חברתית נעשית ההשתלטות בדרך אחרת).
הדרך לפטור זאת בסוציאליזם היא, על פי ד"ר עמי וטורי (חפש באתר "העוקץ"), על ידי יצירת דמוקרטיה ישירה בוועדי העובדים (די דומה למה שקרה בקיבוצים ובוועדי עובדים בארצות הסקנדינביות).
בקפיטליזם ניתן להפחית את השתלטות על ידי רגולטורים ומערכת חוק ומשפט שתמנע קרטלים ומונופלים.
לגבי הטענה שלך להאטה בקידום האנושות בקפיטליזים: באופן כללי נראה שהטעונים למען קפיטליזם מראים שלמרות שהפערים בין השכבות השונות בקפיטיליזם הם גדולים יותר מהפערים בחברות סוציאליסטיות, הרי שבגלל שהמשק כל כך חזק, השכבות החלשות בארצות הקפיטליסטיות הן במצב טוב יותר מהשכבות החלשות בארצות הסוציאליסטיות (טענה המחייבת בדיקה על פי נתונים ממשים), ולכן בסה"כ מצבן של כלל האוכלוסיה בארצות הקפיטליסטיות הוא טוב יותר, ולכן הן יכולות לתרום יותר.
בנוסף הטענה שלך ששלושה בעלי תואר ראשון יקדמו את האנושות יותר מפרופ' אחד, אינה מתאימה לתהליך המדעי. בעלי תואר ראשון הם תלמידים הלומדים תורת רבותיהם (הפרופסורים). מי שחוקר ומעשיר את הידע הם הפורפסורים. בעלי התואר הראשון רק מיישמים את הידע בטכנולוגיה… וכאן זו כבר שאלה מה יותר חשוב (באופן כללי הכי נכון שיהיו גם וגם). בנוסף, כדי להתפתח, המדע צריך משאבים כספיים גדולים פנויים, ואלו מגיעים מגופים בין לאומיים או ממדינות שיש להן משאבים פנוים רבים (כתוצאה שוק חזק)וגם מקרנות שעשירים הקימו או תורמים פרטיים הקימו (כמו האגודה למלחמה בסרטן).
את הסוציאל דמוקרטיה בארצות הסקנדינביות אני כרגע לומד… בהחלט נראה שיש מה ללמוד מהן.
"למרות שהפערים בין השכבות השונות בקפיטיליזם הם גדולים יותר מהפערים בחברות סוציאליסטיות, הרי שבגלל שהמשק כל כך חזק, השכבות החלשות בארצות הקפיטליסטיות הן במצב טוב יותר מהשכבות החלשות בארצות הסוציאליסטיות" – באמת אפשר לטעון שהמצב של העניים בארץ השתפר עכשיו? זאת נשמעת לי כמו טענה מוזרה.
בקשר לפיתרון לסוציאליזם. הייתי רוצה לשמוע את דעתך על פוסט שנתתי בדיוק בבלוג בנושא דמוקרטיה ישירה.
למה זה מתעקש לקשר לבלוג הלא נכון? :/
טוב הקישור זה כאן:
http://yarok.blogli.co.il
יקירי. אתה מפספס דברים לטעמי.
קודם כל ברמה הטכנית של הבלוג (למה התגובה למטה ודברים), אך בעיקר בעומק הניתוח של אמיתות יסודיות אותן אתה שואף לאתגר.
מבנים של היררכיות חברתיות אינם מחדל תודעתי של החיה האנושית, שהרי בחברות צייידםי-לקטים הסולידריו תהחברתית נוצרה עקב אלטרואיזם זולתני ספונטני ומנעה עלייה של מניהיגויות כלשהן דרך קונצנזוס מקומי. הסולדיריות הייתה ערך חשוב מהניכוס האישי.
שנית, קומוניזם נכשל בדיוק איפה שהשוק החופשי צלח. הרי עוד לפני ענייני הנפוטיזם והרקב השלטוני הקיצוני שהיה ברוסיה, לא היה עיבוד מבוזר לפתרון בעיות. בחברה קפיטליסטית הדוכן מיצים שאתה ואישתך מקימים מייצר שפע לאוכלוסייה המקומית, מעלה את איכות החיים שלה, ובתמורה מעשיר את שלך.
כמובן שעם הזמן עלול להווצר מעמד דיסטופי בסגנון מרקס, שרק שואב שפע ולא מייצר אותו, אך גם מצב שכזה הוא הפשטת יתר. שהרי מנכ"לים של חברות גדולות מקבלים משכורות עתק בדיוק בגלל היכולות שלהם לשנע ארגון שלם לרווחים גדולים יותר.
הניסוי הקומוניסטי נכשל בקול תרועה גדול. ומצד שני גם עושר ללא הגבלה מהווה בעייה חמורה לעצמאות המבנה הפוליטי הנבחר ולעלייה של דיקטטורות קונספרטיביות מתוך המבנה הפיננסי. (כמו מס עולמי של האו"ם, המלחמה בעיראק, עיכוב טכנולגיות לאנרגיה ירוק, הקמה של הפדרל ריזרב, מתנקשים כלכליים, הבנק העולמי, ביטול מנגנוני פיקוח ממשלתיים וכד')
בכל אופן, אני מאמין שיש לי פתרון לכל בעיות אלו ועוד.
התחלתי לעבוד עליו מאז שציפיתי ב ZeitGeist, מקווה שיהיה לי זמן לפרסם ולשתף בשבועות הקרובים 🙂 😳 💡