טוב,
עד זמן כתיבת שורות אלו, מנהלי מכון וויצמן לא טרחו להגיב לבקשות לברור ציבורי.
בינתיים העדויות על האלימות של מכון וויצמן כנגד השובתים הולכות ומתחזקות. שתי התמונות הבאות שנלקחו מהאלבום של טל גלילי(שקיבל אותן מ – סילבי הוניגמן). מעידות על ארוע מאד בעייתי בלשון המעטה.
שומר משתלט על יוני וינרב
קצת קשה לראות, אך אם תסתכלו טוב, הברך נפוחה מאד.
יש כאן כמה בעיות דמוקרטיות. האחת היא באיזו זכות אדם פרטי מכה אדם פרטי אחר? האם מוסד אקדמי או כל גוף מוסמך להפעיל גופי ענישה אלימה? האם על פי חוק, אין כאן עבירה שעונשה מאסר? האם מכון ויצמן לא צריך לפצות את יוני וינרב?
הבעיה השניה היא הזכות לרכוש מול הזכות לשבות ולהתאגד. התמונות אינן מספרות סיפור מלא. בא נניח שיוני וינרב וחבריו חדרו לשטח מכון ויצמן. האם הזכות הבסיסית בדמוקרטיה, לשבות, והזכות לשלמות הגוף, פחותות מהזכות לרכוש פרטי של מוסדות המעסיקים בני אדם?
זאת נקודה שאין עליה תשובה פשוטה לדעתי. בסוגי דמוקרטיות שונות, היחס בין הזכויות הבסיסיות הללו משתנה. אבל גם אם ניקח דמוקרטיה בה הזכות לרכוש עולה על הזכות לשבות, עדיין למיטב ידעתי עצם ההמצאות של הפעילים בתוך שטח מכון וויצמן, לא סיכנה את רכוש מכון וויצמן, ולכן יוני וינרב וחבריו מכוח לעובדים, יש לדעתי זכות מלאה לשבות ולהיכנס לתוך שטח מכון ויצמן. ובוודאי ובוודאי שיש להם הזכות לשלמות הגוף.
כמו כן נראה שהזכות לרכוש של גוף ציבורי או כל גוף מעסיק, שמעסיק עובדים , אינה כמו של אדם פרטי. אדם שמעסיק עובדים, צריך לדעת שהעובדים שלו יכולים ואף זכאים לשבות. זאת היא זכות אנושית בסיסית. מי שרוצה שהרכוש שלו לא יפגע בשביתה, שלא יעסיק בני-אדם.
האם לדעתכם מכון וויצמן אשם בפגיעה בזכויות דמוקרטיות בסיסיות? (משאל. יתכן צורך בהרשמה קצרה)
ושוב אני קורא להנהלת מכון ויצמן להתייצב למשפט ציבורי.
וכמובן:
אנו קוראים לכולם להגיע ולמחות איתנו מול האלימות הקשה שמופעלת נגד העובדים והתומכים. אנו ניפגש ביום חמישי בשעה 14:00 מול השער הראשי של מכון ויצמן ברחוב הרצל ברחובות (5 דקות הליכה משער הרכבת)
ובנוהל, גם היום שלחתי מכתב לראשי מכון וויצמן:
חברי הנהלת מכון וויצמן שלום,
עד כה לא קיבלנו מכם שם תגובה להזמנה למשפט ציבורי.
נשמח אם תציגו את עמדתכם. אני מבטיח להציג את עמדתכם בצורה הוגנת, ובתנאי שתענו לשאלות הגולשים: http://talyaron.blogli.co.il/archives/75
בברכה,
טל ירון
—
חבר בתנועה לדמוקרטיה ישירה (http://kol1.org)
http://blogdebate.org/dubi/2008/11/המאבק-כנגד-מכון-ויצמן-מעט-אתיקה-עיתונא/
ירדן,
תודה רבה על הקישור. עשיתי בו שימוש, ופניתי לדובי כדי שיעזור ביצירת קשר להנהלה.
אולי בסוף הלחץ שלנו יפעל, והם "ירדו אל העם" שממן אותם. 😕
לבטחון האוניברסיטאות סמכות להפעיל כוח, ופירוש אינם "אדם פרטי". יש לי הרגשה שכותב הבלוג מודע לנושא זה (או לפחות לא ניסה למצות את הבירור אודותיו, ומודע לזאת), ולכן מנוסח הקטע הרלוונטי כסדרת "שאלות רטוריות" לכאורה, שהתשובה לכולן, למעשה, אינה ממש ה-"תשובה הרטורית" המתבקשת.
אסף שלום,
מדוע לבטחון האוניברסיטה יש זכות להפעיל כוח כלפי אדם פרטי? מה הן מגבלות הכוח שאירגונים יכולים להפעיל נגד אזרחים. השאלה הזאת אינה טריויאלית כלל.
אם אני מבין נכון, הנחת הבסיס של דמוקרטיה היא שלאדם יש זכות שאף אדם אחר לא יפגע בו. כל מי שפוגע באדם אחר נחשב כעובר על זכות זאת. המקרה בו ניתן לפגוע בחרותו של אדם אחר או בגופו, הוא במידה שהוא פוגע בזכות אחרת, החשובה מהזכות לאי-פגיעה.
לדוגמא, אם אדם א' מעוניין לגנוב את הרכוש של אדם ב', אזי מותר במדינת ישראל לאדם ב' לעצור בכוח הנדרש את אדם א'. לאחר מקרה דרומי, גם מותר לאדם ב' להרוג את אדם א', כאשר א' נמצא אצלו בבית.
יש לשער שההגיון שמסתתר במקרה הזה הוא שאדם שחודר לביתו של אדם אחר עלול גם לרצוח את הדייר, ולכן הדייר רשאי לירות בחודר.
למעשה גם בתורה קיים ההיגיון הזה "אם ניתפס הגנב במחתרת, דמו מותר"
אבל מכאן, לא ניתן להקיש על אדם שחודר לשטח של מוסד ציבורי, כשברור לגמרי שהוא בא להפגין. הזכות להפגין ולהתאגד, עולה, לדעתי בדמוקרטיה, על הזכות של מוסד ציבורי (לא ביטחוני) למנוע כניסה של מפגינים.
מקרים כאלו של העדפת זכות הרכוש של אירגון ציבורי על פני זכות ההתאגדות, ההפגנה והשביתה, עלולות להביא לתוצאות חמורות.
בארצות הברית, הזכות לרכוש של מפעלים, עלתה על הזכות לחיים של עובדים שובתים, ולא פעם ולא פעמים נרצחו עובדים בשם החוק.
בעיני הזכות לחיים, ולשבות, עולה על הזכות לרכוש של מוסד ציבורי.
מה דעתך?
לדעתי חבל לך על הזמן
זו נאיביות לחשוב שהם יגיבו אליך אם לתקשורת הרגילה (שיש לה כח רב משלך) הם לא הסכימו להגיב
גד,
אני לא מאמין בעצמי כבודד. אני מאמין בנו, כציבור, שנוכל לדרוש מההנהלה, שאנו משלמים את שכרה להענות לנו.
אני מאמין בך, ובכל אחד שקורא את הבלוג הזה.
השאלה האם אתה מאמין בעצמך? אני כן.
http://www.nevo.co.il/Law_Word/law01/111M1_001.doc#Seif0
סעיף 3: סמכויות ממונה ביטחון, סעיף קטן 3.
באשר לטיעונך כי השאלה אינה טריוויאלית, היא הופכת לטריוויאלית ברגע ששאלת אותה בבלוג שעליו אני מגיב, כמעט בפתיחתו למעשה, וטענת שמדובר ב "בעיות דמוקרטיות". ובכן, לפחות את הבעיות האלו פתרנו.
אסף,
תודה רבה על ההפניה.
נדמה לי שזה מצריך פוסט שלם.
אשתדל בהקדם לכתוב פוסט כזה.
תודה,
טל
למי בדיוק שייך מכון וייצמן?
הי שלומיכלי,
על פי הערך של ויקיפדיה מכון ויצמן הוקם על ידי תורמים. לא ברור מה חלקה של המדינה במימון מכון ויצמן. אני משאר שחלק מכספי המיסים הולכים גם אל מכון ויצמן.
על פי המסמך הזה של מכון ויצמן ברור להיכן הולכים הכספים, אך לא ברור מהיכן הם מגיעים:
http://www.weizmann.ac.il/homepage/pages/Doch2007.pdf
אך גם אם אזרחי ישראל לא משלימים אגורה שחוקה, עדיין המכון אינו יכול לנהוג באלימות, שלא על פי מידת הצדק.
אני אשאל את הדובר של מכון ויצמן. מקווה לתשובה.
ברור שעניין האלימות הוא חמור ולחלוטין לא מוצדק. על כך אין ויכוח.
אני ניסיתי להצביע על עניין אחר- גם אם מכון וייצמן ממומן מכסף פרטי, הרי שמדובר, עד כמה שאני מבין, במלכ"ר שאינו רכושו הבלעדי של איש. כלומר, עניין "זכות הקניין" שציינת פשוט לא רלוונטי.
הי שלומיכלי
בהנחה שמכון ויצמן הוא מלכ"ר. אז של מי כל המעבדות, הציוד וכל שטח מכון ויצמן? אם מחר בבןקר אני רוצה להיכנס ולבנות לי בית בתוך אחת המעבדות. אל שטח של מי אני פולש?
אני מציע שמלכ"ר הוא מוסד שהבעלים שלו הם הקבוצה שהקימה אותו. ההבדל בינם לבין מוסד לכוונות רווח, הוא רק במיסים שהמדינה משיתה עליהם.
ולאותה קבוצה יש זכות קניין על המלכ"ר.
מה דעתך?
ההבדל בין מוסד עם כוונת רווח למוסד ללא כוונת רווח הוא פשוט- עצם כוונת הרווח. כמובן שעניין זה משפיע על המס שמוסד זה נותן למדינה- אבל זו תוצאת לוואי שנובעת מאופיו של המוסד, לא ההבדל העיקרי.
בחברה עסקית, כוונת הרווח שלא מצויה במלכ"רים היא לא במשכורות שמקבלים העובדי או הנאמנים- אלא הדיווידנד של הבעלים. ההפרש בין ההכנסות להוצאות והרווחים שלא חולקו הוא הרווח עליו מדובר.
במלכ"ר כגון עמותת צדקה, אוניברסיטה, מדינת ישראל ומכון וייצמן הגורם המהותי הזה פשוט אינו קיים.
אם מכון ויצמן הוקם ע"י תורמים, זה עדיין לא הופך אותו לרכושם. גם מי שתורם לקק"ל או לאגודה למלחמה בסרטן, עדיין לא הופך לבעלים שלה.
שאלת-
"בהנחה שמכון ויצמן הוא מלכ”ר. אז של מי כל המעבדות, הציוד וכל שטח מכון ויצמן? אם מחר בבןקר אני רוצה להיכנס ולבנות לי בית בתוך אחת המעבדות. אל שטח של מי אני פולש?"
ובכן, אני לא יודע. לכן מלכתחילה שאלתי את השאלה הפשוטה, למי בדיוק הוא שייך. התשובה לכך בהכרח תשפיע על התשובה לשאלה, האם העניין העקרוני של זכויות קניין רלוונטי לנושא או לא.
הי שלומיכלי,
השאלה היא (ואינני בטוח שאני יודע את התשובה) היא האם רכוש של מלכ"ר הוא כמו רכוש של אדם פרטי, או שהוא במעמד של רכוש של ארגון עיסקי. אולי הוא בינהם.
אינני יודע האם מכון ויצמן הוא למכר. שלחתי דוא"ל לנציג ההסבר שלהם, וכרגיל, תרם קיבלתי תשובה. 🙁
מלכ"ר שמלכ"ר, מישהו פה היה רוצה לקבל מכות ללא מטרות רווח?
אתם קצת סוטים מהנושא- בכל מקרה, האלימות היא רק גילוי חריף ומזעזע במיוחד לאבסורד האמיתי- הנעילה של עובדים מחוץ למקום עבודתם עד שיוותרו על זכותם החוקית להתאגד ולדרוש משא ומתן קיבוצי
טל, לאור התפתחות הדיון, אתה לא חושב שההודעה הפותחת שלך בעייתית?
אם, בהקשר של אירוע אקטואלי, אתה מעוניין לטעון טיעון ברמה הפילוסופית- עקרונית על פגיעה בזכויות קניין, הדעת נותנת שלפני כן תיגש ותברר האם בכלל קיימות כאן זכויות קניין, של מי, וכיצד בדיוק הן נפגעות.
הי שלומיכלי,
בברררתי עם מישוה שמכיר את העניינים מבפנים. למכון ויצמן יש הגדרה מיוחדת, אבל בפועל הוא מלכ"ר. כ-50% מהכנסותיו מגיעות מכיסם של האזרחים.
השאר מגיע מקרנות ותורמים.
לא כל כך הבנתי איזה התפתחות דיון ואיזו הודעה פותחת. אנא הסבר בבקשה, כדי שאוכל להתייחס.
עזוב, לא משנה כבר. הלך העוקץ…