כל מה שראיתם עד עכשיו בבלוג, הוא בעצם גל של דמוקרטיה ישירה. כוח לעובדים, הארגון שהעובדים של ויצמן מנסים להתארגן תחתיו, הוא אירגון שפועלים בו אלמנטים של דמוקרטיה ישירה פנימית. המשפט הציבורי שאנו מנהלים פה, הוא שוב אלמנט של דמוקרטיה ישירה, בה לעם יש זכות לשפוט בעצמו, והוא אינו ממנה מתווכים שישפטו עבורו.
לקראת הבחירות הבאות עלינו (לרעה? לטובה?), אני ממליץ לקרוא את המאמר של יואב גולדמן-שגיא.
להתראות,
טל
נ.ב.
אני מצרף את ניתוח מבנה הכוח בכוח לעובדים, ואת ההמבנה והתקנון של כוח לעובדים.
כתיבת תגובה