כל מה שראיתם עד עכשיו בבלוג, הוא בעצם גל של דמוקרטיה ישירה. כוח לעובדים, הארגון שהעובדים של ויצמן מנסים להתארגן תחתיו, הוא אירגון שפועלים בו אלמנטים של דמוקרטיה ישירה פנימית. המשפט הציבורי שאנו מנהלים פה, הוא שוב אלמנט של דמוקרטיה ישירה, בה לעם יש זכות לשפוט בעצמו, והוא אינו ממנה מתווכים שישפטו עבורו.
לקראת הבחירות הבאות עלינו (לרעה? לטובה?), אני ממליץ לקרוא את המאמר של יואב גולדמן-שגיא.
להתראות,
טל
נ.ב.
אני מצרף את ניתוח מבנה הכוח בכוח לעובדים, ואת ההמבנה והתקנון של כוח לעובדים.
לא הבנתי איך דיון שבו משתדלים לשמוע את הדיעות של שני הצדדים מחזק את הדמוקרטיה הישירה, גם אם קוראים לו 'משפט ציבורי'.
אחד המאפיינים של מערכת המשפט בפרט ושל המדינה בכלל היא היכולת להפעיל כוח לגיטימי. אם אתה לא יכול להעניש את מי שאתה מרשיע, אין מה לקרוא לזה 'משפט'.
הי נדב,
כיום אנו חיים במשטר נציגים. יש לנו נציגים בכנסת ונציגים בבתי המשפט (כלומר, מישהו בחר את השופטים, כדי שישפטו עבורינו).
באתונה העתיקה, העם קיבל את החלטותיו לבד (וכן, אני מודע לכך שאלו היו רק גברים ממעמד מסוים). בין 6000 ל-12000 איש עמדו כמעט מידי שבוע בpnyx וקיבלו הכרעות. הם לא נדרשו לנציגים, ולא חשבו שיש בכך הכרח. גם בבתי המשפט עמדו 500 עד 2000 איש ושפטו.
כיום יש גם מודלים משולבים, כמו בשוויץ או בחלק ממדינות ארצות הברית, בו העם מידי פעם קובע את החוקים בעצמו (ראה כאן: http://iddb.blogli.co.il/archives/60 )
כוח לעובדים, גם הוא מפעיל שיטות דמוקרטיות ישירות, כי לשמור על כך שרצון העובדים הוא זה שיכריע, ולא רצון מרכז האירגון.
המשפט הזה, שהשתדלנו לערוך כאן (אני מתכוון לכל מי שהשתתף במשפט, כולל מגיבים, קוראים ומצביעים), הוא בעצם זריעת הזרע, שבא לאמר לנו: חברים יש לנו יכולת לקבל בעצמנו החלטות טובות יותר. אנחנו מסוגלים להבין בעצמנו לא רע בכלל. אני חושב שלאורך הדיון, היה ברור כי מכון ויצמן אולי מדבר יפה לתקשורת, אבל בפועל הוא מתכוון לשמר את העובדים שלו במצב של חולשה.
ועל פי הסקר, והתגובות, וגם על פי ההתכתבות עם מכון ויצמן, אני חושב שעולה תמונה ברורה, שלא עלתה בטלויזיה או ברדיו.
אני מקווה כי אם בלוגרים, יבינו שיש להם כוח השפעה, והם יכולים לתבוע משפטים ציבוריים. מערכת הצדק במדינת ישראל רק תלך ותשתפר.
נכון, בינתיים אין למשפט הזה כל יכולת ענישה, חוץ מהיכולת של תורומים ומקבלי החלטות, לסקור את המשפט הזה ולפגוע במכון ויצמן, בקבלת ההחלטות ובסיוע הכספי שהוא מקבל. אבל ככל שיותר אנשים יבינו שהם יכולים להכריע בעצמם, כך תגדל הלגיטמיות, ואולי בסוף נגיע למצב הו למשפט כזה יהיו גם שיניים על פי החוק.
אני לא מבין למה זה נופל לקטגוריה של 'משפט ציבורי', וקידום דמוקרטיה ישירה, ולא לקטגוריה של דיון ציבורי בבלוג (לא שיש משהו רע בזה).
דמוקרטיה ציבורית היא שיטה פוליטית, ולכן מיושמת דרך שינויים פוליטיים. מה שנעשה כאן בבלוג אולי מקדם את המודעות של האזרחים לדמוקרטיה ישירה, אבל הוא בטח לא 'אלמנט של דמוקרטיה ישירה'.
נדב,
ההבדל בין "דיון" ל"משפט" הוא סמנטי. אבל מאחוריו מסתתר הבדל ברור. ב"דיון" אנחנו מתכוונים לדון ולא לעשות דבר. ב"משפט" אנחנו גם בסוף פועלים.
גם בבית משפט דנים בראיות, אך כל התהליך נועד כדי להגיע להכרעה ופעולה. כך גם אנו כאן. בסוף, יש שאיפה לפעולה: או לגרום לגורמים הרלוונטים לשקול מחדש את התמיכה שלהם בויצמן, או שבעתיד לסוג כזה של משפטים ציבוריים, תהיה הכרה ולגיטמציה, שתאפשר להם להכריע כמו בית משפט.
לגבי הפיסקה האחרונה שלך, לא צלחתי לרדת לפשר כוונתך.
להבנתי, "משפט ציבורי", הוא עוד אחד מהרכיבים של דמוקרטיה ישירה.
בדמוקרטיה אמיתית – העם שולט (זה משמעות השם דמוקרטיה "שלטון העם". ובסוג שלטון זה, העם שופט, העם מקבל החלטות והעם מבצע), חלק מהשלטון שלו הוא גם הזכות להיות שותף למשפט ציבורי. אני חושב שאם נלמד לעשות זאת נכון, העם יוכל להגיע להכרעות נבונות יותר מהשופטים הנציגים הקיימים כיום.
אם כבר כתבת שכוח לעובדים עובד בצורה דמוקרטית ישירה עדיף שאו שתצרף לינק שמתאר את המבנה של כוח לעובדים או שתפרט.
ירדן, צודק.
הוספתי בתחתית הפוסט
המשפט האחרון שלי היה אמור להגיד שזה לא אלמנט של דמוקרטיה ישירה – אוי לדמוקרטיה הישירה שבה המשפטים יעשו על ידי ממונים מטעם עצמם, שיחליטו לפנות לשני הצדדים וכך להשיג משפט צדק. זו לא דמוקרטיה משום סוג, זו אנרכיה.
אתה יכול לטעון שמה שאתה עושה כאן זה הנחת הבסיס לדמוקרטיה ישירה (אם כי לדעתי זה קשור יותר לעניינים של עומק השיח הציבורי מאשר לשיטה פוליטית), אבל זה לא 'אלמנט של הדמוקרטיה הישירה'.
הי נדב,
המטרה היא כמובן בטווח הארוך להסדיר את מערכת השפיטה הציבורית, כך שיהיה סדר בסוג השפיטה הזה.
אמרת:
"אתה יכול לטעון שמה שאתה עושה כאן זה הנחת הבסיס לדמוקרטיה ישירה (אם כי לדעתי זה קשור יותר לעניינים של עומק השיח הציבורי מאשר לשיטה פוליטית), אבל זה לא ‘אלמנט של הדמוקרטיה הישירה’. "
אחד הדברים שאנו למדים לגבי דמוקרטיה ישירה, היא שכדי שהיא תפעל טוב, צריך להעמיק את השיח הציבורי. ואכן זה מה שאני עושה כאן.
אינני מבין מדוע הנחת תשתית לשפיטה ציבורית (שהיא חלק מהשיטה של דמוקרטיה ישירה באתונה, ובמידת מה מתבצעת במדינות דמוקרטיות כמו ארה"ב ובמדינות אירופה), איננה נחשבת על ידך כ'אלמנט של הדמוקרטיה הישירה'?
להבנתי, המערכת המשפטית אצלנו, היא מערכת נציגית מלאה. לציבור אין דבר לומר במשפט. לא במשפט עצמו, ולא בקביעת החוקים. לעומת זאת באתונה, הציבור שפט לבד, ללא שופט מוסמך כלל. ובמדינות דמוקרטיות רבות, מושבעים (שהם נציגי הציבור), אכן משתתפים במשפט.
כמו שאמרתי, אתה יכול לטעון שאתה מניח יסודות לדמוקרטיה הישירה.
אבל הניסוח 'זה אלמנט של הדמוקרטיה הישירה' מראה שמבחינתך, אתה כבר יישמת חלק מהדמוקרטיה הישירה באמצעות המשפט הציבורי הזה. ולא היא.
מצד שני, זה לא ויכוח מאוד מהותי.
כתיבת תגובה