חברים שלום,
הנהלת מכון ויצמן, עדיין חושבת שאתם כציבור בינתיים אינכם ראויים לתשובה מהנהלת המכון. אבל לשמחתנו הרבה, ההנהלה עונה לנציגי הציבור.
להלן תשובה של גד קובר, סגן הנשיא למינהל וכספים, למכתבו של ח"כ חיים אורון (תודה לח"כ חיים אורון על משלוח המכתב).
לכבוד
חבר הכנסת מר חיים אורון
משכן הכנסת
ירושלים 91950
ח.כ. אורון הנכבד,
הנדון: עובדי גן המדע – מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכתבך מיום 19 נובמבר 2008
הנני מאשר בתודה קבלת מכתבך הנזכר בסימוכין, ובהמשך לשיחתך עם אריאל היימן, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן (ע"ר) ("מכון דוידסון" ) בשבוע החולף הנני מתכבד להשיב כדלקמן:
בצער – דומה כי מרביתו של המידע אשר נמסר לך אינו עולה בקנה אחד עם עובדות המקרה וחלקו מגמתי ומטעה.
מכון דוידסון הנו עמותה שאינה למטרות רווח אשר עוסקת בקידום וטיפוח החינוך המדעי בישראל. בין פעילותיה של מכון דוידסון כלולה פעילות גן המדע הפועל בעיקר בתחום החינוך לנוער דרך למידה מדעית חוויתית. פעילות גן המדע ממומנת ברובה ע"י תרומות, וכל הפעילות של מכון דוידסון בתחום החינוך לנוער היא התנדבותית – מתוך "ציונות" ודאגה כנה לעתיד הדור הצעיר.
מכון דוידסון בחר להעסיק את כלל עובדיו, כמו גם את עובדי גן המדע, בחוזים אישיים. למותר לציין כי אין דופי חוקי או אחר בהתקשרות מסוג זה.
עובדי מכון דוידסון, לרבות עובדי גן המדע, אינם מלינים על דרך העסקה זו המטיבה עימם ומאפשרת, בצד ניהול מיטבי של המכון, גם הטבה וקידום לעובדים המצטיינים. כל זאת, למעט קבוצה של כ- 20 סטודנטים – מדריכים העובדים בגן המדע שעות ספורות בשבוע (חלקם שעות ספורות בחודש) בדרך כלל, תוך כדי תקופת לימודיהם, אשר גם להם חוזים אישיים מיטיבים, אולם, כפי שיובהר – הם מבקשים לכפות על מכון דוידסון העסקה תחת כנפי הסכם קיבוצי.
באחרונה העלו כמה ממדריכי הגן טענות שונות באשר לתנאי העסקתם. בתגובה, פנה מנכ"ל מכון דוידסון למדריכים וביקש כי יועלו בפניו מלוא הטענות שיש בפיהם, ואף קיים עימם שלוש פגישות על מנת לגון באשר על ליבם. נוכח טענות המדריכים ערך מכון דוידסון בדיקה מקיפה, בלב חפץ ובתום לב, ואכן – כל טענה או ליקוי שנמצאו נכונים או ראויים טופלו ותוקנו. הודעה מטעם מכון דוידסון, בכתב, על התיקון שנערך בתנאי העסקתם נשלחה לכל מדריך.
נתברר, לאחר התיקון, כי למעשה לא תנאי העסקתם "הפוגעניים לכאורה" הם המעסיקים את המדריכים – וכי המניע ל-"מחאתם" הוא רצונם, באמצעות גוף המתקרא "כוח לעובדים", המתיימר להיות "ארגון עובדים", לכפות חתימת הסכם קיבוצי על מכון דוידסון.
ויודגש: לא זו בלבד שאין המדריכים מקופחים – תנאי ההעסקתם הם מהטובים מסוגם במשק הישראלי, שכרם לא זו בלבד שהוא עולה על שכר המינימום אלא אף מן הגבוהים המשולמים לסטודנטים בישראל.
חרף תנאי העסקתם הטובים של המדריכים והשינויים הנוספים שהוטמעו לטובתם מסרבים חלק מהם לשוב לעבודה כסדרה.
אני מבקש גם להתייחס לאלימות שהופעלה לכאורה כנגד המדריכים: לצערנו, המידע שמפיצים המדריכים בעניין זה הנו, בלשון המעטה, בלתי מדויק.
משלא נענתה דרישתם לחתום על הסכם קיבוצי החלו המדריכים בשורה של פעולות הפוגעות ומשבשות את פעילות גן המדע: כך, לדוגמה, קבוצת מדריכים שלחה כלעומת שבא אוטובוס של כיתת תלמידים מכפר ערבי בגליל, שבאה במיוחד לבקר בגן המדע, וסירבה לאפשר להם לבקר בגן המדע; במהלך הדרכת תלמידים אחרים ארגנו המדריכים את הילדים המבקרים בגן לקרוא קריאות גנאי כנגד המכון, וכיו"ב. בנסיבות אלה הודיע המכון למדריכים כי כל עוד לא יחדלו מפעילותם הפוגענית הם מתבקשים שלא להגיע למקום עבודתם.
במועד חגיגת עשור לגן המדע ניסו שני מדריכים, בלוויית שלושה פעילים של "כוח לעובדים" שאינם עובדי מכון דוידסון או מכון ויצמן למדע, להיכנס לקמפוס המכון לשם הפרעה לאירוע שהתקיים באותה עת בחגיגות עשור לפעילות גן המדע. משנמנעה כניסתם בשער הראשי שברו חלק מהגדר ההיקפית של מכון ויצמן וחדרו לשטח המכון בזחילה מתחת לגדר זו. כאשר אובחנה חדירה חשודה (זחילה של אנשים לא מזוהים מתחת לגדר המכון) הגיעו למקום אנשי אבטחה, ומשהחמישה לא נענו לבקשתם להתפנות מן המכון והחלו בריצה לעבר מקום עריכץת האירוע – נאלצו המאבטחים לבלום את הפורצים, תוך הפעלת כוח מינימלי הדרוש לבלימתם בלבד. שוטרים שהזעקנו למקום עצרו את הפורצים (עובדה המדברת אף היא בעד עצמה).
מאז שהובהרה עמדת מכון דוידסון כי בכוונתו להמשיך ולהעסיק את עובדיו בחוזים אישיים נתון המכון למסכת התקפות ולחצים מצד הקבוצה הנ"ל, הן בארץ והן בגיוס גופים בלתי מזוהים מחו"ל, תוך הפצת שקרים, חצאי אמיתות והשמצות שווא, לרבות פניות לתורמים וידידים של המכון ברחבי העולם על מנת לכפות את עמדתם, בכך גרמו ועדיין גורמים הן למכון ויצמן והן למכון דוידסון נזקים ניכרים.
בשולי הדברים אבקש להעיר כי כשם שלאותם מדריכים קיימת הזכות בדין להתארגן בכל ארגון שיחפצו – זכות שאין המכון מונע מהם לממש – כך גם למכון דוידסון מוקנית הזכות שבדין והחופש הניהולי להחליט כי התקשרותו עם עובדיו תהא בחוזה אישי ולא דרך הסכם קיבוצי.
הנהלת מכון דוידסון לחינוך מדעי מתכוונת להמשיך ולהפעיל את גן המדע, כבעבר, לטובת הציבור, וכפי שפעלה, במקביל, לפתור באופן ענייני והוגן את טרוניותיהם של המדריכים ולתקן את הנדרש- ימשיך מכון דוידסון להעניק יחס ראוי והוגן לכל אחד מעובדי גן המדע אשר ימלא את חובתו ככעובד ויעסוק בתפקידו ללא הפרעה להתנהלותו של גן המדע. ו.אנו מקווים כי המדריכים יתעשתו, ובכך יתאפשר לגן המדע לחזור ולפעול כסדרו בהקדם.
בכבוד רב –
גד קובר
סגן הנשיא למינהל וכספים
אתם מוזנים להגיב
תגידו, יש דבר כזה "בזיון חבר הכנסת" כמו בזיון בית משפט?
או שלשקר במצח נחושה ובכתב לחבר כנסת זה כמו לשקר לכל אחד אחר?
המסמך מלא שקרים או הזיות, אל מול עובדות מתועדות היטב
דרך אגב- שמענו שפיטרו את המאבטח שנתן ליוני וחברים להכנס לגן "למרות ההנחיות", קצת מוזר בהתחשב בתיאור של קובר, האמנפ פיטרו את אותו מאבטח על לא עוול בכפו?
"חרף תנאי העסקתם הטובים של המדריכים והשינויים הנוספים שהוטמעו לטובתם מסרבים חלק מהם לשוב לעבודה כסדרה"-
אני המומה שהוא כתב את זה, שחור על גבי לבן, ועוד לחבר כנסת מכובד כג'ומס.
ההנהלה היא זו שמסרבת להחזיר אותנו לעבודה כסידרה.
המדריכים מעולם לא הכריזו על שביתה, ומעוניינים לחזור לעבודה ברגע שיתאפשר הדבר.
אריאל היימן ביקש מאיתנו לא להגיע לעבודה כל עוד אנו לא חותמים לו על מסמך בו אנו מתחייבים לא לשבש בשום דרך שהיא את העבודה (דבר המותר לנו על פי החוק במצב של סכסוך עבודה עם מקום העבודה).
מצחיק לספר את זה, אבל השיבוש היחיד שעשינו, לאחר 3 חודשים בהם ההנהלה סרבה להקשיב לנו, היא יציאה מרוכזת של כל המדריכים להפסקה של שעה אחת.
שעה אחת!
פעם אחת!
באותו שיבוש החליטה הקבוצה ששהתה בגן לחזור בחזרה לבית ספרה, אך כנראה שגד קובר הוא אדם שדמיונו עשיר עליו והוא החליט כי- "קבוצת מדריכים שלחה כלעומת שבא אוטובוס של כיתת תלמידים מכפר ערבי בגליל, שבאה במיוחד לבקר בגן המדע, וסירבה לאפשר להם לבקר בגן המדע".
דברים שרואים מכאן, לא רואים משם.
אני אשמח לשמוע את תגובת המכון על פיטוריו של המאבטח, סיפורי המעשיות שלהם מזכירים לי משפט מפורסם של איינשטיין-
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטפשות האנושית. לגבי הראשון אני לא כל-כך בטוח".
לצערי אני לא מופתעת שהמאבטח פוטר מעבודתו. הרי גם הוא סתם עובד זמני במכון…
מנהלי המכון מזלזלים בעובדים שלהם, ו"בכך גרמו ועדיין גורמים הן למכון ויצמן והן למכון דוידסון נזקים ניכרים".
מעבר לכך שהם משנים את הגרסא שלהם, יש פה עניין של חוזר על עצמו על "הזכות להתנהל מול עובדים לא מאוגדים". זה ויכוח שרק בית משפט יכול להכריע.
ירדן,
הזכות להתאגד, היא זכות בסיס בחברה דמוקרטית. זה כמו הזכות להחזיק רכוש או להתבטא. הויכוח הזה הוכרע מזמן. כרגע לצערנו, בית משפט הוא האוטורית שיכולה לכפות על מכון ויצמן להכיר במתאגדים.