בהשך להתכתבות עם מכון ויצמן, ובהמשך לתגובות העובדים להתכתבות, הנה תגובת עמי וטורי, יו"ר אירגון כוח לעובדים.

אנא שימו לב, העובדים וכוח לעובדים קוראים להפגנה ביום ראשון הקרוב
עמי וטורי
ניראה כי הנהלת מכון ויצמן דוגלת בגישה שאם חוזרים על משהו מספיק פעמים הוא יהפוך לאמת אף שאינו כזה.
כוח לעובדים עונה על כל התנאים המופעים בפסיקה כמגדירים ארגון עובדים. תנאים המופיעים במסגרת בג”ץ עמית. אין בישראל רשם ארגוני עובדים ולכן ארגון הוא אירגון עובדים אם הוא עומד בכל התנאים הללו. המידע המפורט על כך הועבר במלואו להנהלת מכון דוידסון. אלא שזו בעצת עורכי דינם החליטו כניראה כי הם בית מישפט וכי הם יפסקו על דעת עצמם מיהו אירגון עובדים ומי אינו כזה. עם כל הכבוד להנהלת מכון ויצמן, למכון דוידסון ולמשרד עורכי הדין שלהם (והאמת היא שעבורי לפחות התנהלותם שוללת מהם את הזכות לכבוד כלשהו) הם אינם בית מישפט. כוח לעובדים ציין בפניהם כמה פעמים כי שמורה להם הזכות לפנות ולערער בפני בית מישפט על עצם היותו של כוח לעובדים אירגון עובדים. אך עד כה הם נימנעו מביצוע פעולה זו.
באשר לכך שזכותם להתעלם מהתארגנות העובדים. החוק אינו אוסר על מעסיק להתעלם מרצונותיהם של עובדיו. אך החוק גם מתיר לעובדים לישמור בידיהם את נשק השביתה בדיוק עבור מעסיקים מסוגו של מכון ויצמן. למכון ויצמן אין לכן שום זכות חוקית לפגוע בהם בגלל סירובם המוצדק לוותר מראש על זכות השביתה. עקב כך מניעת הכניסה מהעובדים המאורגנים לתחומי מכון ויצמן ומניעת העבודה מהם רק בגלל שסרבו להיכנע לדרישה לא לגיטימית זו הן הפרות חמורות של אמנות בינלאומיות וקרוב לודאי שגם הפרה של החוק הישראלי.