תזכורת לכל התומכים בעובדים:
היום (שביעי לדצמבר) בשעה 15:30 מול שער מכון ויצמן, הפגנה גדולה בדרישה ממכון ויצמן לאפשר לעובדים להתארגן (לפרטים באתר כוח לעובדים)
ולהמשך המשפט…..
ראו את המכתב הבא שמופיע בתוכנית לחינוך משפטי קליני באוניברסיטת תל-אביב:
הודעה מיום 4 בדצמבר 2008:
התוכנית הקלינית למשפט ורווחה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ליוותה מזה מספר חודשים את התארגנותם בארגון עובדים של עובדי גן-המדע, המנוהל על ידי מכון דוידסון בחצרי מכון וייצמן למדע. במהלך החודשים האחרונים הפעילו הנהלות מכון דוידסון ומכון ויצמן לחצים להפסיק את הייצוג על ידי עורכי הדין של הקליניקה. לדעתנו לחצים אלה מהווים התערבות בלתי ראויה בחופש האקדמי, פגיעה ביחסי עורכי הדין עם לקוחותיהם ומהווים חלק אינהרנטי מהפגיעה בחירות ההתארגנות של העובדים. לחצים אלה מסיטים את הדיון משאלת זכות העובדים להתארגן לשאלות של מיצובן של הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל-אביב בפרט ובאוניברסיטאות בכלל. הפקולטה למשפטים הבהירה שלא תאפשר ללחצים מסוג זה להשפיע על עבודת הקליניקה בפרט והקליניקות בכלל, ואפשרה לקליניקה להמשיך בייצוג.
עם זאת, בנסיבות העניין ועל מנת למנוע חשש שייצוג העובדים יושפע משיקולים מוסדיים, הוחלט ביוזמת עורכי הדין והאחראים האקדמיים במרכז הקליני, ובשיתוף עם נציגות העובדים, להוציא את ייצוג העובדים בגן המדע לעורכת דין חיצונית. זאת, בין היתר, על מנת להבטיח את השבת הדיון המשפטי והציבורי לשאלה העיקרית – מימוש זכותם של עובדים הרוצים להתארגן בארגון עובדים ולנהל מו"מ קיבוצי על זכויותיהם.
מה דעתכם?
הנקודות החשובות כאן הן: א. הפקולטה למשפטים אפשרה לקליניקה להמשיך בייצוג. דהיינו, הפקולטה עמדה פחות או יותר בלחץ.
ב. יש כאן עניין מעשי, שייצוג העובדים ע"י הקליניקה איים להסיט את הדיון מזכות ההתארגנות של העובדים לעובדה שהם מיוצגים ע"י הקליניקה, ולדעתי המרכז הקליני עשה נכון בכך שהעביר את ייצוג העובדים לע"וד חיצוני.
אבל אני לא יודעת מה בדיוק מתרחש מאחורי הקלעים שם, כך שעל פניהם הדברים נראים הגיוניים, אבל אולי זה רק תירוץ.
מה העמדה של העובדים בעניין? האם הם יכולים לעמוד בתשלום לעו"ד חיצוני?
כל הפרטים אצל רותי סיני בהארץ:
http://www.haaretz.com/hasen/spages/1044405.html
תודה שי,
תורגם ופורסם כאן: http://talyaron.blogli.co.il/archives/136
דפנה,
לדעתי הבעיה אינה בתל-אביב, אלא, על פי המידע המצוי בידינו בחיים הררי, נשיא מכון דיוידסון. חיים הררי פנה לרקטור אוניברסיטת תל אביב, בבקשה שהקלינקות לא יסיעו לעובדים.
אינני יודע מדוע חיים הררי עשה זאת, אך התנהגות כזאת נראת לי כניצול כוח, סמכות וקשרים אישיים, כדי למנוע מאוכלוסיה חלשה להתחזק.
לי אישית, אלא אם כן חיים הררי או מישוה אחר יראה לי שאני טועה, נראת התנהגות זאת, כמתאימה לשלטונות אפלים, ולא למדינה דמוקרטית. 🙄
הרשו לי להיות מזועזע מעט, מעבידים מתאגדים כנגד עובדים ומפעילים מכבש לחצים מתואם על הכפופים להם?!?!?
לאן הגענו, ועד מתי?
כמו כן ארצה לציין את השלטים הגדולים שהציבה הנהלת המכון ביום ראשון 7/12 בהפגנה, בם פורסמו תנאי העסקה דמיוניים. הנהלת המכון מסלפת עובדות ומפרסמת אותם כאמיתות ( לא בפעם הראשונה ).
האמת היא שתנאים אלו שפורסמו, הינם רק ההצעה הנואשת שהציעו לעובדים כדי לגרום לעובדים לוותר על מאבקם.
שוב אני מדגיש: אף אחד מהעובדים לא זכה לתנאים אלו ( או אפילו דומים לאלו).