במאמר שהופיע היום בהארץ באנגלית, מדווחת רותי סיני כי בצעד חסר תקדים, הנהלת אוניברסיטת תל-אביב דרשה שהקלינקות המשפטיות של האוניברסיטה יפסיקו לייצג את עובדי מכון ויצמן. בכתבה נטען כי הלחץ הגיע לאחר שחיים הררי, נשיא מכון דיוידסון, כתב לרקטור אוניברסיטת תל-אביב דן לויטן, מכתב מחאה על כך שהקליניקות מסייעות לעובדים בתביעת מכון ויצמן. פרופ' ישראל בר יוסף, סגן נשיא ויצמן אמר כי זאת היתה בקשה אישית של חיים הררי. אבל מקורות אחרים טוענים כי גם דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן, ביקש שהקלינקות יפסיקו לסייע לעובדים.
פרופ' אלון הראל, מהאוניברסיטה העיברית טוען כי זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה של הקלינקות המשפטיות שמופעל לחץ עליהן להימנע מתביעת גוף אחר.
אם מה שכתוב על ידי רותי סיני נכון, אני חושב שאנו עדים כאן לחשיפה מדאיגה של מארגי כוח, המופעלים מאחורי הקלעים, כדי לפגוע בדמוקרטיה. היכן הפרדת הרשויות? היכן נקיון בית המשפט? היכן הייצוג השווה לכל נפש? היכן לא תטה משפט?
תשובת יבשם, בשם מכון ויצמן:
חיים הררי הביע את מחאתו על הנזק שעובדי אוניברסיטת תל-אביב התומכים במדריכים המוחים, גורמים לפעילות החינוכית של מכון דוידסון. לא הופעל "לחץ", ולא התבקשו בקשות. על מה שקשור באוניברסיטת תל-אביב יהיה עליך לשאול את אנשי האוניברסיטה.
דיי שיתבעו אותם כבר!