כמנהג ימינו, גם אני עוסק בשאלה למי להצביע.

בתקופה האחרונה מאד התלבטתי אם להצביע ולמי להצביע. בהתחלה חשבתי שאני לא הולך להצביע. די ברור לי שכל המשחק הזה מכור. ביום שיגמרו הבחירות, יתחיל המשחק האמיתי, ובמשחק האמיתי הזה ישחקו כל מי שהצליח לצבור כוח פוליטי. כלומר בעלי ההון וועדי העובדים החזקים של ההסתדרות.

אם כך, מדוע להצביע בכלל? אולי בגלל שבכל זאת יש לנו השפעה זעירה על מה שיקרה בשנים הבאות. ההשפעה אינה גדולה, אבל היא קיימת. כל התחזיות מדברות על כמה שנים כלכליות קשות שעומדות לפנינו.  בשנים הללו, דרוש לנו מישהו שמבין היטב בכלכלה. כלומר ביבי.

ביבי הוא הוא בעל רקורד כלכלי מצויין. יש לו תואר שני באחת האוניברסיטות הכי נחשבות בארצות הברית בכלכלה (MIT). כלכלנים ואנשי עסקים רבים דיברו על כך שביבי ניחן ביכולות טובות מאד בכלכלה. היכולת שלו, בזמן כהונתו כשר אוצר אצל שרון, להעביר החלטות לא פופלריות, אך הכרחיות, מראה שהוא איש ביצוע כלכלי מהשורה הראשונה.

בניגוד לחבריי הסוציאליסטים, אינני חושב שניתן לבנות כלכלה טובה בשוק סוציאליסטי. אפשר לבנות אותה בשוק סוציאל-דמוקרטי, אבל עדיין אין לנו אירגונים סוציאל-דמוקרטיים משמעותיים, ולכן האופציה הזאת אינה רלוונטית.

אני חושב שבמצב הנוכחי, קיצוץ קצבאות, ותוכניות שנועדו להחזיר ציבור יותר גדול לשוק העבודה, אכן נדרשות. תוכנית קיצוץ המיסים לעסקים בינוניים וקטנים תביא לצמיחת מקומות עובדה (זאת גם התוכנית של אובמה). המצב בישראל בשוק התעסוקה קשה ביחס לארצות המערב. הפעולות שביבי מתכנן אכן חשובות למשק הישראלי. אין אף גורם אחר בפוליטיקה שיכול לבצע את השינויים הדרושים. גם מההפרטה לענקי-הון אינני חושש. כם ממשלות השמאל הפריטו, ובכך ביבי איננו שונה (את החברה, שמסופר עליה ב"שיטת השקשוקה" הפריטה ממשלת מפ"אי). הדרך למנוע את מכירת המדינה לבעלי הון היא פשוט להחליף את שיטת הבחירות לדמוקרטיה ישירה, ובכך למנוע מבעלי ההון להשפיע על הפוליטקה בצורה כל כך חזקה.
בקיצור, מבחינה כלכלית הייתי בוחר את ביבי.

אבל מבחינה חברתית אני מחובר תנועה הירוקה-מימד (ה'). התנועה הירוקה קמה מתוך אירוגונים חברתיים אמיתיים שפילסו את דרכם במשך שנים בעבודה ציבורית יפה. הארגונים הללו הם ביטוי לחוסן חברתי. השילוב שלהם עם מימד הוא יפה בעיני. יש כאן חזרה לחיבור אמיתי בין דתיים מתונים לעם ישראל. הייתי שמח גם אם אנשי המפד"ל (הבית היהודי) היו יכולים לחבור לקבוצת הירוקה, אבל נדמה לי שבירוקה יש לא מעט אנשי שמאל, שלא ישמחו על שילוב כזה. אבל כמו שעד עכשיו אנשי המפד"ל ואנשי חד"ש הצביעו ביחד בעד נושאים ירוקים, כך אני מאמין שאנשי הבית היהודי ידעו לפעול עם אנשי הירוקה-מימד בנושאים חברתיים וירוקים.

הפיספוס הגדול של הבחירות מבחינתי היתה מפלגת הבית היהודי. המפלגה הזאת ניסתה לעשות צעדים דמוקרטים חשובים, כדי לרענן את השורות, ולהכניס דמויות הרבה פחות פוליטיות. אלא שנראה שהמועצה שהבית הלאומי בחרה, הלכה עם תפקידה בצורה ישירה מידי, וגרמה להתפרקות הבית היהודי. מי שמכיר את הציבור הדתי-לאומי, אותו מייצגת המפלגה הזאת, ברור שזאת חברה המקיימת בפועל עזרה לזולת והתגייסות למען החלש. המפלגה הזאת תומכת גם בהרבה יוזמות ירוקות, ובחינוך. לצערי בבחירות הללו, הבית היהודי התפרקה. ברור לי שהבית היהודי צריכים לעבור תהליכי דמוקרטיזציה, והתחברות מחדש לציבור הישראלי הכללי. אני כולי תקווה שהם אכן יצליחו בכך.

אני יודע שבהצביעי למימד הירוקה, אני מחזק חברה אזרחית, ובכך יהיה שכרי.
עוד לא החלטתי לגמרי. אם היתה נערכת הצבעה בשני פתקים הייתי מצביע ביבי והירוקה-מימד. מחר בבוקר כנראה אצטרך להחליט סופית. בבחירות הבאות, אולי אצביע לבית היהודי… נראה.

נ.ב.

היה כדאי להשתתף בסקר הבלוגרים של אורי קציר. דני בלוך, הזמין אותי לראיון בתוכנית הרדיו הידברות ברשת א' (תודה דני ), והגרדיין ציטט אותי (וואו!)