אתמול בערב היינו במאהל ברוטשילד, והיה מקסים. התחושה היתה שהחבר'ה מלאי רוח טובה, אך מתקשים בקבלת החלטות שתשקף את רצון רובם.
אני מציע כאן תהליך, שאולי יוכל לעזור לקבל החלטות בצורה טובה יותר . אשמח להצעות שיפור. אם אהבתם את הרעיון, שתפו אותו דרך הפייסבוק או טויטר בתחתית הפוסט.
במתחם ברוטשילד, ישנם הרבה שיחות פרטיות ומעגלי שיח. מה יקרה, אם כל מי שחושב/ת שיש לו/ה פתרון ודרך להביא לשינוי המצב, יעברו במעגלי השיח ויאספו חתימות. בראש הדף יופיעו עיקרי ההצעה שלו/ה. לקראת הערב, תארך אסיפה, שבה יבחרו האנשים שיש להם מקס' חתימות בדף. כדי לוודא, שהחתימות לא זויפו, כל מי שיבחר, יצטרך לעבור שוב את בחירת הקהל. האחראים יודיעו כי לפלוני יש X חתימות, והקהל יצטרך לאשר בהרמת ידים (כל מי שחתם לו ירים יד). רק אם יראו כי יש תאימות סבירה בין החתימות להרמת הידים, הוא/היא יוכלו לעבור לשלב הבא.
החמישה שקיבלו הכי הרבה חתימות, יקבלו כל אחד כ-10 דקות לנאום בפני כלל הקהל. הקהל יוכל להגיב במחיאות כפיים. בסיום ההרצאות, כל אחד כזה יוכל לאסוף סביבו קואליציה, שביחד תנסה לשפר את ההצעה. וינסו ביחד להציע דרך יותר ברורה איך להניע את תהליך השינוי הארצי.
מומלץ כי את ההצעה שלהם הם יפרסמו בקבוצת הפיסבוק, להמשך דיון ברשתות החברתיות.
למחרת התהליך יתחיל מחדש, רק שהפעם כבר יהיו לאותם המובילים עוד אנשים שיעבדו איתם. הם ינסו לשפר את ההצעה, וביחד להפיץ את המסר, ולאסוף ביחד חתימות עבור ההצעה. כך הדבר יחזור מידי יום, וכל ערב ינאמו 5 הדוברים עם מס' החתימות הרב ביותר.
כך לאט לאט יווצרו קואליציות הסכמות. מתוך אותן 5 שישרדו את התהליך, יווצר הגיבוש של אנשים שיודעים לעבוד ביחד, והם יניעו את תהליך השינוי (רצוי מאד, שזה יקרה בתהליכים דמוקרטים).
מה דעתכם? האם זה יצליח? מה ניתן לשפר? האם יש לכם פתרון אחר?
מה עם מרחב פתוח קלאסי, לא נכנס שם?
שיחזרו הביתה.
ויצאו למחות מתי שיש להם על מה, לא למחות כי קשה.
מתי נהיינו מדינה של בכיינים? המצב קשה אז יוצאים נגד כולם: הממשלה, העייריה, משכירי הדירות (שהם אנחנו),
המתנחלים והשמאלנים.
אם כולם יחזרו לבתים שלהם, ויתמודדו עם כלכלה קשה אבל למזלנו די יציבה, לא יהיה צורך להקים מדינת אוהלים.
עוז,
בעקרון, צריך ארגון כדי להכניס אותם לתוך OST. הם עושים סוג של וריאציה על OST, כבר כך (המון מעגלי שיח טבעיים) כרגע עוד אין ארגון. הבעיה עם OST, שהוא בפני עצמו אינו מוציא תוכנית דרך ורשימת פרויקטים ומשימות. צריך, לדעתי ליצור פורמט שיאפשר לצאת עם תוכנית דרך ברורה.
איתן,
לאנשים כואב, והם לא יודעים למה. הם משחררים את הכאב, ומקווים בתוך מעגלי הדיון ללמוד איך לשנות את המציאות. מומלץ לבוא ולראות איך זה קורה.
אני מקווה שהמחאה תניב פרות והביורוקרטיה לא תצליח להתיש את האנשים.
הגיע הזמן לפתור את מצוקת הדיור באופן מועיל לאנשים.
עוד לא הבנתי, האם הוצבו למחאה זו מטרות, או יעדים או בכלל האם יש חזון.
מה מצפים, שלאחר מחאה בת 10-15 יום יהיו פתרונות דיור ל-15,000 "מחוסרי דיור"? ואולי יהיה תוך שבועיים חוק שיגביל את גובה שכ"ד? או שמא, ממחר יתחילו בבניית 100,000 יח"ד, בנוסף לנורמה המקובלת? מה המטרות?
לשמוע התייחסות וכוונות טובות מהשלטון – סמנו V – זה הושג.
לקבל אהדה מהתקשורת, ואולי גם שק שינה חינם ע"ח הקרן לישראל החדשה – הושג, יש V.
מי מוכן להסביר להדיוט כמוני?
מורדי
מורדי, אם תצא לשם תבין מהר מאד שדיור זה רק התירוץ שהוציא את כולם מהבית. רוב הנוכחים מודעים היטב שיש כאן התרסה נגד מציאות כלכלית רחבה יורת שנוצרה בעשור האחרון בגלל תץהליכי גלובליזציה מואצים וקיצוניים מדי במשק ריכוזי שלא יודע להכיל קפיטליזם בריא. המפגינים דורישם למעשה, בין אם הם מודעים לכך או לא, סוציאל דמוקרטיה, התערובת של הממשלה בכלכלה. יהיה מעצר מאד אם אפשר יהיה לפזר אותם עם איזו הבטחת דיור, פלסתר על קרעי הכלכלה הזו. משהו יסודי חייב להשתנות. אני הייתי ממליצה להם לקבוע פםגישת עבודה עם נערי האוצר ולגבש תוכנית כלכלית רחבה גם אם יקח כמה שנים ליישם אותה, שיהיה ברור שהיא יוצאת לדרך. הבטחות מביבי ואפילו משטייניץ לא יועילו, זה נערי חוק ההסדרים שצריכים לסגור את זה כדי שזה יקרה. אולי בגלל זה נדמה שאין חזון, בדיוק בגלל שהוא מקיף. כשמקשיבים להם רואים שיש להם תמונה ברורה של איך שראוי להם לחיות. זה חזון.
טל – טיימינג איז אבריטינג. המהפכה נמצאת בשלב תחילי שבו יש להט גדול ועימו באה פתיחות גדולה שניזונה מריבוי קולות וסוג של אי סדר או סדר מאד פשטני. לדעתי בשלב הזה לא יתפוס שם שום מנגנון שדורש קצת יותר חוקיות מעקרונות כמו "4 דקות עם המגאפון לכל מי שרוצה" ושאר מה שקורה שם כרגע. זה יהיה נכון לרגע שבו תהיה קצת יותר התארגנות, שזה יעלה הילוך, שמקבלי החלטות באמת יגשו אליהם וירצו מהם פידבק או פתרונות. ולפי התרשמותי, אף אחד לא יסתובב שם עם ניירות מהבימה ועד שינקין. כולם שם על הפייסבוק מעדכנחם. יש להם דף רשמי, הארוע המקורי עוד פעיל… זה יהיה יותר אקטיבי דרך מערכת ההצבעות שפיתחתם שנגישה בכל רגע בלי לרוץ עד שינקין. יש שם אינטראקציה יפה בין הרשת לרחוב. זה עשוי לעבוד.
מורדי,
להרבה אנשים נמאס. יש להם הרגשה שדופקים אותם. אז הם יוצאים למחות. הם מנסים לגבש כיוון ודרך, אבל הם לא יודעים (כציבור) מה הדרך. בינתיים, כמונו (מפגשים-טובים ו"ואהבת"), הם לומדים איך לתקשר. המנהיגים שם הצליחו להשתית תרבות דיון, וזאת כבר הצלחה מרשימה. אני מקווה שהם ימצאו דרך גם להוביל למשהו פרודקטיבי. אני מנסה לעזור, אך אין לי מספיק זמן, ואולי הרעיונות שלי לא מספיק טובים.
כרמל,
יש בשטח קריאה נואשת לסדר וכיוון. אני מרגיש ,שבפעולה נכונה, אפשר ליצור שם סדר יותר טוב. אבל זה דורש קבוצה שתוכל לארגן את הדיון בצורה נכונה.אני מניח שזה עניין של זמן עד שמישהו יצליח למצוא פתרון יעיל וחסכוני מבחינה אנרגתית.