השלטון המרכזי מתחיל להתפרק, אם נרצה בזאת ואם לאו. במקומו מתחילות לעלות צורות שלטון ישירות יותר, בהן העם הוא הריבון. לאט לאט נוצרות התרבויות שיאפשרו לעם לשלוט.
עכשיו מצטרפת להתפרקות גם מערכות חברתיות יותר ממסדיות, כמו המתמחים. כתבה בהארץ מאתמול (20 ליולי) אומרת את הדבר הבא:
"המדינה הגישה בקשה דחופה לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד, בכדי שתוציא צווי מניעה כנגד הרופאים המתמחים, לאחר שבמהלך היום יצאה שביתת הרופאים משליטה ובבתי חולים שונים החלו התארגנויות עצמאיות של רופאים מתמחים שנטשו את המחלקות."
אני מעריך שהסיבה לכך שדווקא המתמחים הם אלו שיצאו משליטת השלטון המרכזי ולא עמיתיהם הוותיקים יותר, קשורה לכך שהצעירים מחוברים יותר למהפכת הרשתות החברתיות, בעוד עמיתיהם המבוגרים, אינם מחוברים לרשתות החברתיות. לכן, לצעירים יש יכולת טובה יותר לתאם את עצמם באופן עצמי, מתוך תהליכי הסכמה רישתיים ועצמאיים. לעומתם הוותקים עדיין נסמכים על השיטה ההירכית-מוסדית לתיאום בינהם. ההבדל הזה, הוא שמאפשר לשלטון המרכזי לכפות על הותיקים את רצונו, אך אינו מאפשר לו לשלוט בצעירים, הפועלים מתוך תיאום והסכמה. כדי להציל את עצמו, קורא השלטון למערכת הענישה, ומקווה כי באמצעות יראת העונש, יחזרו הצעירים למרותו.
בימים אלו, התארגנויות העצמאיות, מתרחשות יותר ויותר בקלות, כאשר חלקים נרחבים בציבור לומדים ליצור לעצמם שלטון משלהם מעל גבי הרשתות החברתיות, ומצליח לתאם את עצמם ביעילות. ככל שתרבות העצמאות הזאת תתרחב, ואנשים יבטחו יותר ויותר בעצמם כי הם יכולים לשלוט בגורלם, וככל שמנגנונים חדשים לניהול דמוקרטיה ישירה יתפתחו, כך תחליף הדמוקרטיה הישירה את דמוקרטיית הנציגים העתיקה.
טל,
אתה מבלבל בין פעילות פוליטית ליצירה של מערכת שלטונית חלופית ובין מחאות כלכליות."מחאת האוהלים" נטולת כיוון (האם הם יודעים מה הם רוצים?) וסובלת מפוליטיזציה.
בנוגע למתמחים, צעירים נוטים יותר לקחתסיכון ולכן יהיו מוכנים לאבדאת המשרה בשביל רווח גדול. רשת חברתית יכולה להקל תיאום של מחאה, לא להניע אותה.
יש להוסיף גם שעל אף כוחה הגדול של מצוקה כלכלית להניע את ההמונים, המקרים של "השבת" ריבונות העם לא הסתיימו בטוב (צרפת ורוסיה לדוגמה).
כאשר המחאות הללו יקבלו לא רק מטרה חיובית אלא גם בסיס גדול יותר, אז ניתן יהיה לדון בהתפתחות דמוקרטיה ישירה. כרגע אלו עוד מחאות על מצב כלכלי רעוע וקרוב לוודאי יעלמו עם הזמן. אינדיקטורים טובים יותר להתפוררות השלטון המרכזי הם התנהלות המגזר הערבי וקבוצות בתוך יהודי יו"ש, אך זה כבר עניין אחר.
יום טוב,
ניצן.
ניצן דויד –
סליחה פירסמתי תגובה מיותרת בטעות.
ניצן דויד – "נטולת כיוון (האם הם יודעים מה הם רוצים?) וסובלת מפוליטיזציה."
הם נפגשים סביב מחאה על משהו קיים. משם יש נסיון להגיע למשהו קונסטרקטיבי. זה אמנם קשה ועדיין אין ממש משהו מעבר להתנגדות לשלטון ולמצב הנוכחי, אבל עצם זה שנותנים לשיח להתנהל ואין איזו הנהגה שכופה מטרה – כמו כל מאבק אחר – זה בדיוק הכיוון וזה העניין העצמאי פה. המוחים עצמם מנסים להגיע למשהו ולא הרועים שלהם.
מבחינתך הם סובלים מפוליטיזציה – אולי כי אתה לא מסכים עם העמדה הפוליטית שלהם – אבל אני לא חושב שזאת בעיה אמיתית מעבר לכך. דווקא לי היה מפריע אם השיח שמתנהל שם היה מנסה להיות א-פוליטי ומתנצל.
"רשת חברתית יכולה להקל תיאום של מחאה, לא להניע אותה." – על סמך מה אתה אומר את זה? אתה חושב שלמיקום שלנו ולמקומות המפגש שלנו אין שום השפעה על מה שאנחנו עושים? תחשוב שדרך רשתות חברתיות נוצרים קשרים ושיחות שבלעדיהן לא היו נוצרים. אתה לא יכול לטלפן לכל מי שעובד איתך, אבל אתה יכול לשלוח מייל או לכתוב הודעת פייסבוק שכל מי שעובד איתך יראה. ובמובן הזה רשת חברתית יוצרת קרקע למחאה. וביום יום המחאות האלו תדירות ולא מתייחסים אליהן אבל כשיש מטרה משותפת וקונקרטית שמפריע לך מאוד אתה תצטרף.
ירדן,
אתה מתאר לי כיכר עיר אלקטרונית: בני-אדם בהחלט נפגשים יותר, אך אין שינוי מהותי בהתנהגות שלהם. מחאת המתמחים והאוהלים זהות בכל היבט פסיכולוגי וסוציולוגי למחאות כלכליות אחרות; ההבדל הוא רק בנגישות לתקשורת.
נוסף על כך המחאה זהה לכל מחאה שהייתה פעם – יש גרעין מארגן שמניע. למען האמת, עם ההתערבות של התאחדות הסטודנטים בישראל יש אף לתהות אם החלום "העצמאי" לא נמוג לו.
לבסוף, אני מציין את הפוליטיזציה כי היא קיימת ומפני שזו הדרך הפשוטה ביותר להרוג את המחאה באיבה – ניכוס של המאבק למחנה פוליטי ואידיאולוגי מסויים יגרום לאנשים ממחנות אחרים לא להצטרף אליו, גם אם הם מסכימים למטרתו.
המשך לילה מצויין,
ניצן.
בינתיים המחאה לא מנוכסת למפלגה או ארגון פוליטי אחד. מצד שני המטרה שלה והציוויון שלה הם שמאליים – דרישה לצדק חברתי ושוויון הזדמנויות. תנסה לדבר שם על פתרונות של השוק החופשי ותבין שהמוחים שם הם מתנגדים של מדיניות ניאו ליברלית. ממה שאני ראיתי שם, זה הדבר שחזר על עצמו הכי הרבה בשיחות. הם מאמינים שקשרי הון ושלטון ומדיניות כלכלית קפיטליסטית הביאו אותם למצב הרע בו הם שרויים. זה פוליטי וזה שמאל – לפחות בארץ. ואם זה מונע מאחרים להצטרף זה עדיין לא יגרום להם לשתוק – הם באו לשם כדי להגיד את זה.