אני מציע שתפנו לעצמכם כשלוש וחצי שעות, לראות את אחד הקורסים החשובים שתראו בשנה הקרובה: "קורס בהתרסקות". הקורס, שמוצג על ידי כריס מרטנסון, ד"ר לנוירוטוקסיקולוגיה, מתאר את ההשפעות של מחסור במשאבים, מחסור באנרגיה והבעיות הכלכליות, שעלולות להביא למשבר עולמי בעשור הקרוב.
סיכום מצוין של הקורס בהתרסקות, כמו עוד הרבה דברים מצויינים, ניתן למצוא באקו-ויקי.
לאחר שתצפו בסדרה המאד מומלצת הזאת, המשיכו לביקורת שלי על הסדרה:
מי שאין לו את הזמן, מוזמן לצפות בפרק 18, המסכם את כל הקורס.
—-
ראיתי את כל הסדרה, מתחילתה ועד סופה.
כאדם חוקר, אני לא אוהב שמציגים לי תמונת מצב פטליסטית-דטרמיניסטית, אך בסדרה יש כדי לעורר מחשבה.
הלכתי לברר דברים בעצמי, וראיתי שהתמונה מורכבת יותר. הנה כמה נקודות שעלו:
מילה בנושא דמוקרטיה ישירה – מסתבר שלממשלות יש נטיה מדאיגה לצייר תמונת מצב הרבה יותר טובה ממה שהיא באמת. כך בסדרה רואים כי בעוד מדד המחירים האמיתי עולה פלאים, המדד שהממשלה מדווחת עליו, הוא שיקרי (מי ששם לב, גם בישראל המדד לא משקף את עליית המחירים האמיתית). כך לגבי מדד התעסוקה. בישראל למשל יש 43% לא מועסקים, והממשלה לא מדווחת. היא רק מדווחת על מי שנמצא בלשכות האבטלה (והיא גם דואגת, שלאנשים ימאס להגיע לשם לאחר זמן מה). באמצעות כלי ניטור של דמוקרטיה ישירה, נוכל לראות כי הממשלה מדוות אמת, ושהמצב מטופל ברצינות, ולא על ידי סילוף המציאות.
peak oil – אומנם סביר בהחלט שאנו מתקרבים לתפוקת השיא, אך בפועל המחירים לא עולים, אלא יורדים בתקופה האחרונה, דבר המראה כי עליית המחירים מההסטריה האחרונה, היא תוצר ספקולציה, ולא תופעה אמיתית.
בינתיים, נראה כי ל"אנרגיה מתחדשת", כמו קולטים סולרים על הגגות, תחנות רוח ואמצעים אחרים, יכולים להחליף חלק גדול מאנרגיית הנפט. כבר כיום, מבלי שהיא הפכה לחיונית, האנרגיה הזאת מהווה 10% מתצרוכת האנרגיה העולמית. ברור שנצטרך למטב את השימוש שלנו באנרגיה, ואז סביר להניח שנראה יותר ויותר תחבורה ציבורית, שמונעת בחשמל. לי זה דווקא נשמע טוב. לגבי מתכות, נראה לי שנראה יותר ויותר מחזור של מתכות (כבר היום רואים יותר מחזור). כך שנראה לי שאנו בהחלט נעים לכיוון של עולם ירוק יותר.
אינפלציה – אומנם, כפי שמתואר בסרט, הסיבה לאינפלציה, היא הדפסת כסף על ידי המדינה, אך יש לכך סיבה. כשבררתי מדוע פתחו את הבנק המרכזי, הסתבר שהוא נוצר כדי לענות על בעיה של "פאניקות" בגלל מחסור בנזילות הבנקים.
בארה"ב, שלפני הבנק המרכזי, היתה תופעה סידרתית של "פאניקות". לבנקים היו קשיי נזילות, ואם היה נראה שאזרחים לא יוכלו למשוך את הכסף שלהם מהבנק, היתה נוצרת פאניקה, כולם היו צובאים על הבנק, ומנסים למשוך את הכסף, וכך בנקים היו מתמוטטים יחד עם כספי ההשקעות שהיו בהם.
כדי למנוע זאת, הקימו את הבנק המרכזי ב-1913. בארה"ב, יש מקרה יחודי של בנק מרכזי שהוא חציו בבעלות הבנקים וחציו בבעלות המדינה (אם כי ההנהלה נבחרת על ידי הנשיא).
בישראל, לעומת זאת הבנק המרכזי הוא בבעלות מלאה של המדינה, אך פועל באופן עצמאי. מטרת הבנק המרכזי, הוא להוות סוג של "כרית", בשעות משבר, כדי להדפיס כסף, ולשמור על הנזילות. המחיר הוא כמובן אינפלציה, אך זאת עדיפה על קריסת הבנקים (שמתרחשת כאשר יש הצמדה לזהב).
לא ברור האם יש פתרון טוב יותר לבעיות האינפלציה וחדלות הפרעון. אם אינני טועה, בישראל יש צוות ניהול כלכלי מצויין (כולל אולי את "נערי האוצר"?) שדואג שהממשלה לא תחרוג ותעמוד בתקציב, וכך נמנעת בעיית האינפלציה. כאן בישראל האינפלציה הממשית, היא ככל הנראה תוצר של הריכוזיות.
באירופה למשל, יש בעיה ליצור אינפלציה, כיוון שכל מדינות האיחוד מחזיקות מטבע אחד, ולמדינה בודדת אסור להדפיס ארו. כתוצאה מכך, מדינות אירופה הופכות בקלות, טרף למחסור נזילות ולכן גם לחדלות-פרעון. הדרך היחידה להתגבר על כך, היא להזרים כסף ממדינה למדינה, על ידי הלוואות, אך הדבר יוצר משברים פוליטיים קשים שאנו עדים להם.
עוד מילה טובה לגבי דמוקרטיה ישירה – כשהיינו בשגרירות השוויצרית, הקונסליות, התלוננו שהעם מנע מהשלטון להצטרף לגוף האירו. מסתבר שהעם צדק. שוויץ היא מדינה משגשגת מאד מבחינה כלכלית, ואם היא היתה נכנסת לגוש האירו, היה עליה לחלץ את ספרד, יוון,פורטוגל, אירלנד ועוד מדינות….
1. כדי להבחין חד משמעית בין מדעי הטבע למדעי החברה? מדוע ? האם זו צריכה להיות מטרה כלשהי? ואולי המטרה היא דווקא להפך – לחבר בין מדעי הטבע לבין מדעי החברה? למה זו צריכה להיות מטרה שלנו בדיון?
2. אתה לא מצליח להגדיר מהו דבר תכליתי בלי להכליל בו את המשפט שלך בנוגע לאדם. (ובכך אתה יוצר מהמשפט שרצית להוכיח טאוטלוגיה). מדוע שלא נניח שהכלב שוקל מטרות במרחב של אי וודאות (לדוגמה להפטר מפרעושים) ובוחר בגירוד כאמצעי להשרת מטרות אלה?
אפשר להגדיר פעולה תכליתית בצורה הבאה
"פעולה תכליתית היא פעולה יצור חי שוקל מטרות במרחב של אי וודאות ובוחר בפעולה כאמצעי להשגת מטרה זו." (ואז נצטרך לחשוב כיצד היצור החי שוקל מטרות, האם זה חשוב כיצד הוא עושה זאת, כיצד הוא קובע מטרות ובמה חשיבה מוטת מטרות נעלה על חשיבה אחרת).
אבל אני לא רואה כאן דיכוטומיה בין יצורים חיים אחרים לבין האדם, בטח לא דבר ברור מאליו שלא דורש הוכחה. אני גם לא חושב שבכל פעולה של בני האדם הם תמיד שוקלים מהן המטרות של הפעולה שלהם. (ואם הם כן – לדוגמה לתנות אהבים – מה ההבדל בינם לבין יונקים אחרים לצורך זה). זה עוד דבר שדורש הוכחה.
אפשר גם להגדיר משהו אחר לגמרי.
"פעולה תכליתית היא פעולה שבה יצור חי מבצע מתוך מחשבה שהוא בוחר מטרות במרחב של אי וודאות, ובוחר בפעולה שנדמית לו כבעלת הסיכוי להשגת מטרה זו. בעוד שהדבר לפעמים הוא כך, לעיתים היצור החי מבצע פעולה חסרת תכלית , שנבע מאינטסנטק או גחמה, ואז נותן לעצמו הסבר כאילו פעילתו זו נועדה להשגת מטרה כלשהי".
דבר שלישי שאני לא רואה זה איך הדבר יוצר הבחנה "חד משמעית" בין מדעי הטבע לבין מדעי החברה (במיוחד שמדעי הטבע כוללים את חקר המוח).
אתה לא פיזיקאי? תשובות ככגון זו, מקטינות את התמריץ שלי לכתוב כאן. אתה לא צריך להיות פזיקיאי כדי להבין את החוקים הללו, בדיוק כשם שאינך צריך להיות מתמטקאי כדי להבין כמה הם שלוש כפול ארבע. ענה בבקשה ברצינות. ואם אתה מפנה אחרים לקריאת מאמרים, אתה יכול לקרוא בעצמך . יש הסברים בקישורים שהבאתי קודם. אנא ענה תשובה רצינית יותר.
דרור:
1) דיברנו על דואליות מתודולוגית כבר. כל העולם הסובייקטיבי המופלא, הוא חטיבה נפרדת. מחקר של הסובייקטיביות הוא מחקר נפרד.
2) כלב אינו פועל במרחב של אי-וודאות. מרחב של אי-וודאות קיים רק כאשר מישהו מעריך סובייקטיבית סיכוייהתרחשות. כלב אינו מערכך סובייקטיבית סיכויים. בגלל זה אמרתי שלנמלים אין באמת כלכלה- רק אלגוריתם חלוקת משאבים.
3)בסדר. נניח לצורך הדיון שחוקי התרמודינמיקה תקפים. אנא המשך בטיעונך.
1. אתה דיברת על "דואליות מתודולוגית" וניסית, בחוסר הצלחה, להראות שהעולם הסובייקטיבי הוא חטיבה נפרדת. אני לא השתכנעתי מעבר לזה שמדובר בטיעונים מעגליים, שיוצאים מנקודת הנחה שצריך להפריד בין הדברים וחוזרים ומוכחים את זה בעצמם.
2. איך אתה יודע? כלב אינו מעריך סובייקטייבת סיכויים? אז כאשר הוא רץ אחרי טרף וצריך להחליט האם לקפוץ מעל תהום, הוא עושה מה?
3. לצורך הדיון? כלומר אתה לא מסכים עם חוקי התרמודינמיקה , אבל רק לצרכי הדיון אתה כן מסכים? אנא שים יותר משקל מאחורי הטענות שלך – אנחנו נצטרך את זה כדי להתקדם.
4. בקשר לסרטון שהפנת אליו, האם אתה מנסה לטעת בי את הרושם שכל הפרקסולוגים הם פשוט שילוב של רשלנות לוגית, עצלנות, ופיזור אנשי קש?
4.1 אם אני מנסה לטעון נגדה הטענה שהנערה בסרטון הביאה , זה אכן מראה לכאורה על תכלתיתיות מצידי. זה לא אומר לוגית, שכל פעולות האדם נובעות מתכליתיות (כשם שאם אנו רואים אדם שחור מאפריקה , זה לא אומר שכל האפריקאים הם שחורים). זה גם לא אומר שכל פעולות בע"ח הן לא תכליתיות.
4.2 בובת הקש היא של המדען. איזה מדען יסתכל על האנשים בתחנה המרכזית ויטען שהם נעים בצורה רנדומית? רק בובת קש. מדען אמיתי ינסח השערה (לדוגמה שחלק מהאנשים הולכים לעבודה, חלקם הביתה, חלק עובדים בתחנה, חלק באו לקניות או למטרה אחרת – לדוגמה ציירים, חלק ממהרים יותר וחלקם ממהרים פחות) ואז הוא היה מוצא ניסוי או מחפש תצפיות היסטוריות שיאששו או יפריכו את ההשערה שלו.
4.3 הרשלנות היא בניסוח שמובא בסרטון כאילו כל מי שעובר בתחנה באמת הולך לעבודה, וב"ניסוי" שאינו באמת ניסוי.
5. חקר התנהגות האדם (שמשפיעה גם על "פעולות האדם"), נקרא כיום פסיכולוגיה. והוא נעזר בכלים מודרנים יותר מאשר הסקה לוגית קלוקלת ואידאולוגית. יש מקצועות אחרים המשלמים את הפסיכולוגיה בהיבטים שונים.
כדי לבצע חקר היסטורי טוב יותר של האדם, יש ללכת בכיוון של 180 מהצעת הפרקסולוגיה, ולהעזר כמה שיותר במדעים קשים, בדיוק כמו שעושים מדעים היסטורים אחרים – אסטרונומיה, גיאולוגיה וביולוגיה אבלוציונית. חקר ההיסטוריה האנושית כמדע, מוצע בפרק האחרון של רובים חיידיקים ופלדה, ספר שמצליח , להסביר הרבה תופעות שמשתרעות על פני עשרות אלפי שנים, על ידי תאוריה מצומצמת ואלגנטית (שמסתמכת כמה שיותר על ממצאים מדעיים, שיטות מדעיות, ותאוריות מדעיות).
דרור:
2. כן. זו הסיבה שאי אפשר ללמד שימפנים לנהוג ברכב. הם ילחצו על גז כשהאור יתחלף לירוק, גם אם הרכב שלהם עומד על שפת התהום.
3. תאוריה מדעית צריכה להיות ניתן להפרכה. לכן, ובגלל שאיני מכיר את הנושא לעומק, גם אין לי מושג מה עוד יפול אם נפריך את התרמודינמיקה.
4. נכון. כל מדען יניח התנהגות תכליתית. לכן זוהי אקסיומת היסוד, ההופכת את מדעי החברה לטלאולוגיים ביסודם.
5. ומה האקסיומות של פסיכולוגיה? ואם כבר, מה האקסיומות של ההיסטוריה?
נ.ב. אלפי סליחות, אבל אבקש גם לא להפנות למשאבים שאינם זמינים ברשת
2. לא , זה לא אומר שום דבר לגבי הערכת סיכונים, אלא רק לגבי מורכבות של פעולות, התאמה של חושים ומושגים מורכבים. האם מישהו שלא יודע להטיס מטוס, ושניסינו ללמד אותו ונכשלנו – לא יודע להעריך סיכונים?
לראיה, ללא המכונית (או בכלי רכב כמו אופניים) – שימפנזים לא יתקרבו לתהום. מה שהשתנה הוא לא היכולת שלהם להעריך סיכונים, אלא היכולת שלהם לקשר בין ההתנהגות שלהם להתנהגות של מערכות מורכבות.
באותה מידה, אפשר להגיד שהאנשים (או אנושות אם תרצה) "לוחצת על הגז" מכלה משאבים חיוניים לה , והורסת מערכות תומכות ו"מתקרבת לתהום" – האם נובע מכך שאנשים אינם מסוגלים להעריך סיכונים?
רוב האנשים אינם מסוגלים להבדיל בין סיכונים בהסתברויות נמוכות – לדוגמה להבדיל בין דבר שיתרחש בסיכוי של 1 ל 500 לבין דבר שיתרחש בסיכוי של 1 למיליון. מספרים גודלים מאד וקטנים מאד מבלבלים אותנו.
3. המדע בנוי בצורה הירריכית, אם אין לך מושג מהי התרמודינמיקה, צא ולמד קצת (שמתי קישורים כדי לעזור). זה חשוב כדי שנוכל להתקדם.
אין חשיבות לשאלה מה יפול אם נפריך את התרמודינמיקה כדי לחשוב על השאלה אם היא נכונה או מוטעית.
4. היות ולא הגדרת בינתיים מהי התהגות תכליתית אי אפשר להתייחס למה שכתבת. כיצד היה אדם תאורטי היה יכול לנהוג בצורה לא תכליתית? מדענים לא סתם מניחים דברים, אלא גם בודקים אותם, ורק בסוף מסיקים מסקנות. זאת בניגוד לבחורה בסרטון שקודם הסיקה מסקנה ואז תארה את המציאות בהתאם לכך.
5. כרגע האקסיומות של הפיסכולוגיה לא ממש בראש מעייניי,(סתם בגלל שיש לי דברים חשובים יותר לעניין בהם, לא בגלל שזו שאלה לא חשובה) יותר מעניין אותי שהיא מצליחה לתת תחזיות נכונות, ולהתממשק לתחומי מחקר אחרים יסודיים יותר (חקר המוח) – החלקים של הפסיכולוגיה שלא הצליחו בכך – חלק גדול מהתאוריות של פרוייד – נפלו כחלק מהמתודה של בחינת דברים וסילוקים על ידי התבוננות, ניסויים וגיבוש תאוריות חלופיות. בכל מקרה, לזרמים שונים בפסיכולוגיה יש הנחות (הנחה אינה אקסיומה) שונות – לדוגמה פסיכולוגיה אבולציונית
6 הפנתי למשאבים באינטנרט שמתארים בצורה לא רעה את הספר ואת התאוריה שהזכרתי.
דרור:
2. וודאי שהאנשים עושים זאת . כל הזמן. כי התנהגות של אנשים היא תכלתית, ומכוונת לעתיד לא ידוע. לכן אנשים כל הזמן מעריכים סיכונים. הם אפילו יכולים לדכא רפלקסים לצורך התכלית שלהם. האם יש לך מידע על שימפנזים המדכאים רפלקסים?
3.תצטרך קודם להסברי לי מה עניין שמיטה אצל הר סיני, אם עסיקנן בתחומים בהם חוקי תרמודנמיקה אינם תקפים.
4,5,6. אם הביהויריסט של פרקסגירל הוא איש קש. מה הן האקסיומות שהמשען האמיתי כן מסתמך עליהן? כי אתה לא יכול להסיק מסקנה שאינה נובעת מהנחות היסוד שלך. איך אני יודע האם המסקנות של כל החבורה העליזה הזאת תקפות, אם אין לי מושג על מה הם בנו, או האם בכלל בנו על משהו אלא שלפו דברים מן האוויר?
2. צר לי , אבל אתה פשוט לא מבין בביולוגיה. אם כל ההתנהגות של שימפנזים היתה כתוצאה מרפלקסים ואינסטינקטים, הם ויונקים אחרים לא היו צריכים ללמוד דברים מההורים שלהם או מהנסיון העצמי שלהם. כל המנגנון של זכרון , חלומות, לימוד ממשחק וכו' היה מיותר לגמרי. אפילו עכברים מדכאים רפלקסים (ואינסטינקטים) בעקבות לימוד. לדוגמה הם יכולים ללמוד ללחוץ על ידית ולקבל מזון. לחיצה על ידית אינה רפלקס ואינה אינסטינקט. הדבר הודגם שוב ושוב במאות ניסוייים. צא ולמד.
3. לטענתי כן. יש קשר. ותצטרך להאמין לי (בשלב זה), כשם שאני מאמין לך כשאתה שולח אותי לראות סרטוני וידאו משונים. מדוע אתה צריך לדעת אם דבר מה קשור לפני שאתה מתחייב אם הוא נכון או לא נכון? האם יכול להיות שהתכלית שלך היא להגן על תאוריה מסויימת בכל מחיר, ולא לדוגמה לשאוף לתכלית אחרת (נגיד התקרבות לתאוריה נכונה יותר, גם במחיר ויתור על תאוריה ישנה מוכרת ואהובה יותר).
4 אתה כנראה לא מסוגל להסביר או להגדיר מה זה התנהגות תכליתית. אתה מתחמק משאלה זו שוב ושוב. (רמז: אי אפשר להגדיר התנהגות תכליתית כהתנהגות אנושית)
5. אתה מבלבל בין ביהוויריזם, שזה זרם אחד בתוך הפסיכלוגיה לבין כלל הפיסכולוגים. לא למדתי לעומק פסיכולוגיה, ואין לי עניין כרגע ללמד אותך תחום זה. ובוודאי לא העמקתי בהנחות היסוד של הזרמים השונים בתחום. אם זה מעניין אותך אתה מוזמן ללמוד גם את זה. אבל אני יודע מספיק כדי לדעת מתי מביאים לי הנחות איש קש (לדוגמה שמדענים יניחו שאנשים בתחנה המרכזית נעים בצורה רנדומית).
דרור:
2. אז הם בעצם מסוגלים לחשיבה מופשטת?
3. כפי שארתי, אנא המשך בטיעונך. אני אחליט אם להאמין או לא לפי מה שתציג.
'4,5,6: נאה דורשי נאה מקיים. אם תרמודינמיקה חשובה, אנא בדוק את מה שאתה מחשיב למדעי הפעילות האנושית. אם תעשה זאת, תמצא באלה החוקרים את הסובייקטיביות את אקסיומת ההתנהגות התכליתית מגולמת בהנחות יסוד.
2. לא ברורה השאלה (וגם התשובה לא ברורה עד הסוף). למה אתה מתכוון בחשיבה מופשטת?
ראה כמה ניסויים בקופים
איך זה קשור להתנהגות תכליתית?
3. הנקודה שאמונה אינה דבר מספק. אם תגיד לי שאתה מאמין שאתה מאמין ש 20 + 10 = 30, זה שונה מאשר אם תגיד שאתה מבין את הרעיון של חיבור. אני צריך ממך הבנה לא אמונה. החלק של האמונה (שהיא רק עניין זמני) קשורה לשאלה אם זה קשור לעניין או לא.
4. מה זה קשור? חבל שהצגת משפט שאתה מאמין כי הוא יסודי, ואתה לא מסוגל להגיד מה הוא אומר בעצם.
5,6 – לא. כי בעיני הפסיכלוגיה היא תחום משלים לתחומים אחרים, וכרגע היא לא נדבך מרכזי בתאוריות שאני מאמין בהן. אבל בכל פעם שמישהו ידבר איתי על התנהגות של אדם בודד או של קבוצת אנשים , אני קודם אלך למה שהמחקר אומר. לכן להבנת התנהגות אנושית לא אבחר לא בפילוסופים של המאה ה-19 (פרקסולוגים) ולא בנומרלוגים אלא במה שהמדע יכול לתת לי.
לדוגמה רובים חיידקים ופלדה נותן לי הסברים טובים לנושאים רבים, הקשורים לכלכלה ולחברה, בלי להכנס בכלל לשאלה מהו המבנה הנפשי של האדם.
דרור:
2.ודאי. בחירה היא פעולה הדורשת חשיבה. בחירה היא פעולה השקורה בשיקול אלטרנטיבות. בחירה קשורה באי-וודאות.
3. אתה מפספס את הנקודה היסודית. אנסה להציג אותה אחרת. איך אתה מוכיח את חוקי התרמודנמיקה?
5,6: הנקודה שאמונה אינה דבר מספק. אם תגיד לי שאתה מאמין שאתה מאמין ש 20 + 10 = 30, זה שונה מאשר אם תגיד שאתה מבין את הרעיון של חיבור. אני צריך ממך הבנה לא אמונה. החלק של האמונה (שהיא רק עניין זמני) קשורה לשאלה אם זה קשור לעניין או לא. לכן קריטי לבחון את האקסיומות של פסיכולוגיה והיסטוריה ולראות כיצד מיסיקים מהם את המסקנות שלהם.
לכן אם ההסבר של דיימונד נשמע טוב, אבל לא מתבסס על מחקר מוצק, אז אין טעם לדון בו.
2. זה כבר הגדרה שלך. אם בבון בוחר בננה ולא תפוז, מה הוא עשה בדיוק? לדעתי אתם סתם מקשטים במילים הגדרות לא מדוייקות. בכל מקרה, רק לעיתים נדירות אנשים בוחרים ככה דברים. לדוגמה בדרך כלל יש חלופות שבכלל לא נלקחות בחשבון פשוט כי לא מכירים בקיומן.
3. חוק מדעי אי אפשר להוכיח, אפשר רק להפריח אותו (פופר). ספציפית לחוקי התרמודנימיקה הם נתגלו על ידי חוקי החום, ולאחר מכן הוסברו על ידי סטטיסטיקה של מיקרו מצבים. בכל מקרה, אין לי עניין להוכיח שום דבר בתרמודינמיקה, אלא להתבסס על החוקים הפיזיקילים בהנחה שהם נכונים. בדיוק כשם שביולוג אינו מנסה להוכיח או להפריח את החוקים האלה , אלא מנסה להבין כיצד הם משפיעים עליו.
5, 6 א – היות ואין לך תאוריה חלופית (אתה לא מביא אפילו הסבר למשפט הראשון שלה ) – מה זה משנה.
6,5 ב- אולי, אם היה לי מטרה לשנות את הפסיכלוגיה זה היה יכול להיות מעניין, אבל זה לא המטרה שלי. אולי מעניין לכם להתחרות בה – בהצלחה, נסו לרפא אנשים עם בעיות נפשיות על פי התאוריה הפרקסולוגית לדוגמה.
6 ההסבר של דיימונד מתבסס על מחקרים מוצקים מאד – שכן הוא מתבסס הרבה על מדעי הטבע. השיטה שלו לחקר ההיסטוריה שונה מאשר שיטות אחרות. ובכל מקרה למה תלין? פרקסולוגיה נשענת על הרבה פחות.
דרור:
אני לא דיברתי על פסיכולוגיה. אתה העלית אותה. וכן לגבי היסטוריה. כל :"מחקר מוצק" חייב להיות מושתת על אקסיומה ולפתח אותה. אחרת זהו אוסף סטטיסטיקות חסר משמעות. לכן חובה לשאול את ההיסטוריון, מהן האקסיומות שלו? (אגב , גם את הפיזיקאי. כשקראתי את הלינק שהבאת נתקלתי במספר מילים ממש אומרות דרשני כמו "לעולם לא". ביטוי כזה הוא מאוד בעייתי – ע"ע ברבור שחור. על סמך מה הם הרשו לעצמם לקבוע קביעות כאלה?)
טל:
http://www.ted.com/talks/amory_lovins_on_winning_the_oil_endgame.html
Pingback: התרסקות הכלכלה – הקורס וקבוצת הדיון ! – בית תוכנה לפתרונות פיננסים ומסחר אוטומטי