התחושה היא כי המחאה עולה ומתארגנת לקראת הקיץ הבא. עליית מחירי הבנזין, עליית מחירי המזון, נראה כי הממשלה לא הצליחה ליישם את מסקנות וועדת טרכטנברג ביעילות, וגורמת למתח אזרחי הולך ומצטבר. מתח שילך ויגאה ככל שיתקרב הקיץ ואיתו האפשרות להתארגנות המונית בנוסח מאהלי-רוטשילד. כיום יותר ויותר אזרחים מבינים שכולם נפגעים, ואם לא נשים בלמים על הממשלה, היא תמשיך להתנהל בהתאם לרצונם של לוביסטים ובעלי אמצעים, ולא על פי צרכי הציבור.
השנה הפעלת הלחץ על הממשלה צריכה להיות טובה יותר ויעילה יותר. בשנה שעברה המחאה היתה צעירה ולא מנוסה וכשלה בטווח הבינוני. השנה עלינו להפיק לקחים ולהגיע יותר מוכנים. עלינו להגיע עם שדרות עם רחבות יותר. שדרות שיודעות מה הן רוצות. במהלך החורף ארגונים שצמחו מהמחאה הלכו והתארגנו, הלכו ניסיון כיצד לפעול ביחד. האסיפה הארצית, מאהלי-החינוך, מאחדים-את -המאחדים, מהפכה של אהבה ועוד ארגונים רבים פעלו בבמהלך החורף ליצור את התשתית למחאה הבאה. ארגונים רבים פעלו מאז המחאה ועד היום, וכולם מחפשים את הדרך לאגד ביחד קהלים הולכים ומתרחבים. מחפשים דרכים לחבר מתוך בחירה ושיתוף פעולה.
הדרך לעשות מתרחשת על ידי יצירת דרך משתופת ופתרונות משותפים. בקיץ האחרון הסיסמא המשותפת שתפסה אחיזה בציבור היא "צדק חברתי", אך לא הרבה מעבר לכך. הקיץ עלינו להגיע ברורים ומדוייקים בהרבה.
כדי שמחאה תתפוס בקרב קהלים סולידיים יותר, על מסרי המחאה להיות מבוססים יותר, ברורים יותר ומקובעים במציאות. פתרונות אחראיים, שייקחו בחשבון את מרב השיקולים, ולא יסתפקו בכרזות פופלאריות. הציבור, ברובו שמרן מבחינה כלכלית. המשמעות של שמרן אינה שהוא לא מוכן לתת כסף לחלשים, אלא שהציבור רוצה מדיניות בטוחה שתשא פרי ותהיה טובה לכלל הציבור לטווח הארוך. כדי לשכע את הציבור הרחב לתמוך במחאה, על אנשי המחאה להציע פתרון כלכלי יעיל, מבוסס ובר-קיימא. פתרון שיעלה ביכולתו על הפתרונות הנוכחחים של הממשלה.
מטרתה של המחאה, לדעתי היא בצורך לשנות את סדרי העדיפויות, ולתת לאזרחים לאחר ששקלו את צעדיהם ודנו על כך, להגדיר לממשלה את דרכה. ולא לתת לבעלי-כוח-פוליטי לנהל את המדינה עבור האינטרסים הפרטיים שלהם.
כדי להשיג מטרה זאת, עלינו למצוא דרך ליצור הסכמות רחבות סביב הדרך הכלכלית-חברתית.
כיום הולכים ומפותחים כלים שיאפשרו לציבור לקבל החלטות בקבוצות גדולות. "עורו" מפתחת כלי לדמוקרטיה השתתפותית. הסדנא לידע ציבורי (המופלאה) מפתחת את "מפלגה פתוחה" פלטפורמה בקוד-פתוח עבור כל מפלגה שתרצה להשתמש בפלטפורמה הזאת (כנראה שמפלגת העבודה תהיה הראשונה לאמץ את הפלטפורמה). גם אקלי הולכת וניבנת, אם כי כרגע היא אינה מיועדת לקהלים גדולים. אף אחת מהפלטפורמות עוד לא פעילה לגמרי, או נוסתה בזמן אמת. אינני יודע אם הן תהיינה מוכנות הקיץ, או שנצטרך להמתין עוד קיץ. ולכן, עלינו לפתח הסכמות באמצעים הקיימים ולא לחכות עד שהפלטפורומות יהיו פעילות.
להלן אציע מתווה אפשרי לפיתוח הסכמות רחבות לקראת המחאה:
1. הימנעות משיח מתלהם ושיפור תרבות הדיון. באופן כללי, החלטות טובות מתקבלות כאשר אין לחץ רב מידי (ויחד עם זאת עדיין יש זמן-יעד ברור). כל ארגון או אדם שרוצים להשתתף בדיון הציבורי מומלץ כי אימצו לעצמם את תרבות הדיון, ויכבדו את זולתם. עיקרה של תרבות הדיון, היא שכולנו חכמים, כולנו מעוניינים בטוב, וביחד נצליח להרכיב פתרון טוב יותר ומתאים למרבית האזרחים, אם לא לכולם. באמצעות תרבות הדיון נוכל לבנות ביחד תשתית ליצירת הסכמות.
2. קהילות שונות העוסקות בתחומים קרובים ינסו לסכם את הידע המקובל במדיה-ויקי. כל דף כזה יכיל ארבעה אלמנטים. 1) הרקע של הנושא 2) הגורמים המשפיעים על הנושא 3) פתרונות שונים לבעיה אשר ידורגו על פי גודל הקבוצה התומכת בהם בפייסבוק. 4) בסוף יופיע הפתרון המקובל ביותר, על פי מספר תומכים, מבין מי שהשתתף בדיון.
3. יש לשאוף להעביר את הדיון לפייסבוק ולדפי הוויקי. כיום פעילים ארגונים רבים במפגשי פנים אל פנים. אומנם מפגשים אלו חשובים ביותר, אך הם מאפשרים רק לציבור קטן ביותר להשתתף. אלו בדרך כלל חבר'ה צעירים חדורי מוטיביציה, או אנשי שמגיעים מהמעמדות המבוססים בעלי ההשקפה הליברלית אשר יכולים להרשות לעצמם לבלות זמן רב בניסעות ברחבי הארץ. רוב הציבור יתקשה לנהל דיונים ארוכי טווח במפגשי פנים-אל-פנים. לכן חשוב להעביר חלק משמעותי מהדיונים לזירת הפיסבוק, שבה נמצאים חלקים גדולים מהציבור. כדי שהדיונים הללו יצליחו, יש לערב בקבוצות הללו אנשים בעלי השקפות שונות (כדי להמנע מחשיבה קבוצתית) ויש לשאוף לשיח-בונה. כלומר שיח שבסופו יווצרו תובנות משותפות. הפתרונות שימצאו, יכתבו בויקי.
4. כדי שתרבות ההסכמות תתפוס תאוצה, צריכים להיות שנים עד שלושה ארגונים קטנים שיהיו מוכנים להשקיע את מרצם בכתיבת ויקי. ברגע שארגונים אחרים יראו את התוצאות, הם יבינו את התהליך ויצטרפו ביתר קלות. כך, כמו בקהילת הקוד הפתוח, אנו נבנה תוכנית כלכלית-חברתית בקוד פתוח.
5. הפתרונות שיוצעו יורחבו ויארגנו כך שניתן יהיה להסביר אותם לציבור הרחב. פתרונות אלו, הם יהוו תשתית לדרישה האזרחית בקיץ 2012. הפתרונות יוצגו לקהל דרך התקשורת ויעומדו לדיון במעגלי הדיון שיתעוררו ברחבי הארץ. פתרונות אלו יהיה מבוססים, ברורים ואמינים מהפתרונות הממשלתים שאינם בהירים לציבור. כך יווצר הבסיס הלגיטמי של דרישת השינוי בעיני קהלים שעד כה נמנעו מהצטרפות למחאה. לגיטמציה שתחייב את הממשלה לפעול על פי הדיון הציבור המושכל.