גינויים על ההפגנות אתמול וההתקפות על הזרים אתמול הגיעו מקיר אל קיר, כך נראה (או שלפחות הימין-הרדיקלי שותק כרגע).
בצדק השוו האחים פרץ בפייסבוק בין התעמולה הנאצית ובין התעמולה שבה השתמשו אתמול ככל הנראה מירי רגב ובן-ארי (אם להאמין לדיווחים של גורביץ' והעיתונות). הם זיהו את האמירות של אתמול, ואת ההתנהגות של אתמול עם התנהגות נאצית. גם בעיני יש דמיון בין השנים, והדימיון הזה לא קורה סתם.
זוהי תגובה אולטרא-שמרנית קלאסית. אנשים שמרנים-קיצוניים הם אנשים שנמצאים במצב חרדה קיומית. התגובות שלהם אלימות והם תמיד מאשימים מישהו אחר בבעיות שלהם. לא פעם הם גם מעלים תיארויות קונספירציה. יש לזה הסברים פסיכולוגים רציניים.
השאלה היא מדוע הגיעו הנאצים למצב אולטרא-שמרני ומדוע אותם 1000 איש הגיעו למצב אולטרא-שמרני. הנאצים הגיעו לכך ככל הנראה בגלל חוסר משילות ומשברים כלכליים קשים וכן בגלל התרבות הדוגמטית הגרמנית ששלטה בגרמניה לפני הדה-נאציפקציה (מה שמכונה האופי הפרוסי על ידי צ'רצ'יל). הם זיהו בקומוניסטים וביהודים סכנה, כיוון שהיהודים היו ליברליים והקשו על יצירת אחידות גרמנית, והקומוניסטים היו אנטי-לאומיים ששאפו לאחדות העולם (ובפועל לכיבוש העולם על ידי בריה"מ).
כאן המצב שונה. תושבי השכונות מתלוננים הרבה זמן על כך שהרחובות שבהם הם גרים אינם בטוחים. יש דיווחים על מקרי אונס, שוד וגניבה. אני לא יודע עד כמה נכונים הנתונים. אני לא יודע אם הממשלה בשיטותיה המתוחכמות מנסה ליצור תחושת סכנה יותר גדולה ממה שנראה. אבל לפחות גם מעדויות המשטרה וגם מעדויות התושבים, נראה בהחלט שיש מצב של מצוקה קיומית. לכן נסו ליצור רגע אמפטיה לתושבי השכונות ותחשבו איך אתם הייתם מרגישים אם ביתכם לא היה בטוח. אם הבנות שלכם היו הולכות ברחוב ואתם לא יודעים אם הן לא תאנסנה.
וכיוון שהממשלה לא עשתה די כדי לפתור את הבעיה, וכיוון שארגוני זכויות האדם לא טיפלו בבעיה לפני שהיא התפוצצה (זה נחמד להאכיל בני אדם ולדואג להם לסעד משפטי, אבל צריך גם לדאוג של יתרחשו פיצוצים על רקע אי התאמה קהילתית).
וכיוון שכך, הנה מצאו מירי רגב ומיכאל בן-ארי כר להפיק ממנו אהדה, והם ניגשו לעזור לתושבי השכונות, על פי שטיתם (לגרש ולהפחיד את הזרים).
לכן, לפני שאני ניגש להאשים את "הרעים", אני חושב שעלינו לבדוק את עצמנו קודם כל . איך אנו כחברה נורמטיבית לא ידענו למצוא פתרון לפני שחבית אבק השרפה התפוצצה. כבר זמן רב אני מציין לפני חבריי מהשמאל-הרדיקלי שאי-אפשר להביא לכאן אנשים בלי לדאוג לפתרון חברתי בר-קיימא. בימין מראש ראו את הזרים כאיום ולא היה מקום לדבר על פתרון סובלני. ובמרכז ובשמאל המתון יש רפיון עשיה וכך יצא שאף אגון בחברה האזרחית לא פעלוב זמן כדי לפתור את הבעיה. חיכינו עד שהנושא יתפוצץ לנו בפנים. אולי צריך להאשים את האנשים שהשתתפו בהפגנות, אולי צריך להעמיד אותם במקומם, אך בלי מציאת פתרון אנו מאלצים אותם למצוא את הפתרון היחיד העומד לראשותם – אלימות. אלו אנשים קשי יום, שסובלים ממצוקה קיומית, והבעיות שלהם הן אמיתיות. אני בטוח שאם ימצא פתרון, ונדע לטפח את השכונות, המראות המבישים שראינו אתמול לא יחזרו.
אם אנו רוצים חברה מתוקנת, אף אחד לא יעשה את העבודה עבורינו. החוכמה שלנו תהיה ללמוד להתארגן ביחד, ולמצוא פתרונות ליברליים ברי-קיימא לבעיות הללו. העתיד, בידיים שלך ושלי ושל כל מי שחשוב לו ליצור חברה בריאה.
אם תשאלו אותי מה ניתן לעשות בפרקטיקה, אז נראה לי שעורו זאת התשובה הטובה ביותר כיום (עורו היא קהילה של אנשים הפועלים לדמוקרטיה-משמעותית-דליברטיבית, שמבקשת ליצור הסכמות בציבור וליצור על פי ההסכמות לובי לכנסת). אבל גם אם לא מצאתם פתרון בעורו, בוודאי יש עוד אירוגנים חברתיים הפועלים בשיקול דעת ויכולים לתרום להורדת המתחים ומציאת פתרונות מושכלים יותר.
ולבסוף, ללא קשר להפקת הלקחים שאנו צריכים להפיק, אם עדות העיתונות וגורביץ' נכונות אז מירי רגב ומיכאל בן-ארי צריכים להיות מאחורי סורג ובריח, על הסטה לאלימות. חד וחלק. אין מקום בישראל להסטה גיזענית או להסטה לאלימות בכלל.
שלום טל
אני חולק עליך בהאשמות של ארגוני זכויות האדם, זה לא תפקידם ולא חובתם כלל.
חוץ מזה יש קבוצות עצמאיות שחושבות כמוך ומאכילות את הפליטים (כל למשל הם לא יצטרכו לגנוב כדי לשרוד)
https://www.facebook.com/soup4lewinski
ולגבי ההסתה הממשלתית, הנה עוד דוגמה של שימוש ציני בנתונים שגובל בהסתה
http://oknesset.org/committee/meeting/4166/#speech-4166-28
וכנראה שציטוט הזה במקום :
"לא יהיה נצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור.
א.ד. גורדון"
בברכה,
אלון
בנוגע לכניסה נוספת של מסתננים:
בונים גדר זה בדרום למניעת כניסה קלה ומהירה.
אך גם צריך לגרום לכך שזה לא יהיה כדאי בכלל לבוא לארץ, לסגור אותם במקום אחד עד לגירושם זאת אופציה אחת.(בעייתי הרי כמה זמן אפשר להחזיק אנשים במתחם סגור ללא תכלית אולי ניתן לפתוח איזה מפעל שיעסיק אותם ויכזה את עלויות ההחזקה שלהם שמירה אוכל וטיפול רפואי)
את מי שניתן להחזיר לארץ מוצאו יש וחייבים להחזיר עכשיו!
יש פתרון של יעקב בכר להכשיר אותם למקצועות החקלאות ובכך לתרום להם ידע שיסייע להם כשיחזרו לארץ מוצאם טוב הומנית ותדמית מול העולם – רק נותרה הבעיה של עידוד מסתנינים נוספים לכאן.
אלון, אני מקבל את האמירה של שירלי אבירמי. נראה שיש כאן מהלך לא תקין של ניפוח מספרים. השאלה היא מדוע תושבי השכונות מרגישים כך? האם גם הם עברו מניפולציה?
בכל מקרה, שווה לבדוק מה מסתתר מאחורי המהלך. אני גם חש שיש כאן יד מתערבת, המנסה לעורר את הציבור, כדי ליצור לגיטמציה למהלכים שהממשלה מנסה ליצור. עד כה, גירוש עובדים זרים די נכשל, כי ההד הציבורי היה נגד הגירוש. יתכן כי הממשלה מבקשת ליצור תמיכה בתהליך גירוש, ולכן מייצרת מצג של איום עודף.
לגבי תפקיד ארגוני הסיוע. זה בהחלט כן תפקידם. אם לקחת על עצמך לסייע לאוכלוסיה זרה, ואתה משקיע מאמץ בעזרה, כדאי שתדע שזה הולך לקראת פיצוץ. כאשר התבקשתי לעזור לאירגון הילדים-הזרים, לא הייתי שבע נחת מהם שהם מתמקדים רק בסיוע לילדים. אמרתי שאם הם כבר לוקחים על עצמם לטפל בבעיה, עליהם לקדם טיפול שורש. אחרת הם עוד פעם יצטיירו כתמהונים שמאיימים על שלום הציבור. הגיע הזמן שארגוני זכויות האדם יתחילו להבין את המורכבות, אם הם רוצים לקבל לגיטמציה מהציבור הרחב. את הליגטמציה הם יקבלו, אם יפעלו בצורה מושכלת ומאוזנת.
מוטי, מסכים 🙂
זה "גורביץ". 🙂
אתה מצטרף להמון הזועם כנגד ארגוני זכויות האדם.
אשמח לשמוע על אלו ארגונים אתה מדבר ואיזה תקציבים וכוח ציבורי אתה חושב שיש להם.
למה אתה חושב שהקואליציה לדיור ציבורי (שעבדה שנים רבות לפני המחאה) לא שייכת לארגוני זכויות אדם?
ההסתה כנגד מי שכן עושה (ארגונים ומתנדבים) היא ממש מגוכחת.
מדובר על כמה עשרות אשר נשענים על מימון של כמה אלפי אנשים. כמה כוח אתה רוצה לייחס להם?
יש לך בעיה שלא עושים מספיק בתחום מסוים אז לך תעשה!
אל תכפיש את מי שעושה שהוא לא עושה מספיק בכיוון שאתה היית רוצה.
כשתעשה, תזהר שלא תתוייג (חס וחלילה) כארגון זכויות אדם
אוריש שלום,
אני ארגון זכויות אדם 🙂
בארבע השנים האחרונות פעלתי כדי לקדם דמוקרטיה משמעותית יותר. כדי לקדם זכות ביטוי לכולם. אני מכיר בדיוק את המגבלות של ארגוני זכויות אדם. הייתי מנהל בעיתון שעבד עם ארגונים אלו. לאורך כל אותם ארבע שנים לא קיבלתי אגורה על ההתנדבות שלי, והכל יצא מכספי האישי או מתמיכת המשפחה. ולמרות שתמיד הייתי חבר בארגונים קטנים, דאגתי להבין שיש מכלול. שאני לא יכול לצאת לרחובות ולדרוש דמוקרטיה ישירה עכשיו, אלא עלי למצוא דרכים לאזן בין הצורך בשיפור הדמוקרטיה והעברתה לציבור, ובין הצורך בשימור המשילות, ואף שיפורה. כך שאת שאני דורש מארגוני זכויות אדם, קודם כל דרשתי מעצמי.
כשדיברתי עם חבריי בארגוני זכויות האדם, תמיד הערתי להם שעליהם למצוא איזון. לא רק לעזור לזרים, אלא לדאוג לשמור בטחון האזרחים וזכות ההגדרה העצמית. תמיד נראה היה לי שהתשובה היא יותר עניין של מהפה אל החוץ, מאשר התייחסות רצינית.
אם לקחת על עצמך לתקן עולם,תדאג לא לשבור למישהו אחר את העולם בדרך.