הפייסבוק רוגש מארועי אתמול. כרזות המבקשות להביא את דנון, רגב ובן-ארי לדין בגין הסתה, החלו צוברות תהודה. גם אני הצטרפתי לקריאה הזאת ופרסמתי קריאה כזאת (כשאני מציין שלדעתי דנון לא הסיט, אלא אמר דברים לגיטמיים). אבל אז הזכירו לי חבריי בימין שהשלישה הזאת הם לא היחידים שהסיתו. החברה הישראלית מלאה במסיתים, ולאו דווקא מהימין. רשימה נאה של ההסתות הללו ניתן למצוא אצל חברי מורדי אשר.
כן, אני יודע. אדם מרגיש את הפגיעה רק כשהיא מגיעה אליו ותוקפת אותו ואת השקפת עולמו. אנו נוטים להרגיש את ההסתה כשהיא מגיעה לפתח ביתינו, אך מתעלמים ממנה כאשר המסיתים תוקפים את הצד השני.
מדינת דמוקרטית לא נועדה להגן רק על אוכלוסיה אחת ולאפשר לאוכלוסיה אחרת לפעול שלא על פי החוק. התהליך הדמוקרטי התחיל באנגליה ב-1215, כאשר כל התושבים של אנגליה, כולל המלך נכנסו תחת כנפי אותו החוק. לכן אי אפשר לבקש להעמיד רק מסיתים מצד אחד ולהתעלם ממסיתים מהצד השני. החוק צריך להיות שווה לכולם.
בניגוד לחברי רביב נאוה, אינני חושב שעלינו להשאיר את המסיתים ללא תגובה חוקית הולמת (רביב טוען שברגע שהציבור המתון יזהה את הליכוד כקיצוני הוא ינטוש אותו ואז ביבי יבהל ויפעל נגד רגב ודנון). כחברה, עלינו לערוך רגולציה על תופעות לא רצויות. עלינו למנוע השתלטות בעלי הון על המשק והממשל, וכן עלינו להגדיר לשוליים הקיצונים את הגבול בין המותר והאסור. ולדעתי, הסתה לאלימות, כמו שראינו אתמול, נמצאת מחוץ לכל נורמה דמוקרטית בריאה.
לכן, אין לנו לדרוש רק להעמיד מסיתים לדין, אלא ליצור חוק חדש, שיגדיר את גבולות השיח האלים. אין לנו לסמוך על חברי הכנסת. יש שם יותר מדי חברים שמשתמשים באלימות מילולית על בסיס יום-יומי (כדי לזכות לתמיכת הציבור ששלח אותם, כנראה), ולכן סביר להניח שהם לא יטילו על עצמם איסורים. זה תפקידנו לייצר חוק, ולהעבירו לכנסת תחת תמיכה ציבורית רחבה.
על החוק להיות בנוי כך, שלא משנה מה מוצאו/עדתו/מגדרו של המסית, הוא יעמוד בתנאים שלא יאפשר לבן-ארי ולמירי רגב להסית, כמו לזאב שטרנהל או טאלב א-סאנא או ארגונים אחרים. אותו חוק צריך להיות שווה לכולם. אני מכיר את הטענות האומרות שרק הסתה בימין יכולה להגמר באלימות. יכול להיות, אבל אינכם יכולים לחוקק חוק שמפלה אדם על בסיס דעתו הפוליטית. חוק שווה צריך לחול על כולם, בין אם הם נוער-גבעות, ובין אם הם אנשי שמאל-קיצוני. כך זה פועל בחברה דמוקרטית. כל חוק אחר שיפלה בין דעות, יתקבל כלא לגיטמי.
מצד שני, על החוק להיות בנוי כך שלא יפגע בחופש הביטוי שלא לצורך. צריך להיווצר איזון בין חופש הביטוי לאיסור הסתה לאלימות. חוק זה אמור להקשות על קיצוניי שני הצדדים להפוך את השיח הישראלי לכל כך מפלג ומקטב, ולאפשר לרוב המתון, לנהל את ענייניו, מתוך שיח של הקשבה ולימוד ומציאת פתרונות משותפים.
מאמרים רלוונטים
הפרקליטות מוותר על התביעה כנגד ד"ר ניר אייל שקרא להתגייס ולשבור את המפרקות של פעילי הימין
טל,
פוסט מצוין, אבל בכל הקשור לציטוט שלי אני חושב שהחמצת את העיקר (אולי באשמתי).
קיים היום חוק נגד הסתה לאלימות וגזענות. החוק הזה לא יעיל, ויש בו פוטנציאל להגבלת חופש הביטוי בצורה שפוגעת בדמוקרטיה. שלא במקרה, הוא גם מסווג כחוק "שמאלני", למרות שהוא נועד למנוע ביטויי הסתה מכל צד שהוא.
כאילו כדי להמחיש את זה – הערב, בחדשות ערוץ 10, דווח על כוונה לסגור את תיק החקירה נגד מחברי הספר "תורת המלך". חקירה שלא היתה צריכה להיפתח בכלל.
חוקים לא מעצבים גבולות שיח. חוקים שמנסים לעשות את זה בד"כ מתגלים כבלתי אכיפים או כלא-דמוקרטיים (ע"ע הניסיונות השונים לחקיקת השתקה נגד ארגוני השמאל). במקרים הטובים באמת, הם רק מגבירים את ההד של הביטויים שאותם הם מבקשים למנוע.
ועם כל זאת, אני לא חושב שצריך לבטל את החוק הקיים למניעת הסתה, רק לעשות בו שימוש מצומצם ביותר תוך פרשנות מרחיבה של חופש הביטוי. וכמובן, הדיון לגבי חברי-הכנסת הוא לא רלוונטי – יש להם חסינות שאינה ניתנת להסרה, וטוב שכך. בחוק אפשר להשתמש מקסימום נגד הבן-גבירים וכאמור, כבר ראינו שזה לא ממש עובד.
רביב,
תודה על ההפניה:
גילתי שם כמה דברים מעניינים:
109. מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו – מאסר חמש שנים.
110. מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לאי ציות לפקודה חוקית, דינו – מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר שבע שנים.
136 (המרדה)
1. להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;
3. לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ;
4. לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.
138 (מתי מותר לעורר לפעולה נגד)…
214א.ב.3 (תועבה) תמונה של חשיפה חלקית של גוף, של איש או אשה, שיש בה פגיעה ברגשותיו המוסריים של הציבור או חלק ממנו או השחתת המוסר הציבורי, או שיש בה פגיעה בקטינים אי בחינוכם;
מה לומדים מכך?
האמת שרוב החוקים נראים סבירים בהחלט. למעשה הופעתי לראות שאין איסור על התקהלות של מעל 50 איש. (יש איסור התקהלות רק אם יש חשש להתפרעות).
על פני כל המסיתים הנ"ל (כולל אלו משמאל) עברו על סעיף 136.4. אני מציע שנגד כולם תיפתח חקירה. אני חושב שיהיה בכך כדי להרגיע את הקיצונים, ובתנאי שהחקירות יפתחו גם נגד קיצונים משמאל וגם נגד קיצונים מימין, בלא משוא פנים.
תודה טל על הפוסט ההגון והאנושי, ועל הרעיון החכם לחקיקה "אנרכיסטית" כלומר "מלמטה", מהעם אל הכנסת תחת לחץ ציבורי רחב.
יריב, קראתי את המאמר שלך על השכונות והקהילתיות. מומלץ בהחלט