אמ;לק:

מספיק שמגיב/ה אחד/ת תגיב דעות קיצוניות ברשתות החברתיות

ברחבי הארץ מתחוללות נקמות ופרעות הדדיות בין יהודים לערבים. ארועים כאלו, לא ידענו מאז קום המדינה. וכפי שזה נראה כרגע, הן לא הולכות לדעוך בימים הקרובים, אלא להפך, נראה שהן מתעצמות.

הפרעות מתחוללות בכל הארץ, והמשטרה כבר הודיעה, שאין לה את המשאבים הנדרשים לרסן פרעות כאלו. ושני הצדדים, ממשיכים לשפוך דלק למדורה. קיצונים ערבים מצד אחד, וקיצונים יהודים מהצד השני, פוגעים בחפים מפשע, והופכים את חיינו לגיהנום. נתניהו כבר חושב להכניס חטיבה צה״לית למוקדי הבעירה. הפעלה של צבא מול אזרחים, היא תהליך בעייתי במדינה דמוקרטית. מה אמור לעשות חייל בן 19, כשהוא רואה אזרח (יהודי או ערבי, וזה לא משנה) משליך אבנים? חיילים מאומנים לדבר אחד. להרוג. לא היינו רוצים שהצבא יפתח באש על אזרחים.

אז מה הפתרון? מה אנו, אזרחים רגילים יכולים לעשות?

כדי להבין מה ניתן לעשות, חשוב לדעתי קודם להבין כיצד נגרמות הפרעות, מה המנגנונים מתחת לפני השטח, שמניעים את השרפות הללו. כשנבין, נוכל גם לפעול ביתר יעילות.

המנגנון העיקרי

ראשית, המנגנון העיקרי לארועים, אינו משהו קיצוני שמישהו אחר עשה לצד השני. אלא משהו אחר. משהו שפועל ברקע ומאפשר למעט קיצונים להלדיק מדינה שלמה. המשהו הזה להבנתי, אלו הרשתות החברתיות.

המכניזם, בו רשתות חברתיות מקצינות את העמדות, עד כדי פילוג ושנאה הדדית, הוא שהן יוצרות ״תא תהודה״. בד״כ אנו מעדיפים להתחבר עם אנשים דומים לנו, ולהתרחק מאנשים שונים מאתנו. כתוצאה מכך, הרשתות מאפשרות היווצרות קבוצות בעלות דפוסי מחשבה דומים. ובקבוצות ההלו, אין הטרוגניות. אין מי שיבקר דעות. כתוצאה מכך, נוצרות אחדות דעים, והאחדות הזאת מובילה להקצנה קבוצתית. כלומר כל אחד מוסיף עוד שמן למדורהץ מוסיף עוד מידע, כדי להלהיט, עוד תאור חלקי של המציאות שמעצים את תפיסת העולם של הקבוצה. וכך מרגע לרגע ההקצנה הולכת ומתעצמת, עד שהיא מתפרצת בעולם החיצוני.

מחקרים רבים מראים שלרשתות החברתיות יש השפעה של הקצנת דעות, ועידוד המוטיבציה למלחמות אחים. בארה״ב, ההקצנה והשנאה ההדדית החריפה מאד, ככל שהרשתות החברתיות הגיעו ליותר משתמשים.

לא כל הקבוצות ברשתות החברתיות הן קיצוניות. רוב הקבוצות עוסקות במה שטוב לאנשים. אך ברגעים שהשטח מתחיל קצת לבעור, ותפיסת העולם של הקבוצות הקיצוניות מתחזקת על ידי ״התעצמות האויבים שלהם״, הקבוצות הללו מתחילות להפיץ עוד ועוד גלים. האלגורתמים של הרשתות החברתיות מזהות פוסטים עם עניין, והפוסטים הללו, מתפשטים ברשת, ומתחילות להשפיע על קבוצות הולכות ומתרחבות. וככל שהקבוצות מתרחבות, כך יותר חומר מתסיס נכנס לרשתות ומחזק את תפיסת העולם של יותר ויותר אנשים, והתהליך הזה, הוא כמו בערה ביער. ככל שיותר עצים נשרפים, כך לאש יש יותר כוח לכלות יותר עצים.

במקרה שלנו, המבעירים של השטח, היו קיצונים משני הצדדים. עמותות ימין שמבקשות לפנות תושבים משייח ג׳ראח, ובתגובה קיצונים מוסלמים מפגינים באלימות. בן גביר, דואג לשים את המשרד שלו בשייח ג׳ראח, ומדליק עוד יותר את המוסלמים, המוסלמים הקיצונים מפגינים יותר אלימות, והמשטרה מבחינתם מגיבה ביותר אלימות, וחוזר חלילה. כל אחד מהם תמים בעיני עצמו, ורואה את הצד השני כרשע. ככה זה אצל קיצונים. דרך חיים של צדקנות חסודה, והתעלמות מהאפשרות שבצד השני יש גם איזה שהוא צדק. הבליל הזה של קיצונות ואלימות, מתועד ברשתות החברתיות ומשפיע על קהלים הולכים ומתרחבים. כל צד רואה רק את האיומים על אורח חייו. כל צד מפיץ עוד ועוד סרטונים הממחזקים את תפיסת האיום עליו. והסרטונים הללו מופצים ברחבי הרשת, ולוכדים עוד ועוד קהלים לתוך ״תא התהודה״.

טוב, הבנו. אז מה אפשר לעשות?

כמה דברים:

פירוק ״תאי התהודה״

כיוון שהבסיס לפרעות הללו, הוא למעשה ״תאי התהודה״, אזי פירוק ״תאי התהודה״ הוא הכלי העיקרי. איך מפרקים תא תהודה״? הכי פשוט היה אם החברות של הרשתות החברתיות היו מכירות באחריות שלהן, ומעודדות יותר הטרוגניות באמצעות שינוי באלגוריתמים שלהן. אני מקווה שיושבים שם אנשים שאכפת להם מהעולם ולא רק מהשורה התחתונה (קרי, רווח).

עד שאותם בעלי רשתות חברתיות יבינו את הנזק שהם עושים, גם לנו האזרחים יש דרך לפרק ״תאי תהודה״. כל שעליכם לעשות זה לא לשתוק. שתיקה של המתונים ופחד להתפס כ״משת״פים״ או ״סמולאנים״, או סתם חשש מעימות, מונעת מרוב האנשים להגיב לדברי קיצונים. אבל למעשה, קל מאד לעצור את הקיצונים. אל תשתקו. תגידו שבעינכם זה לא מוסרי לקחת את החוק לידים. תצאו מול אמירות מיזנטרופיות. מספקי שאחד או שניים מציגים ראיות סותרות, תא ההידהוד נשבר. תהליכי ההקצנה נשברים.

כאן חשוב גם הטון. אם תגידו את מה שאתם אומרים בתוקפנות, זה יעודד את הקיצונים להגיב בתוקפנות. התוקפנות הזאת מרחיקה מתונים, וכך תגבירו את שתיקת הרוב המתון. זה יותר טוב מכולם, וזה אכן מחליש את תא התהודה, אך ניתן לעשות זאת טוב יותר.

הדרך העדיפה היא אימוץ קו רגוע. נמקו את דבריכם ברגיעה, בלי לתקוף אף אחד. גם אם אתם מרגישים לבד, אל תדאגו, יש שם אנשים ששומעים אותכם ומודים לכם על דברי הנועם. בשקט, אבל הם שם מקשיבים לכם. מניסיון רב, דברי נועם ושמירה על רגיעה, זה הכלי הכי טוב לפרק ״תאי תהודה״

אם אתם צריכים עזרה בלחשוב איך לעשות זאת, אשמח לייעץ כאן בבלוג (בתגובות). יש גם חומר חשוב שנכתב על ידי אנשי התנועה לדמוקרטיה ישירה לפני 10 שנים – תרבות הדיון.

משמר אזרחי

אם נגיע למצב בו המשטרה ומג״ב אינם יכולים להכיל את הארועים, הפתרון אינו הכנסת צה״ל. הפעלת צבא לשיטור אזרחים, היא נקודה מאד מסוכנת במדינה דמוקרטית. זה יכול להסתיים גם בשפיכות דמים, וזה יגרום לחיילים בני 19 לעמוד בפי דלימות בלתי אפשרויות, בבואם במגע עם אכולוסיות של אזרחים.

הפתרון הוא פתרון שקיים על המדף. משמר אזרחי. הכי טוב יהיה שהמשמר האזרחי, יופעל בכל צד כלפי הצד שלו. כמולמר משמר אזרחי יהודי ירגיע את הקיצונים יהודים, ומשמר אזרחי מוסלמי, ירגיע את הקיצונים בצד שלו.

מאד קשה לדעתי לעשות דבר כזה. למערכות הממשלתיות יקח הרבה זמן לארגן מספיק משמר אזרחי בשני הצדדים, וגם נדרשת הכשרה כיצד לפעול נכון.

בהעדר משמר אזרחי הדדי, צריך להפעיל משמר אזרחי בידי המשטרה, שיודרך כיצד לעצור אלימות ברחובות. זה יהיה קשה, אבל אזרחים וותקים ומתונים, שמסתובבים ברחובות, יכולים לסייע למשטרה, וזה הרבה יותר טוב מהכנסת צבא.

אחריות מנהיגותית

כל מי שחושב שהוא מנהיג, חשוב שיצטרף למחמוד אבעס ונתניהו וישמיע קולו נגד האלימות. חשוב עוד יותר, שמי שיכול להגיע לאנשים כמו בן גביר וסמוטריץ׳, ישכנע אותם לקרוא גם הם להפסקת האלימות.

זה לא קל, ולא פופלרי, אבל זה הכרחי. אם אתם מנהיגים, תראו זאת.