דוא"ל: tal.yaron@gmail.com

שלום,  שמי טל ירון.

חוקר עצמאי, מנחה ומפתח של תהליכי דיון וקבלת החלטות מושכלת בארגונים, בקהילות ובכל מקום בו יש שני אנשים ויותר מנסים לקבל החלטות חכמות לטובת כלל המשתתפים.

בנוסף, אני מנהל המו"פ של מכללת INT, במסגרתה אני מפתח שיטות הדרכה חדשניות. משמש גם ראש מסלול full-stack, ומרצה ל-UX. בעבר התפרנסתי מעיצוב ופיתוח אפליקציות-רשת עבור יזמים, והרצתי על מדיה דיגטלית באוניברסיטת אריאל בשנים 2010-2015. ב-2003 הייתי מורה בבית ספר דמוקרטי, ובצבא שימשתי גם כקצין הדרכה, שהכין ואימן פלוגות וגדודים, והביא אותם לרמות מאד גבוהות

תחום העניין שלי הוא קבלת החלטות בקבוצות. במסגרת מחקריי אני מפתח אפליקציות לדיון וחכמת רבים. חוקר בזמני הפרטי תחומי ידע רבים: פילוסופיה של הידיעה, פילוסופיה מדינית, פילוסופיה חברתית, פילוסופיה של המלחמה, מערכות חברתיות, דמוקרטיה ישירה, תנ"ך, תחום הקוגניציה (רקע ביולגי ורקע בתחום הפילוסופיה של הידיעה), הפסיכולוגיה של האדם ושל ארגונים.

את מסעותיי ערכתי עם אנשים וארגונים מרתקים. ב 2008, ביחד עם עוז פרייר, דוד אלכסנדר, מרק ולצר, אוריאל בורר, ד"ר אורי אמיתי ורבים אחרים, הקמנו את התנועה לדמוקרטיה ישירה. תנועת מחקר, שסייעה לנו להבין טוב יותר מהי דמוקרטיה ישירה, ומה האתגרים בדרך למימוש דמוקרטיה ישירה בישראל.

ב-2011- 2012, ביחד עם פרופ' אזי לב-און, ארגנו מפגשים של חוקרים מהארץ ומהעולם, סביב דמוקרטיה דיונית.

ב-2013-2014, זכיתי לעבוד עם עיריית רעננה, על יצירת הסכמות בתוך העירייה. למדתי מכך הרבה, על התנהלות ארגונית, האתגרים שבה, וכיצד לצלוח זאת, כדי ליצור שיתופי פעולה.

ב-2015 עד 2017, הקמתי עם חבר'ה מהסדנא לידע ציבורי (תודות גדולות לחי דבש ואיילון מור), את דליב. מערכת טכנולוגית ליצירת הסכמות. באמצעות דליב, החבר'ה מהמפלגה הישירה "קול העם" בחרו את השם "קול העם".

מ-2017, עד היום, אני מלמד סטודנטים לפיתוח ואפיון תוכנה, בצורה מיוחדת, המבוססת על פדגוגיה דליברטית (תודה לד"ר עידית מנוסביץ', שהכירה לי את התחום)

בשנים האחרונות אני מפתח גרסאות מתקדמות יותר של דליב, ועובד עם החבר'ה מאלטרנטיבה (אורי פופקו, ד"ר גל שחף, איתמר כספי, דניאלה גבעון, דוד רגב ורויטל שטרן רף, על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות יותר לדיון ציבורי).

באמצעות התיאוריות הנובעות מהמחקרים הללו, אני מסייע לארגונים לקדם תרבות ארגונית של חדשנות וחזון משותף.

בהשכלתי בעל תואר שני מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ותואר שני בתקשורת פוליטית מאוניברסיטת בר-אילן. שלוש פעמים התחלתי דוקטורט (בנירוביוכמיה, פילוסופיה של המדע ובתקשורת), אך לא סיימתי, כיוון שהמחקר יותר מעניין אותי מהכתיבה האקדמית. וגם כי הפתרון שהצגתי, מורכב מידי לדוקטורט.

בתואר השני חקרתי את היווצרות החיים על פני כדור הארץ. בתזה, בהנחייתם של פרופ' גדעון פלמינגר ופרופ' עקיבא בר-נון חקרתי אפשרות להתפתחות אנזימים קדומים ואפשרות לשיכפול DNA בתנאי פרה-ביוטים. בהמשך התחלתי דוקטורט אצל פרופ' חמי גוטמן (הבן של נחום גוטמן) בנושא סגינלים תוך תאיים. אך במהרה גילתי שמה שמעניין אותי זה כיצד עושים מדע. מדוע מדענים מחליטים החלטות כאלו ואחרות, ומהי הלוגיקה של המדע. כדי לפתור את הבעיה התחלתי לקרוא את הספר -The logic of scientific discovery של פופר. הפתרונות שפופר הציג היו מענינים אך לא מספקים בעיניי. תשומת הלב שלי הופנתה מהמחקר אל הפילוסופיה, ועזבתי את תל אביב לטובת התוכנית בבר-אילן בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע. תוך כדי לימוד גילתי את הסוציולוגיה של הידיעה ונחשפתי לפילוספיות שונות של המדע והידיעה. המודל שכתבתי מנסה להסביר את הרציונליזציה המדעית. לאחר שלוש שנים המודל התחיל להבשיל, והצגתי אותו לפילוסופים שונים. אך לצערי לא הצלחתי למצוא מנחה שיסייע לי בכתיבת הדוקטורט, כיוון שהמודל שפיתחתי היה חדשני, ולא ניתן להנחיה (על פי תשובות שקיבלתי מכמה פילוספים של המדע בישראל).
את המודלים שלי לקבלת החלטות, המשכתי לפתח בעצמי. פיתוח המודלים נעשה מתוך התנסות תמידית בעבודה עם קבוצות.  אפשר לקרוא על המודלים של הדיון כאן: (ויקי באנגלית).

מוזמנים להצטרף למסע

בברכה,

טל

[subscribe2]

ציטוטים של הבלוג או הכותב בתקשורת ההמונים, ותארי כבוד לבלוג:

• מהבלוגים הפוליטים המומלצים על ידי את Onlife.
• הקפיטליסט היומי – כולי אוזן, טמבל (פיתוח של מאמר שכתבתי בבלוג).
• גלובס, כתבה על אקלי.
• אפלטון, עשרת הבלוגים המבטיחים של 2009.

מאמר:
Structure And Synthetic Capabilities Of A Catalytic Peptide Formed By Substrate-Directed Mechanism – Implications To Prebiotic Catalysis (2006), Biomedical and life sciences