הערה לסיפור שהתפרסם במי-ווינט, בנוגע לסילוק נהג דרוזי, בעקבות תלונות תושבים.
לפני שאני מצטרף לתחושת הכלימה על מעשה שכזה, אני רוצה דווקא לשבח מאד את אנשי השכונה שבה אני תושב
כשהורה מאחת השכונות, פנה אלי עם הסיפור על "הנהגים הערבים", אני הייתי מזועזע מההתיחסות שלו, והבעתי את שאת הנפש שלי, אך הוספתי שאם ירצה, אפרסם בפורום, בגלל ערך חופש הביטוי. הוא שאל אותי האם נושא הנהגים הערבים/דרוזים יכה הדים בשכונה, ואני אמרתי לו, שלהערכתי לא.
בפועל, כאשר הועלה הנושא, כמעט כל אנשי השכונה ביטלו את הטענה או הגנו על הנהגים הדרוזים, והתיחסנו לבעיית הזמנים. אני גאה מאד באנשי השכונה שלי.
ועדיין, אני מצטרף לתחושת הבושה והכלימה, לכך שהיתה בינינו קהילה שלא בלמה התנהגות כזאת, שגרמה לסילוק נהג דרוזי (ומבחינתי גם נהג ערבי-אזרח-ישראל (גר)).
בתקווה שנלמד את הלקח, ונלמד לכבד ולאהוב את הגר, כפי שרוצה מאתנו הקב"ה. בלי אהבה הגר, לא יהיה לנו מקום בארץ הזאת.
—זעזוע נוסף—
אני גם מזועזע מהדרך בה עיתון במדינת ישראל מעז להכפיש ציבור שלם, בגלל קומץ. בכתבה נכתב "הורי התלמידים ביישוב קדומים החליטו לצאת למתקפה נגד חברת "אפיקים" האמונה על הסעות ילדיהם לבתי הספר."
לא מדובר בהורים, אלא בקומץ. קומץ שלא קיבל גיבוי, ובמידה רבה ננזף. גם היום, בדיון על הכתבה, הביעו הורים זעזוע מהתנהגות הקומץ.
טל,
מי שצריך להיות שותף לכלימה הם המועצה וחברת ההסעות עצמה, שלא ניסו בכלל לגלות עמדה מוסרית בפרשה ונכנעו ללא ויכוח לאלו שדרשו לא להעסיק ערבים כי הם ערבים.
ויכוח במשולש הורים-רשות מקומית-מפעילי הסעות על זמני אוטובוסים קורה בכל ישוב. אם הוא נגמר בזה שהחברה והרשות מתהדרות בכך שאין יותר נהגים ערבים הרי שהלך הרוח הוא שיש קורבן שעליו ניתן להפיל את כל הבעיות.
מסכים בהחלט.
עדיין, לדעתי, תושבים צריכים להביע זעזוע עמוק, לנוכח התנהגות כזאת של תושבים, כדי שיהיה ברור שהתנהגות כזאת פשוט לא מקובלת, ונוגדת ערכי החברה.
Pingback: מבט פילוסופי » Blog Archive » האם ערביי ישראל גרים?