במשך שנים מתקיים ויכוח בין מחנכים ותלמידים, האם סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים ניידים משפרים או פוגעים בלמידה במסגרת השיעורים. כאשר שואלים סטודנטים האם האמצעים הללו מסייעם להם בלמידה, הם מדווחים כי יש להם חלוקת קשב, והשימוש באאמצעים אלו מסייע להם להתרכז טוב יותר בלימודים.

אלא שכאשר באוניברסיטת טקסס ביקשו לבחון את הסוגיה בצורה יותר מדעית, הסתבר שהממצאים מראים אחרת (2014 Self & Stramaski). כדי לבדוק את הנושא החוקרים החליטו לבדוק משהו שאנו המורים בדרך כלל איננו בודקים. החוקרים לא בדקו את הציונים בקורס, אלא בדקו האם הסטודנטים הפנימו את הערכים שנלמדו בקורס. הקורס שנבחר היה קורס במוסר-רפואי, והחוקרים ביקשו לבדוק האם הסטודנטים הפנימו את ערכי המוסר שנלמדו בקורס. כדי להעריך את ההתקדמות המוסרית של הסטודנטים החוקרים השתמשו במבחן מקובל לאומדן התפתחות מוסרית בשם DIS, המבוסס על תיאוריית ההתפתחות המוסרית של קולברג. החוקרים חילקו את הסטודנטים בקורס לשתי קבוצות. האחת השתמשה באמצעים דיגטליים והשניה לא השתמשה. כאשר בחנו בסוף הקורס את ההתפתחות המוסרית של הסטודנטים, גילו החוקרים כי הסטודנטים שניתן להם האפשרות להשתמש באמצעים דיגטליים לא גילו התפתחות מוסרית, בעוד שהסטודנטים שנאלצו להסתדר בלי אמצעים דיגטליים, הראו התפתחות מוסריות.

קשה לי להכריע מתוך מחקר אחד, האם גישה לאמצעים דיגטליים במהלך השיעורים פוגעת בלמידה המשמעותית או לא. מהניסיון שלי כסטודנט ומרצה, לאפטופים וטאבלטים יכולים להיות כלי מצויין לסיכום השיעור, אך מצד שני, אני מבחין בהרבה סטודנטים שמשתמשים בסמארטפונים לעיון בפייסבוק ובאפליקציות אחרות. משיחות עם סטודנטים אלו, עולה כי הם סומכים על כך שיקבלו סיכומי שיעור מהתלמידות החרשניות, ועל פי הסיכומים הללו, יתכוננו למבחן. אך נראה שבינתיים, הסטודנטים הללו אינם מרוכזים במהלך השיעורים, אינם מתמודדים עם החומר ואינם מפנימים אותו. כתוצאה מכך הלמידה המשמעותית שלהם נפגעת.

אם יורשה לי להציע מסקנה מהמחקר הזה ומהניסיון שלי כמרצה וסטודנט, הייתי מציע למנוע הכנסת אמצעים אלקטרונים לכיתה. אני חושב שאפשר וניתן לסכם שעור גם במחברת. מה גם שסיכום בכתב יד, מעלה את יכולת הזכרון במידה רבה.

סטודנטים, תלמידים, מורים, הורים מה דעתכם? האם להוציא את האמצעים האלקטרונים מהשעורים?