חברים שלום,

העניין נעשה עכשיו מורכב יותר. הנהלת מכון ויצמן ענתה על השאלות ששאלנו אותם. עכשיו מששני הצדדים נמצאים על קרקע שווה, נצטרך להשתמש בדיון יותר מורכב כדי להבין מי כאן הצודק.

להלן תשובות ההנהלה. אתם מוזמנים להגיב.
1. האם ההנהלה שוללת מהעובדים את הזכות להתארגן כרצונם

לא. מכון דוידסון אינו מונע ואינו מתנגד להתאגדות העובדים. באותה עת הוא שומר על זכותו החוקית להעסיק עובדים באמצעות חוזים אישיים.

2.אם לטענת ההנהלה, הנהלת המכון  אינה שוללת את זכותם של העובדים להתארגן. כיצד טענה זו באה לידי ביטוי?

כיצד זה אמור לבוא לידי ביטוי? כיצד אתם מבטאים את העובדה שאינכם מתנגדים (אני מקווה) שהמכון יממש את זכותו החוקית להעסיק עובדים באמצעות חוזים אישיים?
הנהלת מכון דוידסון אינה מתערבת בהצטרפותם של עובדים לארגונים מסוגים שונים, לרבות הגוף המכונה "כוח לעובדים". זהו חופש ההתארגנות: החופש להצטרף ולפעול במסגרת ארגון עובדים. אבל, החופש הזה לא מחייב את המעביד לנהל דיאלוג עם ארגון עובדים – בוודאי לא עם גוף שמעולם לא הוכר ככזה בדין.

3. על פי טענת העובדים, התארגנות עובדי גן המדע מונה למעלה מ- 30 עובדים מתוך כ 40-50 עובדים במוזיאון. חלקם של העובדים המתארגנים גבוה בהרבה מהשליש הדרוש בכדי להשיג יציגות. מדוע ההנהלה נמנעת כבר למעלה מ- 130 יום לנהל מו"מ עם נציגות העובדים מטעם ההתארגנות היציגה במוזיאון גן המדע?

המידע המופיע בשאלה אינו נכון. אגב, כדי שארגון יוכר כארגון "יציג" אין די בכך שהוא מייצג שליש מהעובדים. תחילה עליו לעמוד בתנאים שנקבעו בדין     להגדרת "ארגון עובדים". הארגון בו התאגדו חלק מהעובדים אינו עומד     בדרישות אלה ולכן אינו ארגון עובדים וגם אינו יכול להיות "ארגון יציג".  בכל     מקרה, לטעמנו שאלות משפטיות צריכות להתברר בבתי-המשפט.

4. לטענת המכון, המכון מאפשר לעובדים להתארגן. אם כך מדוע רכזת החינוך של מוזיאון גן המדע, ד"ר רוני אשכנזי, מתקשרת לעובדים המאורגנים, מאיימת עליהם ומנסה לשכנע אותם לוותר על זכותם להתארגן? (לטענת העובדים, תועדו 3 שיחות שכאלה)

ד"ר אשכנזי שוחחה עם חלק ממדריכי הגן. שיחה שבין אדם לאדם. לא בין ארגון לעובד. ייתכן שבשיחה עלו חילוקי דעות. ייתכן ששני הצדדים ניסו לשכנע זה את זה בצדקת עמדתם. מכל מקום, מדובר בשיחות על-בסיס אישי. בכל מקרה לא סביר שד"ר אשכנזי איימה על עובדים בעניין כלשהו. לעומת זאת, היא קיבלה שיחת טלפון מאיימת מאחד המדריכים.

5. אם הנהלת המכון מכירה בהתארגנות, מדוע נשלחו לפני כמה מכתבי פיטורין לשניים מהמנהיגים של העובדים? האין זה נראה כניסיון לחסל את ההתנגדות?

שוב, המידע אינו נכון. לא נשלחו מכתבי פיטורים.

6. כיצד יתכן שהבעיות טופלו אם ההנהלה מסרבת כבר יותר מ- 90 יום להידבר עם נציגי העובדים ולשמוע את בעיותיהם?

מכון דוידסון לא זקוק ל"תנועות מחאה" כדי לתקן טעויות שנעשו בתום לב. ברגע שזוהו טעויות – הן תוקנו בלב חפץ. אנו מודים לעובדים שהפנו את תשומת לבנו לטעויות אלה. אומנם, נראה כי יש מספר מצומצם של עובדים שאינם מרוצים מכך שההנהלה מתכוונת להמשיך במתכונת ההעסקה בחוזים אישיים, אבל חשוב להדגיש שההנהלה לא מסרבת לדבר עם העובדים. במהלך 90 הימים המוזכרים בשאלה התקיימו מספר פגישות עם העובדים.  

7. האם ההנהלה מוכנה לטעון כי תנאי העסקתם של העובדים בגן המדע בשנים האחרונות ועד היום וההתנהלות כלפי התארגנות העובדים בחודשים האחרונים היו על פי דין ולא היוו הפרת חוק (ראה את העדויות של סמדר חזן – באמצע הפוסט)?

בהחלט כן. בכל מקרה עבירות על החוק (לכאורה), מן הדין שיתבררו בבתי-המשפט.

8. מכיוון שההנהלה סרבה לקיים מו"מ עם נציגות העובדים, העובדים הכריזו על סכסוך עבודה. במסגרת סכסוך העבודה ולאחר 90 יום של סירוב לקיים מו"מ העובדים נקטו בצעדים ארגוניים שכללו עיצומים מוגבלים של שעה ומחאה בשטח מקום עבודתם. האם מישהו במכון מערער על החוקיות של צעדים אלה?

מדובר בעובדים שמועסקים באמצעות חוזים אישיים. כל טענותיהם הענייניות של העובדים, שנבדקו ונמצאו נכונות, טופלו ותוקנו. אין סיבה כלכלית אמיתית ל"סכסוך עבודה". אם היה פה סכסוך עבודה כדין – עיצומים אינם בניגוד לחוק. יחד עם זאת, שביתה היא הימנעות מעבודה. שביתה אינה היתר להתפרעות. פריצה למכון תוך השחתת רכוש וגרימת סיכון בטחוני     והפרעה לעבודה התקינה – מהווה הפרת חוק, ואף עבירה פלילית.  

9. על פי החוק אסור להרע את תנאיהם של עובדים בשל התארגנותם. ההנהלה דרשה מהעובדים להתחייב שלא לקיים צעדים ארגוניים ובכך לשלול מהם את הכלי המרכזי להשגת זכויותיהם. משלא עשו זאת, נראה כי ההנהלה מנעה מכל חברי ההתארגנות לעבוד וניסתה לשבץ עובדים לא מאורגנים במקומם. האם מניעת עבודתם של עובדים מתארגנים באופן סלקטיבי ומניעה מהם להגיע למקום עבודתם היא צעד לגיטימי וחוקי מצד ההנהלה?

העובדות אינן נכונות. לעובדים מותר לשבות ולמעביד מותר לא לקבל עבודה חלקית. כלומר – אם עובד לא מתכוון לבצע את עבודתו, מותר למעביד לבקש ממנו שלא יגיע כלל לעבודה. לאחר שעובדים הגיעו לעבוד אבל ביצעו עבודה חלקית בלבד (תוך פגיעה בילדי בית-ספר שהגיעו לגן המדע), שיבשו הדרכות וכיוצא באלה, ביקשה ההנהלה כי מי שלא מתכוון לבצע עבודה – שלא יבוא לגן. זה חוקי,     לגיטימי ומתחייב כדי לא לפגוע בקהל הילדים והמבוגרים שמגיע לגן. שוב, לטעמנו, שאלות בענייני חוק ומשפט יש לברר בבתי-משפט. האם נראה לכם הגיוני שמישהו יזמין עובד לעבודה, וישלם לו, כדי שהעובד, במקום לעבוד, יפריע ויגרום נזקים?

10. ודאי ראית את תיעוד התמונות והוידאו של אלימות המאבטחים כלפי העובדים והפעילים. ודאי גם שמעת שאחד הפעילים שהוכה נאלץ לעבור ניתוח בעקבות שבר בברך. לאור זאת האם ההנהלה     עדיין מצדיקה את הכוח שהופעל ע"י המאבטחים.

שני מדריכים מוחים, בלוויית שלושה פעילים פוליטיים "מקצועיים" חדרו לשטח המכון בזחילה מתחת לגדר, במטרה לשבש אירוע. אנשי אבטחה שהגיעו למקום ביקשו מהפורצים לחזור אל מחוץ לשטח המכון. הפורצים לא נענו וניסו לחמוק מאנשי האבטחה. בשלב זה למאבטחים לא נותרה ברירה והם בלמו את הפורצים, תוך הפעלת כוח מינימלי הדרוש לבלימתם. הזכות להפגין (השמורה למדריכים המוחים), אינה כוללת חדירה לא חוקית לשטח המכון, גרימת נזקים ושיבוש פעילויות שונות של המכון.

במכתב שפורסם בעבודה שחורה, מגנים חברי אגודת העיתונאים הירושלמיים, את התנהגות ההנהלה.

אז למה הם לא מפרסמים יותר כתבות?

לפרופסור דניאל זיפמן שלום.

קראתי את מכתב התשובה שלך לחבר הכנסת אופיר פינס בעניין מאבק העובדים ב"גן המדע".

במכתבך אתה מתלונן על העדר סימני שאלה במכתבו של הח"כ. לכן אני מתכבד להציג בפניך מבחר שאלות העולות ממכתבך:

אתה טוען במכתבך כי "לא מדובר כלל בעובדי גן המדע" אלא בקבוצת עובדים "קטנה". העובדים עצמם טוענים שבהתארגנות חברים 29 מתוך כ-40 עובדי הגן. שאלתי היא: האם אתה מכחיש כי בהתארגנות חברים 29 עובדים מתוך ארבעים וכי הדבר הובא לידיעתכם? לחלופין, האם אתה מכחיש ש 29 מתוך ארבעים מהווים 72.5 אחוז? או שמא אתה טוען כי קבוצה המונה 72.5 אחוז מאוכלוסיה מסויימת מהווה קבוצה "קטנה"? האם מכון ויצמן פיתח מתמטיקה אלטרנטיבית, שעל-פיה ¾ < ½ ?

אתה טוען שלא מנעתם מן העובדים של גן המדע את זכות ההתאגדות. האם אתה מכחיש שהנהלת מכון דוידסון (המפעיל את גן המדע) סרבה להכיר בנציגי העובדים כנציגות-עובדים לכל דבר ועניין ולהכנס איתה במשא ומתן? כדי שלא להכשילך אציין שדבר זה נאמר לי מפורשות על-ידי סגנך מר גד קובר, בשיחת טלפון שקיימנו לפני כשבועיים. אם תאשר את דבר הסירוב אבקשך להסביר מה פירוש הטענה שאפשרתם לעובדים להתאגד אם אינכם מכירים בהתאגדות שלהם?

לעניין האלימות שהופעלה כלפי עובדי הגן ופעילים תומכים: אתה טוען שהם חדרו לשטח המכון על-ידי זחילה מתחת לגדרות. שאלתי היא: מדוע צריך אזרח ישראלי להכנס למכון ויצמן באופן זה? האם אתה מכחיש שנמנעה כניסתם בדרך הרגילה, מבעד לשער?

אתה מציין במכתבך את הכוננות הגבוהה שבה נתונים עובדי האבטחה של המכון מפאת הסכנה של פיגועי טרור. שאלתי היא: האם לאחר שהמאבטחים יצרו מגע עם המפגינים, דברו איתם והפעילו עליהם כוח, עדיין לא זיהו שמדובר במפגינים שמטרתם היא לכל היותר להפריע לטקס, ושאינם מהווים סכנה טרורטיסטית לחייהם ולבטחונם של באי מכון ויצמן? אם אמנם לא הבחינו בכך, ברצוני לשאול איזו מין הכשרה אתם נותנים לעובדי האבטחה שלכם? האם עלי להמנע מלבקר עם ילדַי בגן המדע, מחשש שגם אני אחשד פתאום כטרוריסט ומישהו מאנשי האבטחה שלכם יעוט עלי כדי לסכל את תוכניותי ב"כוח סביר"?

לחלופין, אם תומר שעובדי האבטחה ידעו היטב (כפי שידעת מן הסתם גם אתה וכפי שעולה במפורש ממכתבך) שלא מדובר בטרוריסטים אלא במפגינים, אנא הסבר  האם לדעתך שבירת הברך של מפגין היא הפעלה של כוח סביר. על פי אילו קריטריונים נקבעת הסבירות של השימוש בכוח במכון ויצמן? מה עוד מותר לעשות כדי למנוע הפרעה לטקס?

אתה מציין שהשוטרים שהזעקתם למקום עצרו את המפגינים. ולטענתך "עובדה זו מדברת בעד עצמה". האם אתה מכחיש שהמפגינים שוחררו מבלי שנפתח נגדם בכל הליך פלילי? ואם כך, האין עובדה זו מדברת גם  היא "בעד עצמה"?

בברכה,

                                                                        ד"ר יפתח גולדמן

                                                                        אוניברסיטת תל אביב

                                                                        והמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין

העתק

ח"כ אופי פינס (באמצעות אימייל)

חברים שלום,

מכון ויצמן, הסכים לענות על שאלות עקרוניות הנוגעות לסיכסוך.הנה השאלות ששלחנו.

הי יבשם,

הנה השאלות. אני מקווה כי על ידי הדיון סביב השאלות והתשובת הללו יווצר הגשר החיוני לסיום הסיכסוך, בצורה שתהיה טובה לכל הנוגעים בסיכסוך, ולטובת יצירתה של חברה ישראלית טובה יותר.

שלך,
טל

1 . האם ההנהלה שוללת מהעובדים את הזכות להתארגן כרצונם?

2. אם לטענת ההנהלה, הנהלת מכון ויצמן אינה שוללת את זכותם של העובדים להתארגן. כיצד טענה זו באה לידי ביטוי?

3. על פי טענת העובדים, התארגנות עובדי גן המדע מונה למעלה מ- 30 עובדים מתוך כ 40-50 עובדים במוזיאון. חלקם של העובדים המתארגנים גבוה בהרבה מהשליש הדרוש בכדי להשיג יציגות. מדוע ההנהלה נמנעת כבר למעלה מ- 130 יום לנהל מו"מ עם נציגות העובדים מטעם ההתארגנות היציגה במוזיאון גן המדע?

4. לטענת המכון, המכון מאפשר לעובדים להתארגן. אם כך מדוע רכזת החינוך של מוזיאון גן המדע, ד"ר רוני אשכנזי, מתקשרת לעובדים המאורגנים, מאיימת עליהם ומנסה לשכנע אותם לוותר על זכותם להתארגן? (לטענת העובדים, תועדו 3 שיחות שכאלה)

5. אם ההנהלת המכון מכירה בהתארגנות, מדוע נשלחו לפני כמה מכתבי פיטורין לשניים מהמנהיגים של ההעובדים? האין זה נראה כניסיון לחסל את ההתנגדות?
6.כיצד יתכן שהבעיות טופלו אם ההנהלה מסרבת כבר יותר מ- 90 יום להידבר עם נציגי העובדים ולשמוע את בעיותיהם?

7. האם ההנהלה מוכנה לטעון כי תנאי העסקתם של העובדים בגן המדע בשנים האחרונות ועד היום וההתנהלות כלפי התארגנות העובדים בחודשים האחרונים היו על פי דין ולא היוו הפרת חוק (ראה את העדויות של סמדר חזן – באמצע הפוסט)?

8. מכיוון שההנהלה סרבה לקיים מו"מ עם נציגות העובדים, העובדים הכריזו על סכסוך עבודה. במסגרת סכסוך העבודה ולאחר 90 יום של סירוב לקיים מו"מ העובדים נקטו בצעדים ארגוניים שכללו עיצומים מוגבלים של שעה ומחאה בשטח מקום עבודתם. האם מישהו במכון מערער על החוקיות של צעדים אלה?

9. על פי החוק אסור להרע את תנאיהם של עובדים בשל התארגנותם. ההנהלה דרשה מהעובדים להתחייב שלא לקיים צעדים ארגוניים ובכך לשלול מהם את הכלי המרכזי להשגת זכויתיהם. משלא עשו זאת, נראה כי ההנהלה מנעה מכל חברי ההתארגנות לעבוד וניסתה לשבץ עובדים לא מאורגנים במקומם. האם מניעת עבודתם של עובדים מתארגנים באופן סלקטיבי ומניעה מהם להגיע למקום עבודתם היא צעד לגיטימי וחוקי מצד ההנהלה?

10. ודאי ראית את תיעוד התמונות והוידאו של אלימות המאבטחים כלפי העובדים והפעילים. ודאי גם שמעת שאחד הפעילים שהוכה נאלץ לעבור ניתוח בעקבות שבר בברך. לאור זאת האם ההנהלה עדיין מצדיקה את הכוח שהופעל ע"י המאבטחים?

לפני כמה ימים כתבו ח"כ אופיר פינס וח"כ קולט אביטל מכתב לדניאל זיפמן, נשיא במכון ויצמן. המכתב התפרסם בעבודה שחורה. להלן מכתב התשובה של דניאל זיפמן.

לכבוד   חבר הכנסת אופיר פינס-פז

מכובדי,

תודה לך על מכתבך בעניין עובדי גן המדע. לצערי, נראה שמקורות המידע עליהם הסתמכת, הטעו אותך. מכון ויצמן למדע ידוע במשך שנים רבות כאחד ממקומות העבודה המיטיבים עם עובדיהם – בכל הדרגים. כבוד האדם וחירותו הם מרכיבי יסוד בתפיסת העולם שלנו. בלעדיהם לא תיתכן יצירתיות, לא יומצאו המצאות ולא יתגלו תגליות מדעיות. המכון ידוע כמקום עבודה שרבים מעובדיו עובדים בו מבחרות ועד לפרישתם לגמלאות. ההזדהות של העובדים והמדענים עם מכון ויצמן למדע היא מאפיין בולט של המכון. בין היתר, מכון ויצמן למדע הוא מהארגונים המעטים בישראל של 2008 המעסיקים עובדי ועובדות ניקיון כעובדים מן המניין ולא כעובדי קבלן.

באשר לעובדי גן המדע: ראשית, איש אינו מונע מהם שום זכות, לרבות זכות ההתאגדות. עם זאת, כדאי להבין שלא מדובר בכלל עובדי גן המדע, אלא בכ-25 סטודנטים, העובדים במקום שעות ספורות בשבוע, למשך תקופה מוגבלת (בדרך כלל, חלק מתקופת לימודיהם). המכון בחר להעסיק את הקבוצה הקטנה הזאת באמצעות חוזים אישיים. למותר לציין כי דרך העסקה זו עולה בקנה אחד עם החוק הישראלי, ולמיטב שיפוטנו, היא המתאימה ביותר במקרה זה. תנאי ההעסקה של הסטודנטים האלה הם מהטובים מסוגם במשק הישראלי. היחס שהם זוכים לו ניתן לתיאור במילה אחת: מצוין. טענות שהועלו בעניין זה ונמצאו נכונות, תוקנו מיד, ללא צורך במחאה.

באשר לאלימות שהופעלה לכאורה כנגד הפעילים: לצערנו, אין מנוס מלקבוע כי המדריכים מפיצים בעניין זה שקרים וחצאי אמיתות. כפי שבוודאי ידוע לך, מכון ויצמן למדע מהווה יעד איסטרטגי לארגוני טרור שונים. הגורמים המנחים את מערך האבטחה שלנו מכתיבים נוהלי אבטחה קפדניים, שמעמידים את מחלקת האבטחה שלנו בכוננות מתוחה למדי. לפני כשבועיים ניסו שני מדריכים בלוויית שלושה פעילים פוליטיים "מקצועיים" לחדור לשטח המכון בזחילה מתחת לגדר, במטרה לשבש טקס שבו השתתפו חברי מועצת המנהלים של המכון מישראל ומחו"ל. כאשר אובחנה חדירה חשודה (זחילה של אנשים לא מזוהים מתחת לגדר המכון) הגיעו למקום אנשי אבטחה שבלמו את הפורצים, תוך הפעלת כוח מינימלי הדרוש לבלימתם. שוטרים שהזעקנו למקום עצרו את הפורצים (עובדה המדברת בעד עצמה).

אם יורשה לי לסיים בהערה אישית: תמהתי כשקראתי את מכתבך, ולא מצאתי בו ולו סימן שאלה אחד.

בכבוד רב,

 פרופ' דניאל זייפמן

נשיא מכון ויצמן למדע

בהעוקץ, התפרסמה התגובה של נדב אהרוני לדבריו של פרופ' בר-יוסף, שניפגש עם העובדים.

שוב ושוב, נראה כי מנהלי מכון יוצמן, אינם מבינים כי הם חיים בחברה דמוקרטית, שיש בה אמות מוסר בסיסיות.

בהנהלת מכון ויצמן, החליטו לדבר עם העובדים. להלן הרשמים של סמדר חזן, מהשיחה:

ביום שישי הייתה לנו שיחה “לא רשמית” עם אחד המנהלים הבכירים של המכון, והוא לא הסכים להסביר לי מדוע המכון מתנגד כל כך להסכם קיבוצי, אבל כן טען בפני את הטענה שהצגת- כי הוא מעוניין בגמישות לשנות את השכר של כל מדריך בהתאם לנתוניו. כששאלתי אותו למה זה לא נעשה עד כה- הוא לא ענה על השאלה, רק טען כי אני לא מוסמכת להתערב בניהול הגן.
אנחנו מודעים לכך שגן המדע לא הוקם למטרות רווח, וגם המאבק שלנו לא נולד למטרות רווח אישי. המאבק הוא עקרוני ואידיאולוגי- על זכותם של עובדים להתאגד מול מעסיקם באשר הוא.
אותו בכיר ציין כי הנהלת המכון מתכוונת לסגור בקרוב את גן המדע, ולפתוח אותו במועד מאוחר יותר, עם מדריכים חדשים (ואולי גם הנהלה חדשה)- וזוהי בעצם דרכם לרמוס את ההתארגנות.

עלינו האיומים האלו לא עושים רושם, ואף הצהרתי בפניו כי אם הגן ייסגר בשל מאבקנו- נדע לפחות שעשינו הכל למען זכויות העובדים.

רק תאר לך כיצד הדבר ייראה בעיני התקשורת, עובדי המכון, ארגוני עובדים, תורמים פוטנציאלים למכון ואף בעיני בית הדין לעבודה- אם הם אכן יבצעו פעולה זו.

ודבר נוסף,

נראה שאנו מתקדמים לכיוון טוב.

כאשר אנשים מחפשים את מכון ויצמן במנועי החיפוש, הם מתחילים למצוא את הדיון הציבור שלנו

ראו את החיפוש שנעשה אתמול בשבת (שורה שישית):

המשמעות היא, שמי שמחפש מידע על מכון ויצמן, גם נחשף למה שהוא מעולל לעובדיו.

חברים שלום, ההתכתבות עם מכון ויצמן, ככל הנראה הגיעה אל סופה. ההערכה שלי היא שמישהו שם למעלה החליט שחקירה ציבורית של הארוע פוגעת במכון ויצמן. להלן המשך ההתכתבות (לתחילת ההתכתבות 1 , 2):

טל,

 

1.     בתחרות על כמות המילים הנכתבות – אתה ניצחת.

2.     מקובל שלעובדות יש יתרון על תיאוריות, גם אם התיאוריות יפות ורבות השראה. נראה שהכלל הזה אינו מקובל עליך, וש"אי אפשר לבלבל אותך עם עובדות". ובכל זאת, הנה, בפעם האחרונה, העובדות: עובדי גן המדע אינם מקופחים. הם מקבלים שכר הוגן וזוכים ליחס מצוין. טענות שנמצאו מוצדקות בתחום זה – תוקנו ללא צורך במאבק. 

3.     מכון ויצמן למדע זוכה להקצבה ממשלתית בשיעור קטן בהרבה מהמספר שציינת (קרוב למחצית המספר שציינת). הוא מחזיר למדינת ישראל, במישורים רבים, הרבה יותר ממה שהוא מקבל ממנה. אנחנו עושים זאת, כמובן, מתוך תחושת שליחות ואהבת מולדת. אתה, מצד שני, שוב מפריח טיעונים שאין בהם אמת.

4.     ההתכתבות בינינו מתחילה לשאת אופי מעגלי וחסר תוחלת. תשובותי, אכן, כפי שציינת, נעשות בדרך של "גזור-הדבק". לפיכך, אנא הימנע מלשלוח אלי מסרים נוספים. תוכל לקרוא את תשובותי הקודמות (העובדות לא השתנו) – ולעשות "גזור הדבק" בעצמך.

 

יבשם 

תגובה שלי, של סמדר חזן, עמי וטורי ושי כהן.

יבשם,

צר לי על המהלך שלקחת בדיון. במקום לענות על שאלות פשוטות כמו מדוע מכון ויצמן פועל להחלשת עובדיו, ואינו מוכן להכיר בהתארגנות שלהם, אתה מעדיף לתקוף.

אתה צודק בכך שלעובדות יש יתרון על התיאוריות. אני אכן הבנתי שהציבור משלם 50% מתקציבו של מכון ויצמן, ואתה תיקנת אותי, כי הציבור משלם רק 25% מתקציבו של מכון ויצמן. אני מאד שמח על התיקון הזה. אנו הקוראים בללוג הזה אינו חוקרים. אנו מצפים ששני הצדדים למחלוקת יציגו ראיות ועובדות כמה שיותר ברורות. ועל פי הן אנו נגבש את דעתנו. בהעדר של ראיה אחרת, ניתן לקבל את דעתך.
עדיין, אם הציבור משלם 25% מהתקציב, זה בהחלט נותן לו זכות לברר את העובדות. (האמת שהציבור זכאי לדעתי לברר עובדות לגבי כל מפעל וארגון הפועל בתחומה של מדינת ישראל, למעט אולי מפעלים בטחוניים).

צר לי גם על כך שהחלטת לנתק את עצמך מהדיון הציבורי. אני חושב שעד עכשיו הצגת אתיקה דמוקרטית יפה מאד, ובכך הוספת נקודות למכון ויצמן. יש לי חשש שההחלטה על ניתוק הקשר אינה שלך, כי אם של ההנהלה. וזה מצטרף לעוד תחושה שיש לי, כי ההנהלה רוצה בדיוק את התנאים שמתאימים לה, ובכך מעדיפה לפגוע בסטנדרטים דמוקרטיים אלמנטריים. צר לי על כך.
אם תרצה להמשיך לכתוב, אנו נשמח מאד.

לגבי העובדות.

אנא קרא את התיאור הבא של סמדר חזן, אחת העובדות במכון ויצמן:

סמדר חזן

 

היי טל, כמה דוגמאות מימי העבודה שלנו בגן:

1. השכר ה"הוגן": כידוע, משלמים לנו בגן פר הדרכה ולא פר שעה. ההדרכה הכי "משתלמת", היא להגיע לגן לסיור מודרך שאמור להימשך כשעתיים, ועל פעילות כזו אנו מתוגמלים ב- 70 ש"ח (ברוטו).

העניין הוא, שדורשים מאיתנו להתייצב כרבע שעה לפני ההדרכה, ולפעמים הקבוצות מאחרות בשעה, שעה וחצי ואפילו שעתיים, ולפעמים הן מתעכבות בגן עד שעה נוספת.

מה שאומר שבחישוב פשוט, לפעמים אני יכולה למצוא את עצמי מגיעה לשלוש עד ארבע שעות של יום עבודה, ולקבל עליהן 70 ש"ח.

אותו הדבר לגבי פעילויות נוספות ורבות, לרבות ימי הולדת בימי שישי בערב (!!), שיכולים להתארך גם אחרי כניסת השבת, ונמשכים לפעמים גם חמש שעות ויותר- עליהם אנחנו מתוגמלים ב- 120 ש"ח.

להנהלת הגן לא אכפת מהותק של העובד או מהשכלתו האקדמאית- כולם מקבלים אותו השכר (פרט למדריכים שהם סטודנטים מהמכון, שכנראה הם נעלים מאיתנו ומרוויחים 60 ש"ח לשעה!!).

אני עובדת כבר 3 שנים בגן, סיימתי תואר ראשון מדעי ואני לומדת לדוקטורט- ואני מרוויחה בדיוק כמו מדריך שכרגע השתחרר מהצבא ועוד לא עשה פסיכומטרי.

אין שום מדרגות שכר, ויש בגן גם מדריכים שעובדים כבר 8 שנים והם באותו המצב.

בנוסף- השכר שלנו לא השתנה ב- 3 השנים האחרונות, למרות שהגן העלה את תעריפי הפעילויות כבר כמה פעמים. מרגע שהתחלנו את המאבק- פתאום הם נזכרו בזה ושלחו לנו חוזה אישי לחתום עליו- שבו הם הבטיחו לנו העלאה מסויימת ומזערית בשכר.

2. החזרי נסיעות- חלק מהמדריכים אינם מקבלים החזרי נסיעות בסיסייים כבר שנים, למרות שעל פי החוק- כולנו זכאים להחזרים אלו.

בבירור שערכתי עם מדור שכר של מכון ויצמן (דרכם משולמת המשכורת)- מסתבר שבידי המכון נמצאת רשימת רחובות שדייריהם אינם זכאים להחזרים, למרות שהמרחק ממקום העבודה הוא מעל קילומטר, ואנו משתמשים בתחבורה ציבורית, אופניים ורכבים כדי להגיע לעבודה.

מסתבר, שהם מודדים את המרחק מהשער הראשי של מכון ויצמן, אבל הם כנראה "שכחו" שגן המדע נמצא במרחק של כמעט קילומטר משער המכון.

אז הם תירצו את זה בכך שבין כה וכה אין תחבורה ציבורית בתוך המכון, ושאנחנו חייבים להגיע ברגל.

בקיצור- הם חייבים ע"פ חוק אלפי שקלים למדריכים שעובדים שנים, ולא קיבלו החזרי נסיעות.

3. ליקויי בטיחות- כשאני הגעתי לעבודה, אמרו לי שלא יקרה מצב שבו אני אדריך קבוצה של מעל 27 ילדים, מאחר וזה לא בטיחותי, ופשוט אי אפשר להדריך כ"כ הרבה אנשים. עם הזמן הכלל הזה התגמש, ומצאתי את עצמי מדריכה גם עם 35 ילדים ויותר.

החיסכון הזה בהבאת מדריכים נוספים גרם פעמים רבות לפציעות של ילדים- מאחר ולא היו מספיק מדריכים שישגיחו עליהם. כמה דוגמאות לפציעות שיכלו להסתיים באסון:

*ילדה שחטפה מכה חזקה במפתח הלב בגלל שהסתובבה על מתקן שחייב להיות לידו
מדריך כדי לתפעל אותו, ולא היה באותו הרגע מדריך.

* ילד אחר שפתח את הראש ודימם בגלל ששיחק עם ילדים נוספים במתקן בועות הסבון, וחטף מאחד המתקנים מכה חזקה בראש, שוב- דבר שיכל להימנע בנוכחות מדריך מפקח.

*אני באופן אישי חזיתי בילד קטן כבן שנתיים שנפל לאחת הבריכות במבנה האקוספירה, במהלך הדרכה שהעברתי שם בעצמי, ללא מדריך נוסף שיעזור לי. הילד כמעט וטבע, הבריכות אינן מגודרות וגובהן כ- 80 ס"מ. אימו הבחינה בו מפרפר בתוך המים ושלפה אותו במהירות משם, ולמזלנו הוא רק בלע מים ולא יותר מזה.

באותו הרגע התרעתי בפני המנהל שלי- משה רשפון על המיקרה ועל כך שיש צורך בגידור- אך לא נעשה כל גידור עד לפני שבועיים, אז הגעתי שוב לגן ושוב שאלתי את משה למה אין גידור, והוא אמר שיטפל בזה.

זה מספיק לבינתיים? 🙂

סמדר

עמי וטורי, יו"ר כוח לעובדים:

 

לטענת העובדים אין קשר בין מה שכתוב שם [בתלוש השכר] ובין העבודה בפועל. להפרות בנושא תנאי עבודה אין בדרך כלל עדויות ממוסמכות וגם בית הדין לעבודה מכיר בכך. אם עובדים מוכנים להצהיר ולעמוד מישפטית מאחורי הצהרותיהם כפי שאכן קורה בגן המדע זה נחשב די בבית דין אמיתי ולדעתי זה צריך להיות כך גם בבית דין וירטואלי

עמי

שי כהן, יו"ר המכללה החברתית כלכלית:

 

טל שלום

לגבי דרישות העובדים:

הנהלת המכון מודעת היטב היות ויודעה בכתב לפני יותר משלושה חודשים על העילות לסכסוך העבודה, אכן- חלק מהנושאים שופרו חד צדדית על ידי המכון אך בלא הודעה מסודרת על כך- כנראה שהשינויים החד -צדדיים נעשו מכיוון שההנהלה נוכחה שמדובר בחלק מהנושאים על עבירות על חוקי העבודה

(אגב מעסיק הוגן)

העילות לסכסוך העבודה כוללות:

העדר הסכמה לנהל משא ומתן עם נציגי העובדים, העדר שקיפות בתלוש הכר, העדר תשלום על חלק משעות העבודה, מבנה השכר, גובהו ותנאי העבודה, העדרו של הסכם פנסיוני מיטיב לכלל העובדים, העדר נוהל למניעת פיטורים שרירותיים, אי תשלום שכר במועד הקבוע בחוק, אי תשלום מלא של הזר נסיעות לחלק מהעובדים, תנאי עבודה הגורמים לחריגה מכללי בטיחות ומסכנים את המבקרים והעובדים, העסקת חלק מהעובדים דרך קבלן שירותים וחוסר בהסדרה של פעיות המתנדבים בגן

בברכה,
טל ירון

נ.ב.

כמו כן אני מוסיף את ההערות של אורי אמיתי וירדן הוכמן

אורי אמיתי

במכתב האחרון של מר עזגד מופיעים הדברים הבאים:

“גם לארגון יש חופש בחירה, כל עוד הבחירה הזאת עולה בקנה אחד עם החוק. כאמור, אנחנו מעדיפים תקשורת ישירה, ללא מתווכים.”

האם הבחירה להתאגד תחת “כח לעובדים” אינה עולה בקנה אחד עם החוק?
הדובר אמנם מתלונן על כך שמיחסים לו דברים שהוא אינו אומר. האם יש פירוש אחר למשפט המצוטט?

בקריאה נוספת, לא ברור לי למה הכוונה במילה “ארגון”. האם לארגון העובדים המתהווה, או למכון ויצמן עצמו? (אם למכון, הרי שהתבלבלתי בגלל הכפילות ארגון-מכון).

ירדן הוכמן

כל מה שהוא אומר הוא:
“זכותנו להעדיף לדבר עם עובדים לא מאוגדים.”

זאת צורה כאילו חכמה להפוך את המשפט: “אין לעובדים זכות להתאגד”.

מכיוון שהחוק מעדיף את הזכות של העובדים להתאגד על פני הזכות של המכון להעדפה של הידרבות ישירה מדובר בעבירה על החוק פשוטו כמשמעו. אם הנהלת המכון באמת מאמינה שזה טיעון משכנע כנראה אין ברירה אלא לעבור לכותליו של בית משפט אמיתי.

לסיום, הציטוט היומי:
“מה זה בעצם? זה משהו שכוחו עולה על הדמוקרטיה? כמו אלימות למשל?”

חברים בוקר טוב,

עד שתבשיל התכתובת היומית ביננו למכון לבין מכון ויצמן. אני מציג את תוצאות הסקר שערכנו לגבי ההתנהגות הדמוקרטית של מכון ויצמן. הסקר כמובן אינו מייצג, כיוון שרק שישה אנשים השתתפו בסקר, הוא לא נערך במדדים מקצועים, והכלי לסקר הוא מוגבל מאד ביכולותיו. אני מקווה כי בעתיד יפותחו כלים נוחים יותר וטובים יותר ליצור סקר בבלוגוספירה. אבל עדיין יש בסקר כדי לשקף במידת מה את דעת הקוראים.
על הסקר ענו שישה אנשים. זאת כמות קטנה יחסית, אך בכל זאת היא טובה יותר מאשר אחד או שניים שענו. חברים, הסקר עדיין קיים אתם מוזמנים להביע את דעתכם. בחברה דמוקרטית, לכל אדם יש חופש ביטוי.

על השאלה "מי לדעתכם צודק במאבק?" ענו ארבע מתוך השישה, שלושה חשבו כי העובדים צודקים, ואחד חשב כי מכון ויצמן צודק במידת מה.

על השאלה "האם מכון ויצמן מקדם דמוקרטיה?" ענו שישה אנשים. חמישה ציינו שמכון ויצמן פוגע בצורה חריפה בערכי הדמוקרטיה, ואחד ציין שמכון ויצמן מקדם מעט ערכי דמוקרטיה.

על השאלה "האם מכון ויצמן צודק או טועה בכך שהוא מסרב להכיר בהתארגנות עובדים?" ענו שישה. חמישה אמרו שהמכון טועה לגמרי. אחד אמר כי המכון צודק.

על השאלה האם מכון ויצמן צריך להשתתף בדיון הציבורי , היתה כבר יותר מחלוקת. עדיין חמישה אמרו שהוא צריך להשתתף במידה מסויימת בדיון, ואחד אמר שהמכון ממש לא צריך להשתתף.

המחלוקת הזו, לדעתי האישית, מעידה על כך שיותר מידי שנים חינכו אותנו לסמוך על אחרים שיעשו את העבודה עבורינו. הגיעה הזמן שנלמד לסמוך על שיקול הדעת שלנו.

להת'

טל

תודות לנכונות של יבשם עזגד, ראש מח' ההסברה של מכון ויצמן, אנחנו יכולים לברר טוב יותר את המחלוקת עם העובדים.

להלן המשך ההתכתבות (לדף ההתכתבות הראשון):

מלכה ברקן:

שלום לך טל,

 

אנחנו לא מזלזלים באף אחד.יש לנו העדפות משלנו, וזו זכותנו המלאה. אנו מצפים שתכבד את זכותנו לנהוג לפי הבנתנו.

 

בברכה,

טל

יבשם ומלכה שלום,

בוודאי שאכבד את זכותכם לפעול על פי הבנתכם. אך דווקא אופן הפעילות הזאת, מעידה על שיקולים בעיתיים מאד, מבחינה דמוקרטית. אתם מעדיפים להתעלם בפועל מכל פניה ישירה לדיון ציבורי הוגן. אינכם מעוניינים להשיב על שאלות ספציפיות, או להשתתף בדיון. דבר זה מעיד כאלף עדים, כי מאחורי פעולותיו של מכון ויצמן מסתתרים מניעים לא ישרים. אדם או מכון, שיודע שדבריהם אמת, אינם יראים מדיון ציבורי הוגן.

התשובה שקיבלתי מכם, היא כמעט "העתק-הדבק" לכל התגובות שראתי עד כאן.

התשובה הזאת שקיבלתי, כמו אוסף עדויות הולך וגדל מראה כי לפנינו, כמו שכתב לי לאחרונה אחד הבלוגרים המשפיעים ביותר כיום." מקרה קלאסי של אנשים קטנים שמאפשרים לאירגון ביורוקרטי לפגוע באנשים. גועל נפש."

אני מקווה כי מכון ויצמן יתעשת, ויבין כי 441 הצופים שביקרו בבלוג שלי בשבוע האחרון, שחלקם מקנדה, ארצות הברית ובריטניה, זכאים מכם לדיון ציבורי הוגן, בו תסבירו מדוע אתם פועלים כפי שאתם פועלים.

בברכה,
טל ירון

יבשם עזגד (ראש מח' ההסברה)

טל,

דמוקרטיה משמעה קיום בכפיפה אחת של דעות שונות תוך כיבוד האחר ודעתו השונה. ברור שיש לך דעה ברורה על הדרך שבה מכון ויצמן צריך להתנהל, וזו זכותך. אבל אין זו זכותך לנסות לכפות עלינו את דעתך.

אכן, התגובה שלנו דומה לתגובותינו בעבר, אבל זה נובע מהעובדה הפשוטה שאנו דוברים אמת ודבקים בצדקתנו. איננו יכולים לנפק אמת חדשה כל אימת שמישהו מבקש תגובה. יש אמת אחת, ואותה נמשיך לומר. אנו משוכנעים שבסופו של דבר, האמת תנצח.

תודה,

יבשם

טל

יבשם שלום רב,

אודה לך אם תוכל להבהיר את הנקודות הבאות:

פרופ' דניאל זייפמן כותב

עובדה היא כי העובדים בחרו לפנות לראשונה אל הנהלת מכון דוידסון באמצעות עורכי-דין ומעולם לא פנו לפני כן אל מנהל גן המדע או מנכ"ל מכון דוידסון בכל דרישה שהיא כמקובל ביחסי עבודה. בנוסף לכך, פניותיהם אלינו מתפרסמות במקביל באתר האינטרנט של מפלגה פוליטית. ראוי להדגיש כי קבוצה מעובדי הגן הביעה בכתב את התנערותה מקבוצה קיצונית זו. ניסיונותינו החוזרים ונשנים למנוע את השיבושים בעבודת הגן בדרך של הידברות ישירה לא צלחו.

מדוע הנהלת מכון דוידסון, אינה מוכנה לנהל את המשא ומתן עם העובדים דרך "כוח לעובדים"? האין במדינה דמוקרטית, עלינו לעודד בני אדם להתארגן בכל דרך שנראת להם? האין חופש ההתארגנות, אינו יקר כמו חופש הביטוי? אני מבין מכל האמור לעיל, כי הנהלת מכון דוידסון, מעדיפה לדבר ישירות עם העובדים. די ברור לכולנו, כי עובדים לא מנוסים יהיו חלשים יותר במשא ומתן, מאשר עובדים המאוגדים תחת אירגון עובדים יעיל.

יתרה מזאת. כוח לעובדים הוא אירגון סופר-דמוקרטי, אשר מביא שיטות אירגוניות מהמדינות הסקנדינביות. זאת לעומת ההסתדרות שאינה דמוקרטית כמעט. מדוע אתם מכנים אירגון סופר-דמוקרטי כזה "ארגון קיצוני".

אישית, אני חש שההתנהלות של מכון דוידסון, אינה עולה בקנה אחד עם ערכים דמוקרטים, אלא עם ערכי כוח. מדוע מכון דוידסון, שבוודאי שם לעצמו מטרה לקדם את החברה בישראל, מתנהג בצורה כזאת?

אודה לך אם תוכל להשיב על שאלות אלו.

יבשם:

שלום טל.

1. כל מלה במכתבו של נשיא המכון היא אמת צרופה.

2. עובדה היא שכאשר המכון זיהה צדק בחלק מטענות העובדים, הוא תיקן את הטעון תיקון ללא צורך בלחץ ומחאה.

3. אנו מאמינים בתקשורת ישירה, ללא מתווכים.

תודה,

יבשם

טל:

יבשם שלום,

אין לנו מחלוקת על נכונות המכתב.
הבעיה היא עם סעיף 3.

כשאתה אומר "אנו מאמינים בתקשורת ישירה ללא מתווכים", אתם בעצם אומרים שמכון  ויצמן מתנגד לכך שהעובדים שלו יתארגנו בדרך שניראת לעובדים. בכך אתם מתנהגים בניגוד גמור לערכי הדמוקרטיה, ובניגוד גמור לחופש ההתארגנות.

יכול להיות שהייתי מאמין שיש כאן עקרון-על כל שהוא. אבל למעשה מכון ויצמן אינו עומד בקריטריון של הידברות ישירה. הוא שכר את שרותיך, כדובר מקצועי, ואינו מוכן לדבר עם הציבור באופן ישיר. אם הנהלת מכון ויצמן היתה מאמינה בכל לבבה בהידברות ישירה, בוודא ובוודאי שההנהלה היתה ששה לדבר עם הציבור. אבל אנו רואים שמכון ויצמן פועל בניגוד לעקרון ההידברות הישירה, כאשר הוא מעדיף לבחור גוף מקצועי שייצג את האינטרסים שלו. מדוע מכון ויצמן מונע זאת מעובדיו?

בברכה,
טל ירון,

יבשם:

טל יקירי,

ראשית, אודה לך אם תחדל לשים מלים בפי. אני אומר את מה שאני חושב, וחושב מה שאני אומר. "פרשנות" כמו זו שאתה מציע אינה אלא פתיחה בתגרה לשונית שאין לי שום כוונה להשתתף בה. לא אענה עוד על טענות מסוג זה.

שנית, תודה לך על ההערכה המקצועית. ועם זאת, נראה ששוב נפלת בפח של אי הכנת שיעורי  בית ואי הכרת העובדות. עבדך הנאמן הוא אולי אדם מקצועי אבל אינו "דובר מקצועי" (כי אם כתב מדעי מקצועי), ואינו "גוף מקצועי ששירותיו נשכרו כדי לייצג", אלא עובד מן המניין במכון ויצמן למדע. ככזה, ולפי מיטב הכרתי וניסיוני (בין היתר כעורך כלכלה ב"ידיעות אחרונות"), אני יכול לומר שיחסי העבודה של מכון ויצמן ושל מכון דוידסון הם מהטובים מסוגם במשק הישראלי, אם לא הטובים ביותר, וכי הם מושתתים על הגינות ועל כבוד האדם וחירותו.

אם אכן אין לנו מחלוקת על נכונות המכתב של נשיא המכון, נראה לי שמצבנו טוב

תודה, ולהתראות,

יבשם

טל:

יבשם ידידי,

אין לי ספק שמכון ויצמן עשו בחירה נכונה כאשר הם שמו בראש מחלקת הדוברות, אדם המתמצא בתקשורת. ויש לי הערכה רבה לכך שאתה, כנציגו של מכון ויצמן מוכן לשתף את הציבור בדיון.

אבל עדיין לא הצלחתי לקבל ממך תשובה ברורה לשאלה פשוט:
מדוע מכון ויצמן אינו מתיר לעובדיו, להתארגן תחת הגוף שהם מעוניינים להתארגן תחתיו? מדוע מכון ויצמן אינו מוכן לדבר עם העובדים דרך ארגון "כוח לעובדים" שהוא אירגון סופר-דמוקרטי?

אתה טוען כי יחסי העובדה בויצמן הם מהטובים מסוגם במשק הישראלי והם "מושתתים על הגינות ועל כבוד האדם וחירותו."
יבשם ידידי, האם כבוד האדם וחרותו אינם כוללים גם את זכות האדם להתארגן על פי רצונו החופשי? מדוע מכון ויצמן אינו מתיר לעובדיו להתארגן תחת הארגון שנראה להם? היכן החרות של האדם כאן?

אשמח לתשובות ברורות יותר,

בידידות והערכה,
טל ירון

יבשם:

טל,

גם לארגון יש חופש בחירה, כל עוד הבחירה הזאת עולה בקנה אחד עם החוק. כאמור, אנחנו מעדיפים תקשורת ישירה, ללא מתווכים.

אני מבין שלך יש העדפות אחרות. זה בסדר גמור, אבל אנא זכור שדמוקרטיה מבוססת על כבוד לדעה השונה של האחר.

לא נראה לי נכון שמי שטוען ל"סופר דמוקרטיה" (מה זה בעצם? זה משהו שכוחו עולה על הדמוקרטיה? כמו אלימות למשל?) ינסה לכפות את דעתו על מי שיש לו העדפה אחרת – שכאמור עולה בקנה אחד עם החוק שאותו חוקקו אנשים בעלי השקפת עולם דמוקרטית כמו כנסת ישראל ובית-המשפט העליון .

בשעות הקרובות לא אהיה פנוי לענות למסרים

יבשם

עד כאן להיום.

אני מקווה כי ההתכתבות עם מכון ויצמן תמשך, בעזרתו של יבשם. אשתדל לעדכן מחר אחרי הצהריים.

האם יש לכם שאלות ליבשם?

אנא הוסיפו אותן בתגובות, ואשתדל לצרפן למכתבי ליבשם.

שלכם,

טל