מתוך On Deliberation
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | קבלת החלטות של [[חשיבה ועשיה|חשיבה או עשיה]] תשפיע על אופי קבלת ההחלטות<ref>[[מאמר:A Dynamic and Stochastic Theory of Choice, Response Time, and Confidence]]</ref> | + | קבלת החלטות במצב של [[חשיבה ועשיה|חשיבה או עשיה]] תשפיע על אופי קבלת ההחלטות<ref>[[מאמר:A Dynamic and Stochastic Theory of Choice, Response Time, and Confidence]]</ref>. במצב של עשיה, מקבלי ההחלטות יצטרכו יותר Mind Clouser, בעוד במצב של חשיבה, יש מקום יותר לפתיחות מחשבתית, זמן לשאלות והרחבת אופקים. |
| + | |||
| + | במצב של עשיה, לאנשים אין סבלנות לדיונים ארוכים ([[RPE]] סגור), ולכן הם צריכים תהליכי קבלת החלטות יעילים בעלי השקעה אנרגטית נמוכה. יש להם צורך בישיבות יעילות ומהירות, והם יעדיפו לא לנהל דיונים בדוא"ל. | ||
==יחוסים== | ==יחוסים== | ||
גרסה אחרונה מ־10:34, 6 בפברואר 2013
קבלת החלטות במצב של חשיבה או עשיה תשפיע על אופי קבלת ההחלטות[1]. במצב של עשיה, מקבלי ההחלטות יצטרכו יותר Mind Clouser, בעוד במצב של חשיבה, יש מקום יותר לפתיחות מחשבתית, זמן לשאלות והרחבת אופקים.
במצב של עשיה, לאנשים אין סבלנות לדיונים ארוכים (RPE סגור), ולכן הם צריכים תהליכי קבלת החלטות יעילים בעלי השקעה אנרגטית נמוכה. יש להם צורך בישיבות יעילות ומהירות, והם יעדיפו לא לנהל דיונים בדוא"ל.