הבדלים בין גרסאות בדף "הצעות לפרויקטים מעשיים:מדינה דו-לאומית וירטואלית"

גרסה אחרונה מ־12:58, 27 בפברואר 2013

ניהול הפרויקט בגוגל-דוקס

חזון הפרוייקט[עריכה]

Thanks to everyone for today.

I wanted to throw some idea for a more concrete project we can engage in. Its kind of wild but I think that given the breadth of qualifications and expertise in our group it might be a good project for all of us. It is also something that combines my passion to design something that works with doing something useful for the community.

A few years back when I started thinking of online platforms for organizations, I was more interested in political/protest organization (this was before the occupy/ohalim movements) and how to use the internet as a subculture to undermine the establishment. I had the idea of doing something in Israel about the Israeli-Palestinian conflict. My idea then was to form an URU-like website that would connect israeli's and Palestinians to engage in dialogue, cooperation and political action towards a solution. In particular I had the, somewhat controversial, idea of forming an internet Dual-national state for which citizenship (and online passports) would be given for both Palestinians and Israelis and the internet nation (with its institutions) will serve as a way to create a political movement that could later influence outcomes. The idea was that creating a virtual nation would from the get go pitch the online community in terms of a uniting feature rather than as a conflict with two sides.

The idea was to design a website that would:

1. Somehow imply that the interactions between people don't just fall under the Israelis Vs Palestinian dimension of interaction. This is an extremely challenging feat given the ideological, cultural, lingual differences.

2. Include some social network aspect that would help to create networks of communication and interactions that cross demographic differences.

3. Include institutions and political processes that would result in political action.

For me this seems like a challenging and potentially fruitful endeavor that includes many of the things we discussed. It can focus our discussions and includes many different aspects to its design for which each of us could find something they want and can contribute to. I think it is also large enough a project so that we can divide it up to several smaller projects that we can form teams to work on.

שותפים לפרויקט[עריכה]

מציע: רני

מצטרפים: אורלי מלמד, הילה קורן, טל ירון, ענת קבילי, רן קוטנר.

מטרת הפרוייקט[עריכה]

איך אנו יכולים לקדם את הפרויקט?[עריכה]

I suggest the following scheme of initial meetings. We would then need to think later about how to manage the project after the initial meetings.

While I listed this as meetings, each such meeting could last over a few physical\virtual meetings. Also, there is work to be done by everyone in preparing to each of these meetings.

I also think its important to have an output component to each meeting so that we know what the main focus should be and we end the meeting with a written agreement that would inform us later and allow us to evaluate what we come up with.

1. Meeting 1: Agreeing on the goals of the project.

Output: A list of goals we agree on that would provide the guideline to whatever we do later.

2. Meeting 2: Discussing the main challanges and classifing the potential users of the website. In this meeting we will discuss other attempts to promote interactions between Israelis and Palestinians and the challenges they faced. The discussion will center around trying to articulate and agree on the main challanges the site should solve and the classify the target groups our site will try and focus on. Each group of potential users will be profiled in terms of its expectations from the site and its needs that the site will try and provide.

Output: A list of the main challanges and the potential groups the site will cater to and for each group a list of demands that we need to satisfy. We can use this list later, to measure whether the solutions we came up with supply these demands and solve the challanges.

3. Meeting 3: Agreeing on the solutions. A third meeting in which different people raise and present potential tools that the site will include. The presentations might include existing tools, but the emphasis is to try and show how the tool can be used in our application. For example this can be the use of games that Hila and Idit suggested, social networks etc...

Output: An agreement on the tools we want to persue and also an allocation into teams that would further develop these ideas.

אתגרים[עריכה]

התמודדות עם הטאבו של הסיכסוך הישראלי-פלסטיני[עריכה]

כפרויקט לימודי זה יהיה פרויקט הרבה פחות "מאיים" פוליטית על הישראלים ולכן יקטין את חסמי ההשתתפות. ניתן יהיה לגייס תרומות מקרנות שמעודדות פעילות רב תרבותית ודמוקרטית וגם ללוות את הפרויקט במחקר מלווה.

כמו כן אולי כדאי לחלץ את המסגור של הפרויקט מהקשר הגורדי לסכסוך הישראלי פלסטיני ולהגדיר את הפרויקט כ"ישראל של כולם" כ"פסיפס של תרבויות". ואז אפשר להכניס לתוכו את כל הקבוצות בחברה הישראלית כולל ערבים, בדואים, יהודים חרדים, דתיים וחילונים ואולי גם קבוצות של יהודים ופלסטינים המתגוררות מחוץ לישראל. חומר למחשבה. (אורלי מלמד)

פערי תרבות תקשורתית[עריכה]

האתגר שאני מזהה (WikiSysop) בפרויקט הזה עולה משיחות עם דון אליס מסטנפורד, ויפעת מעוז מהעיברית (שניהם חוקרי דיאלוגים ישראלים-ערבים), שעוסקים בתחום הזה. מהשיחות איתם עולה שיש לא רק פערי שפות, אלא פערי תרבות ופערי תפיסה המקשים על הגעה להסכמות. וכן יש בעיה של האוכלוסיות הלא יצוגיות שמגיעות למהלכים כאלו. הייתי מציע לצרף את דון ויפעת.

פתרונות[עריכה]

מישחוק של האתגר[עריכה]

הילה

נראה לי יותר שווה/מהפכני/אפקטיבי/חדשני (להמשיך, או שהבנתם כמה אני בעד?) שנשתמש במישחוק ולא במערכת וורבלית בלבד (הילה קורן).

City One של IBM.

• הצגת המשחק
• דרך "משחק רציני" מגיעים המשתתפים לפתרונות יצירתיים בהתמודדות עם אתגרים "כבדים"

משחק ליצירת שלום - עושי השלום

אורלי

אני (אורלי) מסכימה עם הילה שהכיוון צריך להיות משחוק או סביבת רשת שיתופית ומרובה משתתפים (MUVE), או עולם וירטואלי דינמי ולא רק דיונים דליברטיביים. דגם של סביבת למידה בלתי פורמלית שעולה לי בראש ויכולה לשמש נקודת מוצא הוא סביבת רשת מרובת משתתפים ודינמית "אקולוקו" שעוסקת באיכות הסביבה. זו אמנם סביבה המיועדת לילדים ומתבגרים צעירים אך אפשר לאמץ חלק מעקרונותיה.

אני מציעה שלסביבה זאת יהיה דגש יצירתי. כלומר המשימות למשתתפים במשחק לא תהיינה רק מסוג "טריוויה" ודיונים אלא כאלו שיעודדו יצירתיות ושיתוף פעולה בין מגוון קבוצות, בפרויקטים יצירתיים משותפים.

אני מציעה למקד את המשחק לפחות בתחילת דרכו בשני קהלי יעד מתבגרים וסטודנטים. בדרך זו קל יהיה לגייס משתתפים דרך המערכות האקדמיות והחינוכיות בהן כולנו עובדים.

עידית

מצרפת שני מאמרים (עידית) על פרויקטים שמשלבים שיתוף ציבור באמצעות טכנולוגיות של משחק. פרויקט אחד הוא פרויקט משותף שלי עם אריק גורדון, בו אנו מציגים את המושג augmented deliberation, ומדגימים כיצד משחק יכול להשלים את תהליך הדליברציה. מקרה הבוחן הספיציפי הוא בעזרת סקנד לייף, אך את המושג אפשר כמובן ליישם על טכנולויגיות אחרות^[1].

אם יש עניין, אשמח להציג בקצרה את הרעיון של augmented deliberation באחת הפגישות.

מצרפת מאמר של קולגה מגרמניה, שעוסקת בתחום^[2].

מפגשי פנים אל פנים[עריכה]

אני הייתי משלב גם אלמנטים של פנים-אל-פנים (טל ירון). אין כמו פנים אל פנים כדי ליצור חיבור מלא יותר. אחת הדוגמאות היפות שניפגשתי בהן, היה של מדריך בצופים, שהיתה לו קבוצה של נוער ערבי ויהודי. בהתחלה הם לא רצו לשתף פעולה, אבל אז הוא נתן להם משימה להעביר סנאדות מצד אחד של הכביש לצד השני, ואז נוצר שיתוף הפעולה.

יחד עם זה, הייתי רוצה לברר איך אנו מקלפים גם את ההתנגדויות האידאיות והטאבו. זאת שאלה שלדעתי יהיה עלינו להתמודד איתה בשלב זה או אחר.

אומנות של האתגר[עריכה]

לגבי הפרויקט שאתה מציע רני, אשמח מאוד להצטרף ולתרום את חלקי (אורלי מלמד). במשך מספר שנים לימדתי סטודנטים לתקשורת וקולנוע את הקורסים חינוך לרב תרבותיות ואת הקורס פיתוח החשיבה בהוראת המקצוע (באמצעות פיתוח משחקי קופסא וקלפים). אני מכירה פרויקטים אמנותיים מעניינים שמשלבים צילום ווידאו ומטרתם לגשר בין קבוצות שונות (יהודים-ערבים, דתיים-חילונים, עניים-עשירים). אתה בוודאי מכיר את התוכנית הבריטית התיעודית "החיים בצד השני", או את פרויקט "עזה-שדרות" של ערוץ ארטה. ופרויקט הצילום של מכון פרס לשלום - frames of reality.

יחוסים[עריכה]