(יצירת דף עם התוכן "==הסבר== ===כללי=== FFF או FFFF הוא מושג שנתבע בשנת 1929, על ידי Walter Cannon, ומתאר תגובה למצבי איום מידי...") |
|||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
===תגובת איחוד=== | ===תגובת איחוד=== | ||
נראה שאנשים מעידים להתאחד במצב סכנה<ref>Geary, D.C., & Flinn, M.V. (2002). Sex differences in behavioral and hormonal response to social threat: Commentary on Taylor et al.(2000). ''Psychological Review'', 109, 745–750.</ref><ref>Kenrick, D.T., & Johnson, G.A. (1979). Interpersonal attraction in aversive environments: A problem for the classical conditioning paradigm? ''Journal of Personality and Social Psychology'', 37, 572–579.</ref><ref>Taylor, S.E., Klein, L.C., Lewis, B.P., Gruenewald, T.L.,Gurung, R.A.R., & Updegraff, J.A. (2000). Biobehavioral responses to stress in females: Tend-and-befriend, not fight-orflight. Psychological Review, 107, 411–429.</ref>. הכניסה למצב סכנה מגדיל את הקונפורמיות<ref>Griskevicius, V., Goldstein, N.J., Mortensen, C.R., Sundie, J.M.,Cialdini, R.B., & Kenrick, D.T. (2009). Fear and loving in Las Vegas: Evolution, emotion, and persuasion. Journal of Marketing Research, 46, 384–395.</ref><ref>Griskevicius, V., Goldstein, N., Mortensen, C., Cialdini, R.B., & Kenrick, D.T. (2006). Going along versus going alone: When fundamental motives facilitate strategic (non)conformity. Journal of Personality and Social Psychology, 91, 281–294.</ref><ref>Griskevicius, V., Tybur, J.M., Sundie, J.M., Cialdini, R.B.,Miller, G.F., & Kenrick, D.T. (2007). Blatant benevolence and conspicuous consumption: When romantic motives elicit strategic costly signals. Journal of Personality and Social Psychology, 93,85–102.</ref>. | נראה שאנשים מעידים להתאחד במצב סכנה<ref>Geary, D.C., & Flinn, M.V. (2002). Sex differences in behavioral and hormonal response to social threat: Commentary on Taylor et al.(2000). ''Psychological Review'', 109, 745–750.</ref><ref>Kenrick, D.T., & Johnson, G.A. (1979). Interpersonal attraction in aversive environments: A problem for the classical conditioning paradigm? ''Journal of Personality and Social Psychology'', 37, 572–579.</ref><ref>Taylor, S.E., Klein, L.C., Lewis, B.P., Gruenewald, T.L.,Gurung, R.A.R., & Updegraff, J.A. (2000). Biobehavioral responses to stress in females: Tend-and-befriend, not fight-orflight. Psychological Review, 107, 411–429.</ref>. הכניסה למצב סכנה מגדיל את הקונפורמיות<ref>Griskevicius, V., Goldstein, N.J., Mortensen, C.R., Sundie, J.M.,Cialdini, R.B., & Kenrick, D.T. (2009). Fear and loving in Las Vegas: Evolution, emotion, and persuasion. Journal of Marketing Research, 46, 384–395.</ref><ref>Griskevicius, V., Goldstein, N., Mortensen, C., Cialdini, R.B., & Kenrick, D.T. (2006). Going along versus going alone: When fundamental motives facilitate strategic (non)conformity. Journal of Personality and Social Psychology, 91, 281–294.</ref><ref>Griskevicius, V., Tybur, J.M., Sundie, J.M., Cialdini, R.B.,Miller, G.F., & Kenrick, D.T. (2007). Blatant benevolence and conspicuous consumption: When romantic motives elicit strategic costly signals. Journal of Personality and Social Psychology, 93,85–102.</ref>. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ===השפעת המערכת על ההתנהגות וקבלת ההחלטות-FFFF=== | ||
| + | |||
| + | ====השפעה במערכת קבלת ההחלטות==== | ||
| + | |||
| + | מערכת זאת משפיעה על החשיבה השמרנית בצורות הבאות: | ||
| + | |||
| + | '''חלוקה לטובים ורעים והכללה על פי מיקרי קיצון''': כיוון שהמערכת נועדה לפעול במצבי חרום, עליה לקבל החלטות במהירות. לכן עליה למיין את העולם לטובים ולרעים, ולכן שמרנים בדרך כלל יחלקו את העולם לאלו שאיתם ואלו שנגדם. בראיה השמרנית, יהיו מעט מאד גווני ביניים. כמו כן, אנשים שמערכת ה-FFFF פועלת אצלהם, יצרו הכללות ממקרי קיצון. כלומר, ברגע שהם יזהו סיכון (למשל שמרנים-ימניים, שיזהו אנשי שמאל רדיקלי שפוגעים בסדר הציבורי, יאשימו את ''כל השמאל'', ושמרנים-שמאליים שיראו נוער גבעות פועל בצורה אלימה, יזהו עם הנוער את זה את ''כל המתנחלים''). | ||
| + | |||
| + | '''חשיבה פשטנית, מהירה ודרישה לפתרונות פשוטים''': כיוון שהמערכת נועדה למצבי חרום וללחימה או בריחה, היא אינה מיועדת לתהליכי למידה או לתהליכים מורכבים של חשיבה ותכנון. לכן אנשים שמרניים יהיו תוקפנים בצורת השיח שלהם, ולעיתים דוגמאתיים. הפתרונות שהם יבקשו יהיו מיידים ופשוטים. | ||
| + | |||
| + | '''חוסר זיהוי אי-כשירות ואי-זיהוי קונפליקטים''': כיוון שמערכת ה-FFFF נועדה לפעול במצבים בהם נדרשת החלטה מהירה, יש צורך לבטל את המערכת לזיהוי קונפליקטים שנמצאת ככה"נ ב-[[ACC]]. ולכן באופן כללי, שמרנים יבחינו פחות בקונפליקטים הנוצרים מהתיאוריות שבהן הם אוחזים, וירגישו כי יש להם מספיק ידע כדי להחליט בסיטואציה הקיימת, גם אם אין להם מספיק ידע (על הערכת יתר בכשירות ראו "[[הערכת ידע]]"). | ||
| + | |||
| + | '''בגלל העדר זיהוי קונפליקטים, התגובות יהיו יותר אוטומטיות''': המערכת שאמורה לזהות קונפליקטים ([[ACC]]), מפעילה את system-II או כפי שהיא נקראת בפסיכולוגיה effortful system, שמסייעת לזהות סתירות, ולבנות מחדש את מערך ההבנות במוח. כתוצאה מכך, רוב הזמן שמרנים יפעלו על פי מערכת system-I או automatic system<ref>Daniel Kahneman,2011, "Thinking, Fast and Slow," Farrar, Straus and Giroux publication.</ref>. הדבר יצור האטה בתהליכי למידה (ולכן שמרנות), והסתמכות על תגובות אוטמטיות לא מווסתות. | ||
| + | |||
| + | '''התעלמות, ביטול או תקיפת התנגדות''': כל מי שדעתו תתנגד לשלהם יתפס בעיניהם כאיום על שלומם ובטחונם. כתוצאה מכך, הוא יחשב בעינהם או טיפש שאינו מבין את האמת, או רשע שמחבל בסיכויים להגיע לפתרון<ref>[[דורון צור: על קיצונים, טיפשים ורשעים]]</ref>. | ||
| + | |||
| + | ====השפעה ברמה החברתית==== | ||
| + | |||
| + | למערכת ה-FFFF יש גם אלמנטים המשפיעים ברמה החברתית והאמונית. | ||
| + | |||
| + | '''צורך במנהיגות חזקה וחכמה''': האדם הוא יצור חברתי, ולכן סביר להניח שהתפתחו מרכזים במוח, כמו גם דפוסים חברתיים המעודדים במצבי חרום הצמדות למנהיגים חזקים. זאת ככל הנראה הסיבה שמי שנמצא במצב בו מערכת ה-FFFF פועלת, מתבונן ומחפש מנהיגות חזקה, חכמה וכריזמתית שתוביל את כל הקבוצה אלי מאבק באיום. ביקורת על דרכה של המנהיגות, יגרום לבעל המערכת השמרנית לתקוף את מי שמאיים על המנהיגות, כדי להגן על הקבוצה. | ||
| + | |||
| + | '''סולידריות ואמפטיה לקרובים''': מאבק באמצעות קבוצות, דורש [[הון חברתי|חוסן קבוצתי גבוה]]. העדויות לקיומה של מערכת מוחית המאפשרת את הסולידריות אינה ברורה עדיין. ב[[FFF#תגובת לחץ אצל נשים|נשים נראה כי התגובה האופטימלית לאיום]], היא התחברות ושמירה על הצאצאים<ref>[http://scholar.harvard.edu/sites/scholar.iq.harvard.edu/files/marianabockarova/files/tend-and-befriend.pdf Behavioral responses to stress in females: Tend-and-Befriend not Fight or Flight, 2000, Taylor et al. ''psycological review'' 107(3), 411-29]</ref>. אך יתכן כי חלק מהמערכת הזאת פעילה גם אצל גברים. | ||
| + | |||
| + | '''העדר אמפטיה לאויב''': כיוון שמדובר במצב מלחמה, הדורש הכרעת האויב עד כדי הריגתו, כל מי שיתפס כאויב, או כמחליש של המערכת, לא יזכה לאמפטיה, ואף יהיה נתון לתקיפה. | ||
| + | |||
| + | ====השפעה ברמה האמונית==== | ||
| + | |||
| + | '''אמונה בתורות אמת''': גם בגלל החלשות המערכת המזהה קונפליקטים ([[ACC]]), וגם בגלל הצורך לדעת את הדרך בוודאות, וגם בגלל הנחישות והעוצמה הנדרשת במצב של מאבק, יש שאיפה למציאת תורות אמת ולדבקות בתורות אמת. גם כאן, כמו בשאר המיקרים בהם מישהו מאיים על הדרך, מי שיעלה ביקורת על תורת-האמת, יטפס כאיום או כטיפש (תינוק שנשבה). תורות האמת נדרשות להתאים לצרכים אותם מבקש המאוים למלא. כך לדוגמא, אדם המחפש שוויון ואחווה יאמין בתורות שאמורות להוביל למצב של שוויון ואחווה. | ||
| + | |||
| + | '''סמלים ומבנים חברתיים''': בגלל הצורך לתיאוריות פשוטות ולהזדהות פשוטה, אנשים שנמצאים במאבק ובמצבי לחץ, נדרשים לתפיסת מציאות ברורה וחדה. לכן יש צורך בסמלים ובדגלים. כדי לתפקד ביעילות אופטימלית במאבק, המבנים החברתיים צריכים להיות פונקציונלים ומתפקדים היטב. אנשים במצב קיומי, ידרשו מבנים חברתיים ברורים ומוגדרים, ויעדיפו מבנה היררכי ברור עם מנהיגות, שתוביל את המאבק. לכן תהיה דרישה לממשלה חזקה, מערכת משפט (שמופנת בעיקר נגד האיומים), משטרה, צבא, מערכות עיתונאים, וכל מוסדות ציבור הדרושים להצלחת המאבק. ראו גם [http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9F סדר מדומיין] ו[http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1 מיתוסים] באקו-ויקי. | ||
| + | |||
| + | '''הזדהות עם הסמלים והמוסדות''': הסמלים, המוסדות, הארגונים והחברה היוצרים את התשתית למאבק, הם מקור הכוח של הנמצא במאבק, ולכן הנאבק, יזדהה מאד עם הסמלים, ויראה בכל מי שמנסה לערער עליהם, כאיום קיומי ואויב. | ||
| + | |||
==נושאים קשורים== | ==נושאים קשורים== | ||
* קבלת החלטות מסוכנות - [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3014440/?tool=pubmed מאמר מ-2010 הסוקר את המנגנונים המוחיים ואת ההקבלה שלהם לתורת קבל החלטות כלכליות בהחלטות מסוכנות]. | * קבלת החלטות מסוכנות - [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3014440/?tool=pubmed מאמר מ-2010 הסוקר את המנגנונים המוחיים ואת ההקבלה שלהם לתורת קבל החלטות כלכליות בהחלטות מסוכנות]. | ||
* [http://www.rpts.edu/Courses/PT13%20Worship/Collateral%20Readings/AdrenalineAddiction1.pdf מאמר תיאולוגי נחמד על התתמכרות לאנדרנלין ורוחניות] | * [http://www.rpts.edu/Courses/PT13%20Worship/Collateral%20Readings/AdrenalineAddiction1.pdf מאמר תיאולוגי נחמד על התתמכרות לאנדרנלין ורוחניות] | ||
| + | * [http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.1932579 מחקר חדש מגלה כי טוקבקים ארסיים משפיעים על האופן שבו הגולשים קוראים כתבות וגורמים להקצנה בעמדותיהם] - הארץ 19 לפברואר 2013. | ||
==יחוסים== | ==יחוסים== | ||
גרסה אחרונה מ־08:03, 19 באוגוסט 2013
תוכן עניינים
הסבר[עריכה]
כללי[עריכה]
FFF או FFFF הוא מושג שנתבע בשנת 1929, על ידי Walter Cannon, ומתאר תגובה למצבי איום מידיים[1]. בהתחלה זוהו רק שתי תגובת אפשריות Flight או Fight, כיום, אנו מודעים לכך שיש ארבע תגובות אפשריות, המתרחשות על פי הטבע בצורה הבאה: Freeze (קפיאה במקום, כדי לזהות סכנה), Flight (בריחה, אם אפשר לברוח מפני הסכנה), Fight (אם אין, בררה ונלכדים) או Fright (התקפלות במקום, והעמדת פני נכנע או מת, כדי לגרום לאובד עניין של התוקף, בהמשך פגיעה בנתקף)[2].
המערכת נמצאת באמיגדלה[3][4][5][6][7] ובאזורים אחרים של המערכת הלימבית[8], וניתנת ללימוד ושליטה. כאשר יש סיגנלים של איום נפתחת מערכת תגובה המחברת בין גזע המוח, האמיגדלה והאונה הקידמית[9]. אנשים שמורגלים לתקוף בזמן איום, יטו לשמרנות, יגיבו בקלות רבה יותר במצב סכנה (תוקפנים, אגרסיביים). אנשים שמתרגלים להכנע, יכנעו (בד"כ יתבטא בדכאון). אנשים שמתרגלים לברוח, ימנעו ויברחו (פחדנים, חרדתיים).
בגלל סיבות שונות, כמו ילדות במשפחה ביקורתית, או תוקפנית, או בגלל ניסיון חיים אלים, אנשים יטו להגיב יותר דרך ה-FFF, ולא דרך ה-PFC.
המערכת הלימבית קשורה לתהליכי קבלת החלטות עם תגמול לטווח הקצר[10]..
ישנם כמה אזורים האחראים על המעבר מ-FFFF ל- PFC.
תגובת לחץ אצל נשים[עריכה]
ישנו מאמר מצוטט מאד של טיילור ואחרים מ-2000 שמראה שתגובת הלחץ הנשית שונה מתגובת הלחץ הגברית והיא מתבטאת כ"טיפול והתחברות" שנועדה להגן על הצאצאים ולחזק את הרשת החברתית כדי לחזק את ההגנה הקבוצתית[11]. יתכן שתגובה זאת קיימת גם אצל גברים במידה מסויימת והיא אחראית על מה שכינתי Solidarity. בקהילות מצוקה אכן ראיתי את אותן "אמהות מרוקאיות" שדואגות לכולם, ופעולת על פי הדגם של Tend-Befriend.
תגובת איחוד[עריכה]
נראה שאנשים מעידים להתאחד במצב סכנה[12][13][14]. הכניסה למצב סכנה מגדיל את הקונפורמיות[15][16][17].
השפעת המערכת על ההתנהגות וקבלת ההחלטות-FFFF[עריכה]
השפעה במערכת קבלת ההחלטות[עריכה]
מערכת זאת משפיעה על החשיבה השמרנית בצורות הבאות:
חלוקה לטובים ורעים והכללה על פי מיקרי קיצון: כיוון שהמערכת נועדה לפעול במצבי חרום, עליה לקבל החלטות במהירות. לכן עליה למיין את העולם לטובים ולרעים, ולכן שמרנים בדרך כלל יחלקו את העולם לאלו שאיתם ואלו שנגדם. בראיה השמרנית, יהיו מעט מאד גווני ביניים. כמו כן, אנשים שמערכת ה-FFFF פועלת אצלהם, יצרו הכללות ממקרי קיצון. כלומר, ברגע שהם יזהו סיכון (למשל שמרנים-ימניים, שיזהו אנשי שמאל רדיקלי שפוגעים בסדר הציבורי, יאשימו את כל השמאל, ושמרנים-שמאליים שיראו נוער גבעות פועל בצורה אלימה, יזהו עם הנוער את זה את כל המתנחלים).
חשיבה פשטנית, מהירה ודרישה לפתרונות פשוטים: כיוון שהמערכת נועדה למצבי חרום וללחימה או בריחה, היא אינה מיועדת לתהליכי למידה או לתהליכים מורכבים של חשיבה ותכנון. לכן אנשים שמרניים יהיו תוקפנים בצורת השיח שלהם, ולעיתים דוגמאתיים. הפתרונות שהם יבקשו יהיו מיידים ופשוטים.
חוסר זיהוי אי-כשירות ואי-זיהוי קונפליקטים: כיוון שמערכת ה-FFFF נועדה לפעול במצבים בהם נדרשת החלטה מהירה, יש צורך לבטל את המערכת לזיהוי קונפליקטים שנמצאת ככה"נ ב-ACC. ולכן באופן כללי, שמרנים יבחינו פחות בקונפליקטים הנוצרים מהתיאוריות שבהן הם אוחזים, וירגישו כי יש להם מספיק ידע כדי להחליט בסיטואציה הקיימת, גם אם אין להם מספיק ידע (על הערכת יתר בכשירות ראו "הערכת ידע").
בגלל העדר זיהוי קונפליקטים, התגובות יהיו יותר אוטומטיות: המערכת שאמורה לזהות קונפליקטים (ACC), מפעילה את system-II או כפי שהיא נקראת בפסיכולוגיה effortful system, שמסייעת לזהות סתירות, ולבנות מחדש את מערך ההבנות במוח. כתוצאה מכך, רוב הזמן שמרנים יפעלו על פי מערכת system-I או automatic system[18]. הדבר יצור האטה בתהליכי למידה (ולכן שמרנות), והסתמכות על תגובות אוטמטיות לא מווסתות.
התעלמות, ביטול או תקיפת התנגדות: כל מי שדעתו תתנגד לשלהם יתפס בעיניהם כאיום על שלומם ובטחונם. כתוצאה מכך, הוא יחשב בעינהם או טיפש שאינו מבין את האמת, או רשע שמחבל בסיכויים להגיע לפתרון[19].
השפעה ברמה החברתית[עריכה]
למערכת ה-FFFF יש גם אלמנטים המשפיעים ברמה החברתית והאמונית.
צורך במנהיגות חזקה וחכמה: האדם הוא יצור חברתי, ולכן סביר להניח שהתפתחו מרכזים במוח, כמו גם דפוסים חברתיים המעודדים במצבי חרום הצמדות למנהיגים חזקים. זאת ככל הנראה הסיבה שמי שנמצא במצב בו מערכת ה-FFFF פועלת, מתבונן ומחפש מנהיגות חזקה, חכמה וכריזמתית שתוביל את כל הקבוצה אלי מאבק באיום. ביקורת על דרכה של המנהיגות, יגרום לבעל המערכת השמרנית לתקוף את מי שמאיים על המנהיגות, כדי להגן על הקבוצה.
סולידריות ואמפטיה לקרובים: מאבק באמצעות קבוצות, דורש חוסן קבוצתי גבוה. העדויות לקיומה של מערכת מוחית המאפשרת את הסולידריות אינה ברורה עדיין. בנשים נראה כי התגובה האופטימלית לאיום, היא התחברות ושמירה על הצאצאים[20]. אך יתכן כי חלק מהמערכת הזאת פעילה גם אצל גברים.
העדר אמפטיה לאויב: כיוון שמדובר במצב מלחמה, הדורש הכרעת האויב עד כדי הריגתו, כל מי שיתפס כאויב, או כמחליש של המערכת, לא יזכה לאמפטיה, ואף יהיה נתון לתקיפה.
השפעה ברמה האמונית[עריכה]
אמונה בתורות אמת: גם בגלל החלשות המערכת המזהה קונפליקטים (ACC), וגם בגלל הצורך לדעת את הדרך בוודאות, וגם בגלל הנחישות והעוצמה הנדרשת במצב של מאבק, יש שאיפה למציאת תורות אמת ולדבקות בתורות אמת. גם כאן, כמו בשאר המיקרים בהם מישהו מאיים על הדרך, מי שיעלה ביקורת על תורת-האמת, יטפס כאיום או כטיפש (תינוק שנשבה). תורות האמת נדרשות להתאים לצרכים אותם מבקש המאוים למלא. כך לדוגמא, אדם המחפש שוויון ואחווה יאמין בתורות שאמורות להוביל למצב של שוויון ואחווה.
סמלים ומבנים חברתיים: בגלל הצורך לתיאוריות פשוטות ולהזדהות פשוטה, אנשים שנמצאים במאבק ובמצבי לחץ, נדרשים לתפיסת מציאות ברורה וחדה. לכן יש צורך בסמלים ובדגלים. כדי לתפקד ביעילות אופטימלית במאבק, המבנים החברתיים צריכים להיות פונקציונלים ומתפקדים היטב. אנשים במצב קיומי, ידרשו מבנים חברתיים ברורים ומוגדרים, ויעדיפו מבנה היררכי ברור עם מנהיגות, שתוביל את המאבק. לכן תהיה דרישה לממשלה חזקה, מערכת משפט (שמופנת בעיקר נגד האיומים), משטרה, צבא, מערכות עיתונאים, וכל מוסדות ציבור הדרושים להצלחת המאבק. ראו גם סדר מדומיין ומיתוסים באקו-ויקי.
הזדהות עם הסמלים והמוסדות: הסמלים, המוסדות, הארגונים והחברה היוצרים את התשתית למאבק, הם מקור הכוח של הנמצא במאבק, ולכן הנאבק, יזדהה מאד עם הסמלים, ויראה בכל מי שמנסה לערער עליהם, כאיום קיומי ואויב.
נושאים קשורים[עריכה]
- קבלת החלטות מסוכנות - מאמר מ-2010 הסוקר את המנגנונים המוחיים ואת ההקבלה שלהם לתורת קבל החלטות כלכליות בהחלטות מסוכנות.
- מאמר תיאולוגי נחמד על התתמכרות לאנדרנלין ורוחניות
- מחקר חדש מגלה כי טוקבקים ארסיים משפיעים על האופן שבו הגולשים קוראים כתבות וגורמים להקצנה בעמדותיהם - הארץ 19 לפברואר 2013.
יחוסים[עריכה]
- ↑ Cannon WB, 1932, The wisdom of the body, New York, Norton
- ↑ S. Bracha at al, 2004, Does "Fight or Flight" Need Updating?, Psychosomatics 45:448-449, October
- ↑ Davis, M., Whalen, P.J., 2001. The amygdala: vigilance and emotion. Mol. Psychiatry 6, 13 – 34.
- ↑ Halgren, E., 1992. Emotional neurophysiology of the amygdala within the context of human cognition. In: Aggleton, J.P. (Ed.), The Amygdala: Neurobiological Aspects of Emotion, Memory and Mental Dysfunction. John Wiley and Sons, New York, pp. 191 – 228.
- ↑ LeDoux, J.E., 1998. The Emotional Brain: The Mysterious Underpinnings of Emotional Life. Touchstone, New York.
- ↑ Phan, K.L., Wager, T., Taylor, S.F., Liberzon, I., 2002. Functional neuroanatomy of emotion: a meta-analysis of emotion activation studies in PET and fMRI. NeuroImage 16, 331 – 348.
- ↑ Zald, D.H., 2003. The human amygdala and the emotional evaluation of sensory stimuli. Brain Res., Brain Res. Rev. 41, 88 – 123.
- ↑ Graeff FG, 1994, Neuroanatomy and neurotransmitter regulation of defensive behaviors and related emotions in mammals, Brazilian Journal of Medical and Biological Research, 27(4):811-29
- ↑ Liddell et al. A direct brainstem–amygdala–cortical dalarmT system for subliminal signals of fear, NeuroImage 24(2005)235– 243
- ↑ Samuel M. McClure, David I. Laibson, George Loewenstein and Jonathan D. Cohen, 2004, Separate Neural Systems Value Immediate and Delayed Monetary Rewards, Science 15 October 2004: Vol. 306 no. 5695 pp. 503-507
- ↑ Behavioral responses to stress in females: Tend-and-Befriend not Fight or Flight, 2000, Taylor et al. psycological review 107(3), 411-29
- ↑ Geary, D.C., & Flinn, M.V. (2002). Sex differences in behavioral and hormonal response to social threat: Commentary on Taylor et al.(2000). Psychological Review, 109, 745–750.
- ↑ Kenrick, D.T., & Johnson, G.A. (1979). Interpersonal attraction in aversive environments: A problem for the classical conditioning paradigm? Journal of Personality and Social Psychology, 37, 572–579.
- ↑ Taylor, S.E., Klein, L.C., Lewis, B.P., Gruenewald, T.L.,Gurung, R.A.R., & Updegraff, J.A. (2000). Biobehavioral responses to stress in females: Tend-and-befriend, not fight-orflight. Psychological Review, 107, 411–429.
- ↑ Griskevicius, V., Goldstein, N.J., Mortensen, C.R., Sundie, J.M.,Cialdini, R.B., & Kenrick, D.T. (2009). Fear and loving in Las Vegas: Evolution, emotion, and persuasion. Journal of Marketing Research, 46, 384–395.
- ↑ Griskevicius, V., Goldstein, N., Mortensen, C., Cialdini, R.B., & Kenrick, D.T. (2006). Going along versus going alone: When fundamental motives facilitate strategic (non)conformity. Journal of Personality and Social Psychology, 91, 281–294.
- ↑ Griskevicius, V., Tybur, J.M., Sundie, J.M., Cialdini, R.B.,Miller, G.F., & Kenrick, D.T. (2007). Blatant benevolence and conspicuous consumption: When romantic motives elicit strategic costly signals. Journal of Personality and Social Psychology, 93,85–102.
- ↑ Daniel Kahneman,2011, "Thinking, Fast and Slow," Farrar, Straus and Giroux publication.
- ↑ דורון צור: על קיצונים, טיפשים ורשעים
- ↑ Behavioral responses to stress in females: Tend-and-Befriend not Fight or Flight, 2000, Taylor et al. psycological review 107(3), 411-29