(יצירת דף עם התוכן "הרדיו נכנס לציבור בשנות ה-20, בעוד שהטלוויזיה נכנסת בשנות ה-50. הרדיו והטלוויזיה נשלטים על ...") |
Avichaicohen89 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | הרדיו | + | תחת בעלות משותפת של מדינת ישראל והמעמד השולט, נמצאים כלי התקשורת המובילים, הרדיו והטלויזיה. אלו נכנסו לשימוש ולתודעה הציבורית בשנות ה-20 וה-50 בהתאמה. |
− | + | השימוש באמצעי התקשרות הללו הוא אינטרס משותף של הממשלה ובעלי ההון, שכן השליטה בעניין המסרים שיעברו או לא יועברו להמונים היא מוחלטת, מה שמעצים את כוחו של השלטון ומבסס את כוחו. | |
− | + | בארצות הברית מתרחשת אותה התופעה, כאשר הוליווד משמש ככלי תעמולה יוצא דופן שמושך אליו המונים מהעולם המערבי, וממילא בדרכו שלו, הוליווד מפתחת ומטפחת את החלום האמריקאי. | |
− | + | עם הקמתו של הגוף הממשלתי "רשות השידור", ולאורך שנות פעילותו הבלעדית בתכני הטלויזיה, האסוציאציה הכמעט מוחלטת בקרב הציבור הישראלי לטלויזיה הייתה חיים יבין, מה שמצביע על הומוגניות מוחלטת בתכנים הטלוויזיונים של אז. התמורה חלה בשנת 1992, שנה שבה בעלי ההון הקימו ערוצי טלויזיה שכונו "כבלים", מה שייצר נוף טלוויזיוני מגוון עם ריבוי תכנים וממילא התפתחות תחרות בזירה הטלוויזיונית. |
גרסה אחרונה מ־12:09, 29 ביולי 2015
תחת בעלות משותפת של מדינת ישראל והמעמד השולט, נמצאים כלי התקשורת המובילים, הרדיו והטלויזיה. אלו נכנסו לשימוש ולתודעה הציבורית בשנות ה-20 וה-50 בהתאמה. השימוש באמצעי התקשרות הללו הוא אינטרס משותף של הממשלה ובעלי ההון, שכן השליטה בעניין המסרים שיעברו או לא יועברו להמונים היא מוחלטת, מה שמעצים את כוחו של השלטון ומבסס את כוחו.
בארצות הברית מתרחשת אותה התופעה, כאשר הוליווד משמש ככלי תעמולה יוצא דופן שמושך אליו המונים מהעולם המערבי, וממילא בדרכו שלו, הוליווד מפתחת ומטפחת את החלום האמריקאי.
עם הקמתו של הגוף הממשלתי "רשות השידור", ולאורך שנות פעילותו הבלעדית בתכני הטלויזיה, האסוציאציה הכמעט מוחלטת בקרב הציבור הישראלי לטלויזיה הייתה חיים יבין, מה שמצביע על הומוגניות מוחלטת בתכנים הטלוויזיונים של אז. התמורה חלה בשנת 1992, שנה שבה בעלי ההון הקימו ערוצי טלויזיה שכונו "כבלים", מה שייצר נוף טלוויזיוני מגוון עם ריבוי תכנים וממילא התפתחות תחרות בזירה הטלוויזיונית.