מתוך On Deliberation
(←סוגי הדיון) |
(←סוגי הדיון) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בתוך תהליכי דיון אנו יכולים לזהות שני סוגי דיון עיקריים. דיון חשיבתי ([[חשיבה ועשיה|Thinking]]) ודיון תכליתי ([[חשיבה ועשיה|Doeing]]). לכל אחד מהם מאפיינים שונים וגם נושאים משותפים. דיון חשיבתי הוא דיון שבו המתדיינים עוסקים בתהליכי ברור של שאלות, ובניסיון לברר את שדות האוביקטים החברתיים ([[SON]]). דיון תכליתי, נועד לקבוצה לברור את דרכה ולייצר פעילות משותפת. | בתוך תהליכי דיון אנו יכולים לזהות שני סוגי דיון עיקריים. דיון חשיבתי ([[חשיבה ועשיה|Thinking]]) ודיון תכליתי ([[חשיבה ועשיה|Doeing]]). לכל אחד מהם מאפיינים שונים וגם נושאים משותפים. דיון חשיבתי הוא דיון שבו המתדיינים עוסקים בתהליכי ברור של שאלות, ובניסיון לברר את שדות האוביקטים החברתיים ([[SON]]). דיון תכליתי, נועד לקבוצה לברור את דרכה ולייצר פעילות משותפת. | ||
| − | דיון תכליתי קלאסי מתחיל בד"כ בשאלת שאלות, בדיון על הנחות מוצא, ובחשיבה מורחבת (אזור ההתרחבות | + | [[דיון תכליתי קלאסי]] מתחיל בד"כ בשאלת שאלות, בדיון על הנחות מוצא, ובחשיבה מורחבת (אזור ההתרחבות |
[[קטגוריה: דליברציה]] | [[קטגוריה: דליברציה]] | ||
גרסה מ־03:54, 20 בפברואר 2013
דף זה יעסוק בתהליכי דיון ובדינמיקות קבוצתיות הקשורות לדיון וקבלת החלטות.
סוגי הדיון
בתוך תהליכי דיון אנו יכולים לזהות שני סוגי דיון עיקריים. דיון חשיבתי (Thinking) ודיון תכליתי (Doeing). לכל אחד מהם מאפיינים שונים וגם נושאים משותפים. דיון חשיבתי הוא דיון שבו המתדיינים עוסקים בתהליכי ברור של שאלות, ובניסיון לברר את שדות האוביקטים החברתיים (SON). דיון תכליתי, נועד לקבוצה לברור את דרכה ולייצר פעילות משותפת.
דיון תכליתי קלאסי מתחיל בד"כ בשאלת שאלות, בדיון על הנחות מוצא, ובחשיבה מורחבת (אזור ההתרחבות