(יצירת דף עם התוכן "רמת ההשתתפות של האזרחים בממשל נאמדת במספר שונות הקיימות בספרות. ==שיטת המידע, קבלת החלטו...") |
(←שיטת המידע, קבלת החלטות וביצוע) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
שיטה זאת הוצעה על ידי יוסי יעלי. | שיטה זאת הוצעה על ידי יוסי יעלי. | ||
| − | לגבי שיתוף הציבור במימשל (עירוני או מרכזי) | + | לגבי שיתוף הציבור במימשל (עירוני או מרכזי) אני מזהה שלוש רמות אפשריות של שיתוף פעולה: |
| − | |||
| − | אני מזהה שלוש רמות אפשריות של שיתוף פעולה: | ||
# שיתוף פעולה ברמה של מידע | # שיתוף פעולה ברמה של מידע | ||
גרסה מ־08:09, 25 ביוני 2014
רמת ההשתתפות של האזרחים בממשל נאמדת במספר שונות הקיימות בספרות.
שיטת המידע, קבלת החלטות וביצוע
שיטה זאת הוצעה על ידי יוסי יעלי.
לגבי שיתוף הציבור במימשל (עירוני או מרכזי) אני מזהה שלוש רמות אפשריות של שיתוף פעולה:
- שיתוף פעולה ברמה של מידע
- שיתוף פעולה ברמה של קבלת החלטות
- שיתוף פעולה ברמה של ביצוע
מידע
על התושבים להתענין יותר במה שהמימשל עושה. לאחרונה שרת המשפטים פעלה לתיקון חוק חופש המידע כך שעכשיו קל יותר לקבל מידע (למשל האגרה לקבלת מידע הופחתה מהותית). דוגמא: בחודש מרץ הגישה עיריית חיפה לוועדה המחוזית חיפה תוכנית מיתאר. למרות החשיבות של תכנית מיתאר לעיר עבור החיים של התושבים רוב התושבים לא התענינו בתכנית ואסיפות תושבים נעשו בעיקר בחודש יוני. באסיפות האלה ניתנו הסברים על התכנית שהובילו להגשת התנגדויות לתכנית וזאת דוגמא לשיתוף התושבים במימשל. העיריה לא קימה אסיפות הסברה לתכנית והיה מקום לדרוש אסיפות כאלה.
דוגמא: חפשתי מידע על מח"ש (המחלקה לחקיות שוטרים) לא מצאתי. כתבתי לפניות הציבור של משרד המשפטים ושאלתי אם יד מידע ציבורי על מח"ש ונעניתי בשלילה. לכן כתבתי לשרת המשפטים שהגיע הזמן לדרוש ממח"ש לכתוב דוח על הפעילות שלה. אחרי כמה חדשים נשלח אלי דוח.
קבלת החלטות
בדיון שלאחר ההרצאה דורון דיבר על הנושא של שיתוף הציבור בקבלת החלטות. אינני מאמין שניתן לקבל החלטות עניניות טובות בפורום גדול. האנשים שמקבלים החלטות במימשל מקבלים הרבה מידע לפני קבלת החלטה ובציבור גדול אקראי רוב האנשים לא יקבלו מידע מספיק לקבלת החלטה מושכלת. בנוסף לכך לכל אדם יש מערכת ערכים אישית שלאורה הוא מקבל החלטות, ורבים גם לא מעונינים להתעמק בנושא. לכן באופן עקרוני אני תומך בשיטה שבה שלוחים של הציבור נבחרים בבחירות כדי לקבל החלטות. אני בעד שקיפות מלאה תוך עידוד הציבור החפשי לבצע בקורת על החלטות ועל ביצוען.
בהקשר זה יש מודל מענין במימשל המקומי בכמה מדינות בצפון אמריקה שבהן הציבור מצביע על תקציב העיריה. מכר שלי אמר לי שבעיר שלו התושבים דחו פעמיים את תקציב העיריה וזה כיוון שחלוקת המשאבים לא היתה לשביעות רצון התושבים. המודל הזה כבר עובד כמאתיים שנים.
ביצוע החלטות
המימשל אינו יכול להציע משכורות גבוהות לכל עובדיו ולכן המקצוענים הטובים ביותר הם בדרך כלל מחוץ למימשל. חלקם ישמח לעזור בהתנדבות באופן נקודתי וצריך למצוא מיכניזם לקבלת העזרה הזאת.
נחזור לדוגמא של תכנית המיתאר שהזכרתי בתחילה. עיקר ההתנגדויות לתכנית המיתאר נבעו מליקויים מקצועיים בתכנית ובעיקר מדברים שהיו צריכים להיעשות ולא נעשו. למשל בציר רכס הכרמל יש רק כביש אחד עם קיבולת תחבורתית מסוימת. מצד אחד התכנית הציגה מטרה להגדיל את צפיפות הבניה אבל מצד שני לא נבדקה היכולת של הכביש המדובר לשאת בעומס של תחבורה גדולה יותר. מה שנדרש הוא שמומחה תחבורה יכין מסמך על כמות כלי הרכב שהכביש הזה יכול לעמוד בה וההחלטה על הגדלת צפיפות האוכלוסיה תתחשב במסמך הזה. כרגע אין בכלל מסמך כזה, ובדומה חסרים מסמכים נוספים לנושאים חשובים אחרים.
נחום מקרית אונו סיפר על העדר תכנית מיתאר לקרית אונו ועל כך שאף אחד לא רוצה להירתם להכנת תכנית כזאת למרות שזה דבר חשוב מאוד לכל התושבים. לדעתי דווקא זאת דוגמא מצוינת לאפשרות שיתוף פעולה בין תושבים למימשל: אין במשרד הפנים מסמך המדריך רשות מקומית איך להכין תכנית מיתאר אבל יש בציבור הרחב הרבה אנשים שמבינים בענין זה ויכולים להנחות אנשים מתנדבים איך לכתוב מסמך "איך צריך להכין תכנית מיתאר". מסמך כזה אם יכתב בצורה מקצועית טובה יוכל לשמש בסיס לכל תכנית מיתאר מקומית.