הבדלים בין גרסאות בדף "חלקי הדיון"

גרסה מ־03:52, 27 בינואר 2013

לכל תהליך של דיון, ישנם רכיבים אותם יש להבנות לתוך הדיון כדי שיתקבלו החלטות מושכלות, מכלילות ונכונות אפיסטמולוגית. לפחות בשלב זה נראה כי דליברציה טובה צריכה סדר, אך היא לאו דבקא צריכה להתרכש בסדר, אלא אולי לפעמים כסוd של בעיה סבוכה, בה פרמטרים רבים תלויים אחד בשני, ולכן צריך ללכת אחורה וקדימה, לאור העניין של הקבוצה.

אלו הם חלקי הדיון הרלוונטים:

איתור בעלי עניין

כדי לנסות לפתור בעיה, עלינו להכיר את הבעיה. להבין אותה, להתחבר אליה. לשם כך חשוב שהבעיה תוצג בפני הקבוצה. ועוד לפני שהבעיה תוצג, צריך למצוא את האנשים שהבעיה המעניינת אותם, או שהבעיה נוגעת עליהם (בעלי עניין).

לכן, לפני שניגשים לבעיה, צריך לאתר את בעלי העניין. בעלי העניין יכולים להיות אנשים שהאתגר נמצא בתחום קבלת ההחלטות שלהם. אלו יכולים להיות תושבים שמושפעים בצורה ישירה או עקיפה מהאתגר. אלו יכולים להיות גופים שהבעיה משפיעה עליהם בצורה ישירה או עקיפה.

אם האתגר נמצא בתחום מוניצפלי או מדינה, על פי העקרונות הדמוקרטיים, אנו נחשיב את כלל תושבי האזור כבעלי עניין. אלא אם כן, יש כאן נושאים הקשורים לצנעת הפרט, מניעת לשון הרע, בטחון המדינה, בטחון פנים וכיוב', הדורשים פתרונות מיוחדים, שמאפשרים גם דיון הוגן וגם חשאיות (למשל פתרון זבלא).

הכרת האתגר

על מנת להכיר את הבעיה שבפניה הציבור עומד, יש ליצור הכרות עם הבעיה, על פי רמת הידע שאיתה ניכנס הציבור לדיון. לציבור מומחים יש להציג את הבעיה ברמתם, לציבור הרחב יש להציג ברמתם, ולמקבלי ההחלטות ברמתם.

לאחר מכן, כדי שאנשים יתחברו בצורה חזקה לאתגר, בדרך כלל מומלץ שאנשים יספרו בתוך קבוצות הדיון, כיצד הבעיה תופסת אותם. אם רוצים להדגיש את הסיפור, יתכן כי מכל קבוצה יעלה נציג נבחר שיספר על הבעיה מנקודת מבטו.

פרוק האתגר לשאלות עבודה

מתחילים באופן חופשי לפרק את הבעיה לגורמיה. הגורמים יכולים להיות רבים:

• מאילו אלמנטים מורכבת הבעיה?
• מהם האינטרסים מאחורי הבעיה?
• על פי אליו ערכים נבחן את הבעיה?
• כיצד נפתרו בעיות דומות במקומות אחרים?

מתוך רכיבי השאלה, חשוב שיווצרו מסמכים או סיכומים אחרים, שיאפשרו לבחון את התשובות השונות.

כל קבוצה יכולה לעבוד בצורה אחרת להלן אנו מציעים את אחת משיטות העבודה:

כדי להתכנס לפתרון, על הקבוצה לעבור חמישה שלבים:

1. דיון בע"פ על הבעיה. כ"א מציג את הבעיה והפתרון מבחינתו
2. העלאת נקודות מוסכמות על הכתב ודיון עליהן.
3. סידור הנקודות לכדי פתרון קוהרנטי. במקרה ויש מחלוקת בתוך הקבוצה, ניתן לבצע מיזלוג (forking).
4. כתיבה מסודרת של הנקודות, ובמידת הצורך ויזואליזציה.
5. אם הקבוצה הגדולה אישרה את הפתרון, יתכן ויבקשו מהקבוצה להכין את המידע לתצוגה לציבור רחב יותר. אז יש להכין תקציר, פתרון והסבר לפתרון.

העמקה ולמידה

בנוקודות חשובות לפיתוח ההבנה ולמציאת פתרונות לאתגר, יש לקדם למידה מעמיקה. אפשר להזמין מומחים, וללמוד את הסוגיה. אפשר לנסות ולהתנסות. אפשר לקרוא ולסכם כקבוצה (litreture review). אפשר להתנסות בבעיה מכיוונים שונים.

תחילת התכנסות לפתרונות

אפשר למצוא מקומות אחרים בהם נמצא פתרון לבעיות דומות. אפשר לצאת הביתה ולחשוב ביחד או לחוד על פתרונות. ב-OpenIDEO החלק הזה נקרא Insperations.

כל קבוצה יכולה להתכנס סביב פתרון, ולהציג אותו לקבוצה הגדולה.

יהיה ניסיון לסנטז (לתכלל) פתרונות לפתרון שיענה על צרכים של יותר אנשים. הדרך לציין פתרון טוב היא לסמן אותו ב"אוהב" (פתרון יפה), וכמובן בבוא הזמן, לבחון האם הוא ישים ויעיל.

בחינת ישימות ויעילות

יש לבצע בחינת אב-טיפוס כדי לבחון את הישימות של הפתרון ואת היעילות שלו.