הבדלים בין גרסאות בדף "צוות ניהול ידע"

גרסה אחרונה מ־00:50, 20 במאי 2013

שלום אני יעל

מדריך לבריאת חשמביר

the community of practice

[קצת מתוך ״הספר״ http://theopensourceway.org/book the [open source book

2.4.1[עריכה]

עיצוב לאבולוציה

כאשר מתחילים מאמץ קהילתי חדש ( בצורת פרויקט) ,קשה לדעת מה תהיה צורתו. המתנדבים אינם עובדים, הם יכולים להיות מושפעים אך לא לקבל מרות. חלקם יכולים לקחת פרויקט בלהט וחלקם לתת קצת מזמנם. יש להיות מוכן לזה, ולהתרכז ברשימות פשוטות המעודדות אחריות. דע מי עושה מה. יש שמור על גמישות המבנה כך שאם למשהו יש רעיון העשוי לשנות מבנה קיים ,אין צורך לשנות לגמרי את הכללים. בנוסף: מתנדב יכול לעזוב. זאת עובדת חיים. יש לארגן את העברת המשימות לאנשים חדשים בצורה הקלה ביותר ולעבוד כדי ליצור מצטרפים חדשים כך שהותיקים לא ירגישו מחויבות לעשות את העבודה שאין להם זמן או חשק לעשות.

[ דוגמא http://teachingopensource.org]

2.4.2[עריכה]

פתיחת דיאלוג בין נקודות פנימיות וחיצוניות בכל קהילה יש אנשים 'פנימיים' היודעים את מרחב הבעיה טוב מאוד ואנשים 'חיצוניים' מתלהבים ומוכנים לעזור. קהילה מוצלחת משתמשת בשתי נקודות המבט בצורה יעילה מפני שהאנשים החיצוניים מביאים לקהילה אנרגיה חדשה ונקודת מבט שונה

2.4.3[עריכה]

לעיתים קרובות הטיפול במשימות קשות נעשה על ידי יודעי דבר או מומחים ואז לאלה החדשים בתחום אין הזדמנות להתמקצע. אחד המושגים החשובים הוא 'השתתפות היקפית לגיטימית' וזהו בעצם רעיון החניכה ובמקום להיות שוליה של המאסטר הוא שוליה של כול הקהילה. 2.4.3 מומחים זה דבר נהדר,אבל הם קשים למציאה. הדרך למצא עוד מומחים היא להשקיע בתהליך היוצר עוד מומחים.

2.4.4[עריכה]

פיתוח מרחבי קהילה ציבוריים ופרטיים. שקיפות זה דבר גדול אבל זה לא סביר שלכולם יהיה נוח עם שקיפות מלאה כל הזמן. תקשורת אחד על אחד בונה אינטימיות ואמון שתקשורת רב ערוצית לא יכולה ליצור. כאשר יש משתתפים חדשים בניית אמון חובה לבניית מערכות יחסים בין אנשים. יש לעודד שיחות בפורומים ציבוריים אבל שיחות אישיות שימושיות ומעוררות תובנות ולעיתים מסייעות לקדם שיחות ציבוריות.

2.4.5[עריכה]

דגש על ערכים אף מתנדב לא רוצה לבזבז את הזמן על עבודה שאף אחד לא מעריך. יש לעודד את חברי הקהילה להביע את הערכתם על עבודה שנעשתה.

2.4.6[עריכה]

תהליכי עבודה יציבים ומוכרים הם חיוניים וזאת משום שאנשים צריכים משימות כדי למקד את העבודה שלהם. משימות זה לא מספיק, אתגרים חדשים ומלהיבים ייצרו הזדמנויות להמריץ חברים וותיקים ולמשוך מתנדבים חדשים. אין כמו התחושה שכחלם עטופים באתגר גדול וחשוב, ההתרגשות שומרת על מוטיבציה.

2.4.7[עריכה]

קצב ההתקשרות הוא מכריע בחשיבותו בקהילה פעלתני. תנועה מהירה מידי ותובענית עלולה לגרום למתנדב להרגיש שהם לא עומדים בקצב בעוד שתנועה איטית מידי עשויה לגרום לקהילה לאבד את המתנדב שאינו רואה מספיק פעילות ועיניין.

3.1.1.1[עריכה]

יש לתרגל שקיפות מהיום הראשון.

• כל הדיונים והתוכן צריכים להיות זמינים בגלוי ובגרסה הניתנת לעריכה
• כל הדיונים וההחלטות חייבים להעשות בצורה פתוחה ומסודרת בארכיון
• שינויים בוויקי נשלחים במייל ( עד שזה נעשה מעצבן)

3.1.1.4[עריכה]

פרויקטים שקטים נשארים שקטים. פרויקטים רעשניים נעשים יותר רעשניים. מה דוחף אנשים חדשים:

• חלקים מעניינים בפרויקט תואם את תשוקות המתנדבים
• פרויקט חדש המעורר את להט העבודה
• תשוקה דוחפת אנשים לפרויקט

3.1.1.5[עריכה]

הפריט הראשון ברשימת המשימות של מנהל פרויקט יהיה לרשום משימה ראשונית, לתעדף , להקצות תאריכים ואנשים. רשימת המשימות מתעדכנת וזה אומר ״ אנחנו מקבלים משימות לעשות ופה אתה יכול לעזור לנו״.