הבדלים בין גרסאות בדף "אילו שינויים גרם האינטרנט בחברה, וכיצד?"

גרסה מ־11:59, 3 בנובמבר 2012

השאלה:

אילו שינויים גרם האינטרנט בחברה, וכיצד?

הסבירו כיצד נראתה החברה לפני האינטרנט, וכיצד היא השתנתה לאור הופעת האינטרנט. תארו מגוון שינויים שגרם האינטרנט. הציעו סיבות לשינויים הללו. הוסיפו סימוכים^[1][2]והפניות עצבו ועירכו את הערך

כל אחד/ת, יקבל הערכה על פי התרומה שלו לבניית הערך (על פי הערכת שווי עבודה של חצי שעה)כתיבת תשתית לערך הוספת חומר מקורי ומאתגר (בונוס) עריכה לשונית הוספת תמונות ומידע. הוספת יחוסים הוספת הסברים – בערך עזרה.

תולדות האינטרנט

האינטרנט (בעברית: מִרְשֶתֶת) הוא שם כולל לטכנולוגיה שהיא רשת מחשבים גלובלית, שמחברת רשתות מחשבים שונות, ומקשרת בין מיליוני מחשבים בכל העולם. האינטרנט הוא מאגר עצום של ידע, אפשרויות מסחר, תרבות, בידור, כלכלה ועוד. למעשה האינטרנט היום מקיף כמעט את כל תחומי החיים. האינטרנט מאפשר את תהליך הגלובליזציה – תהליך בו העולם הופך ל"כפר גלובאלי" – "כפר קטן" בו למידע ולכלכלה אין גבולות. מקור השם אינטרנט – באנגלית –internet - שהוא קיצור של המונח "Interconnected Networks"‏ - קבוצה של רשתות מחשבים המחוברות ביניהם.

בשנות ה-60, במהלך המלחמה הקרה עלה צורך צבאי להקים רשת מבוזרת למקרה של תקיפה גרעינית מצד רוסיה. הרשת התבססה על רשת קווי הטלפונים הקיימת, ויכלה לקשר לראשונה בין מחשב אחד שנמצא בצד אחד של היבשת למחשב הנמצא בצד השני של היבשת, באופן כמעט מיידי. כך שבמקרה של תקיפה באיזור אחד, מאגרי הידע והמידע ישמרו.

במקביל, הוקמו באוניברסיטאות, בשיתוף עם צבא ארה"ב, רשת דומה שמקשרת בין מחשבי האוניברסיטאות ומחשבי הצבא(במקרה הצורך). עד שנת 1978 היו קיימות מספר רשתות שונות, לכל גוף במדינה (בתי חולים, ממשלה, צבא וכו'). ב-1978 אוחדו הגופים השונים ויצרו רשת גדולה ואת בסיסה העיקרית של רשת האינטרנט הקיימת.

דמות מרכזית בפיתוח האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו היום הינו ג'וסף קארל רובנט ליקלידר (באנגלית: Joseph Carl Robnett Licklider, ‏11 במרץ 1915 - 26 ביוני 1990), שנודע בשם "גיי סי אר" או "ליק". ג'וסף קארל היה מדען מחשב אמריקאי הנחשב לאחת הדמויות החשובות ביותר במדעי המחשב בפרט ובהיסטוריה של המחשוב בכלל. ליקלידר היה הראשון שחשב על הרעיון של קישור בין מחשבים שונים, דבר שמצא חן בעיניי לארי רוברטס, מדען במחלקת המחקר של משרד ההגנה האמריקאי. ליקלידר חיבר בין מחשבים בתוך משרד ההגנה האמריקאי, וכך החלה הרשת הראשונה, שבסופו של דבר הפכה לרשת האינטרנט.

"אנו רוצים להדגיש משהו מעבר למסירה חד-צדדית: את החשיבות ההולכת וגדלה של הבנייה המשותפת, את האספקט המחזק הדדית של תקשורת - החלק שמעבר ל-"עכשיו שנינו יודעים עובדה שקודם לכן רק אחד מאיתנו ידע". כשמוחות משתפים פעולה, רעיונות חדשים נולדים. אנו רוצים לדבר על האספקט היצירתי של תקשורת.

רק בתחילת שנות ה-90 האינטרנט הפך לאינטרנט אותו אנחנו מכירים כיום בעקבות כניסת ארגוניים מסחריים גדולים. דבר שגרם להאצה בהתפחת האינטרנט; שיפור מהירות התעבורה, התווספו אפשרויות תצוגה, קול ועוד.

. --נופר מאיר 22:04, 28 באוקטובר 2012 (IST) [1] רחלי צפניה 21:01, 28 באוקטובר 2012 (IST) Eyal 15:46, 29 באוקטובר 2012 (IST)

כיצד נראה העידן שלפני האינטרנט?

אין ספק שהאינטרנט שינה הרבה מאד מההרגלים הישנים שלנו, אך מאפיין אחד בולט ואולי החשוב ביותר הנו הדרך בה בני אדם תקשרו אחד עם השני. אם היום אתה יכול בלחיצת כפתור להגיע לכל בן אדם\חבר\קרוב משפחה בכל אזור בעולם כמעט, הרי לפני עידן האינטרנט הדבר היה טיפה יותר מאתגר. היום אנו רואים בלדבר "און ליין" עם מישהו מהקצה השני של העולם כדבר מובן מאליו ואפילו כבר "וידאו-צ'טים" (שיחות וידאו) הם דבר נפוץ בקרב התקשורת באינטרנט, אך לפני שהאינטרנט נכנס לחיינו הדבר היה מסובך הרבה יותר. היו כמה דרכים אפשרויות לתקשר עם מישהו שהיה נמצא רחוק מאיתנו גאוגרפית, דרך אחת הייתה דרך מכתב: בעזרת דף ועט רושמים את מה שברצוננו למסור\ליידע לצד המקבל ואילו זה לאחר שהיה מקבל את המכתב וקורא אותו, היה שולח לנו מכתב בחזרה כתגובה למכתב ששלחנו ואף בוחר אם להוסיף מידע חדש משלו וכו'.. דרך שנייה הייתה דרך יותר מהירה ומיידית - דרך הטלפון. היינו מחייגים למי שברצוננו לדבר איתו, מחכים למענה מהצד השני וברגע שזה היה עונה, פוצחים בשיחה. היום, בעוד שהדרך השנייה עדיין חיה ובועטת (במיוחד עם השגשוג של הפלאפונים וכעת - הסמארטפונים), הרי שהדרך הראשונה כמעט ונעלמה לחלוטין מתרבות התקשורת הבין אישית. בנוסף, עם עידן האינטרנט אנו יכולים לתקשר לרוב באופן מיידי עם האדם ברצוננו לדבר בעזרת המון רשתות חברתיות שמראות לנו האם האדם מחובר וזמין כרגע או שלא. Nadav Gelbart 20:30, 28 באוקטובר 2012 (IST)

שינוי משמעותי נוסף אשר נגרם בעקבות התפתחות האינטרנט בכלל והתפתחות ענף הרשתות החברתיות בפרט הוא שינוי מהפכני בהגדרת המושג "חברות". בעוד שלפני עשור היה ברור לכולם שהמושג חברות מתייחס למערכת יחסים של חיבה או ידידות בין שני פרטים בעולם הממשי, כיום היטשטשו גבולות ההגדרה. בעדין האינטרנט מספיק שאדם אחד יציע חברות וירטואלית לאחר ובלחיצת כפתור הם יוגדרו "חברים". אין קשר הדדי מחייב כלשהו ולא חייבת להתקיים אינטראקציה בעולם האמיתי כלל. מימד נוסף אשר התפתח עקב תמורות אלו הוא חובת חשיפת הזהות. עם התפתחות הרשתות החברתיות רבו מקרים של התחזויות לאנשים וכן ניצול ופיתוי אנשים לאחר שצד אחד של הקשר החברי התגלה כבדוי.

שינוי נוסף שבא לידי ביטוי עם הופעת עידן האינטרנט הוא בנוגע לשעות הפנאי של הדור הצעיר. בעבר הילדים הצעירים היו מבלים ומעברים את שעות הפנאי שלהם במשחקים בחוץ כגון: קלאס,חמש אבנים,מחבואים, תופסת וכ'ו... כיום הדור הצעיר מבלה ומעביר את זמנו הפנוי במשחקים במחשב. לעובדה זו השלכות רבות כגון חוסר אינטראקציה של הדור הצעיר עם הסביבה,העדר תקשורת בין-אישית ומילולית בין הילדים,חשיפה למידע רגיש ותכנים של מבוגרים, זו מעין "איבוד תמימות" שהיה בעבר.

במה שונה העידן שמתרחש עם הופעת האינטרנט?

אחד השינויים שגרם האינטרנט בחברה הוא האפשרות של אנשים מכל סוגי האוכלוסיה להתעדכן ללא הרף במה שקורה בארצם ובארצות אחרות. העובדה שלפתע אנשים היו מעורבים בנעשה בעולם, הקנתה להם ידע ויכולת להשפיע על עתיד האוכלוסיה כולה ועל עצמם וגורל משפחתם בפרט. בעצם, חייהם של הגרים בכפרים ובאיזורים הנידחים נעו רק סביב מאורעות מקומיים עד כה, ולא היה להם שום אפשרות להתעדכן במה שקורה סביבם. קצב החיים היה איטי, וגם מה שהתרחש מעבר לכפרים השכנים הם ידעו בדרך כלל רק מפי שמועות. עם התפתחות התקשורת הדיגיטלית בכלל והופעת האינטרנט בפרט, רוב האוכלוסיה שעד כה לא הייתה מעורבת, פתאום נעשתה מעורבת הרבה יותר. אנשים מתענינים בפוליטיקה ויש להם רצון להצביע, מבינים הרבה יותר במסחר ויש לאנשים פשוטים יכולת פתאומית להרוויח כסף דרך האינטרנט. עולם המושגים גדל, וכך גדלו גם האפשרויות. יתרה מכך, יחד עם הופעת האינטרנט, ירדה התלות בנייר ובעצמים פיזיים לצורכי התקשרות. באמצעותו ניתן להגיע לאוכלוסיות שונות ומגוונות ברחבי העולם בצורה מהירה וזולה והוא מהווה כלי בסיסי ליוזמה, חדשנות ויצירה.

יחד עם שנות האלפיים, החלה התפתחות של רשתות חברתיות שמהוות כיום כלי דומיננטי בתחום השיווקי יחד עם הפן החברתי. באמצעות רשתות אלה (כגון facebook וtwitter), נפתח עולם חברתי חדש שבאמצעותו ניתן להגיע לכלל האוכלוסייה, ליצור ולהרחיב חברויות, להכתיב אופנה ולהפיץ שמועות, ונוסף לכך, ארגון של התנגדויות פוליטיות. כיום, כל עסק ולו הקטן ביותר, משתמש ברשת החברתית ככלי עיקרי ומשפיע לצורך הפצת תכנים ושיווק מוצרים. דוגמא טובה לכך היא מותגי אופנה שמחזיקים כיום בדף פייסבוק כאמצעי פרסום נוסף, ובאמצעותו יכולים להגיע לאוכלוסיות מגוונות.

רשת האינטרנט הפכה את העולם ל"כפר גלובלי" זמינות המידע שברשת גרמה לכך שמידע שעד כה היה גלוי רק לרשויות או גורמים מסוימים עתה נהיה גלוי לכל

ידע הוא כוח והכח עד הופעת האינטרנט היה מצוי בעיקר בידי בעלי הממון, המדינה ומוסדות הדת. מאז הופעת האינטרנט (ואולי בעיקר מאז שמאגרי מידע רבים הפכו למקוונים ) כל אחד יכול להיות נגיש כמעט לכל מאגר מידע שירצה, לקבל ידע בלי להיות תלוי בממסד מסוים או בכסף ואפילו להפיץ ולערוך את המידע בעצמו ,בלי להיות כפוף לאף גורם מדיני או פיננסי. ההשפעות הן רבות .מאתרי מידע כמו ויקיפדיה שהפכו את האינציקלופדיות והארכיונים בספריות לכמעט לא רלוונטיים (אפשר לקבל את כל מאגרי המידע בלחיצת כפתור) ועד לרשתות חברתיות שמאפשרות חופש ביטוי מוחלט חופש שהיה כנראה אחד הגורמים להתפרצות ה"אביב הערבי" שאת תוצאותיו אני מרגישים עד היום. סביר להניח שאם מוחמד בועזיזי מתוניס היה מצית עצמו לפני עדין האינטרנט והרשתות החברתיות כמעט אף אדם לא היה יודע על המקרה גם אם היה עיתונאי בשוק והוא היה מצלם את בועזיזי עולה בלהבות סביר להניח שהשלטונות לא היה מניחים לתמונה להתפרסם, אך באינטרנט החופש הוא מוחלט .הגולשים שהעלו את התמונה יחד עם האנשים ש"שיתפו" את התמונה ברשתות החברתיות (הווי הכפר הגלובלי וזמינות המידע) איפשרו את הפצתה של תמונת ההצתה המפורסמת וגרמו למליונים לצאת לכיכרות ולעשות מהפכה.

מבלי לשים לב לכך, האינטרנט הפך לכלי בלתי נפרד מחיי היום-יום שלנו. [2] --Nofar 18:55, 28 באוקטובר 2012 (IST)

בת שבע ג'קובסון 18:21, 28 באוקטובר 2012 (IST)

[[3]] --נופר מאיר 22:10, 28 באוקטובר 2012 (IST)

בעשור האחרון עם התפתחות האינטרנט אנחנו מבלים שעות רבות בגלישה באתרים, הדבר הפך לחלק בלתי נפרד משגרת חיינו . ככל שהאינטרנט התפתח ומונעי החיפוש הפכו לדומיננטיים , הם הפכו למנוף עיקרי בעולם השיווק והפרסום, ובכך שינו את כללי המשחק השיווקי ככלל , ואת תרבות הצריכה שלנו כפרט. האומנם היקף הסחר האינטרנטי בישראל עדיין בחיתוליו בהשוואה למדינות אחרות , אך עם זאת אנחנו נהנים הרבה יותר מאפשריות רכישה באינטרנט . לשיווק האינטרנטי יתרונות רבים למשל : האפשרות לבצע קניה בכל מקום ובכל זמן בלי תלות בבתי העסק ובתחבורה . מאגרי המידע מוצאים בפנינו אין סוף של אתרי מידע על בתי עסק גדולים וקטנים , ובעיקר מאפשרים לנו לעשות השוואת מחירים ובך לחסוך לנו עשרות ומאות של שקלים בכל קניה . האינטרנט כמקור מידע בינלאומי פותח בפנינו דלתות ליבוא ויצוא בינלאומי וכתוצאה מכך הגדלה של היצוא של ישראל למדינות נוספות . בעולם המערבי של יימנו בניית אתר לעסק הוא חלק מהשקעה שיווקית בסיסית. אתר אינטרנט הוא השקעה שיווקית יחסית נמוכה, ובבסיסה יוצרת חשיפה ברשת מדיה משמעותית ביותר ואינה מוגבלת בזמן. השקעה זאת בעלת פוטנציאל הכנסתי גבוהה לטווח ארוך, אשר תמיד ישמש לעסק כרטיס ביקור וירטואלי הזמין בכל כרטיס ביקור פיזי, פלייר או פרסום ברשתות המדיה השונות . נקודה נוספת שכדאי לתת לה דגש היא היתרון של האינטרנט כחסכוני באנרגיה ואוקולוגי לסביבה . העבודה שאנחנו כבר לא חייבים לפרסם באמצעות פליירים ובכרטיסי ביקור , חוסך מילוני עצים בשנה . (lior amit 28.10.12)

נכון להיום אתרי החדשות מכל העולם ובארץ בפרט משדרים שידורים חיים באופן יומיומי ומסקרים את המתרחש בתחומם. בנוסף ערוצי טלוויזיה כגון ערוץ 2, ספורט 5 וONE מתחזקים גם הם ערוץ נוסף ושונה בתוכנו באתר האינטרנט שלהם. שידורי כלל החדשות מכל העולם נעשים בימינו על גבי רשתות האינטרנט. במקומות שבעבר היו חייבים כיסוי לוויני יקר, יכולים בימינו להעביר את השידורים החיים והתוכן באמצעות האינטרנט מכל מקום בעולם. חברת הייטק ישראלית בשם LiveU פיתחה מוצר המאפשר לשדר שידורי חיים מכל מקום בעולם על גבי רשתות האינטרנט הסלולרי. ניידת השידור הקרויה OB-VAN נותרה מצרך ישן אך איכותי לאומת הפתרון הזול, הקל, היעיל והנגיש של שידורי החדשות על גבי האינטרנט.

שני רבידי 00:48, 29 באוקטובר 2012 (IST)

הבעיות והסכנות באינטרנט

האינטרנט, כמו כל דבר, טומן בחובו גם בעיות וסכנות:

1. חוסר במפגשי "בשר ודם":הרבה אנשים (ובעיקר בני נוער) מעדיפים היום להתעדכן ולשחק עם חבריהם בפיסבוק ובכל מיני משחקי רשת אחרים, וכל זאת במקום להיפגש במגרש השכונתי או על "הברזלים".וגם אם כבר נפגשו עם חבריהם. תמיד כולם בשלב כלשהו של הפגישה או המשחק יהיו עם הפרצוף בתוך הסמארטפון בודקים אם קיבלו מייל, הודעה בפיסבוק או בוואטסאפ, או שאולי בדיוק עכשיו עלה עוד סרטון מאוד מעניין על חתול שנפל על תינוק שישן. גם אצל המבוגרים המצב לא מזהיר, במקום ללכת לבנק,לסופר או אפילו לרופא, ניתן היום לעשות הכל דרך האינטרנט. יש שיאמרו שזהו דבר חיובי אבל לא פחות אנשים יאמרו שזה פוגע ביכולת שלנו ליצור קשרים.

2. פרטיות: הפרטיות הפכה היום למילה גסה. אם ראיתי כתבה,תמונה או סרטון, מייד הפייסבוק חייב לדווח על כך לכל חבריי. יותר גרוע מכך זה אם העליתי סרטון ושכחתי בטעות לסמן את מידת הפרטיות שאני רוצה, גם אם אתקן את הטעות תוך 5 דקות זה כבר לא יעזור, כל חבריי, הבוס בעבודה ואפילו אנשים שאינני מכיר יוכלו לראות אותי ואת חברה שלי משתזפים לנו בחוף הים. בעיית פרטיות בפייסבוק

3.מלחמות הסייבר (טרור קיברנטי): כמעט כל פעילות היום מבוססת על מחשבים ואינטרנט ולכן כל אדם או מדינה יכולים לשתול וירוסים ולחבל באספקת המים,חשמל, גז, וכ"ו של המדינה. ככל שהמדינה מתמגנת יותר כך אויבה ממציאים וירוסים חדשים שמוכנים לתקוף בכל עת את המתקנים החיוניים שלה. ככל שהטכנולוגיה תתפתח והשימוש באינטרנט יגבר, כך עולה הסיכוי שמדינות יפגעו מ"הטרור הקיברנטי" דוגמא למתקפת סייבר

4.פלילים: והבעיה החמורה ביותר היא השמירה על חיי הילדים. ההורים שחוזרים מאוחר מהעבודה לא יודעים שבינתיים הבת שלהם דיברה עם פדופיל וכבר קבעה להיפגש איתו מחר. או הילדים שמתעללים בחבריהם בפייסבוק ומעלים לשם תמונות אשר פוגעות בו . דברים אלו גורמים במקרה הטוב לבעיות נפשיות קשות אצל ילדים, ובמקרים הגרועים יותר אף להתאבדויות. במקרה הזה זה נגמר בטוב ובמקרה הזה קרה הגרוע מכל

5.פגיעה בביטחון המדיני: ארגוני טרור שונים המאיימים על בטחונה של מדינת ישראל עוסקים רבות בחיפוש אחר מידע באינטרנט שיועיל למטרותיהם. אנשים עלולים לכתוב ברשתות החברתיות על מידע שמסוכן לפרסמו. לדוגמא: לאחר נפילות של טילים בתקופות הסלמה, אנשים נוטים ליידע מיד את חבריהם היכן נפל הטיל והדבר עוזר לארגוני הטרור לדעת האם כדאי להם להמשיך לכוון לאותו מקום. ישנם האקרים רבים מצד אויבי המדינה המנסים לא פעם לפרוץ לאתרים ממשלתיים בעלי מידע רגיש ביותר. וככלל, הדלפת סודות מדינה הפך להיות עסק מסוכן יותר בתקופה שבה 'פליטת פה' קטנה ברשת עלולה בין רגע להתפרסם ברבים.

6.היחשפות למידע שלילי: ישנם סוגי תוכן שאנשים או קבוצות מסוימים יגדירו אותם כתוכן שלילי, שאסור/לא מומלץ להיחשף אליו. לדוגמא: במגזר הדתי ישנם תכנים אסורים לצריכה מבחינה הלכתית, כמו תמונות לא צנועות, לשון הרע או הוצאת דיבה שמתפרסמים על אנשים שלא לתועלת. אנשים מסוימים בעלי לב חלש, עלולים להיחשף בעמוד ראשי של אתר חדשות לתמונות קשות כמו בידיעות על תאונות או התעללויות וכד'.

7.התמכרות: ישנם אנשים שמתמכרים לאינטרנט ומפתחים הפרעות פסיכוגולוגיות. מכורים משתמשים באינטרנט בבמוצע של 38 שעות בשבוע למטרות פדגוגית ולא תעסוקתיות.הסימפטומים הם דומים לכל התמכרות:גמילה, מחלוקת בקרב זוגות, ביצועי עבודה מופחתים, ציונים גרועים מקרב הסטודנטים וצריכת זמן משמעותית.

8.אין הגבלת תוכן- המרחב והמגוון העצום שנותן לנו האינטרנט גורם לכך שאנו חשופים לכל כך הרבה תוכן. הורה לא יכול לדעת באילו אתרים ילדיהם גולשים, לפעמים הם עלולים להגיע לאתרים שרצוי שלא ייחשפו אליהם בגיל כזה, אי הגבלה שכזו יכולה לגרום גם לנזקים.

9. חוסר נגישות לחלק נרחב מהאוכלוסייה– על אף היותו תופעה הגלובלית, קיימת אוכלוסייה נרחבת ברחבי העולם ללא נגישות לרשת. הרשת מצריכה מחשבים ואמצעים טכנולוגיים אחרים בכדי להשתמש בה, וכן ידע בסיסי לתפעולה. קיימות אוכלוסיות בחברה שאין להן את היכולת הכלכלית או הטכנולוגית לבצע שימוש באינטרנט, והדבר יכול להביא לעיתים לפעריים חברתיים. --נופר מאיר 16:00, 1 בנובמבר 2012 (IST)

לדוג'- מדינות עולם שלישי שאינן מפותחות [4], איזורי מצוקה וכו'.

לכן כאשר אנו מדברים על השינויים הטובים שגרם האינטרנט, אסור לנו לשכוח גם את הבעיות ובמיוחד את הסכנות אשר טמונות בשימוש בו.

בנוסף לסכנות המוצגות קיים נושא מטריד ביותר שרק הולך ומתגבר עם התפתחות האינטרנט והוא חשיפת הילדים ובני הנוער לתכנים מטרידים ואלימים באינטרנט והגברת האלימות בקרב בני הנוער כתוצאה מחשיפה זו.

כיום בעידן האינטרנט ילדים מסתובבים פחות ברחובות ונמצאים יותר בביתם המוגן והבטוח, מבלים שעות רבות מול המחשב. האם בכך הם חשופים פחות לסכנות? בעידן של מידע זמין ונגיש כל אחד בלחיצת כפתור יכול להיחשף לכל מידע שהוא חפץ בו. אין בכך דבר רע. אך יש באינטרנט גם חשיפה לתכנים מטרידים, מציקים ומשפילים וכן חשיפה לתכנים מיניים ולהטרדה מינית, ואף עידוד לשימוש בסמים, באכוהול או הימורים. דברים אלו בהחלט יכולים לגרום לילד קטן פגיעות נפשיות קשות. על פי מסמך שהוכן על ידי מרכז המידע והמחקר בכנסת עולה כי 25%-15% מן הילדים ובני הנוער בישראל נחשפים לתכנים מזיקים באינטרנט. מחקר שנעשה בארץ בשנת 2004 מראה כי 15% מבני הנוער הגולשים בדרך קבע משתמשים ברשת כדי לחפש חומרים פורנוגרפים (זהו נתון של בני נוער שדיווחו על כך, ולכן יתכן כי שיעור הילדים שנחשפים לפורנוגרפיה ולתכנים מזיקים גבוה עוד יותר.) למרות זאת אין מחקרים שמצביעים על השלכות חד משמעותיות של החשיפה לתכני מין ואלימות בקרב הילדים ובני הנוער, אך יש עלייה בעויינות וחוסר רגישות, הסרת עכבות ומעצורים בפני אלימות, פחד ומצוקה, ובנוסף גם השפעה מסויימת על יחסם של ילדים ובני נוער כלפי מין והגברת הרצון לעסוק בפעליות מינית בגיל צעיר. למרות כל זאת, אין כיום חוק המתייחס ישירות לעניין מטריד זה, אך נעשים מאמצים בשנים האחרונות לטפל בבעיה. משרד החינוך עוסק בפעילות חינוך והסברה בנושא שימוש נכון באינטרנט. בין היתר, עורך את היום הלאומי לאינטרנט בטוח בשיתוף פעולה עם המשטרה. אך כל זאת עדין לא מספיק. על מנת לבלום את התופעה, חשובה התערבותם של ההורים בהגבלת השימוש באינטרנט, מעקב אחר פעולותיו של הילד בזמן הגלישה וחסימת אתרים בעלי תכנים מטרידים.

שינויים שגרם האינטרנט אצל שכבות אוכלסיה שונות

שינויים אצל בני נוער וילדים בעקבות האינטרנט

(נכתב כבר על הסכנות באינטרנט אך כאן נמצא פירוט של הסכנות הספציפיות של ילדים ובני נוער והשינויים שספגה החברה.)

בני הדור הצעיר, או כמו שנוהגים לכנותו "דור האינסטנט" שולטים באופן מלא במרחב הטכנולוגי. הם מבלים את רוב זמנם מול המסך ונהפכו לבקיאים ובעלי ידע בתחום. כיום קיים מצב בו ילד מסביר להורה כיצד להשתמש במכשיר האייפון שברשותו,או במכשירים טכנולוגים אחרים. כמעט כל ילד בישראל יכול גם לעדכן את הפייסבוק גם לשלוח SMS וגם לצפות בטלוויזיה באותו הזמן. למצב הזה קיימים שינויים השלכות והשפעות על החברה:

ירידה בקשרים החברתיים

כאשר לנער קיים עולם ומלואו בתוך מסך המחשב בין ארבע קירות ביתו, אין לו מניע לצאת החוצה ולחפש קשרים חברתיים מוחשיים שהרי באינטרנט הוא מכיר אנשים חדשים ויוצר עולמות משל עצמו שטוב לו איתם ובטוח. הזמן שהוקדש לקשרים חברתיים מוקדש כעת לישיבה מול המחשב, תחושות של בדידות ודיכאון נמצאו בקרב ילדים שמבלים את זמנם בעיקר מול המחשב במקום להקדיש את זמנם ליצירת קשרים. חברים וריטואלים מחליפים חברויות אמיתיות, תומכות ומשמעותיות. ילד "לא מקובל" שחיי החברה שלו ירודים בבית הספר יכול למצוא חברים רבים בעלי תחום עניין משותף ולשנות את חיי החברה שלו מהקצה אל הקצה משום שהאפשרויות בתחום של חיי החברה הן אינסופיות.

חשיפה מוגברת וזמינות המידע

הילדים של היום יכולים להגיע לכל מידע בלחיצת כפתור אחת וחשופים למידע שמצד אחד עוזר להם בלימודים,קניות ומשחקים אך מצד שני חושף אותם לתכנים של אלימות,שנאה,גזענות,ופורנוגרפיה ללא בקרה ושליטה. חוסר הגבולות והחשיפה לכל תוכן אפשרי משפיע על תהליך התפתחותם הנפשי,הקוגניטיבי והמוסרי ומצריך אותם להתמודד עם חומר שהם אינם ערוכים ומוכנים להתמודד איתו. מכך נוצר השינוי בחברה שילדים בגיל קטן חשופים למידע שלא להם מה שמגדיל את הסיכויים לאלימות,חיקוי של תכנים לא ראויים אצל ילדים שרואים ומבצעים אותם מבלי לדעת את השלכותיהם,התפתחות מוקדמת מדי ובשלות שדילגה על שלבים חיוניים בהתפתחותו של הילד.

עבריינות מין באינטרנט

חשיפה של הילדים/נערים לעברייני מין תחת זהות בדויה שבשם האנונימיות מנצלים את תמימותם ומתחזים לילד/ה בין גילם ובכך יכולים לציור איתם קשר אפילו באופן יום יומי ולהביאם לידי מפגש וגם להשאיר את הקשר בגבולות האינטרנט ולשלוח מסרים מיניים,סרטים או חומר פורנוגרפי לילד. תופעה זו נותנת לגיטימציה לכל אדם וזמינות לבצע הטרדות ללא כל מגע פיזי כל שהוא ומשאירה אחוז בחברה של ילדים עם פגיעות בנפש בעקבות חוויה זו.

תופעות של אלימות מילולית ובריונות ברשת

ילדים ומתבגרים רבים נפלו קורבן לבריונות מצד חברי קבוצת הגיל שלהם, הבריונות המסורתית של הצקות, רכילויות, אלימות פיזית בחצר בית הספר הוחלפה באלימות מילולית דרך הרשתות החברתיות. ילדים רבים חשים תחושת חופש תחת האנונימיות שברשת ומביעים רגשות בעוצמה רבה כמו כן גם רגשות שליליים. הם לא עומדים פיזית מול הקורבן ויודעים שהוא לא רואה אותם ולא יודע מי הם מה שמקל עליהם את המעשה. הילד המושפל יכול להגיע למצוקה נפשית גדולה ואף אחד לא יכול לדעת על כך, לא המורה שכן ההתעללות לא נעשית בכיתה או בשטח בית הספר ולא הוריו. מה שמרחיב את התופעה הוא שהמידע שמופץ על הילד מגיע לחשיפה רבת הקיף וצובר תאוצה ברחבי הרשת ויכול לצאת משליטה. בעקבות כך אנו רואים תופעות בחברה של ילדים ששמים קץ לחייהם בעקבות התעללות ממושכת בהם ע"י הרשתות החברתיות ואיש לא היה מודע לכך, ממצב שבו הילד החזק פיזית היה הבריון כיום השליטה היא בידי הילד החכם והכריזמטי שסוחף אחריו רבים ברשת. לכך יש דוגמאות רבות שמדליקות נורה אדומה אצל החברה והורים המודאגים נביא כמה מהם :--מיכאל דוידוב 15:19, 3 בנובמבר 2012 (IST)

• נער כבן 15 ממרכז הארץ שם קץ לחייו לאחר שהחברים ברשת הפיסבוק הקניטו אותו ועודדו אותו להתאבד הוא תלה את עצמו באמבטיה וגופתו נמצאה על-ידי אחותו הקטנה. הדבר גרם למאומה בקרב ההורים הטוענים שלא היתה שום סיבה אחרת אלה היחס המשפיל מצד חבריו ברשת.

 [5]]
*לפניכם קטע נוסף של חרם בפייסבוק עי חברה לכיתה 

סליחה שהחרמתי אותך בפייסבוק. סליחה שהחלטתי לעשות עלייך חרם בפייסבוק. אמרתי לכל הילדים בכיתה לא להיות חברים שלך בפייסבוק , כדי שלא תהיי מעודכנת. סליחה שהייתי כזאת רעה אלייך. עברה חצי שנה מאז ופתאום אני מבינה שממש קנאתי בך. היית תלמידה מצטיינת , את גרה בבית גדול , מקבלת כל מה שאת רוצה ונוסעת כל הזמן לטיולים בעולם. ולי שאין את כל זה החלטתי לתקוף אותך בצורה שעכשיו אני ממש מתביישת. סתם בלי סיבה, כמו שאמא שלי תמיד אומרת לי שבנות הן לפעמים כל כך רעות וסתם. סליחה תמי

• מקרה נוסף -תלמיד מהדרום לא מגיע לבית ספר מחשש לחייו. ויכוח בינו לבין כמה מחבריו לכיתה הידרדר לאלימות וכמו בימים האחרונים - גם לאיומים בפייסבוק

[ http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-4e382a4b4bc5d21004.htm]

• לאור החריפות של המצב סביב הפייסבוק התחילו אנשי חברה, הוראה ותקשורת לטפל בדחיפות בנושא זה על מנת לעלות מודעות בקרב המתבגרים על סכנות הפייסבוק עם בעצמאות שעות חינוך, סדנאות למורים ולהורים. מצורף קטע מסרט לפעילות בקרב המתבגרים .

[6]

• האם בת המשפט יציל את בני הנוער המוחרמים חברתית בפייסבוק ?

בהחלט מדובר בסוגיה מורכבת שכן לא ברור עד כמה יתערב בית המשפט באחריות ההורים למעשי ילדיהם. לאור גישת בתי המשפט ונוסחו של חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 נראה כי חרם חברתי בהחלט יכול לענות על הגדרת לשון הרע בהתאם

להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם" וסעיף 1(2) לחוק.  
                                        "לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו"--מיכאל דוידוב 15:19, 3 בנובמבר 2012 (IST)
[7]

"תרבות האינסטנט" או "נוער המסכים" משנה את החברה לחברה של אנשים מסוגרים יותר,אלימים יותר,בוטים וחסרי ערכים מצד אחד אך מצד שני שינוי לטובה של אנשים חכמים,משפיעים ומפותחים יותר שיתרמו לחברה תרומה רבה ועשירה בעתיד. נשאר רק לקוות שישתמשו באינטרנט בצורה נכונה ובטוחה וחלק מכך יבוא בעזרת הוריהם שיפעלו על פי הוראות לגלישה בטיחותית יותר אצל ילדיהם,מורים ואנשים נוספים שיזהו מצוקות אצל ילדים ויטפלו וכן מודעות הולכת וגוברת של התופעות השליליות ומיגורם.

חינוך ואינטרנט

בעקבות התפתחות האינטרנט גם מערכת החינוך עברה שינויים המשפיעים ביום יום על הילדים ובני הנוער, הילדים כבר הגיעו לשלב שכל המידע מונח לפניהם ואינם זקוקים למורים ומהמקום הזה מערכת החינוך הבינה שהיא צריכה לשנות את שיטות הלימוד ולהתאים אותו לילדי האינטרנט ובעקבות כך הגיעו שינויים במערך השיעורים,החלו להתקין מקרנים ומחשבים בכיתות ולהפוך אותו לכלי מתודי להעברת מסרים. האינטרנט פתח חלון הזדמנויות למורים לבנות מצגות ולהכניס עניין ולעורר סקרנות בקרב התלמידים ובעקבות כך גם השיטה הוויזואלית תרמה לתלמידים להבין את החומר ולהיות שותפים לשיעור ולהנות ממסך מלא בסרטונים,מצגות,כותרות שנולדו מתופעת האינטרנט וכן הרחבת מקורות המידע לצורכי למידה. בנוסף, באמצעות הרשת יכולים התלמידים להיחשף לתרבויות שונות ובכך לפתח את הידע שלהם. אך יש גם חסרונות לדבר; מערכת החינוך לא מספיקה לעמוד בקצב ההתקדמות הטכנולוגית שגורמת לילדים לאבד סבלנות מהר, ובנוסף לכך, לתלמידים יש גישה להעתקת מידע מהאינטרנט ובכך להתאמץ פחות. התלמידים יכולים להיחשף להכל ואינם מרגישים צורך להגיע לביה"ס כיוון שהם יכולים ללמוד מהבית, באמצעות הרשת, ובכך להימנע מיצירת קשר עם הסביבה. חסרון נוסף זה הוויזואליות, המהירות, וכמות המידע שניתן לקבל מהאינטרנט. דבר זה גרם לילדים עם בעיות ריכוז חוסר יכולת לתפקד והם בעצם מתפזרים. לכן, מערכת החינוך צריכה לתפוס תאוצה, להתקדם ולהתפתח יחד עם התלמידים ולהבין שזו אחת המסגרות האחרונות שנותרה לאינטרקציה חברתית. לכן היא תופסת מקום מרכזי בחייהם של התלמידים ובהתקדמות של הטכנולוגיה וחידושים אינטרנטיים.

שינויים אצל קשישים בעקבות האינטרנט

השינויים הטכנולוגיים מתפתחים במהירות גבוהה,וישנם שכבות באוכלסיה המתקשות לעקוב אחריהם. הגיל השלישי בעיקרו מתקשה להסתגל לשינויים אלה ולהשתמשות בהם.כיום,שלא כמו בעבר שהיו צריכים להמתין זמן רב להגעת המידע או לשליחת מכתבים דרך הדואר אפשר לחפש באינטרנט מידע או לשלוח הודעות בעזרת דואר אלקטרוני. המהירות,הזמינות, והחדשנות של ההפתחויות הטכנולוגיות מבלבלות את הדור הישן,מקשות עליהם לאמץ את השינויים ויוצרת מציאות שהם אינם היו רגילים אליה בעבר. אך עם זאת הקשישים זיהו את היתרונות שיכול להביא להם האינטרנט ובחרו להתמודד עם האתגר של שימושי המחשב ולנצל את היתרונות שבדבר.

השימוש הנפוץ של קשישים באינטרנט כיום גורם לכמה שינויים מרכזיים בחברה ובאורך חייהם-

הפחתת תחושת הבדידות

כאשר אדם קשיש יודע להשתמש באינטרנט הוא יכול ליצור לעצמו חברויות חדשות וקשרים. קיימים ברשת אתרי הכרויות,צ'אט, פורומים,פורטלים לגיל השלישי,משחקי שח-מט און ליין וברידג',יש באפשרותו להכנס לרשתות החברתיות ובכך הוא מכיר אנשים חדשים ויוכל להפגש איתם ואפילו להוליד מכך זוגיות חדשה.

השימוש באינטרנט ככלי לייעול איכות החיים

השירותים המוצעים באינטרנט עוזרים לקשיש לשפר את איכות חייו מבחינה חברתית וכלכלית. הקשישים למדו כיצד לבצע סידורים שונים דרך האינטרנט,לקבוע תורים במרפאות,לקבל מידע מביטוח לאומי,לבצע פעולות בבנק ואף לקבל ייעוץ. דבר שעוזר לקשישים,במיוחד לאלה מהם שמתקשים לצאת מהבית בשל מגבלות פיזיות,לבצע פעולות דרך האינטרנט ובכך הם מתחזקת תחושת העצמאות שלהם ואיכות חייהם עולה.

האינטרנט ככלי עידכון לקשיש

כשהקשיש מתמצא באינטרנט הוא יכול להגיע למגוון רחב של אתרים,לראות תמונות של משפחתו וחבריו לשלוח ולקבל מהם מיילים,להתעדכן בשינויים של מזג האוויר,הבורסה,מבזקי חדשות מהארץ ומהעולם ולהיות מעודכן בכל עת בכל מידע שירצה.לא עוד הקשיש המיושן והלא מעודכן, הקשיש המודרני מעודכן בכל הפרטים מחדשות ועד אופנה.

הנתונים מראים כי 42% מהאוכלוסייה בישראל בגיל 65 ומעלה גולשים באינטרנט, גולשי האינטרנט מקרב האוכלוסיה נמצאו מתנדבים יותר,בודדים פחות והרבה יותר פתוחים להכרויות. האינטרנט שינה את חייהם של הקשישים מהקצה אל הקצה והעלה את דימויים העצמי,איכות חייהם,הפחית את תחושת הבדידות שלהם,עוזר להם להיות מעודכנים ובכך לצמצם את הפער בין צעירים למבוגרים,ולנצלו לטובתם.

שינויים באוכלוסיה החרדית

האינטרנט חדר למגזר החרדי, למרות התנגדותם של רבנים ועסקנים. ניתן לראות זאת עפ"י סקרים נכון ל-2007 ב- 60% ממשקי הבית החרידים יש מחשב. המהפך בקרב האוכלוסייה החרדית החל באמצע שנת 2007, ועדת הרבנים לענייני תקשורת הודיעה כי היא מתירה לקהילה החרדית העסקית (בלבד) לגלוש באינטרנט. דבר זה אופשר רק לאחר שנמצא פתרון טכני לחסימת תכנים,הנחשבים כפוגעניים ומדיחים לדרך רעה. היתר הגלישה באינטרנט חל רק על אתרים ספציפיים, שנבדקו ואושרו ע"י הוועדה. פריצת הדרך הייתה תוצאה של לחץ מתמשך של בעלי עסקים במגזר שעיסוקם מחייב תקשורת מחשבים.

מכיוון שגם הסקטור הפרטי היה מעוניין באינטרנט מצאו פתרון והקימו מיזם חדש - "נטו עד הבית" המאפשר גלישה באתרי אינטרנט ללא התחברות לרשת. המיזם אושר ע"י משמרת הקודש והחינוך. מיזם זה פועל בצורה הבאה: אחת לחודש יופץ דיסק ובו כמה אלפי אתרים, שנבדקו ואושרו ע"י רבנים ובהם יוכל הצרכן הפרטי לצפות מבלי להתחבר לרשת.

ניתן לראות שגם במגזר שבו החוקים נוקשים והפתיחות לטכנולוגיה לא גדולה, הצליח האינטרנט להשפיע על חיי האוכלוסייה.

מידע זה נלקח מאתר : [8]

--Koral 12:38, 1 בנובמבר 2012 (IST)

מה הסיבות לשינוי?

סיבה א'

האינטרנט הצליח להתגבר על מגבלת מרחק גיאוגרפי בין אנשים ואף לגרום לו להיות נתון לא משמעותי בתקשורת בין אנשים (עד עכשיו שיחת טלפון עלתה המון כסף וקשיי קליטה, עכשיו בלחיצת כפתור אחת ניתן גם לדבר וגם לראות את האדם איתו אתה מדבר, התקשורת בין האנשים יותר זמינה וזריזה). בעבר כאשר קבעת עם מישהו בנקודת מפגש מסוימת והוא לא הופיע בזמן נאלצת להמתין זמן רב מבלי אם האדם יגיע או לא, כיום בעזרת האינטרנט שנמצא בסמארטפון "ובכל פינה" ניתן תוך שניות לתקשר עם האדם איתו קבעת. אלבומי תמונות, בזכות האינטרנט מגוון רחב יותר של אנשים יכולים לראות את "התמונות שלי מהטיול" ובעצם לחוות איתי במצב של כאן ועכשיו את כל החוויות שאני חווה בקצה השני של העולם.

האינטרנט הפך לזמין ונגיש לרוב האוכלוסיה, נוח יותר לאנשים לשמור על קשר באמצעות האינטרנט מאשר באמצעות מכתב או שיחת טלפון יקרה וזה גורם לאנשים להיות קרובים למשל למשפחתם שגרה בעיר אחרת או אפילו בקצה השני של העולם. בנוסף האינטרנט עוזר לאנשים לחסוך זמן יקר, אנשים מעדיפים להשתמש במגוון השירותים הרחב שיש לאינטרנט להציע מאשר לצאת מהבית ולבזבז זמן יקר בחיפושים אחר דברים מסוימים, באינטרנט ניתן בשניות למצוא מידע רחב על כל הגדרה או מילה מסויימת הכוללים גם אוסף תמונות, לערוך השוואות לגבי מוצרים מסויימים ואפילו לערוך קניות בלחיצת כפתור בלבד. חוסך המון זמן בתור לקופות או בחיפוש אחר מוצרים.

סיבה ב'

קישור לגוגל

כיצד האינטרנט משפיע על מצב בריאותנו?

השימוש הגובר באינטרנט כמקור מידע בריאותי, ההשפעה של מידע זה, יחד עם השימוש המתרחב של שירותי בריאות און ליין, מעידים על היווצרות הולכת וגוברת של צרכן בריאות הנוטל אחריות רבה יותר לניהול מצב בריאותו, דבר שמערער על העוצמה המסורתית של הרופא והממסד הרפואי.

בנוסף, אם בעבר בני אדם היו מבלים עם אנשים, ומחוץ לביתם, כיום רוב הזמן אנו עסוקים בבהייה מול מסכיי המחשב מה שגורם לניוון היצירתיות (כבר לא צריך לדמיין כיצד נראים דברים: הירח, ארצות אחרות וכו' משום שהכל נגיש) עד כדי כך שנבדק ונמצא כי היצירתיות שמפגינים ילדים שנולדו בעשור האחרון היא כה נמוכה עד שלפי הערכות, כאשר יגדלו, רובם לא יעמדו במבחני הקבלה של רוב החברות הגדולות באמריקה.

ד"ר קיונג הי הים, פסיכולוגית מאוניברסיטת המחקר ויליאם אנד מרי בווירג'יניה סקרה במחקרה תוצאות מכל הזמנים במבחן TTCT – שאלון שמחולק מאז שנות החמישים לתלמידי בתי ספר יסודיים ותיכוניים, ומודד חשיבה יצירתית. המבחן נחשב לתאומו של מבחן ה־IQ ומכונה, בהתאם, CQ. היא גילתה שעד 1990 ציוני היצירתיות של התלמידים האמריקאים עלו בהתמדה, ובאותה שנה חל מהפך והם החלו להידרדר. כל שנתון חדש שמגיע לכיתה אל"ף משיג ציונים נמוכים יותר, וכיום הציונים מתקרבים לשפל כל הזמנים.

משבר היצירתיות אינו התעלומה היחידה שאופפת את הדורות הצעירים בארצות הברית. "איגוד המעסיקים הלאומי", מהארגונים הגדולים באמריקה להשמת אקדמאים, פרסם באחרונה נתוני סקר שנערך בקרב מעסיקים ומרצים באוניברסיטאות, ושבו הללו מתארים צעירים שנולדו אחרי 1982 כעובדים ותלמידים שטחיים, קצרי רוח, לא ממוקדים, ללא יכולת לקבל ביקורת, מחוברים תמידית לאייפוד ולסלולרי ונסמכים ללא הפסק על הוריהם בלימודים ואף באתגרים בעבודה. מחברי הסקר האשימו בכך את הורי הצעירים. מחקר של המרכז הלאומי לסטטיסטיקות בריאות בארצות הברית גם פרסם לאחרונה שמאז 1997 השכיחות של הפרעות קשב וריכוז בילדים עולה בקצב קבוע של כ־4% בשנה. כיום, לפי הערכות, 12% מהילדים עד גיל 12 סובלים מהפרעות קשב.

פאזל מצטרפת פיסה נוספת: במחקר שערכה אוניברסיטת CUL בלונדון התברר שעשרות מיליוני הגולשים באתר המאמרים והספרים הדיגיטליים של הספרייה הלאומית הבריטית אינם קוראים כמעט כלום, וגולשים באתר הטקסטים כמו ביוטיוב. ניתוח נתוני הגלישה באתר הראה שבשנים 2008-2003 זמן הקריאה הממוצע של מסמכים וספרים בו היה פחות מדקה. עורכי המחקר כינו זאת "החלפת הרגלי הקריאה המסורתיים בהרגלים של סריקה־מאומצת", וקישרו זאת לזמן ההולך ומתארך שהבריטים מקדישים לגלישה באינטרנט. ואכן, בשנתיים שקדמו ל־2008 הוכפל הממוצע העולמי של זמן הגלישה ברשת, מ־6 שעות בשבוע לאדם ל־12 שעות בשבוע. משך השהייה הממוצע של אדם מערבי מול מסכי הטלוויזיה, המחשב, הטלפון ומסכים ברחוב ובבתי עסק נאמד כיום ב־8 וחצי שעות ביום.

בדיקות של השפעת האינטרנט על הפעילות המוחית הולכות ומתרבות בשנתיים האחרונות, ותוצאותיהן מתחילות להגיע לעיתונות העולמית. אחד החוקרים המרכזיים בתחום הוא ד"ר אליאס אבוג'אודה, מנהל הקליניקה להפרעות בשליטה על דחפים באוניברסיטת סטנפורד. בתחילת 2011 אבוג'אודה יפרסם את הספר "האתה הווירטואלי: הרשת וסדיקת האני", שירכז את ממצאיו לגבי ההשפעות של שימוש יתר ברשת. והממצאים מדאיגים. אבוג'אודה גילה שמעבר מהיר בין דפי אינטרנט גורם למוח לשחרר מנות קטנות של דופמין, כימיקל שמשפר את מצב הרוח ומעורר מוטיבציה, אבל שכמות לא מאוזנת ממנו פוגעת בזיכרון לטווח קצר וביכולת להתמקד, ונחשבת לגורם נפוץ ביצירת הפרעות קשב. "המוחות שלנו לומדים לעבוד כמו דפדפן היפראקטיבי, ללא חוסם פופ־אפים", אומר אבוג'אודה "יש לזה מחיר קוגניטיבי. במחקר בטיוואן גילו שבקרב סטודנטים שמכורים לאינטרנט ולאייפון, 32% סובלים מהפרעת קשב (ADHD). בקרב סטודנטים שממעטים להשתמש באינטרנט רק 8% סובלים ממנה."

לסיכום, אולי האינטרנט עוזר לנו להיות מודעים למצב בריאותנו בזכות הנגישות הגדולה למאגריי המידע והשירות הבריאותיים אך מאידך גיסא, הוא פוגע ביכולות בריאותיות אחרות כגון זיכרון לטווח קצר, בעיות קשב וריכוז ועוד. (שיראל הרשקוביץ)

יחד עם זאת, להתפתחות האינטרנט יש השפעה ניכרת על אורח החיים של האדם המודרני. הכל נגיש יותר, מהיר יותר וניתן לקבל בהישג יד ללא תזוזה מהכיסא. אנשים הופכים לעצלנים יותר בגלל הנגישות המהירה שדרך המסך. מאז התפתחתו, האדם הממוצע מבלה זמן רב יותר מול מסך המחשב, מה שעלול לגרום לבעיות בריאותיות שונות. הסכנה הראשונה היא לעיניים. הישיבה הממושכת מול מסך המחשב גורמת למאמץ רב לעינינו בשל הקרינה הטמונה במסך. אם פעם היה נדיר לראות בן אדם עם משקפיים, היום זה נהפך לאביזר בלתי נפרד מאיתנו וניתן למצוא ילדים רבים המרכיבים משקפיים מגיל צעיר, ביחס לשנים הקודמות לעידן האינטרנט.

איבר נוסף בגופנו העלול להיפגע מישיבה ממושכת מול המסך הוא הגב. הישיבה הממושכת מול המסך עשויה לגרום לבעיות גב, המחמירות עם השנים. ככל שיושבים זמן רב יותר, תנועת הגב הולכת וכופפת ומכך משליחה על השכמות, ומשם על הצוואר עד כדי התכווצות שרירים במקרי קיצון.

פרקי כף היד כאבי פרקי הידיים הפכו למטרד נפוץ עבור מי שיושב זמן רב מול המסך. השימוש בעכבר ובמקלדת לא תמיד מותאם למבנה הארגונומי של פרקי הידיים, ובטח שלא מותאם אישית לכל אחד. לאחר שימוש ממושך, הדבר עלול לגרום לעייפות בפרקי הידיים (במקרה הטוב) ויהיו כאלו שיאלצו להסתובב עם מגיני פרקים ליציבות היד.

ברכיים כאשר יושבים על הכיסא זמן רב מול המסך, הרגליים מקופלות לאורך זמן, הגידים והפרקים נעים פחות, השרירית פחות עובדים, ומשם נוצרת תחושת תשישות וכאבים בברכיים. [9]

יחד עם כל אלו, מחקרים רבים מוכיחים כי ישיבה ממושכת מול המסך עלולה להעלות את הסיכון למחלות לב, סרטן ועלייה במשקל.[10] --נופר מאיר 16:34, 1 בנובמבר 2012 (IST)

מה יקרה בעתיד?

הערכה א'

שינויים רבים ומשמעותיים יבאו בעקבות ובזכות התפתחות האינטרנט. ניתן רק לשער ולדמיין מה צופן בחובו העתיד בעולם שבו האינטרנט הוא מעצב התרבות הדומיננטי. לדוגמא, יום בחייה של "גב' אונליין" אישה בשנת 2025- גב' אונליין תפתח את יומה בקריאת הידיעות הטריות של הבוקר במהדורה האינטרנטית "און ליין ניוז"- שהרי כבר אינה קיימת עיתונות כתובה. היא תבלה שעה ארוכה מול המחשב שכן כל העבודות בכלל ושל גב' אונליין בפרט הוסבו לעבודות שניתן לבצן מהבית מבלי לקום מהכסא. גם ילדייה, בני ה-5 ו-12, לא ממהרים לקום. הם יוכלו לפתוח את תוכנת הלימוד האינטרנטית שלהם בכל זמן שירצו, שכן בתי הספר יחדו מתלהקיים במתכונתם הנוכחית. בהמשך היום ישבו בני המשפחה לערוך קניות דרך האינטרנט. קנייה פיזית בחניות היא כבר נחלת העבר וניתן יהיה לצרוך הכל דרך האינטרנט והחנויות המקוונות- החל מקניות מצרכים לבית, חומרי ניקוי, רהיטים, בגדים ועד חיות מחמד וירטואליות.

בעקבות השתלטות האינטרנט על כל פן בחיי האדם אפשר רק להעריך כמה החיים יהיו קלים ומידיים, אבל מצד שני ללא כל הפגנת חום אנושי, ריחוק וביטול כל מאפייני החברה כחברה.--Yarden lahis 19:18, 28 באוקטובר 2012 (IST)

קצב התקדמות התשתית והטכנולוגיה התומכת באינטרנט הביא למירוץ מטורף של בוני האתרים להישאר בחוד החנית. על מנת להיות חברת בניית אתרים טובה כיום, יש צורך ביכולת הסתגלות מהירה לטכנולוגיה המשתנה במהירות. יכולת למידה עצמית מהירה של תחומים, כלים, ושפות חדשות, דמיון יצירתי כדי להבין איך אפשר לעשות שימוש בטכנולוגיה החדשה ולרתום אותה בדרכים חדשות, יצירתיות, מקוריות ותורמות על מנת ליצור אתרים טובים יותר, מעניינים יותר, מושכים יותר. העתיד צופה שהאדם יוכל לבצע כמעט את כל פעולותיו בחייו דרך הקלדה וגלישה באתרים שונים במחשב ובסמארטפון, הרי זה לא רחוק עד שימציאו את הסמארטפון שבעזרתו אפשר לשלוט על כל מערכת החשמל הביתית מבלי לטרוח לקום מהכיסא. רחלי צפניה 19:48, 28 באוקטובר 2012 (IST)

רבות נאמר ונכתב על השינויים שתגרום רשת האינטרנט בעולמנו. לדעת רבים וטובים אנו נמצאים בתקופה של שינויים טכנולוגיים מהותיים, ואולי בפתחה של "מהפכת המידע". היו שהשוו זאת למהפכה החקלאית הקדומה (המעבר מנוודות לחקלאות), מהפכת הדפוס, ולמהפכה התעשייתית. כל אלו מדברים על השינויים המהותיים שתגרום הרשת בדרך בה אנו קוראים, קונים, מטיילים, מתקשרים, לומדים, עובדים, ועוד. מטבע הדברים, תמורה חברתית משליכה על עולם המשפט. אין דומה החוק של חברה חקלאית ענייה, לחברה תעשייתית, ולחברה מודרנית. אין חולק ששינוי זה ישנה גם את המציאות המשפטית, אולם עד כמה? בעניין זה הדעות חלוקות, ושתי השקפות קיצוניות מרחפות בחלל המשפט. הגישה השמרנית טוענת כי מה שהיה הוא שיהיה. יהיה צורך אולי בשינויים לא משמעותיים אך לא יותר מכך. תיקונים קלים בחוקי החוזים, שיפוצים בזכויות יוצרים, התאמות בנזיקין, וכו'. הקיצוניות השנייה גורסת לעומת זאת כי ההוויה המשפטית תתהפך ללא היכר בשנים הקרובות ממש. מאיה פדרשניידר,אוקטובר 28

מה יקרה עם האינטרנט בעתיד?? זאת שאלה שמעניינת רבים, ישנם הרבה השערות אך תשובה וודאית אין. מה שללא ספק הוא שהאינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מהעתיד. העתיד זה מה שיש היום ברשת ובסמרטפונים... אבל עדיין השאלה איך הוא יראה?? שוב אף אחד לא באמת יכול לדעת אבל אפשר להפעיל את הדמיון. אני חושב שאחד מהמקומות הטובים להפעלת הדמיון על העתיד ולדמיון בכלל זה הקולנוע, הקולנוע ידוע בתור כלי תקשורת שמעביר מציאות קיימת, יוצר מציאות חדשה או מדמה מציאות שאנו רוצים לחיות בה. מובאות לפניכם דוגמאות של כמה סרטי קולנוע שמציגים השערה או פנטזיה, שכנראה מנסים לדמות / לענות תשובה לשאלה "איך יראה האינטרנט בעתיד?".

יש את הסרט "המחליפים" בכיכובו של ברוס וויליס משנת 2009 שמספר על סוכן FBI שחי בתקופה שבה לבני האדם יש מחליף בצורת רובוט. בסרט בני האדם חיים דרך הרובוט וכל התחושות וההנאות בחיים שלהם הם חווים דרך הרובוט שלהם...נשמע מפחיד? לכו תדעו אולי זה העתיד.

[11]

יש את הסרט "דוח מיוחד" עם טום קרוז מ-2002 שמראה איך בעזרת הרשת אפשר לנבא רצח ובכך למנוע אותו, ובכלל מציג דרך מעניינת איך יראו האינטרנט והמחשבים בעתיד. בסרט מסופר על אדם שאיבד את בנו לאחר שנרצח ומצטרף לפרויקט "קדם פשע"- חברי צוות שהולכים למנוע את הרצח. נשמע מופרך?? אל תשכחו שפעם אנשים לא האמינו שיהיה אפשר לשלוח מייל לכל אדם בעולם.. אז אולי זה לא כל כך מופרך .https://www.youtube.com/watch?v=q2bmImPNKbM

יש גם את אחד הטרילוגיות הכי מוכרות "מטריקס", טרילוגית "מטריקס" מספרת סיפור על כך שבעתיד בני האדם ישלטו ע"י מכונות בעלי אינטליגנציה מלאכותית, ובני האדם מחוברים בעזרת רשת אחת גדולה לתוכנה שנקראת "המטריקס" - אשר הם חיים דרכה ולא בדרך טבעית. https://www.youtube.com/watch?v=Pn2XRNaoAy0

לסיכום, אין תשובה מוחלטת איך יראה האינטרנט בעתיד. עד כמה הוא יתפתח, האם יהיו בו שינויים קיצוניים עד כמה הם ירחיקו לכת ועד כמה הוא ימשיך להשפיע עלינו. אבל דבר אחד בטוח הוא שאי אפשר לדמיין את העתיד בלי האינטרנט והשמיים הם הגבול...

--Jonathan holt 22:37, 28 באוקטובר 2012 (IST)

חסרונות האינטרנט

על אף המעלות הרבות שיש באינטרנט,ניתן למנות מספר לא קטן של חסרונות. החסרונות שאני מונה במאמר זה הם בעלי תוכן דומה אך כל אחד משפיע על חיינו ברובד אחר. כאשר מסתכלים על חיינו כחברה בעשור האחרון אין ספק שהאינטרנט היה ועדיין חלק נכבד מאורח חיינו. אפשר למצוא מאות מחקרים בנושא השפעת האינטרנט על חיינו. ישנו מכון לחקר האינטרנט שפועל באוניברסיטת תל אביב ובודק את ההשפעות החברתיות-התרבותיות על חיינו. כל המחקרים מציגים תוצאות מדאיגות. את רובן לא ניראה בטווח הקרוב אלא רק בעוד כמה שנים ואפילו עשרות שנים ועל כן כל הדברים שיכתבו בחלק זה הינם תאורטיים בלבד. ההחלטה לגעת דוקא בחלק הפחות אופטימי נובעת מהתבוננות אישית במציאות הסובבת אותנו שהשתנתה מאוד בשנים האחרונות מאז הכניסה המסיבית של הטלפונים החכמים('סמארטפונים') לחיינו, אשר ההשפעה שלהם לא במקרה נוגעת בכל אחד ואחד מאיתנו, בגלל החיבור הזמין לאינטרנט בכל מקום ובכל זמן ואתר.חן גלעד

א. ההתמכרות לאינטרנט

חוקרים שונים דנו בסוגיה האם הההתמכרות לאינטרנט היא הפרעה בפני עצמה או שהיא תוצר לוואי של הפרעות אחרות, כמו בדידות ודיכאון שנגזרות משימוש ממושך בטכנולוגיה בכלל ובאינטרנט בפרט. הממצאים הצביעו שייתכן ואפשר לקרוא למחלה בשם ולהתחיל לטפל בה בלי קשר להפרעות אחרות. הם מצאו שכ-9 אחוז מנסים להעלים מאחרים את השימוש האינטנסיבי שלהם ברשת ועוד 8 אחוז משתמשים ברשת כדי להימלט מבעיות אחרות שיש להם או כדי לשפר את מצב הרוח. 6 אחוז דיווחו שיחסיהם עם האנשים שבחברתם ממש סובלים מההתמכרות שלהם. להלן דוגמה קיצונית עקב התמכרות לאינטרנט: סנדרה האקר,עקרת בית מסינסנאטי, התפרסמה כאשר הורשעה בהזנחת ילדיה עקב התמכרות לאינטרנט ונשלחה לטיפול גמילה. האקר נעלה את שלושת ילדיה בחדר מט ליפול, שעל רצפתו היו פזורות זכוכיות שבורות. השוטרים שבאו לאסור אותה סיפרו שמלבד מחשב, בסביבה המקיפה אותו הבית היה מזוהם וניכר כי לא טופל זמן רב. חן גלעד

על פי כתבה מ-ynet מה-3.10.12, ההתמכרות לאינטרנט הוגדרה כהפרעה נפשית רשמית. ספר האבחונים הפסיכיאטרי DSM יגדיר במהדורתו החדשה התמכרות לאינטרנט ולטלפונים ניידים כהפרעה נפשית לכל דבר. בקריטריונים לאבחון: העדפת גלישה באינטרנט על פני קשרים חברתיים, שימוש ברשת לשיפור מצב הרוח וחוסר יכולת להיגמל. בדיונים שנערכו בוועדות פסיכיאטריות ברחבי העולם נקבע כי לאנשים שלא מסוגלים להפסיק לבדוק מה חדש דרך הסמארטפון או המחשב, יש הפרעה נפשית לכל דבר. ה-DSM, ספר האבחונים הפסיכיאטריים העולמיים, כולל את הקריטריונים לאבחון כלל המחלות הפסיכיאטריות וההפרעות הנפשיות הידועות. בשנת 2013 צפויה להתפרסם מהדורה חדשה, לאחר שנים רבות של דיונים ותוספות שנויות במחלוקת. בפרק ההתמכרויות תוסף "התמכרות לאינטרנט", ובהמשך היא צפויה להיות מוכרת גם כמחלה פסיכיאטרית. האבחון יכלול את אלה המכורים לסמארטפונים, למחשבי טאבלט, לפטופים ומחשבים נייחים. ההפרעה תכלול גם התמכרות למשחקי מחשב.

הקריטריונים לאבחון ההתמכרות לאינטרנט יכללו:

• בילוי זמן ממושך באינטרנט תוך ויתור על קשרים חברתיים או מטלות יומיומיות.
• צורך לבלות זמן ממושך כדי להגיע לרמת סיפוק גבוהה ("היי").
• אובדן עניין בעיסוקים אחרים.
• חוסר יכולת לחדול משימוש במחשבים ובסמארטפונים.
• שימוש באינטרנט לשיפור מצב רוח ירוד או לבריחה מהמציאות.

קישור לכתבה- [12]

ב. עם הספר-האמנם?!

לפני עידן האינטרנט ,כאשר אנשים רצו לצרוך מידע הם היו הולכים לספריות או קוראים עיתונים -דבר שהיה לוקח זמן ולפעמים גם זמן רב,וכך היו מקבלים המידע הדרוש להם. היום בעידן האינטרנט בלחיצת אצבע אחת קטנה-אתה מקבל את את כל המידע הדרוש לך תוך זמן קצר וללא מאמץ. בגלל התפתחות עידן זה,נפגעה יכולת הקריאה שלנו מכמה סיבות: 1 ."מהירות":כאשר נרצה לקרוא דבר מה -דבר שמצריך זמן וסבלנות רבה כמו ,יהיה לנו קושי להתרכז בגלל שהורגלנו שהמידע קופץ לנו לעיניים בצורה כה מהירה וזה פגע ביכולת שלנו לחשיבה איטית ועמוקה יותר. 2 .ויזואליות:מכיוון שאנו חיים בעידן אינטרנטי-הסביבה המידעית שלנו גם הפכה להיות מאוד ויזואלית. למשל:כאשר נקרא כתבה על כלב תופיע גם תמונה של כלב. לכן, כאשר נרצה לקרוא דבר מה והוא יופיע ללא תמונות הוא ישעמם אותנו ויפחית את מידת ההתעניינות שלנו באותו נושא. למרות שבימינו עדיין מוכרים ספרים ועיתונים-הם לאט לאט מפנים את מקומם ועוברים לאינטרנט. ולכן אין ספק שבעתיד מושג זה יעלם ויפנה את מקומו "לדור האינטרנט". --רותם דביר 14:25, 31 באוקטובר 2012 (IST)

ג. בעיות זיכרון וריכוז

כל תהליך לימודי או עיסוק מתמשך כמו עבודה דורש יכולות של זיכרון, קשב וריכוז. הזיכרון חיוני ליכולת הלמידה בכך שהוא מאפשר לצבור נסיון וידע מחויות העבר. הקשב מתייחס לכלל הפעילויות המוחיות, המצבים הרגשיים והמצבים הסביבתיים, אשר מאפשרים לאדם לקלוט גירויים מסביבתו‏. וריכוז מאפשר את איסוף ומיקוד של האנרגיה המנטלית‏. בהתאם לכך, הקשב הוא תהליך המווסת היבטים רבים של למידה והתנהגות‏. בשנים האחרונות נדמה שיכולת הריכוז ומיקוד תשומת הלב שלנו הולכת ונהיית קצרה יותר. אנחנו לא מסוגלים לקרוא כתבות ארוכות,יותר קשה לנו לקורא ספרים וניתן לומר שרובנו, מעדיפים מבזקים על כתבות מעמיקות, פרקים קצרים בטלויזיה על פני סרטים באורך מלא, ומשתפים אנשים בחיינו בעדכוני סטטוס קצרים בפייסבוק או בטוויטר ולא מאריכים בכתיבה אישית. איו ספק שהאינטרנט הוא הגורם העיקרי המשפיע על כל אורח החיים החדש שלנו. ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכאטר העוסק בנושאים הקשורים בטכנולוגיה ובנפש האדם, על הפסיכולוגיה של הרשת ועל השפעת הטכנולוגיה על ההתנהגות שלנו. לוינסקי משער שהרשת היא כמו מגנט, היא מספקת אין סוף גירויים בלתי פוסקים ולכן אנשים נמשכים אליה. מכיוון שאנחנו חיים בעידן של סיפוקים מיידיים אנחנו גם מאפשרים לעצמנו ללכת ולגלוש באינטרנט במקום לעשות משהו אחר שאנחנו באמת צריכים לעשות. כמו כן מחקר שערך ניקולס קאר, סופר המסקר בשנים האחרונות את המדיה והשפעותיו מראה כי אנשים שלאורך זמן מרבים לגלוש באינטרנט נהפכים – פיזיולוגית – לאנשים בעלי יכולת מהירה יותר לתפוס, ללמוד ולקבל החלטות, אך בו בזמן משלמים על כך מחיר כבד: הידרדרות ביכולת להתרכז, לחשוב לעומק ולנתח, וגם כושר הזכרון שלהם נפגע. הפגיעות האלו אינן שם נרדף לשינוי בהרגלים, אלא לצערנו הרב אובדן אמיתי של היכולות השכליות. קאר מתאר איך השימוש הממושך ברשת פגע בכושר הריכוז שלו, וטען שההרגל לפנות לגוגל בעת חיפוש אחרי תשובה יביא למצב שבו בעתיד סדר תוצאות החיפוש באתר יחליף עבור רבים את שיקול הדעת והחשיבה הביקורתית. קאר מסכם את דבריו ואומר כך: חן גלעד

"בעולם שבו גוגל היא האידאל, המוח האנושי הוא מחשב מיושן שיש להחליפו" ניקולאס קאר

ד. משבר היצירתיות

בכתבה שפורסמה בכלכליסט באוגוסט 2010, השבועון "Newsweek" באמריקה פרסם מאמר של ד"ר קיונג הי הים, שלפיו מ-1984 רמת היצירתיות של צעירים אמריקאים ויכולתם לפתור בעיות בדרכים מקוריות הולכת ויורדת. ד"ר קיונג סקרה במחקרה תוצאות מכל הזמנים במבחן CQ (שאלון שמחולק לילדים בבי"ס יסודי ובתיכונים ובודק חשיבה יצירתית), וגילתה שמשנת 1990 חלה ירידה עם השנים של רמת היצירתיות של הילדים/הנערים. בנוסף, "איגוד המעסיקים הלאומי" בארה"ב, ערך סקר שנערך בקרב מעסיקים ומרצים באוניברסיטאות, ואלו תיארו צעירים שנולדו אחרי שנת 1982 כקצרי רוח, לא ממוקדים, עובדים ותלמידים שטחיים, לא מסוגלים לקבל ביקורת, מסתמכים על הוריהם בלימודים ובאתגרים בעבודה וכמובן- מחוברים תמידית לאייפוד ולסלולרי. עוד בנושא, במחקר שערכה אוניברסיטת CUL בלונדון, ניתוח נתוני הגלישה באתר המאמרים והספרים הדיגיטליים של הספרייה הלאומית הראה שבשנים 2003-2008 זמן הקריאה הממוצע של ספרים ומסמכים בו היה פחות מדקה. עשרות מיליוני הגולשים באתר אינם קוראים כמעט כלום.

מדוע זה קורה? אחד החוקרים המרכזיים בתחום הוא ד"ר אליאס אבוג'אודה, מנהל הקליניקה להפרעות בשליטה על דחפים באוניברסיטת סטנפורד. אבוג'אודה גילה, שמעבר מהיר בין דפי האינטרנט גורם למוח לשחרר מנות קטנות של דופמין (כימיקל שמשפר את מצב הרוח ומעורר מוטיבציה), אבל כמות לא מאוזנת מכימיקל זה, פוגעת בזיכרון לטווח קצר וביכולת להתמקד, ונחשבת לגורם נפוץ ביצירת הפרעות קשב.

לכתבה המלאה בכלכליסט

ה. EQ מול IQ

במאמר שהתפרסם בכתב העת "להיות הורים" ביוני 2011 טענה לאורה וולמר, פסיכולוגית קלינית לילדים ומחברת הספרים "האיצ'דיאיידי שלי" ו "אני-אתה-אנחנו" העוסק בהעצמה רגשית וחברתית של ילדים כי מחקרים רבים מראים שבמאה שחלפה מנת המשכל (IQ) של הילדים עלתה , אך האינטלגנציה הרגשית (EQ) פחתה. במאמר מדגישה וולמר את החשיבות של קשרים חברתיים אמיתיים (אנושיים) מעצם הגדרת האדם כ"חיה חברתית" עוד מיום היוולדו , לטענתה הקשר החברתי מתחיל כבר ביום היוולדנו באמצעות הבכי ומתפתח בגיל שלושה חודשים באמצעות החיוך. עצם העובדה שתינוק מעדיף פנים אנושיות על פני צורות אחרות, היא סימן לכך שאנו חיות חברתיות מבחינה אבולוציונית.

במאמרה היא מציגה מס השלכות שליליות של העידן הטכנולוגי / האינטרנטי המתקדם על האינטליגנציה הרגשית של ילדים: א.גדל דור שהוא בעל פחות כלים חברתיים וכתוצאה מכך הוא מפתח קשיים חברתיים , דיכאון ואף אלימות. ב.הפייסבוק , המסרונים והאטרקציות של משחקי המחשב הזמינים, הפכו לתחלופה לקשרים ממשיים, והילדים מפתחים יותר ויותר קשרים וירטואלים. ג. שיחות ילדים ברשתות חברתיות וירטואליות (כגון: פייסבוק) מונעות התפתחות של קשר עין , קריאת שפת גוף ואומנות פיתוח שיחה בקרב אותם ילדים , זאת משום אופיין הריק מתוכן של שיחות אלה. ד.הילדים כיום משוויצים במס ה"חברים" הרב שיש להם ברשת החברתית , אך את רובם הם בקושי מכירים רק כ"חברים" ברשת, כך הרשת החברתית יוצרת אשליה של מעגל "חברים" רחב בקרב ילדים. ה.בהמשך המאמר מעלים וולמר ויוסי מערבי, חוקר ויועץ המתמחה בפסיכולוגיה ארגונית , השלכה שלילית משותפת המקרינה על ילדים במהלך התקשרותם עם חברים ברשת החברתית: נטען כי מכיוון שהילד נמצא בשיחה עם חברו מאחורי מסך ללא פיקוח והשגחה מצד מבוגר אחראי הוא אינו נרתע לפגוע בחברו , ואף לעיתים משתמש באינטרנט ככלי לפגוע ולהעליב את חברו (למשל: להעלות תמונות מעליבות ע"מ לפגוע ולהקניט את אותו ילד עמו הוא רב מאחורי המסך).

המאמר גם מונה את הסיבות להשלכות השליליות של האינרנט על רמת האינטילגנציה הרגשית (EQ) של ילדים: א.נוחות ההורים למצב הקיים = קניית שקט לטווח הקרוב :כאשר ילדים רבים ביניהם ההורים לרב מעדיפים להפנות אותם למחשב, לסמארטפון או לטאבלט ע"מ לקנות לעצמם שקט לטווח הקרוב . ב.תוכן המיסרונים (האס.אמ.אסים) הריקני: המסרונים הנכתבים כיום ע"י הילדים , נכתבים בשפה עילגת דבר הגורם לילדים להתרגל לתקשורת מיידית , קצרה ורייקנית , ולכן שיחה משפחתית סביב השולחן בארוחת צהריים נשמעת על ידם משעממת , דיבור בקצב אנושי (נורמלי) של המורה מתפרש אצל הילד כדיבור איטי ומשעמם הגורם לכך שהוא משתעמם בשיעור , כיוון שהמוח מתרגל לקצב היסטרי של לחיצת כפתור.

המאמר מציע מס פתרונות למניעת ההשלכות השליליות של האינרטנט על רמת האינטילגנציה הרגשית (EQ) של ילדים: א. הגברת השיח בבית , כלומר להרגיל את הילדים לא לאכול לבד מול הטלויזיה / המחשב /הסמארטפון אלא לשבת ביחד כמשפחה ולנהל שיחה אמיתית . ב. משחקי קופסא (כמו: מונופול) עם חברים או עם הורים תורמים להתפתחות האישית / הריגשית של הילד בהרבה מובנים כגון: הילד לומד להמתין בסבלנות לתורו, לקרוא שפת גוף של משתתפים אחרים , לומד על ניצחון והפסד ועוד. ג. הוצאת המחשבים מהחדרים של הילדים והצבתם בחלל פתוח פתוח בבית , ע"מ שהילדים לא יהיו נעולים לבדם רב הזמן בחדרם. ד. להגביל את שעות השימוש במחשב. ה. פתרון ריבים בין ילדים בצורה של פנים מול פנים ולא מאחורי מסך מחשב.

[למאמר המלא באתר מטח הסתדרות המורים בישראל http://itu.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=0f330fa0-3464-4992-96fa-e4ec63a967fa&lang=HEB]

היתפתחות האינטרנט כאמצעי לחימה

בימים מודרנים אלה אשר האינטרנט זמין כמעט לכול יד בלי קשר למצבה האקונומי.האינטרנט נהיה נגיש ונפוץ מאוד וכן יכולתו לשמש כמאין מכשיר הקלטת שמע/וודיאו ולשדר בתדר לוויני או על רשת גלי רדיו זול מאוד ושכיח, ובנוסף יכול לשמש כמצלמה זעירה אשר קשה להבחין בה ובכך לתפוס אנשים כשהם לא מודעים שהם מצולמים ולישלוח דרך האינטרנט כול המידע אשר צולם בו כנגד המדינה שלו אפילו אם זו תנסה להשתיק אותם.

ניתן לראות דוגמא לזה בתקופה של האביב הערבי שהיה לא מכבר(2010-2012) ובו המדינות ניסו לצנזר ולחסום את הצילומים שהאנשים ברחובות צילמו דרך הפלאפונים שלהם והעלו לאינטרנט סרטונים של מעשי הטבח וההיתעללויות של הרשויות באזרחים שלה שרק הביעו דעה שהמנהיג שלה טועה וצריך להדיח אותו. המדינה אסרה אותם בטענה שזה תוכן פוגע וניסו לדחוק לשוליים את המרד כאילו הוא דבר מה שאין ליחס לו חשיבות ממשית וכי הכול במדינה תקין וכרגיל. הם לא היו מוכנים ללוחמה של האינטרנט דרך הפלפאון ובה התערבו צבאות אשר היה למדינה שלהם אינטרס להפיל את המשטר הקיים ולשים במקומו משטר דמוקרטי שישחק בכללים שהם מכתיבים לו ושאם לא הוא יודח וישמו אחד אחר במקומו.

דרך לוחמה אלקטרונית אשר מנעה מהמדינה לצנזר את הסירטונים ואת כול החסימות ששמו על הרשתות של הטלפונים ובכך אפשרה לאנשים להעלות את הסירטונים בכדי שאלה ידרבנו את שאר האוכלוסיה למרוד במלך שלהם. נוסף לכך, להראות להם עד כמה הוא מושחט לא צודק וצריך לסיים את כהונתו. הופצו תמונות וסירטונים של הרחובות הגואים בדם ומעשים אסורים של חיילים שאמורים להגן עליהם, ובעצם הם פוגעים בהם. כך חשפו את מה שהמדינה ניסתה להסתיר ואיבדה אמונה מהעם שלה ולכן גם המהומות הוסיפו להחמיר ובכך בעצם הכלי הפשוט שמובן לנו מאילו יכול לשמש כאמצעי לוחמה בעידן המודרני של הנגישות למידע, הן בנייר והן בדפים הווירטואלים של רשת האינטרנט.

יחוסים