מתוך On Deliberation
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "==הסבר== ===כללי=== FFF או FFFF הוא מושג שנתבע בשנת 1929, על ידי Walter Cannon, ומתאר תגובה למצבי איום מידי...")
(אין הבדלים)

גרסה מ־01:09, 1 באוגוסט 2012

הסבר

כללי

FFF או FFFF הוא מושג שנתבע בשנת 1929, על ידי Walter Cannon, ומתאר תגובה למצבי איום מידיים[1]. בהתחלה זוהו רק שתי תגובת אפשריות Flight או Fight, כיום, אנו מודעים לכך שיש ארבע תגובות אפשריות, המתרחשות על פי הטבע בצורה הבאה: Freeze (קפיאה במקום, כדי לזהות סכנה), Flight (בריחה, אם אפשר לברוח מפני הסכנה), Fight (אם אין, בררה ונלכדים) או Fright (התקפלות במקום, והעמדת פני נכנע או מת, כדי לגרום לאובד עניין של התוקף, בהמשך פגיעה בנתקף)[2].

המערכת נמצאת באמיגדלה[3][4][5][6][7] ובאזורים אחרים של המערכת הלימבית[8], וניתנת ללימוד ושליטה. כאשר יש סיגנלים של איום נפתחת מערכת תגובה המחברת בין גזע המוח, האמיגדלה והאונה הקידמית[9]. אנשים שמורגלים לתקוף בזמן איום, יטו לשמרנות, יגיבו בקלות רבה יותר במצב סכנה (תוקפנים, אגרסיביים). אנשים שמתרגלים להכנע, יכנעו (בד"כ יתבטא בדכאון). אנשים שמתרגלים לברוח, ימנעו ויברחו (פחדנים, חרדתיים).

בגלל סיבות שונות, כמו ילדות במשפחה ביקורתית, או תוקפנית, או בגלל ניסיון חיים אלים, אנשים יטו להגיב יותר דרך ה-FFF, ולא דרך ה-PFC.

המערכת הלימבית קשורה לתהליכי קבלת החלטות עם תגמול לטווח הקצר[10]..

ישנם כמה אזורים האחראים על המעבר מ-FFFF ל- PFC.

תגובת לחץ אצל נשים

ישנו מאמר מצוטט מאד של טיילור ואחרים מ-2000 שמראה שתגובת הלחץ הנשית שונה מתגובת הלחץ הגברית והיא מתבטאת כ"טיפול והתחברות" שנועדה להגן על הצאצאים ולחזק את הרשת החברתית כדי לחזק את ההגנה הקבוצתית[11]. יתכן שתגובה זאת קיימת גם אצל גברים במידה מסויימת והיא אחראית על מה שכינתי Solidarity. בקהילות מצוקה אכן ראיתי את אותן "אמהות מרוקאיות" שדואגות לכולם, ופעולת על פי הדגם של Tend-Befriend.

תגובת איחוד

נראה שאנשים מעידים להתאחד במצב סכנה[12][13][14]. הכניסה למצב סכנה מגדיל את הקונפורמיות[15][16][17].

נושאים קשורים

יחוסים

  1. ↑ Cannon WB, 1932, The wisdom of the body, New York, Norton
  2. ↑ S. Bracha at al, 2004, Does "Fight or Flight" Need Updating?, Psychosomatics 45:448-449, October
  3. ↑ Davis, M., Whalen, P.J., 2001. The amygdala: vigilance and emotion. Mol. Psychiatry 6, 13 – 34.
  4. ↑ Halgren, E., 1992. Emotional neurophysiology of the amygdala within the context of human cognition. In: Aggleton, J.P. (Ed.), The Amygdala: Neurobiological Aspects of Emotion, Memory and Mental Dysfunction. John Wiley and Sons, New York, pp. 191 – 228.
  5. ↑ LeDoux, J.E., 1998. The Emotional Brain: The Mysterious Underpinnings of Emotional Life. Touchstone, New York.
  6. ↑ Phan, K.L., Wager, T., Taylor, S.F., Liberzon, I., 2002. Functional neuroanatomy of emotion: a meta-analysis of emotion activation studies in PET and fMRI. NeuroImage 16, 331 – 348.
  7. ↑ Zald, D.H., 2003. The human amygdala and the emotional evaluation of sensory stimuli. Brain Res., Brain Res. Rev. 41, 88 – 123.
  8. ↑ Graeff FG, 1994, Neuroanatomy and neurotransmitter regulation of defensive behaviors and related emotions in mammals, Brazilian Journal of Medical and Biological Research, 27(4):811-29
  9. ↑ Liddell et al. A direct brainstem–amygdala–cortical dalarmT system for subliminal signals of fear, NeuroImage 24(2005)235– 243
  10. ↑ Samuel M. McClure, David I. Laibson, George Loewenstein and Jonathan D. Cohen, 2004, Separate Neural Systems Value Immediate and Delayed Monetary Rewards, Science 15 October 2004: Vol. 306 no. 5695 pp. 503-507
  11. ↑ Behavioral responses to stress in females: Tend-and-Befriend not Fight or Flight, 2000, Taylor et al. psycological review 107(3), 411-29
  12. ↑ Geary, D.C., & Flinn, M.V. (2002). Sex differences in behavioral and hormonal response to social threat: Commentary on Taylor et al.(2000). Psychological Review, 109, 745–750.
  13. ↑ Kenrick, D.T., & Johnson, G.A. (1979). Interpersonal attraction in aversive environments: A problem for the classical conditioning paradigm? Journal of Personality and Social Psychology, 37, 572–579.
  14. ↑ Taylor, S.E., Klein, L.C., Lewis, B.P., Gruenewald, T.L.,Gurung, R.A.R., & Updegraff, J.A. (2000). Biobehavioral responses to stress in females: Tend-and-befriend, not fight-orflight. Psychological Review, 107, 411–429.
  15. ↑ Griskevicius, V., Goldstein, N.J., Mortensen, C.R., Sundie, J.M.,Cialdini, R.B., & Kenrick, D.T. (2009). Fear and loving in Las Vegas: Evolution, emotion, and persuasion. Journal of Marketing Research, 46, 384–395.
  16. ↑ Griskevicius, V., Goldstein, N., Mortensen, C., Cialdini, R.B., & Kenrick, D.T. (2006). Going along versus going alone: When fundamental motives facilitate strategic (non)conformity. Journal of Personality and Social Psychology, 91, 281–294.
  17. ↑ Griskevicius, V., Tybur, J.M., Sundie, J.M., Cialdini, R.B.,Miller, G.F., & Kenrick, D.T. (2007). Blatant benevolence and conspicuous consumption: When romantic motives elicit strategic costly signals. Journal of Personality and Social Psychology, 93,85–102.
אוחזר מתוך "http://www.talyaron.com/delib/index.php?title=FFFF&oldid=5"