הבדלים בין גרסאות בדף "תיאוריות באימון גופני"

גרסה אחרונה מ־08:20, 1 באוגוסט 2012

הגדלת כוח[עריכה]

הגדלת כוח מתרחשת כאשר מתבצעים אימונים בעצימות חזקה. חזרות חזקות.

למשל אימון CTS-11 שעובר מ-3 דקות, ל-2 דקות, ל1 דקה, מייצר המון כוח.

הגדלת ההתאוששות מחומצת חלב[עריכה]

כדי להתאושש מחומצת חלב, יש לעבור את הסף האן ארובי. יש להתחיל מאימון יחס 1:1 לכוח:התאוששות. יש להגיע להתאוששות מלאה (כוח שווה בכל אחת מאינטרוולים). יש להשוות את האינטרוולים לחזרה בודדת של אותו אינטרוול. לאחר שהגיעו למקסימום כוח, יש לצמצם בהדרגה את סף ההתאוששות.

לעשות אימון CTS-TT עד שמגיעים למקסימום כוח, ולאחר מכן לצמצם את זמן ההתאוששות.

אימון סף LT[עריכה]

כאשר מתאמנים באזור סף פירוק חומצת החלב, ניתן להגדיל את קצב פינוי החומצה הלקטית, ובכך להגדיל את הכוח שהגוף יכול לספק בסף.

באימון נמוך עצימות, 70% מהאנרגיה מסופקת על ידי שומן, ו-30% מסוכרים.

אימונים מתמשכים מתחת למקסימום, יכולים להוביל להגברת השימוש בשומן כמקור אנרגיה (אימוניי steady-state).

מומלץ כמעט תמיד לבצע אימונים אן-ארובים באינטרוולים. הם עדיפים על אימונים ארובים ממושכים (מלבד אימוני נפח).

אימון המערכות השונות:

CP - אימון של 5-10 שניות, 100% - 90% מהכוח, זמן מנוחה פי 12, עד פי 20 ביחס לעבודה. למשל 10 שניות עבודה, ומעל שתי דקות מנוחה.

Fast Glycolysis - משך 15 - 30 שניות, 90% - 75% מהכוח, מנוחה פי 3 עד פי 5. (30 שנ' ומנוחה שתי דקות)

משולבת - משך 1 - 3 דקות, 75% - 30%, מנוחה פי 3 עד פי 4 (1 דק', 3 דקות מנוחה).

ארובית לחלוטין - משך גדול מ שלוש דקות, 35% - 20%, מנוחה פי 1 עד פי 3.

נראה שהמטרה היא להגדיל את העצימות לפרקי זמן, להגדיל את משך הזמן, ולהוריד את משך ההתאוששות.

אימון ארובי[עריכה]

עדיף לשמור על עצימות קבועה 60% - 90% מדופק מקסימלי למשך 20 - 60 דקות.

אימון נפח[עריכה]

4 - 5 שעות קל. עוזר לבניית היכולת לשרוף שומן.

אימון סופ"ש בעונה[עריכה]

משתנה, משלב. לא יותר מ450 TSS.