פוליטיקאים ברשת - תשעד"א

על ההבדלים בין בנט ללפיד בפייסבוק

שמות הכותבים: איציק נחמה, שרית כהת, נדב אלמקייס

למלא...

כיצד הופכים לפוליטקאי מותאם יותר לעידן החמישי?

עליכם לבחור פוליטיקאי אחד שיש לו כבר הופעה בפייסבוק,ולייעץ לו (לאחר שאבחנתם את ההתנהגות הפיסבוקית שלו) כיצד להשתפר.עליכם להראות לו דוגמאות מפוליטקאים אחרים שעובדים טוב יותר. חשוב להסביר למה אותם פוליטיקאים פועלים נכון וטוב.

ציפי ליבני ונפתלי בנט

כותבת: נטלי אשכנזי

בעידן החמישי אחת השיטות המוצלחות ביותר של פוליטיקאים ליצור אהדה מתמדת של הקהל, לחשוף אותו לדעות מפתיעות, ליצור תחושת אחדות ולקבל משוב עדכני לגבי התנהלויות כאלה ואחרות היא האינטרנט. האינטרנט כולל בתוכו מערכות שונות שעל ידיהן יוכל הפוליטיקאי להתקרב לסקטור גדול יותר באוכלוסייה ולא רק לאוכלוסייה המוכרת והמקורבת אליו שממילא עוקבת אחריו. ישנן מערכות מגוונות שבהן נעסוק בהמשך, שיכולות ליצור קירבה כלשהי בין האזרח לפוליטיקאי וכך לגרום לראשון, במידה ויתחבר לדעותיו של הפוליטיקאי ללכת ובחור בו. שני הפוליטיקאים שבחרתי להציג בקטע זה הם: שרת המשפטים ציפי ליבני ויו"ר מפלגת "התנועה" ושר הכלכלה נפתלי בנט ויו"ר מפלגת "הבית היהודי".

נפתלי בנט הינו פוליטיקאי אהוד במיוחד, ניתן להבחין בדבר על ידי מספר המנדנטים הגדול שהשיג בבחירות האחרונות לכנסת ה-19 כשהוא מכהן כיו"ר מפלגת "הבית היהודי", בתגובות המשבחות של העם כלפיו ובהצצה לדף הפייסבוק שלו. באמצע שנת 2012 הצטרף נפתלי בנט למפלגת "הבית היהודי", שם נבחר לראשות המפלגה. חשוב לציין כי עד הצטרפותו של נפתלי בנט הייתה המפלגה מדורגת נמוך מאוד במפה הפוליטית והצליחה להשיג בבחירות לכנסת ה-18 בשנת 2009, 3 מנדטים בלבד. בבחירות 2013 קיבלה המפלגה 12 מנדטים, כך הצטרפה לקואליציה בכנסת ה-19 של מדינת ישראל, זאת בעקבות דמותו הדומיננטית של בנט שיצרה אחריו סחף תקשורתי. בנט עשה עבודה תקשורתית אינטנסיבית ברשתות החברתיות המקוונות. בדף הפייסבוק שפתח, משגר בנט מסרים בצורה ישירה לציבור וכך מקדם מועמדותו ואת קמפיין המפלגה לראשות הכנסת. כיום ישנם כ-196,000 סימוני לייק (אהבתי) זאת בעקבות פרסומים יום יומיים אותם מפרסם בנט, בהם הוא משתף את קהל קוראיו בפעילויות המפלגה, אג'נדות חדשות, התנהלויות והצלחות שהצליח לגרוף, שינויים שהחלו בעקבות התערבותו וכו'. ייחודיותו של דף הפייסבוק של נפתלי בנט היא שניתן לראות את היחס האישי שנותן בנט לרוב קוראי הדף, הוא מעביר מסרים לאזרחים, מקבל מהם תגובות, עונה להם על שאלות ואף מודה על כך שלמד דבר או שניים מכך, ניתן לראות תגובות לגבי אמירות מסויימות, חיזוקים לקהל וניסיון שיפור מצב הרוח של האזרחים, שיתוף בחייו היום יומיים ואף העלאת סרטונים ושירים אותם משתף בנט. ישנה באמת תחושה של חיבור של העם לאותו פוליטיקאי והחיבור הזה השתקף במסע הבחירות ובשלב המכריע בהן- ספירת המנדטים. בנט לא רק פעל בתחום הרשתות החברתיות והאינטרנט, הוא גם יצר אחריו סחף תקשורתי בעקבות סיורים רבים במדינת ישראל, התראיינות לתוכניות טלוויזיה ולרדיו ואף לתוכניות טלוויזיה בין לאומיות (CNN ,BBC וכו').

מנגד בחרתי להציג את שרת המשפטים ציפי ליבני אשר מכהנת כיו"ר מפלגת "התנועה". אם נציץ על דף הפייסבוק של ליבני נוכל להבחין בכך שלמרות שהוא אכן קיים וציפי אכן מפרסמת בו דברים, היא פחות מחוברת באופן אישי אל העם. ניתן לראות שציפי יוצאת מידי פעם בהצהרות על גבי דף הפייסבוק שלה, אך כאשר נשאלות שאלות לגבי נושא מסויים, כאשר ישנן תגובות לגבי דברים שאמרה, או כאשר נאמרות אמירות לגבי המצב הפוליטי, היא אינה מגיבה בחזרה אף לא פעם אחת ולא נותנת איזשהו מענה אישי שיתן תחושה של קירבה אליה. זאת בשונה מבנט שעושה זאת בצורה יוצאת דופן. נקודת השוואה נוספת היא הקהל אליו פונה ציפי והאג'נדה אותה היא מביאה. ליבני מיקדה את הקמפיין שלה בנושאי חוץ (חתירה להסדר מדיני עם הפלסטינים וחילוץ מדינת ישראל מסכנה של בידוד לאומי), בזמן שבנט פונה בתעמולתו למגזר רחב יותר באוכלוסיה (דתיים, חילונים, צעירים, מבוגרים וכו'), הוא נוגע בעניינים יום יומיים שנמצאים לכולנו בראש סדר העדיפויות (הוא גם עושה זאת בצורה חברית, חמודה ונכונה ומושך אליו הערכה והערצה רבה בזמן קצר). ניתן לומר שמצב זה משקף גם את המציאות עצמה באופן מסויים. אם נביט בדברים בהיבטים הטכנולוגיים של ימנו, נראה כי נכון להיום על גבי דף הפייסבוק של ליבני ישנם כ-60,700 סימוני לייק, כשליש מסימוני הלייק המופיעים על גבי דף הפייסבוק של נפתלי בנט. מצב זה בא לידי ביטוי בבחירות האחרונות אשר בהם זכתה ליבני ב-6 מנדטים בלבד, מחצית מן המנדטים בהם זכה בנט. אומנם ציפי התראיינה במספר ערוצים ואכן דבריה נאמרו, אך כפי שאנו יודעים לא די בסיקור תקשורתי מן העידן הרביעי (הרדיו והטלוויזיה) אלא יש לשלבו עם מערכות מן העידן החמישי (האינטרנט) וכך ניתן להגיע לתוצאות מרשימות וגבוהות פי כמה וכמה מתוצאות שיגיעו מפעילות במישור אחד. אילו חברת הכנסת ליבני הייתה פועלת בצורה אישית ו"עממית" יותר ברשתות החברתיות וכן נוגעת ברגשותיו של העם (עונה על שאלות, מגיבה לתגובות, משתפת בהיסוסים ורעיונות ולא רק יוצאת בהצהרות), סיכוייה לקבל אהדה גדולה יותר מן הקהל, שהייתה באה לידי ביטוי במספר המנדטים שהייתה מקבלת הייתה גבוהה בהרבה. נקודת ההשוואה האחרונה בה אגע בקטע זה היא בחירת התמונה הקלוקלת של חברת הכנסת ליבני. ליבני בחרה להציג עצמה פעמיים ברקעים אותם מציע הפייסבוק, בשתי התמונות נראית ליבני כמנהיגה של ממש. בתמונת הפרופיל היא מצולמת כאשר מאחוריה רקע שחור, ראשה מוטה כלפי מעלה, עיניה נישאות אל האופק וכמעט שלא ניתן להבחין בפזיק של חיוך מעל שפתיה. בתמונת הרקע הגדולה שמאחור מצולמת ליבני כשהיא מחוייכת ומנופפת לשלום למקום כלשהו. באף אחת מן התמונות ליבני אינה מסתכלת עלינו, על האזרחים. מנהיגה של ממש, אך דעתי היא שהתמונות ההללו משיגות בדיוק את ההפך ממה שמנסה ליבני לשדר. במקום ליצור תחושת שלווה וביטחון הן משרות אווירה קודרת, דיקטטורית מעט, מתנשאת, מרוחקת ובלתי ניתנת להשגה. התחושות הללו גורמות לאזרח הפשוט לא לרצות במרות שכזו, אלא לחפש מפלט במקום אחר, אישי, מבין ומקבל. זאת בניגוד לבנט שבתמונת הפרופיל שלו מופיעה תמונה שבה הוא מחייך חיוך רחב וחשוף שיניים, מבטו פונה אל המישור שמולו, אלינו אל עבר אזרחי המדינה והרקע שמאחוריו ירוק ואופטימי. בתמונת הרקע הגדולה שמאחור שם את לוגו המפלגה שלו בשונה מליבני ששמה את עצמה בכל תמונה במרכז. דף הפייסבוק של בנט מאוד מזמין וגורם תחונה נינוחה של חיבור לאותו אדם, תחושה שבסופו של דבר גורמת לנו הישראלים לצעוד עם שמו על הפתק בדרך לקלפיות. בסיכומו של דבר ניתן להסיק כי לרשתות החברתיות השפעה רבה הן על המציאות הפוליטית שלנו והן החברתית. הן מעצבות את דעת הקהל וגורמות לנו לשנות את דעותינו כהנה וכהנה כהרף עין. הסוד האמיתי של ההצלחה בעידן החמישי הוא שימוש נכון ברשתות אלו, באמצעים השונים והמגוונים אותן הן מציעות (פרסומים, תמונות, שירים, שאלות, קבצים וכו'), ורק כך יוכל הפוליטיקאי ליצור אחריו סחף ואהדה מתמדת של הקהל.

כיצד לשפר את התקשורת עם הציבור

(הכוונה לתגובות לדברי הציבור)

Meme

ציפי לבני

כותבים: רוני פרידמן, עידית פלג, דפנה נחום ואורטל חשאי

יעלה בקרוב... נא לא למחוק את ההודעה הזו. תודה

שלי יחימוביץ

כותבים: שי ברזל, שלי חזיזה וטל ברקאי

בתוך המושג הרחב מם, אנחנו נתייחס ל"מם אינטרנטי" או בשמו העברי תופעת אינטרנט -

מם אינטרנטי הוא רעיון, סגנון או פעולה המתפשטים במהירות ברשת האינטרנט בצורות שונות( סרטון, תמונה, שירים, סיפור ועוד) בדרכים שונות( מאדם לאדם, רשתות חברתיות, מיילים, אתרים ואף דרך חשיפה בטלוויזיה)

היתרון של מם הוא החשיפה הגבוהה של המסר בצורה מהירה. חסרונו העיקרי הוא שזמן החשיפה שלו מאוד קצר – דבר היכול להיות יתרון כשמתפרסם מם בעל אופן שלילי

אין חוקיות לגבי איך מם יתפשט ומתי, אך יש כמה מאפיינים הדומים כמעט לרב הממים:

• הוא יעסוק בדרך כלל בנושאים עדכניים, מעניינים ושעולים על סדר היום
• הוא יבוא בדרך כלל מאנשים הנחשבים כמעצבי דעת קהל - אנשים משפיעים עם חברים ועוקבים רבים
• אין לו צורה מוגדרת וקבועה, הצורה הנכונה להעברת המסר תצליח
• לרב הוא יהיה בעל גוון הומוריסטי וחיובי
• מם לא חייב להיות יצירה מקורית, אפשר להפוך דברים קיימים כמו טקסט, סרטון או תמונה למם.

שלי יחימוביץ יכולה להשתמש בכלי זה לפועלה האישי, כדי להעביר את מסריה במהירות רבה גם לאנשים שלא בהכרח עוקבים אחריה ונחשפים אליה, ועל ידי כך להגדיל את מעגל העוקבים שלה ולצרף עוד אנשים חדשים התומכים ברעיונותיה ודרכה.

אך כדי שהיא תצליח יש להשתמש בכלי זה בתבונה. יש לעקוב אחרי הלך הרוח באינטרנט בכלל ובפייסבוק בפרט. יש לשקול את הפרסומים ולנסות לחזות את התגובות מראש ולפעול בהתאם במגוון דרכים:

• לראות האם אנשים מגיבים ומשתפים את הפרסום
• לנסות לפנות לאנשים אשר נחשבים משפיעי דעת קהל לקידום פרסום או אפילו יצירה של מם בשבילם
• לפעמים התפשטות מם – חיובי או שלילי תקרה גם בלי התערבות הפוליטיקאי ואז עליו להחליט האם הוא מגיב לכך או אפילו תומך בו

שלי יחימוביץ הייתה הראשונה להבין את כוחו של המם ושיתפה ממים קיימים ואף יצרה ממים משלה ופירסמה אותם בעמוד הפייסבוק שלה.

אין ספק שדבר זה עזר לה מאוד במיוחד לאור שפרסומים אלו קרו בזמן תעמולת בחירות – אולי הזמן החשוב ביותר לקידום הפוליטיקאי וחשיפת מסריו לציבור.

שלי נמצאת עכשיו בזמן בחירות לראשות המפלגת העבודה מול יצחק הרצוג, עשינו לה מם שהוא שינוי של תמונת הקאבר בפייסבוק של יצחק הרצוג.

אבל זמן בחירות הוא לא הזמן היחידי שצריך לנסות ולפרסם ממים, כדי להישאר בתודעה וכדי להעביר מסרים בצורה טובה כדאי להמשיך ולהיות פעיל ברשתות החברתיות כל הזמן.

כפי שכבר ציינו, נושאים על סדר היום הם נושא שכדאי לעסוק בו ולכן יצרנו מם שעוסק בהשבעת ליברמן שמבוסס על מם מאוד מפורסם.

דוגמה טובה לשימוש לא נכון במם הוא תגובתו של עמוד הפייסבוק של נתניהו למם האינטרנט הישראלי הראשון, "ביביגאמפ" -

בעקבות צילום של ביבי מחייך מאחורי חיבוק בין נעם לגלעד שליט, נלקחה תמונתו של ביבי והושתלה במאות תמונות שונות המתארות את ביבי עומד בצד אירועים היסטורים ומחייך.

התמונות התפשטו בקצב מסחרר וכמעט אין ארוע היסטורי שביבי לא "נכח" בו.

אנשי ביבי לא הספיקו להבין את ההיסטריה שנוצרה סביב התמונה ובמקום למנף אותה בזמן, רק אחרי שתפוצת הממים דעכה, הפייסבוק של ביבי פרסם סוג של מחווה למם הזה, אך הוא כבר לא זכה לאותה הצלחה גם בגלל האיחור בפרסום וגם בגלל חוסר המקוריות.

איך לגייס כספים

כותבות: הילה חיים, מור אמתי וחן זכריה

יצחק (בוז'י) הרצוג

לקראת הבחירות הקרובות לראשות מפלגת "העבודה", החלטנו להציע לחבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג מספר דרכים בהן יוכל לגייס כספים למען קידום הקמפיין שלו.

• ישנם אתרים שמטרתם היא גיוס כספים דרך תרומות באינטרנט, למשל: "מימונה" ו"הדסטארט".עד לשנה האחרונה אתר "מימונה" גייס כ-70 אלף שקלים לטובת קמפיינים פוליטיים ואתר "הדסטארט" כ-40 אלף שקלים. דרך אתרים אלו כספי התרומות נכנסים בצורה מסודרת, שקופה וחוקית וכך נמנעים משחיתויות.

לאתרים מסוג זה ישנם יתרונות סמויים בכך שהם אינם מהווים רק כלי להגדלת כספי הקמפיין, אלא נוגעים באנשים שככל הנראה בעת תרומתם מבטיחים את קולם לאותו מועמד והתורם הופך להיות שגריר של אותו מועמד והוא מקדם אותו ואת מצעו. בדרך כלל, התורם מפיץ את תרומתו ברתות החברתיות וכך נוצר מצב של פרסום חינמי למועמד. מכיוון שהתרומות הן גם בסכומים קטנים, המועמד לא מרגיש מחוייב לאותם התורמים ואינו תלותי בהם והתרומות יכולות להיות אנונימיות.

• לרוב חברי הכנסת יש אתר רשמי באינטרנט בו ישנה אפשרות לתרום כספים לקמפיין המתמודד מהסכום הנמוך ביותר עד לסכומים גבוהים, לפי שיקולו של התורם ובדרך זו יכולים לתרום אנשים מכל המעמדות.

לדוגמא באתר הרשמי של שלי יחימוביץ' ישנו עמוד תרומות לקידום הקמפיין ומנגד באתר הרשמי של יצחק (בוז'י) הרצוג לא נתקלנו בעמוד מסוג זה ולכן נציע לו להוסיף אפשרות לתרומות בדרך זו מכיוון שבהסתמכות על נתונים מהעבר, ניתן לראות באופן מוכח כי כספים רבים גוייסו למועמדים מוכרים פחות בדרך זו ותרמו לקידומם.

• יצחק (בוז'י) הרצוג גייס כספים מתורמים בסך של מליון שקלים לעומת שלי יחימוביץ' שגייסה 353 אלף שקלים. תורמיה של שלי הינם תושבי ארץ ישראל בעוד שרוב תורמותיו של יצחק (בוז'י) הרצוג הגיעו מתורמים בחו"ל. נושא זה יצר שיח שלילי כלפיו ולכן אנו מציעות לחבר הכנסת ליצור אהדה בקרב בוחריו גם ממדינתו ולא רק מתורמים מחו"ל מכיוון שברגע האמת בבחירות ההשפעה היא בידי אזרחי ישראל ולא תושבי חו"ל.

ליצחק (בוז'י) הרצוג היו 66 תורמים ואילו לשלי יחימוביץ' היו 1,150 תורמים - זהו מספר שיא של תרומות שפוליטיקאי ישראלי אי פעם הצליח לגייס.

• אנו מציעות לחבר הכנסת להדגיש ולפרסם בעמוד הפייסבוק שלו נושאים הרלוונטים למצעו אשר פונים לאוכלוסיות מסויימות בחברה, זאת על מנת למשוך אליו תומכים נוספים שיזדהו עם דעותיו, גם אם אינם מודעים לכלל עמדותיו.

מעיון במצעו ובעמוד הפייסבוק שלו העלינו מספר נושאים שכדאי לו לקדם והם: שימת דגש על תמיכה בקהילה ההומו לסבית בכלל ובחוק הזוגיות בפרט- כך יעודד מתן תרומות מגופים וארגונים העוסקים בדבר. בדרך זו יוכל לגייס סלבריטאים אשר יסייעו לו לקדם את הקמפיין שלו. המפורסמים הם מעצבי דעת הקהל ולכן ימשכו בדרך עקיפה תומכים נוספים.