הטרילמה של פישקין
קיימים שלושה ערכים חשובים בדמוקרטיה:
- שיוויון פוליטי
- דיון
- השתתפות המונית
כיוון שתהליך דיון דורש זמן, ההשפעה הפוליטית דורשת זמן ומשאבים, ועל פי פרדוקס התיאום, ככל שיש יותר משתתפים זמן התיאום עולה בצורה אקספוננציאלית, מסתבר שדמוקרטיה דליברטיבית שיוויונית נראת כלא ישימה.
כדי לפתור את הבעיה, פישקין ״הזמין״ את כל הציבור להשתתף בדיון, על ידי הגרלה. כך הוע יכול לאפשר דיון וזמן השפעה שווה. הוא מפספס את תהליך הפריימינג שנוצר בתהליך שלו. אבל בין המשתתפים יש שיוויון הזדמנויות פרוצדורלי פוליטי וגם דיון וגם ״השתתפות המונים״.
בנוסף, פישקין ביקש לייצר DD - יום דליברטיבי, בו כל האזרחים משתתפים בדיון על המועמד. גם כאן יש בעיית פרימינג, אך בין המשתתפים יש שיוויון פוליטי. כולם דנים ויש השתתפות המונית. כדי לאפשר זמן שיחה, הדיונים מחולקים לקבוצות קטנות. אין כאן דיון עם כולם, אך אם יש חלוקה טובה, יכול להיות כאן שיח מייצג. אם כי, יש יותר סיכוי לחשבה קבוצתית, בהעדר הגודל הדרוש לשימור השונות בדעות.