כאשר מתחילים דיון, עלינו לנהל לפרק את הדיון לשאלות, כדי לחשוף את חוסר הידע, וכדי שביחד נמצא תשובות לשאלות. מתוך התשובות, יתחיל להבנות SON שיאפשר להתחיל להציע פתרונות מקובלים.
דיון מתחילים בד"כ בהצבת חזון משותף לקבוצה או לפרויקט. ולכן השאלה הראשונה היא מהו חזון הקבוצה? מה הקבוצה מבקשת להשיג? בברור החזון של הקבוצה, יאפשר להבין מה הקבוצה מנסה להשיג, ומתוך כך נוכל לשאול מהם הדרכים שבאמצעותן נשיג את החזון, המטרות והיעדים. לעיתים חזון הקבוצה הוא נושא אבסטרקטי, ולכן יש לפעמים קבוצות ששואלות מה הן מטרות הקבוצה. מטרות הן דבר יותר ברור, יותר קונקרטי.
במדיה ויקי אנו כותבים ב"דף התוכן" "חזון הקבוצה", ופותחים עליו דיון ב"דף השיחה". בפורמטים אחרים, בראש הדף כותבים חזון, ובתחתית הדף דנים על החזון.
מבנה הדיון בנוי כך (בדף השיחה):
מתחילים בשאלה: שאלה: מהו חזון הקבוצה?
בשלב זה ניתן להעלות כמה אפשרויות. יוצרים את האפשרויות בהזחה. בכל סיום הצעה, משפט וכיוב', הכותב חותם את שמו, כדי שאפשר יהיה להבין מי הכותב.
שאלה: מהו חזון הקבוצה?
- הצעה: שינוי שיטת הבחירות לדמוקרטיה ישירה. - משה
- הצעה: חינוך הציבור לדמוקרטיה ישירה - רות
- הצעה: מאבק בשחיתות השלטונית - נתן
לאחר סבב ההצעות, אפשר להתחיל להתייחס. ישנן שלוש אפשרויות של התייחסות (בהתאם לרוח הדיון החיובי):שאלה, הצעה ואתגר. בשאלה אנו שואלים שאלת הבהרה על המשפט הקודם. בהצעה, אנו מציעים חלופה להצעה הקודמת. ב"אתגר" אנו למעשה מאתגרים, או טוענים שלהצעות זאת יש קשיים או חוסר ייתכנות. במקרה של אתגר, יהיה על המציע של ההצעה הראשונה לנסות לשפר את ההצעה הראשונית בהצעה אחרת, או לנהל דיון שבו יוכל להוכיח שההצעה טובה וישימה. כל התייחסות מוזחת ביחס לנקודת אליה היא מתייחסת.
שאלה: מהו חזון הקבוצה?
- הצעה: שינוי שיטת הבחירות לדמוקרטיה ישירה. - משה
- אתגר: אני חושב ששינו שיטת הבחירות היא תהליך בלתי אפשרי בלשב זה, ועלינו להתמקד ביעדים ישימים לשנה הקרובה.-מיכל 10:45
- הצעה: חינוך הציבור לדמוקרטיה ישירה - רות
- הצעה: במקום להשתמש במילה חינוך, שהיא מילה פטרונית, עדיף להשתמש בהעלאת המודעות לחשיבות הדמוקרטיה הישירה. - בת-אל 10:47
- הצעה: מאבק בשחיתות השלטונית - נתן