מה יקרה לפוליטיקה הישראלית במהלך העשרים השנים הבאות?

ניקוד:

• + 50 נקודות על שיפור הסבר המודל.
  • מתוכם:
  • +40 על כתיבה קוהרנטית
  • +10 על מידע חדשני ומבוסס, שלא נאמר בשעור.
• +50 נקודות על כתיבת ניבוי מעניין, המבוסס על המודל.
  • מתוכם:
  • +40 על כתיבה קוהרנטית
  • +10 על רעיון חדשני ומבוסס.

הסבירו את המודל

הסבירו את הקשר בין המדיום התקשורתי (דיבור, כתב, דפוס, וכיוב') וההשפעה על המבנים הפוליטיים.

עליכם או להוסיף מידע, או לשפר מידע קיים.

המודל

המודל מורכב ממקבלי ההחלטות (המנהיגים) וממבצעי ההחלטות (הפועלים). הפוליטקאים הם בעצם ה"מוח הגדול" והם מעבירים את המסרים שלהם דרך אמצעי התקשורת אל מבצעי ההחלטות - הפועלים. לאמצעי התקשורת יש תפקיד מאוד חשוב בתהליך העברת המסר , עם השנים כל אמצעי תקשורת חדש שמופיע (כגון רדיו , אינטרנט ,טלוויזיה) משפיע על תהליך זה. מקבלי ההחלטות משתמשים ב3 דרכים כדי למנוע מהפועלים להתאגד ולארגן מרד , 3 הדרכים הם : שימוש כוח - מתוקף היותם בכירים יש להם הרבה כוח ולכן הם יכולים להשתמש בו ובכך להפחיד את הפועלים , תעמולה לשליטה על המוחות - תעמולה שתשכנע אותם שהמצב הקיים הוא מה שנכון , מניעת יכולת התקשרות של הפועלים בינם לבין עצמם - כדי למנוע התאגדות של הפועלים. לסיכום מדובר במודל חד כיווני , המסר מועבר ממקבלי החלטות אל מבצעי ההחלטות באמצעות אמצעי התקשורת אשר מתווכחים בין שניהם.

דיבור

הדיבור הוא חלק ממערכת התקשורת הקולית המתבצעת בעזרת מילים. המילים, שבעזרתם מקיימים את הדיבור, הן חלק ממערכת סמלים הנקראת שפה והיא שונה ממקום למקום ומתרבות לתרבות. בעבר, הדיבור בקרב בני האדם נחשב לקול, שפת גוף ותנועות פנים (לעתים דיבור בעזרת שפת גוף והבעות פנים עלול להיות בעייתי, מכיון ויש הבדלי תרבויות. בישראל תנועת יד שמשמעותה "רגע", באיטליה המשמעות של אותה תנועת יד בדיוק, זה עלבון ופגיעה) בנוסף, בעבר הדיבור היה רלוונטי רק למרחק של מטרים ספורים. כיום, עם התפתחות אמצעי התקשורת השונים, ניתן לתקשר באמצעות דיבור למרחקים רבים. כושר הדיבור הוא בעל ערך רב בקרב בני האנוש וישנם הסובלים מלקות במערכת זו, כגון: אילמות (חוסר ביכולת להוציא תווי דיבור), צרידות (שיתוק או דלקת במיתרי הקול) וגמגום (כאשר אדם חוזר על חלקים מסוימים במילה מספר פעמים). כאשר אדם מעוניין להגות מילה (על ידי דיבור) המוח מפרש את המילה לאותות עצביים שמפעילים שרירים שיוצרים קולות. לפני כ-70 עד 30 אלף שנה התחילה ה"מהפכה הלשונית". הדבר המהפכני בשפתו החדשה של ההומו סייפיאנס הוא לא רק כמות המידע המגוון שניתן להעביר ולאגור בעזרת השפה אלא גם היכולת להסביר את עצמנו לחברנו בקבוצה ולדון בסוגיות שונות. יכולת זו אפשרה תקשורת יעילה ושיתוף פעולה בין מספר פרטים בקבוצה, דבר חשוב לאור העובדה שהאדם היינו יצור חברתי. אמנם, כל זה מתגמד ליד הייחוד המרכזי בשפה האנושית שהוא היכולת לדבר על דברים שאינם קיימים כלל במציאות ובכך מאפשרים יצירת מציאות חדשה. תכונה זו אפשרה יצירת ערכים לא מוחשיים אשר מקשרים ומחברים כמות גדולה יותר של פרטים בקבוצה, דבר המאפשר יצירת חברה המורכבת מהמונים המונעים ע"י אידאולוגיה, מניע ו/או דת משותפים. בפוליטיקה ובממשל תכונה זו מסייעת בכך שהיא יוצרת חברה בעלת אידאולוגיה משותפת אשר מונעת ונשלטת בעזרת ערכים המוכתבים לה, דבר המאפשר לשלטון להניע וליצור שיתוף פעולה בקרב ההמון הנשלט תחתיו. כמו כן יש שוני בדיבור, שנובע מהבדלי תרבויות, מיקום גאוגרפי שונה, אנשים החיים באילת לאו דווקא יבינו את צורת הדיבור, והסלנג היום יומי המדובר במטולה לדוגמה. גם במקסיקו יש מספר ניבים שונים לשפה, כך שאנשים מהצפון לא יבינו את האנשים מהדרום. גם סגנון חיים משפיע על צורת דיבור, אנשים עירוניים מדברים בצורה שונה מאנשים הגרים בפריפריה. הדיבור הוא אחד האמצעים לקיום תעמולה, שמטרתה להשפיע על הציבור בקבלת החלטות ולהכריע את המעמד הנשלט. הדיבור זוכה למעמד חשוב בתורת הרטוריקה של אריסטו, המתייחסת לדיבור כערך חשוב, ואף שימשה כבסיס לנאומי התעמולה הגדולים בהיסטוריה. בתקופת "העידן הראשון"(טרם המצאת הכתב) הדיבור והשפה שימשו ככלי ליצירת תקשורת. צורת ההתיישבות הכפרית, והקירבה הפיזית בין השלטון לנשלטים מנעה את הצורך בתעמולה. מה גם שהחזק הוא השולט. כך גם בין הכפרים שהיו כובשים האחד את השני ע"י מלחמות עקובות מדם. משתמע מכך ש"בעידן הראשון" מערכת קבלת ההחלטות השתמשה בכוח ולא בתעמולה.

הכתב

הכתב הוא מערכת של סמלים וסימנים המצייגים את השפה הדבורה בצורה גראפית. התפתח בסביבות האלף הרביעית לפנה"ס. על מנת לתקשר בעזרת הכתב צריך מיומנות של קרא וכתוב. לכל תרבות יש כתב ושפה משלה. תחילה היה את כתב הפיקטוגראם (שייצג באופן גרפי מילים שלמות ואף מעשים וחוויות בשלמותם) ולאחר מכן הכתב האלפאבתי (1200 לפנה"ס,אוסף של אותיות שמייצגות צלילים שונים). תהליך יצירת הכתב נקרא כתיבה ותהליך הפענוח שלו נקרא קריאה. לכל שפה יש צורת כתב שונה, אך לעתים זה עלול להיות זהה ומבלבל. כמו כן יכול להיות שפה בעלת סגנונות כתב שונים, כתיב מלא כתיב חסר, אותיות גדולות סימני ניקוד ועוד. כתב ברייל לדוגמה הוא כתב בינלאומי. מה שגרם להתפתחות הכתב הם האנשים שעסקו בחקלאות שהעבירו תבועה לשלטון ונעזרו בכתב כדי לתעד ולשמור על סדר. הכתב עזר להתפשטות מידע מדויק לעומת התקופה בה הוא לא היה קיים. באותה תקופה המידע עבר בצורה חלקית ולא מדויקת. הכתב תרם לשלטון משום שאפשר לבנות ממלכות גדולות ולשלוט בעם בכך שהמנהיגים יכלו להעביר מידע, פקודות וחוקים לכלל אנשי הכפר. כל בית מלוכה החזיק אדם מלומד שהבין קרוא וכתוב, בדרך זו המנהיג יכל להחליט למה ייחשף העם. באותה תקופה היו מעט אנשים בעלי מיומנות זו ולכן נחשבו לאליטה שולטת. עם התפתחות הכתב התפתחה גם התעמולה הפוליטית. בזכות המצאת הכתב החלו להתפתח ערים, שהביאו להתפתחות של שלטונות טוטליטריים. אנשים שידעו קרוא וכתוב התקדמו למשרות בכירות, ובזכות ידע זה יכלו שליטים רבים להעלות לכתב את רעיונותיהם ועיקריי אמונתם. דוגמא בולטת לשימוש הכתב לצורך תעמולה היא הפצת הדת הנוצרית: פאולוס ופטרוס ממשיכיו של ישו העלו על הכתב את סיפור הדת הנוצרית, גלגול חיוו של ישו ואת הברית החדשה. בזכות הכתב הפיצו מאמיניו ותלמידיו של ישו את הדת הנוצרית ברחבי אירופה. דוגמא נוספת לשימוש בכתב כאמצעי תעמולה היא בעובדה שכל מתמודד דמוקרטי, בכל סוג של בחירות, מעלה את מצע הבחירות שלו(עקרונותיו ותכוניותיו) על הכתב.

מכונת הדפוס

מכונת הדפוס הראשונה הומצאה במאה ה15 (1450) ע"י יוהן גוטנברג. באמצעות מכונת הדפוס ניתן היה להדפיס בכמויות רבות וניתנה האפשרות להוצאת אלפי עותקים במהירות רבה ולהפצה ברחבי אירופה. הספר הראשון שהודפס בשיטת הדפוס היה התנ"ך. הצורך בהקמת מכונת דפוס נבע מסיבות כלכליות וחברתיות. מחירי הספרים בכתב יד לפני המצאת הדפוס היו גבוהים והפצת הספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים. פיתוח הספרים לפני המצאת הדפוס התבצע בקצב מאוד איטי ועל כן העברת המידע היתה איטית יותר. תוך זמן קצר התפשטה ההמצאה ובתי דפוס רבים התחילו לפעול. מכונת הדפוס הראשונה שהופעלה ע"י קיטור (מכני) יוצרה ב 1811 ע"י פרדריק קוניג. עכשיו ניתן להדפיס הרבה יותר עותקים בזמן קצר יותר.באותה תקופה לכל מי שהיה מכונת דפוס יכל היה לשלוט באמצעי התקשורת, אלה היו לרוב האליטות, דבר אשר שבר את היכולת של הכנסייה לשלוט, זה הביא לירידה בכוחה של הכנסייה בגלל נגישות רבה יותר לספרי הקודש והפצת דעות חדשות נגדה ונגד השלטון. בין היתר אנשים לא הלכו יותר לכנסייה בימי א' מאחר ודברי הכנסייה נאמרו בעיתונים, האינדיבידואליזם החליף את הקולקטביזם בקבלת המידע. מאחר והדפוס הוזיל את עלות ייצור הפצת מידע,הדפוס גרם להיווצרות עיתוני מחתרת שפעלו נגד השלטון, והדרך של הפצת המידע שלא בידי השלטון, זה מה שגרם למהפכה בחברה. כאשר אנשים חשופים למידע וידע, הם מתחילים לשאול שאלות , מתחילים להעלות ביקורת, ואף מפקפקים במעמד האנשים שעד לא מזמן היו מקור הידע היחידי. שינוי חברתי שכזה, יכול לגרום להתערערות השלטון מאחר וכל הידע שהשלטון מחזיק, מצליח לגלוש גם אל העם, ומכאן הפרשי מעמד האליטה ומעמד העם מתחיל להצטמצם. מכונת הדפוס הביאה להשפעות נוספות כגון: פרסום מסרים וצווים של השלטון הפך לקל הרבה יותר, ספרים הודפסו בשפות לאומיות דבר אשר גרם להעשרת שפות אלו ולרכישת ידע בתחומים רבים, בנוסף הביא לעלייה בלימוד קרוא וכתוב מה שהוביל לעלייה בביקוש לספרים. עיתונות מאז ועד היום היא כלי תקשורת משפיע מאוד בתעמולה. אחד הדרכים של השלטון בתקופה שבה החלו העיתונים להתפשט במהירות, במקרים של "תעמולת נגד", היא לסגור את העיתון הוא להפעיל צנזורה. גם היום כלל העיתונים עוברים צנזורה לפני שהם מפרסמים אי אילו ידיעות. בתעמולה בעיתונות כתובה יעשה שימוש במילים טעונות, צבעים ותמונות בולטים המושכים את לב הקורא. וכמובן שתהיה התאמה לציבור קוראי העיתון. דוגמא קלאסית לשימוש בעיתונות כתובה לצורך תעמולה היא "התעמולה הנאצית" כנגד יהודי אירופה. בראשותו של יוזף גבלס, שר התעמולה בממשלת גרמניה הנאצית, נעשה כל צעד אפשרי לצורך הכפשת העם היהודי. נראו קריקטורות שבהם מוצגים היהודים כ"חזירים רודפי בצע", נכתבו מאמרי הסתה כנגד היהודים ועוד. העיתון שעסק במלאכה זו בצורה המקיפה ביותר היה העיתון Der Stürmer של יוליוס שטרייכר. כיאה לדפוס בעידן במודרני, נכון להיום, קיימות שיטות דפוס רבות, אך המקובלות והנפוצות ביותר הן: דפוס האופסנט- שימוש בצילנדרים על מנת להעביר את דמות המקור אל המדיום המודפס והדפוס הדיגיטלי הממוחשב- שבעקבותיו גם קיימות מכונות הצילום והסריקה הדיגיטלית. חלק נכבד מעולם הדפוס דורש שימוש באותיות ולשם כך התפתחה גם אומנות הטיפוגרפיה, שהיא בעצם הסידור והעיצוב של הטקסט. לשל שפה טיפוגרפייה משלה, כמו בעברית שיש לנו גופנים (פונטים) שונים כמו אריאל, אהרוני, דוד ועוד. תחום הדפוס לעולם לא הפסיק להתפתח, והודות לעידן המחשבים, ישנו גם מעבר מהטיפוגרפייה המסורתית אל הגרפיקה המודרנית- אל העיצוב הגרפי/החזותי, שכן, העיצוב הגרפי הוא המשך ישיר של הדפוס, הוא משמש לצורכי דפוס מסורתיים וגם לצרכים שונים ומתקדמים יותר, כמו באינטרנט, באנימצייה, במדייה וכו'.

הרדיו

מכשיר הרדיו מאפשר העברת אותות ע"י גלים אלקטרומגנטיים. האותות מתורגמים ע"י מכשיר לצלילים אותם האדם יכול לשמוע. הבסיס התיאורטי להמצאת הרדיו נתגלה כבר בשנת 1873 ע"י ג'יימס קלרק מקסוול, אך הוכחה אמיתית הוצגה בשנת 1888 ואומתה בעזרת ניסוי שערך היינריך רודולף הרץ. את הרעיון של רדיו כמכשיר תקשורת המונים הגה גוליילמו מרקוני. בשנת 1906 נשמע לראשונה דרך הרדיו קול אנושי. השם "רדיו" נהגה ע"י הפיזיקאי אדוארד בראנלי. מקור השם בא מהפועל להקרין, באנגלית to radiate. בזמן מלחמת העולם הראשונה שיכללו את הרדיו והוא תרם רבות לצורכי המלחמה. הרדיו זכה להצלחה רבה. ניתן להדגים את עוצמתו בעזרת התסכית "מלחמת העולמות". בשנת 1938 שודר ברדיו בארה"ב תסכית בדיונית אשר תיארה פלישת חייזרים לכדור הארץ. המאזינים הגיבו בהיסטריה, למרות שצוין במהלך התוכנית כי מדוברת בתסכית בדיונית בלבד. בשנת 1948 קרה מהפך בשימוש ברדיו, בשנה זו הומצא הטרניזסטור שהפך את הרדיו ממכשיר גדול ומסורבל, לפשוט ונוח וכך שינה את פניו באופן משמעותי. הרדיו בישראל: בימי המנדט הבריטי היו בישראל שידורים מחתרתיים. לאחר הקמת המדינה שידורי הרדיו היו מטעם השלטון. בשנת 1950 הוקמה תחנת הרדיו גלי צה"ל. בשנת 1965 הרדיו הפך לעצמאי והוקם "קול ישראל". הדבר נעשה במטרה למנוע ריכוז כל העוצמה בידי גוף אחד, כלומר בידי השלטון. הוחלט לימים כי "קול ישראל" יהפוך למוסד ממלכתי בפיקוח של "רשות השידור". לקיומה של רשות ממלכתית יש חשיבות דמוקרטית. לרדיו יתרונות רבים. המאזין לא נדרש לידע קודם מכל סוג שהוא, הרדיו זמין ונייד ומאפשר המשך פעילות תוך כדי האזנה וגם כשאין קליטה לאותה תחנה, ניתן למצוא אותה בתדרים שונים כך שאם לאדם תחנה אהובה, שלה הוא נוהג להאזין הוא יכול לעשות זאת כמעט מכל מקום. כמו כן ישנן תחנות רדיו רבות המשדרות אונליין דרך האינטרנט ולכן בעיית קליטה פחות משפיע. יתרון נוסף הוא ששידור הרדיו זול ומאפשר ריבוי תחנות שידור. בעקבות זאת ישנם תחנות רדיו הפונות לקבוצות רבות, ביניהן גם קבוצות מיעוט. עם התפתחות הרדיו כמדיה חדשה להפצת מידי נהיה גם הוא כלי ליצירת תעמולה. ברדיו יעשה לרוב שימוש במנגינות קליטות (ג'ינגלים) ובמשפטים פשוטים, קליטים ומתחרזים. התעמולה מותאמת לציבור המסוים המאזין לתחנת שידור מסוימת. דוגמא לתעמולה באמצעות הרדיו במדינות ערב: השלטון במצריים ראה בשידורי הרדיו כלי לגיוס ההמונים ולהפצת תעמולה ממשלתית, לכן השקיע אמצעים בפיתוח ולהרחבת השידורים. פיתחה את שידורי הרדיו באופן משמעותי במיוחד לאחר "מהפכת הקצינים החופשיים" בשנת 1952. הנשיא גמאל עבד אל נאצר נעזר ברדיו כדי לעורר התלהבות המונית בנושאים חברתיים, כלכליים ופוליטיים שאותם רצה לקדם, והקניית תחושת בוז נגד אויבים. שידורי הרדיו בעולם הערבי בתחילת דרכו התאפיינו בעיקר בקו תעמולתי ובהעברת מידע מעשי.

הטלוויזיה-התפתחות מדעית

הטלוויזיה היא מכשיר שנועד לשידור וקליטה של תמונות וצלילים. מבוססת על אותות חזותיים וקולים שמתקבלים בעזרת משדר הרדיו (RF) ועל מקלט הטלוויזיה שקולט את האותות ומציג אותם בפני הצופה. המונח 'טלוויזיה' מורכב מהמונח היווני למילה 'רחוק' ומהמונח הלטיני למילה 'ראייה', טלוויזיה = לראות לרחוק. המודל הראשון הומצא ע"י פלביק ניפקו, ב1884, אך המודל שהמציא היה פרמיטיבי מדיי, ולכן לא הצליח מבחינה טכנולוגית. פיתוח הטלוויזיה "הפרמיטיבית" של פליבק לטלוויזיה אלכטרומכנית היה פעולתם של שני מדענים באר"הב, פילו פרנסוורט (פיתח את מפריד התמונות), וולדימיר זבורייקין (היה מהגר רוסי שעבד עבור הרדיו "ווסטינגהאוס" ופיתח את שפופרת המצלמה), בעקבות כל התעסקותם במצלמה ידעו כיצד להתנהל עם מכשירים טכנולוגיים זמנים, בשנת 1927 שידרו את התמונה הראשונה, צילום בן 60 אינץ' של סימן הדולר. שידורי הדגמה החלו בשנות ה30, מקלט טלוויזיה הציגו למכירה לציבור ב1938, מכשיר של 3 אינץ' תמורת 125 דולר. בשנת 1945 סיומה של מלחמת העולם השנייה, היו כחצי תריסר תחנות ניסיוניות אשר שידרו מספר שעות ביום. במהלך העשור יותר מ400 תחנות עלו לאוויר. ב1950 היה ברור שטלוויזיה לא מיועדת רק למעמד הבורגני אלה גם למעמד הביניים. מעל 3 מיליון מכשירי טלוויזיה נמכרו במחצית הראשונה של 1950. 1955 ל80% ממשקי הבית באזורים העירוניים היו מקלטי טלוויזיה, וטיפס במהרה ל90%. ניתן לראות בכך שלטלוויזיה היה ביקוש רב. לטלוויזיה השפעה רבה על הציבור, בעקבות כך הטלוויזיה קיבלה ביקורות חיוביות ושליליות כאחד, היה לטלוויזיה חשש גדול יותר מאשר לרדיו מהסיבה שהיא גם ממחישה הכל בנוסף להשמעת הדברים. אחת הביקורות לדוגמה: היה הפחד שאפקט ההשפעה החברתית, על הציבור היה חזק יותר ממקורות התקשורות הקודמים. קיימת גישה הטוענת שהשלטון שולט על הצופה דרך המסרים שהוא בוחר להעביר. כך המנהיג מבסס את הנורמות החברתיות,ערכים ואידאולוגיה. היה רשימה של תלונות והערות לגבי ביטויי אהבה שקריים והצגה של אלימות. לאורך השנים התוכן שמשודר משתנה בהתאם להתפתחות האדם. אנשים מסוגלים לראות דברים על המסך שפעם סירבו, לדוג' ביטויים הומוסקסואלים. בתחילת דרכה של הטלוויזיה בישראל היה הערוץ היחיד כפוף לשלטון, בכך העביר את מסריו של השלטון ששלט בתכני השידור. מזה ניתן להבין כי הטלויזיה היא גורם חדש ליצירת תעמולה. בטלוויזיה ייעשה שימוש מורכב ומתוחכם יותר בעזרת תשדירי תעמולה, בשל השילוב של קול ותנועה, תוך התייחסות למסגרת זמן קצובה, ולתזמון התשדיר ביחס לשעות היום וללוח השידורים. דוגמא לתעמולה טלוויזיונית ניתן למצוא במערכת הבחירות בישראל. לפני כל בחירות בישראל תצלם כל מפלגה המתמודדת לכנסת תשדיר בחירות, ובו תציג את עקרונות המפלגה ואת תכניותיה העתידיות. אף על פי כן בשנים האחרונות החלו לדון בשאלה "האם תשדירי הבחירות נחוצים?" וזו מכיוון שעם השנים החלו להתעסק התשדירים בהשמצות מפלגות מתמודדות ופחות בהעברת המסר הפוליטי. כמו כן התפתחות האינטרנט, שהפך לערוץ תעמולה בפני עצמו. לרובנו יש טלויזיה בארץ, מכשיר קטן עם השפעה גדולה. ל - 93% מהבתים בישראל יש לפחות מכשיר טלויזיה אחד שפועל כשש שעות ביום ותופס חלק משמעותי מזמננו הפנוי. כיום, ניתן לומר שליותר ממיליון וחצי בתים בארץ יש טלויזיה אחת לפחות. הטלויזיה בארץ משפיעה באופן משמעותי על הדור הצעיר ובסקר שנערך עבור הרשות השנייה, נמצא כי ל - 70% מבני 17 - 15 ו - 59% מבני 14 - 12 יש טלויזיה בחדרם הפרטי ורובם צופים בה עד חצות או שעה מאוחרת יותר, שכן החוק מתיר תוכניות למבוגרים בלבד מהשעה 22:00. לפי "ידיעות אחרונות", הילד הישראלי צופה בטלויזיה כ - 3.5 שעות ביום - זהו שיא עולמי. לעומת זאת הזמן בו מבלה ההורה הישראלי העסוק עם ילדיו, הוא 14 דקות ביום. לפי מחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן, תלמידי כיתות ו' - ח' בארץ מחזיקים במקום הראשון בעולם במספר שעות הצפייה בטלויזיה ותלמידי כיתות י' מסתפקים במקום הרביעי. לכן, הזמן הרב שמקדיש הנוער בארץ לצפייה בטלויזיה, בא על חשבון הרבה פעילויות אחרות כמו - ספורט, קריאה, משחקים ועוד..בעתיד הלא רחוק, אדם ממוצע בגיל 70, יבזבז בחייו בין 10-7 שנים בצפייה בטלויזיה. הרבה אנשים יגידו כי הטלויזיה תרמה לא מעט להתדרדרות המוסרית גם אצל מבוגרים. לפי ממצאים משטרתיים בישראל, עולה כי אחד מכל שמונה סרטים שמוקרנים בטלויזיה, מכיל התעללות מינית, השחטה, רצח, במיוחד בסרטי האימה האהובים. מחקרים בדקו וראו כי צפייה ברובה באלימות מינית, גורמת לאדישות וחוסר אמפתיה כלפי הקורבנות ושכמות האלימות שילדים נחשפים אליה בטלויזיה, עולה במאות אחוזים על זו שבחיים ולכן ילדים נעשים פחות רגישים לסבלו של האחר ואלימים יותר בכך שהם נוטים לחקות את הדמויות האהובות עליהם. בארה"ב למשל, הרוב חושב שיש יותר מידי מין בטלויזיה ויותר מ - 80% מהם מאמינים שהטלויזיה גרמה לירידה בערכי המוסר, שכן התוכן המיני, שפת הקללות ונושאי האלימות בטלויזיה הכפילו עצמם פי - 3 בעשור האחרון. לסיכום ניתן לומר, שלטלויזיה השפעה רבה על חיינו כפרט/פרטים וכחברה, גם בהיבטים הטובים וגם באלו שפחות.

האינטרנט

האינטרנט הוא רשת מחשבים גלובלית המקשרת ומחברת בין מיליארדי מחשבים בעולם. כמות המידע שנמצא באינטרנט בסוף שנות המאה ה-20 הפך את הרשת לגורם חשוב מאוד בהתפתחות הכלכלה והתרבות העולמית. השם "אינטרנט" (בערבית-מרשתת) הוא קיצור של "interconnected networks" שמתאר רשתות של מחשבים שמקושרים ביניהם. בשנת 1969 נוצרה התקשורת הראשונה בין אוניברסיטת קליפורניה לבין אוניברסיטת סטנפורד, כמו כן באותו שנה חוברו רשתות הבסיס לתשתית האינטרנט ע"י סוכנות לפרויקטים של מחקרים מתקדמים במשרד ההגנה של ארה"ב, המיזם נקרא ARPANet. במסגרת המיזם בחנו אפשרויות להעברת נתונים בין רשתות. זוהי הייתה למעשה יריית הפתיחה של האינטרנט, עם השנים כשהתפתחה הטכנולוגיה מצאו עוד פיתוחים וחידושים לפיתוח האינטרנט. בשנת 1989 הציע טים ברנס-לי מערכת עולמית שבה אנשים יוכלו לשתף מידע ולקשר מסמכים אחד עם השני ברשת בינלאומית אחת. האינטרנט בתחילת דרכו היה שייך רק למשרד ההגנה האמריקאי אך לאחר לחץ בינלאומי ארה"ב ויתרה על השליטה בו. השימוש באינטרנט הולך ומתרחב ומביא השלכות חשובות על תחומי החיים. האינטרנט כמו כל מדיום תקשורתי משפיע על החברה- על התנהגותה, על העדפותיה, על האידיאולוגיה בה היא מחזיקה ועוד. בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת הפך האינטרנט לגורם משמעותי, אשר גרם להתפתחות כלכלית ותרבותית. תחזיות להקמת האינטרנט הופיעו בספרי מדע בדיוני ובמאמרים שונים, באחד מן הסיפורים בני האדם הוצגו כמשתמשים במכשירים שנקראים "לוגים" בעלי צג ומקלדת שבהם ניתן לצפות בשידורי טלוויזיה, לשלוח דואר אלקטרוני, להורות פקודות, לקנות ולמכור ניירות ערך בבורסה וכדומה. בשנת 1991, נפתח שירות ה- WWW לכלל רשת האינטרנט, ושנתיים לאחר מכן היו קיימים 2 מיליון שרתי אינטרנט עם יותר מ-600 אתרי WWW. הפוליטיקה יכולה להשתמש באינטרנט לתעמולה בעת מסע בחירות, יכולה להעביר לציבור מסרים דרך האינטרנט, יכולה להעביר תכנים פוליטיים בכל שעות היום ולהציף את הקורא בהחלטות פוליטיות. האינטרנט למעשה זמין בכל עת לציבור והפוליטיקה יכולה להעביר את תכניה העולים לסדר הציבורי בכל זמן נתון.גם באתרי ויקי (שבהם ניתן לערוך את הדפים) נעשה שימוש על מנת לבצע תעמולה. באינטרנט יעשה שימוש במגוון מאמרי דעות, מצגות, סרטים ותמונות שנועדו לזעזע ולהשפיע רגשית על הגולש. באינטרנט קיים אלמנט של אינטראקטיביות, כגון פורומים, חדרי צ'אט ו-אפשרויות לניהול דיון בדף הפייסבוק, תעמולה נעשית גם באמצעים אלה - לרוב באמצעות הוספת הודעות עם מסר תעמולתי, קישור לאתרי תעמולה, פרסומים על הפגנות ופעילויות ועוד. דוגמא לתעמולה פוליטית הנעשית על ידי האינטרנט היא דף הפייסבוק של יאיר לפיד, שטרם הבחירות כתב יום יום לקהל תומכיו על תכניותיו ועל פעילותיו. יאיר לפיד השתמש בדף הפייסבוק שלו על מנת ליצור מימד של אישיות מול הציבור. חידוש זה של יחס אישי לציבור, בשילוב עם האפשרות להגיב בפשטות על הוגעותיו של יאיר, הביאה לו תמיכה רבה של הדור הצעיר. בעקבות יאיר פתחו פוליטיקאים רבים (שלי יחימוביץ', נפתלי בנט). דפי פייסבוק בניסיון למשוך אליהם קהל תומכים צעיר ומגוון. האינטרנט הסלולרי בתחילת דרכו (WAP) לא תפס בצורה כל כך חזקה בתחילת דרכה, וגם הטלפונים עצמם אינם היו בנויים להכניס תצורה של אתר מלא למסך שנע בין 2.5 ל-3 אינץ' בטח כשהמסכים לא היו עשירים בצבעים כמו שיש היום שלא לדבר על מסכי המגע. אם התקדמות הרשתות בעולם הידועות בתור דור רביעי (או LTE) היצרניות הבינו את הפוטנציאל הטמון שבכוחם של הטלפונים להשתלט אף על עולם המחשבים. אם צאתם של מסכי המגע ובפרט מסכי המולטי טאצ' (מסך שיודע לזהות יותר משני אצבעות בו זמנית) הגישה לאתרים מלאי תוכן נטענו א. בצורה יותר מהירה עקב שדרוג התשתיות הסלולריות. ב. בצורה יותר נוחה למשתמש עקב "הצביטה" שאנו עושים עם המסכים כדי להגדיל\להקטין תמונה\אתר. המשתמשים הבינו שאת כל העולם המדיה שהיו רגילים לעשות בבית\במשרד ניתן כבר לעשות בכל מקום ואף בצורה הרבה יותר נוחה ופרקטית. עידן האינטרנט המכונה גם "אוטוסטרדת המידע" מזרים כמויות עצומות של מידע מכל מקום בעולם ואל כל מקום בעולם. קצב הזרימה, כמויות המידע וכמות המחשבים המחוברים לרשת גדלים בקצב מסחרר וגורמים לעולם להיות מעין כפר גלובלי בו המידע נגיש יותר מאי פעם. בכדי להסביר את כמויות המידע העצומות הזורמות באינטרנט השתמשו במרווח זמן של דקה ומצאו שבדקה אחת מעלים כ-48 שעות וידאו, בעלי דוא"ל שולחים כ-204,166,667 מיילים, גוגל מקבל מעל ל-2 מיליון שאילתות חיפוש, 571 אתרים חדשים נוצרים, מעל 600,000 חלקי מידע משותפים בפייסבוק ועוד לא הזכרתי את הציוצים, הורדת אפליקציות, שיתוף תמונות האינסטגרם וכו'

נבאו מה יקרה לפוליטיקה הישראלית בעשרים השנים הבאות

התבססו על המודל שהוסבר בכיתה, כדי להסביר את הניבוי שלכם.

ענבר פז- פוליטיקה בעידן הראליטי

תרבות הטראש וראליטי השתלטו על חיינו זה מכבר. לתרבות רדודה זו, ישנה השפעה על כל תחומי חייינו לרבות החיים הפוליטים. ניתן לראות כיצד זה בא לידי ביטוי בפוליטיקה, כאשר אדם כמו יאיר לפיד היה להפתעת הבחירות האחרונות. אולי עם נבחן את הלך הרוח התרבותי, נגלה שזאת אינה הפתעה כלל. יאיר הוא פוליטיקאי בן זמננו, יש בו את מכלול התכונות שקימות בכוכב ראליטי דוגמת האח הגדול. הוא נראה טוב, הוא צעיר תוסס ורענן ובעיקר "יודע את השפה", הוא הבין מה שפוליטיקאים מהדור הישן עוד לא הפנימו, וזה שהדרך ללב האומה עוברת ברשת החברתית- הפייסבוק (גם לשמעון פרס דף פעיל). בעוד כ20 שנה, (הרבה לפני) מקום בפוליטיקה יהיה שמור רק לידוען, אדם שיודע "לעבור מסך", מוכר מאמצעי המדיום התקשורתיים- לא מחייב דרך הטלויזיה, האינטרנט הוא המדיום החזק ביותר, כך שאפשר שהיה כוכב רשת, או בלוגר מוערך. בכל מקרה, לא יהיה מקום בחיים הפוליטים לאדם חסר ידע בטכנולוגיה, ולא תעזור כאן ההשכלה, הידע ורוחב האופקים שהוא מביא אתו. אולי בעוד כ20 שנה הפוליטיקאים יבחרו על ידי השתתפות בתכנית הראליטי- "רצים לממשלה", או, " משחק הכסאות", "המירוץ לשלטון".

אלמוג אילוז-עלייה בכוחה של התקשורת והחלשות המעמדות הפוליטיים

הפוליטקיה בישראל ידע מספר לא קטן של חילופי דורות בתחום הפוליטיקה עוד משנת 1948, בנקודת הזמן בה אנו מדברים (בעוד כ-20 שנה), תעמוד רשימה ארוכה של צעירים (אשר לא הוכשרו, למדו והעמיקו בענייניים כמו הדור הישן, בעקבות התפתחות טכנולוגית). הדור החדש אומנם יהיה בעל כוח רב והשפעה גדולה על הציבור בשל התפתחות כלי התקשורת, היכולת להפיץ את מטרותיהם ואת היעדים שלהם בכל מדיום אפשרי (אינטרנט/רדיו/עיתונים), אך גם היו בעליי נטייה גדולה ליפול, חשוב ואף רצוי לזכור כי גם לקהל הבוחרים יש כוח גדול וגם לו האפשרות להפיל ולהוריד שלטון באמצעות כלי התקשורת. לכן, לדעתי הפוליטיקה תהיה יותר ויותר שקופה, הפוליטיקאים ידברו ישירות עם הקהל הבוחר והם יאלצו להיזהר יותר משחיתות ומעשים בלתי מוסריים מבחינת העם, בשל החשש מחשיפה קלה של התקשורת.

שירן אטואן: בחברה הישראלית יחולו שינויים במבנה הפוליטי

עולם התקשורת והמדיה הולך ומתפתח עם השנים בקצב מהיר ומסחרחר אך הבולט מבניהם זהו מדיום הטלוויזיה. ניתן לראות כי בבחירות האחרונות נכנסו אנשי טלוויזיה לפוליטיקה הישראלית ואפילו אחד מהם מכהן כשר האוצר, דבר המעיד על כוח ההשפעה הרב של איש התקשורת הנבחר בציבור. חשוב לציין כי הוא החל את דרכו כמגיש טלוויזיה,עיתונאי,שחקן וסופר. דוגמא נוספת לכך היא שלי יחימוביץ שגם היא תפקדה כמגישת חדשות בטלוויזיה והיום מכהנת כחברת כנסת ויושבת ראש מפלגה. אני משערת שבעתיד, בשנים הבאות, תהיה קפיצת מדרגה גדולה יותר בה יכנסו יותר אנשי טלוויזיה לפוליטיקה הישראלית בעיקר בזכות כוח ההשפעה שצוברים במהלך תפקידם ובזכות כך צוברים להם יותר ויותר תומכים. לכן אני מניחה שבעוד 20 שנה הממשלה תהיה מורכבת מרוב של אנשי תקשורת וטלוויזיה.

ולריה טורין: השפעות האינטרנט על הפוליטיקה: התחזקות התופעה הקיימת

המדיום השולט במאה העשרים ואחת הוא האינטרנט. המדיום פתוח לכל הציבור,כיום כל אחד יכול לכתוב את דעתו ללא השגחה והגבלה ולנסות להשפיע. לדעתי תוך עשרים שנה מדיום זה ימשיך להיות הדומיננטי ביותר ולהתחזק עוד. אנשים בתחום הפוליטיקה שיתקשו להתמודד עם ההבנה שהאינטרנט הוא השולט ויתעלמו ממנו לא יזקו לתמיכה ואף יעלמו מהמפה. פוליטיקאיים שיבינו שהעם נמצא ללא השגחה ויפחדו שדרך המדיום יצליחו להסית נגדו, אולי ינסה לפעול בסנקציות מסוימות ולנסות להפעיל איזשהי צנזורה מינימלית או השגחה בנושא (כנראה ללא הצלחה). לבסוף פוליטיקאים שיבינו שהכח הוא באינטרנט וישתמשו בו לטובתם יזכרו לתמיכה רבה של הקהל ושיתוף פעולה- הבנה זו מתחילה להתגבש בימינו. כך או כך נושאי הפוליטיקה יהיו ברשת ותהיה ביקורת רבה,תהיה אינטרקציה בין הרבה מאד אנשים שיגיבו וישפיעו אחד על השני (למשל מחמאות,סירטונים וכו') ולאנשי תקשורת כמו לפוליטיקאים תהיה השפעה רבה אם ידעו לעשות זאת נכון ולפנות ללב הקורא. לסיכום הפוליטיקאים יצטרכו לרצות את העם אחרת הוא "ימרוד" ברשת והעם יהיה השולט הדומיננטי.

דניאל אושרי:השפעת הדפוס על הפוליטיקה הישראלית

בעוד 20 שנה הדפוס ייתן פריבילגיות לאנשים שיודעים לכתוב ויודעים איך להיות יצירתיים את המקום בפוליטיקה הישראלית. אזרח פשוט בעל מחשב, מדפסת והחשוב מכל- מוח יצירתי שמסוגל לשנות תפיסה שלמה של אזרחים, יוכל להדפיס אלפי עותקים של אמרות פוליטיות אישיות שלו, ואיתן אפילו להגיע לשלטון. האדם הפשוט יוכל להפיץ דעות חדשות, יוכל לארגן תעמולה כנגד השלטון הקיים וזאת כדי לפסל את דרכו האישית לשם. כל מה שדרוש לו זה כתיבה יצירתית ומכונת הדפסה כדי להפיץ את האמרות שלו. עם הזמן תחל תחרות בין כל הגורמים שיכולים להפיץ אמרות ודעות שונות, שהם למעשה האנשים היצירתיים בעלי המדפסת, וכך השלטון יתחלף בקצב מהיר- מה שיגרום לחוסר יציבות בחברה הישראלית. האליטות ייחלשו כי אזרחי ישראל יתחילו להתאגד, תתפשט תופעת הכתיבה היצירתית , הדפסתה והפצתה לציבור ולמעשה יתאפשר לאזרחים ליצור נרטיב משלהם והתוצאה- התאחדות. שני צדדים למטבע, חיובי ושלילי. מהבחינה החיובית, אנשים יתחילו ליצור ויחד עם היצירה יהיו התפתחויות טכנולוגיות חדשות והידע האנושי יתפתח, לעומת זאת בצד השלילי הדבר יגרום לערעור היציבות בחברה הישראלית תחלופה מוגברת של אישים שיכהנו בשלטון הפוליטיקה.

נוי באלס: האינטרנט מחולל שינויים בפוליטיקה

עם השנים יותר ויותר פוליטיקאים מבינים שהמדיום החזק ביותר במאה העשרים ואחת הוא האינטרנט. בעבר, רוב חברי הכנסת, השרים והמפלגות ידעו לעשות תעמולות דרך העיתונים, רדיו וטלוויזיה אלא שכיום החלק החזק והמשפיע ביותר על רוב אוכלוסיית מדינת ישראל הוא האינטרנט. לדעתי בעתיד (בעוד כ-20 שנים) האינטרנט יצבור תאוצה ויכנס לרובו המוחלט של בתי הדיור בישראל. ישנו סיכוי כי האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט יהיו הדרך היחידה של המועמד הפוליטי לדבר בגובה העיניים וליצור אינטראקציה עם הציבור הרחב. המועד שיפנה לציבור דרך הרשת יראה כחברותי יותר ויקח אחריו עוד ועוד מצביעים.

אלמוג באלס: השפעת הטלוויזיה על הפוליטיקה

במהלך השנים אמצעי התקשורת (במיוחד הטלוויזיה) הפכו למתווכים בין הציבור לבין המערכת הפוליטית. מי ששולט באמצעי התקשורת הם האנשים העשירים, השלטון. אנשי השלטון הם אלו שמחליטים אילו דברים יוצגו ואילו דברים יוסתרו במדיה הוויזואלית. לדעתי ב-20 שנים הבאות לכל פוליטיקאי יהיה ערוץ טלוויזיה משלו (בתשלום) ובו הוא יוכל להציג את עצמו, להשמיע את האידיאולוגיה שלו, להעביר את המסרים שלו ולהסביר את השינויים העתידיים שהוא מתכנן. האופן "הפרטי" של העברת הדברים לצופים (למנויי התוכנית) יעזור לפוליטיקאי לשמור על בוחריו ולחזק את השליטה הטובה והרחבה בציבור. בנוסף לקראת הבחירות כל פוליטיקאי, שמועמד לבחירות הכנסת, יוכל לדעת מה מצבו מבחינת קולות הבוחרים על ידי רייטינג ורכישת התוכנית. בתקופה הזו הטלוויזיה תשפיע מאוד על הצופים בה, על בחירתם, על דעתם ודרך חשיבתם וזאת על ידי השליטה של אנשי הפוליטיקה במדיה.

שירן מור: השפעת הרדיו על הפוליטיקה בישראל

ההתפתחות הטכנולוגית של התקשורת מעצבת את דרכה ואופייה של האנושות. לכל אמצעי תקשורת יש השפעה שונה על האוכלוסייה. הרדיו זמין ונגיש לכולם, אינו דורש ידע קודם ומתייחס לכלל קבוצות האוכלוסייה, לכן השפעתו חזקה ונוגעת בכל שכבות האוכלוסייה. אנו נמצאים בתקופה של חידושים. טכנולוגיות חדשות משתלבות בטכנולוגיות הקיימות. כך למשל הרדיו משתמש בפייסבוק כדי לקדם את עצמו. הרדיו, אמצעי תקשורת ותיק, מנצל את החידושים כדי להישאר עדכני ורלוונטי. אני צופה, בעוד 20 שנה מהיום, שהרדיו יחליש במידה מסוימת את כוח השלטון. הרדיו משמש כמגן לדמוקרטיה. דמוקרטיה משמעותה שלטון העם. הרדיו נותן לעם מקום לבטא את דעותיו ומחשבותיו. יש תחנות רדיו מסוימות שקהל היעד שלהם הוא אנשי המעמד הגבוה ויש תחנות רדיו מסוימות שקהל היעד שלהם הוא אנשי המעמד הנמוך יותר. כך או כך, תמיד תהיה קיימת תחנה שתספק מקום לאדם, לא משנה מעמדו בחברה. באופן זה האדם תמיד יוכל לבטא את דעותיו הפוליטיות.

קובי זרח: השפעת האינטרנט על הפוליטיקה בישראל

לפי דעתי בעשרים השנים הבאות הפוליטיקה הישראלית תאבד חלק גדול מכוחה בעקבות השינויים אשר חלים בעשורים האחרונים באינטרנט. הסיבה העיקרית לכך היא הופעת הרשתות החברתיות אשר מאפשרות שיתוף נתונים, העברה וקליטה של מידע ובין היתר התארגנות חברתית אשר יכולה להוביל להתקוממות של האזרחים להפלה או שינוי של השלטון, לדוגמא המחאה החברתית של קיץ 2012 אשר התחילה ברשת החברתית פייסבוק בין מספר מצומצם של אזרחים וסחפה אחריה עשרות אלפים של אזרחים אשר דרשו שינוי. מעבר ליכולת של ניצול היתרון הזה שמספקת האינטרנט ישנו הייתרון של ההאקרים ושיתוף מידע חסוי ופרסומו בקרב ההמונים לדוגמא פרשת ויקילינקס. היום ידיעה מסויימת יכולה להפוך "ויראלית" במספר שניות ולהגיע לאינספור בתי אב בלחיצת כפתור. לפי ההסטוריה ניתן לראות קשר ישיר בין צנזורה לכוח השלטון, כלומר שילטון שהיתה בידו היכולת לצנזורה יכל להראות ולהשמיע לאזרחים מידע ספציפי אשר משרת אותו בלבד ולעומת זאת ברגע שמפילים את חומות הצנזורה האדם חשוף לכומת מידע עצומה אשר יכולה לתת לאותו אזרח תמונה יותר מדוייקת לפני השלטון וכך את היכולת לשנות ולערער את הפוליטיקה בעשרים שנה הבאות אני מאמין שיכולו שינויים ופיתוחים שונים באינטרנט אשר יבטלו כל שמץ של צנזורה והגישה למקורות מידע רבים תיהיה יותר מהירה ופתוחה לכל.

הילה קלוש: הדפוס והאינטרנט. הכיכר המרכזית עוברת לכיכר וירטואלית

מהפכת הדפוס יצרה מהפכה בחברה כולה. נוצרו עיתוני מחתרת בבעלות פרטית, ולא בידי השלטון כפי שהיה לפני. רכישת הידע בקרב העם גרמה לשאלות, ביקורת כלפי השלטון ומכאן ליצירת התמרדות בקרב העם.הידע המשותף לעם ולשלטון גרם לצמצום הפרשי מעמדות האליטות והעם. הרדיו והטלוויזיה גרמו לאליטות להחזיר לעצמם את מעמדם ולהיות מקור המידע המרכזי(בגלל היוקר וחוסר הנגישות להחזקה של ערוץ בבעלות פרטית). המצאת האינטרנט גורמת למהפכה דומה למהפכת הדפוס. באינטרנט, הנגישות למידע עצומה ,ניתן למחות על כל נושא ציבורי וכל אדם יכול להפיץ מחשבותיו ליתר הציבור. אנו שוב מצמצמים את מעמד השלטון ומעמד הציבור והופכים לשווים.(פתח לדמוקרטיה אמיתית). כידוע הפגנות נעשות בכיכר מרכזית בעיר,פעילות קולקטיבית גורמת להשפעה על השלטון. אנחנו חברה אינדיבידואלית, אך קולקטיביזם- זה הכוח כנגד השלטון. האינטרנט נותן לכל אדם יכולת להיות אינדיבידואלי שפועל כקולקטיבי. ב20 שנה הקרובות, תיווצר כיכר וירטואלית- ששם ריבוי המשתמשים, הקהל שנמצא בכיכר= יגרום להד התקשורתי ולתגובת השלטון והשגת המטרה. בגלל הנגישות ההפגנה הוירטואלית תגרום ליותר אנשים שישתתפו מאשר אם זה היה באמת בכיכר בעיר.פעילות בכיכר הוירטואלית= התייחסות מצד השלטון. כעת, התקשורת היא לא (!) זו שתבחר אם לסקר את ההפגנה (כמו בהפגנה רגילה, התקשורת היא המקור מידע היחידי שבוחרת לסקר ובכך מחליטה האם שאר הציבור יצפה),הציבור יבחר אם ההפגנה תהיה גדולה או לא! ולכל משתמש/אדם מהציבור, יהיה נגישות לדעת מה קורה כרגע במדינה ובאיזה רמה ישנה בעיה.

ליאור לדרמן: השפעת המדיה על הפוליטיקה הישראלית

הפוליטיקה הישראלית משפיע על האזרח הקטן בכול תחומי החיים. אך ניתן לראות שבאמצעות המדיה, הפרט מקבל כוח לידיים. כיום לכל אדם יש גישה לכמויות של מידע, הוא יותר חשוף למה שקורה (השלטון לא טוטלי כמו בעבר שרק האליטות ידוע קרוא וכתוב והכתיבו לאזרחים שלהם איך לחיות ומה לעשות). כל אחד יכול לקרוא, לכתוב, להפיץ את דעותיו ורעיונותיו ברבים. רואים בבירור שהמדיה נותנת כוח להמונים, ניתן לראות זאת על ידי הדוגמה של מחאת הצדק החברתי, שהתפשטה תוך זמן קצר למדינה כולה, לא היה אחד שלא לקח בה חלק בצורה כלשהי. האינטרנט היה האמצעי העיקרי שגרם למחאה להתפשט ואיחד את העם, העובדה שאנשים ממעמדות שונים הקימו אוהל ברוטשילד רק מוכיחה את ההשפעה הרבה. לכן אני מאמינה שכוחה של הפוליטיקה הישראלית נמצאת במגמת ירידה כבר זמן מה, והיא רק תמשיך לרדת. במקביל כוחם של האזרחים מגיע לממדים חדשים, ויתחיל להיות חזק יותר ובעל השפעה גדולה.

דניאל דוד: השפעת האינטרנט על הפוליטיקה בישראל

במדינתנו, ישנה ירידה ניכרת בשיעור המצביעים בבחירות לכנסת בעשור האחרון, היעדר השתתפות פעילה בבחירות עלול לפגוע בבסיס הדמוקרטיה. ישנן סיבות שונות לאי ההצבעה בישראל בניהן: עולים חדשים, אזרחים ערבים, הספקנות הישראלית, חוסר אמון ביעילות הבחירות, חוסר מודעות וכדומה אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלק נכבד מהאזרחים נמנעים מלממש את זכותם הדמוקרטית מפאת עצלנות, אי נוחות, מגבלות, עיסוקים וכן הלאה. לפי דעתי במהלך עשרים השנים הבאות האינטרנט יביא לידי מודל עתידני של דמוקרטיה השתתפותית, יעבירו דרישות לממשל ויצביעו בממשל עם. היתרונות המידיים: בהיבט העצלנות והיציאה מהבית ההצבעות יעשו בקליק אחד היישר מהמחשב הביתי. היבט נוסף אותו אפשר לפתור הוא המודעות וזאת ע"י פרסומות קופצות, באנרים ופרסומות באתרי האינטרנט. יתר על כן, הוא עניין יום החופש ביום הבחירות בו המדינה מפסידה מליוני שקלים, יום חופש זה יקוצר לחצי יום ואף פחות אם יהיה ניתן להצביע מהמחשב בבית, בעבודה או בעמדות הצבעה ממוחשבות שיוצבו ברחבי המדינה.

דן טובול: השפעת האינטרנט על הפוליטיקה בישראל

אם נסתכל חמישים שנה אחורה פחות או יותר המדינה לא הייתה ממש קשובה לאזרחיה. נכון הביטחון תמיד היה בראש סדר העדיפויות, אך האזרח הקטן היה קורא כותרות בעיתון או שומע אותן ברדיו בדיוק כמו שהממשלה הייתה רוצה שאנחנו נשמע את זה. אם התקדמות המדינה האנשים שנחשפו לאינטרנט הבינו את הכוח שטמון בכלי המסיבי הזה, והבינו שכל אחד יכול להיות "עיתונאי" ולבשר את המידע שראה\שנחשף ברגעי אמת. הממשלה ראתה מה בכוחה של המדיה החברתית (ראה מחאה דפני ליף), שיכולה לעורר סערות ביום בהיר. אנחנו מהמדינות הבודדות בעולם שהשימוש של אזרחיה באינטרנט עומד על כ-70 אחוזים. אנחנו על גבול המכורים ולא רואים מדינות מתקדמות מאיתנו, וזה בעצם מוביל אותי לניבוי הבא. בקצב הזה בעשרים שנה הבאות לכל אחד יהיה כוח להשפיע ברמת המיקרו בממשלה עם האינטרנט. ערוץ 33 יתחלף (בהנחה שהוא עדיין לא יתחלף) לערוץ אינטרנטי שמשודר און ליין בידיוק כמו ערוץ "האח הגדול", והחלטת העם להעיף שרים שלא נראת להם תהיה עם הצבעה אחת לכמה חודשים. למה זה יקרה? כי העשירון העליון מחזיק בכספי המדינה, וכשהעם "מחזיק" בשליטה על המנהיג שלו בדיוק כמו בימים עברו, כל הצדדים מרוצים. ההנהגה נזהרת במעשים שלה ומיידעת את כלל העם במהלכים שהם עושים כדי שלא יגורשו, האזרחים מרוצים כי הממשלה נוהגת כרוב העם, והעשריון העליון ממשיך לגלגל את הכסף שלו בזכות השליטה על ההמון בגלישה באינטרנט, פרסומים דרך האינטרנט, ובעצם בזכות העובדה שבעשרים שנה הבאות הם ימצאו דרך להחזיק במונופול המדיני של האינטרנט. יש להבין שהסיטואציה הזאת אפשרית כיוון ובעתיד אנשים יבינו שכדי לפתח מדינה גם אם סיכון בטחוני כמו שלנו חייבים להשקיע בחינוך, וכיוון ויושקעו מילארדי דולרים במוסדות החינוך הדור הבא יהיה משכיל ופורה יותר מה שגם יוכל להביא את גיל הבחירות אף לגיל 16. אנחנו נחשפים בכל יום לפעוטים שלפני הגעתם לגיל שלוש מתפקדים יפה יותר מהוריהם על הטאבלטים והסמארטפונים השונים. בין אם זו אינטליגנציה מתפתחת או פשוט תפיסה טכנולוגית מהירה יותר, המדינה הזאת תמשיך להתפתח טכנולוגית והממשלה בסופו של יום תבין שלא רק כסף יכול לשלוט במדינה, אלא דווקא המוחות של הדור הבא. והסיבה לגרום להם להשאר במקום ללכת? "חופש הבחירה" שתעשה באינטרנט כמו שנאמר לעיל לתת להם "לעצב" את הממשלה כמו שהם רוצים ברוב קולות.

שירה ליבוביץ: פוליטיקה בעידן הטכנולוגיה

כיום,שנת 2013 האינטליגנציה המלאכותית תופסת מקום מכובד בחיינו- החל בסירי, גברת אייפון שתגרום לסדר היום ואף להחלטותייך להיראות פשוטות יותר. וכלה בגוגל גלאס- שיגרום לנו להבין שלהחזיק סמרטפון/מחשב/טאבלט וכו' זה רק ביזבוז הקצאה- למה להעביד את הידיים בפרך כשאפשר לראות את הכל מול העיניים שלך בכל זמן. בעידן שכזה, שהטכנולוגיה מתחרה עם האור על 'מי הכי מהיר' יהיה נכון להגיד שלחזות את מצב בנ"א בעוד עשרים שנה שייך למחלקת מדע בדיוני. ההשערה הפרטית שלי היא שבתוך זמן קצר נגלה שהאדם מלא חולשות ואי יכולות, ונבקש לנו ראש חדש. אנו נבנה ונייצר אותו בעצמנו, ניקח את התכונות שאנו רוצים במנהיג ונבחר לנו ראש ממשלה דיגטלי, בנ"א שבמוחו מותקנים שבבים אלקטרוניים או רובוט מתוחכם בעל אינטליגנציה מלאכותית.

עדי גבאי : השפעת האינטרנט על הפוליטיקה

המדיום השולט כרגע הוא האינטרנט . ניתן לראות את ההשפעה שלו במערכת הבחירות האחרונה , יאיר לפיד השתמש בפייסבוק כדי למשוך קהל מצביעים והבטיח שיהיה קשר ועדכון אישי בעמוד הפייסבוק שלו על כל הפעילות הפוליטיות שלו. לפי דעתי בעוד 20 שנה התעמולה בטלוויזיה כבר לא תהיה רלוונטית והיא תעבור לרחבי האינטרנט - לכל מועמד יהיה עמוד פייסבוק (או אמצעי מדיה פופולרי כמו פייסבוק כיום) ובעמוד זה הוא יציג את מצע הבחירות שלו,יפנה לעם באופן פחות סמכותי ויותר אישי ויעניק לבוחרים שלו כניסה לעולם האישי שלו , הבחירות עצמם יהפכו להיות דרך המדיום הדיגיטלי ואנשים לא יצטרכו להגיע לקלפי כדי להצביע למועמד שלהם.

תומר בלישה: השפעת האינטרנט על הפוליטיקה

מערכת קבלת ההחלטות נכון להיום משתמשת באופו די קבוע באינטרנט (כמו דוגמת יאיר לפיד והפייסבוק). היום לכל משרד ממשלתי יש אתר אינטרנט. ואנחנו "מבצעי ההחלטות" חשופים באופן סלקטיבי לתכנים ממשלתיים. החוזק הפיזי שבו החזק שולט הוחלף בכוח כלכלי וביכולת מימון תעמולה. כלי התעמולה הבולט ביותר נכון להיום הוא האינטרנט, שהיא למעשה התקשורת בינינו לביו הממשל. לדעתי ב20 שנה הבאות הגבולות בנושא יתערערו מאוד. ואני לא רואה זאת לטובה. לאנשים תהיה גישה למסמכים סודיים ומסווגים, אשר נמצאים באתרי אינטרנט של משרדים ממשלתיים, שללא המצאות האינטרנט לא יכלו להגיע אליהם. הקשר "האישי" המדומה שאותו יוצרים חברי כנסת בכך שהם קוראים את תגובות הציבור בעמוד הפייסבוק שלהם, מחזקת בציבור את תחושת המעורבות וההשפעה. תחושה זו רק תלך ותגדל עד שתגרום לאנשים שמספיק לרשום לשר האוצר את דעתך בדף הפייסבוק, ובכך תרמת משהו לשינוי מצבך. בניגוד למה שקורה במדינות אחרות אני חושב שדווקא בישראל המצאות האינטרנט תמנע מאנשים לצאת ולהפגין. לדעתי כתגובה לכך שאנשים כבר לא הולכים לקלפי בשביל להצביע, הקלפיות יהפכו להיות אינטרנטיות וכי כל אדם יוכל להצביע מהבית. תרבות האינטרנט מטשטשת לנו במעט את ההבדלים בין עיקר לטפל. אם עד לפני עשרים שנה המדיה המובילה הייתה טלוויזיה ו"הסלבריטאים" היו עיתונאים, שהיום אנחנו רואים אותם יושבים במשכן הכנסת. והיום כשהאינטרנט מוביל אותנו לתכנים הרדודים ביותר, לא אתפלא אם עוד 20 שנה אפתח את מסך הטלוויזיה הדק דק דק בביתי, שכנראה גם עליו יתלוננו הילדים כי הוא מגושם וישן ואראה את שרת האוצר ליהי גרינר נושאת דברים על משכן הכנסת.

גל בר: הפוליטיקה החדשה, שינוי כללי המשחק

כיום, הטכנולוגיה מתקדמת בקצב שקשה לעקוב אחריו. כל יום אנחנו שומעים על חידושים אחרים וניתן לומר שבעשור האחרון הייתה קפיצה משמעותית בהשפעת החידושים האלו על חיינו כחברה, אפילו עד הפעילות היום יומית האישית שלנו, בעיקר על ידי כך שמכשירי הטלפון שלנו, שעד לפני כמה שנים אכן שימשו כמכשירי טלפון בלבד, משמשים לנו היום בתור יומנים, מחשבים, מצלמות, GPS, מפות, נגני מוזיקה, מכילים משחקים ועוד מאות אלפי אפליקציות שונות ומגוונות. ישראל היא מדינה שידועה במרדף אחרי הטרנד. עולם ההייטק הישראלי מאוד מפותח ולא יקח זמן רב עד שנראה את ההשפעה הזו גם בפוליטיקה הישראלית, עד כדי כך שלדעתי כבר בשנים הבאות לכל מפלגה תהיה אפליקצייה משלה, שתמשוך (או לפחות תנסה) את הקהל הצעיר בארץ..דרכה קהל זה ובכלל מי שיפתח לאפשרות הזו, יוכל להביע תמיכה, להתעדכן, להצביע ואף לקחת חלק מעשי מפעילות המפלגה בה הוא תומך. צעד זה יהווה התקדמות משמעותית בתקשורת שבין הפולוטיקאים לדור הצעיר, שאכן יוכל להרגיש שיש לו חלק בעשייה ובהתקדמות המפלגה, שכן הציבור אוהב לחשוב שיש לו השפעה כלשהי על הנעשה במדינה. מעבר לכך, זה יוכל לגרום לשינוי המצב הקיים, בו צעירים רבים כלל לא מצביעים בבחירות ולא מתעניינים בנעשה בממשלה ולפעמים זה פשוט נראה להם כמו משחקי כוחות אבודים של המבוגרים. ראינו צעדים ראשונים של התקדמות זו בבחירות האחרונות בהן, מפלגת יש עתיד בראשה איש תקשורת, שינתה את אמצעי הגישה ופנתה לציבור באופן הכי קרוב אליו- רשתות חברתיות, פעולה שאכן הוכיחה את עצמה. וזה לא במקרה שבשנים האחרונות אנחנו רואים יותר חברי כנסי צעירים כמו איילת שקד, סתיו שפיר ועוד..מכוון שאנחנו מחפשים אנשים שידברו בשפה שלנו. במבט אל העתיד לא ניתן לומר שהתקדמות זו אכן תשפר את מצב הפוליטיקה בארץ או שהיא רק תשלה את האזרח שאכן יש לו חלק במה שקורה אצל מקבלי ההחלטות, אך מה שבטוח הוא שכללי המשחק ישתנו וכולנו נבין עד כמה השימוש בסמרטפונים ובאמצעי הטכנולוגייה שכל כך לוקחים חלק מרכזי בחיינו, חשוב בקידום הפוליטיקה הישראלית.