אנא תארו שלב אחד בהתפתחות האינטרנט.
הניקוד: על כל עשור נוסף אחרונית, ינתן בונוס של 3 נקודות נוספות. (למשל 1960 = 2014 - 1960 = 54 = 5*3 = 15 נקודות בונוס).
- ערך בסיסי (כ-5 עד 8 שורות): עד 50 נקודות.
- ניכר שנערך מחקר רציני: +20 נק'
- מידע חדש מבחינת המרצה" + 10 נק'
- כתיבה איכותית קורנטית (תיאור, תיאוריה, תרומת הארוע להתפתחות האינטרנט: + 10 נקודות.
- הוספת יחוסים[1]:
- 2 נק' ליחוס למאמר מדעי באנגלית. 1.5 נקודות למאמר מדעי בעיברית.
- 1 נק' ליחוס לאתר לא מדעי[2].
- עד 5 יחוסים סה"כ.
אנא חתמו בסוף את שמכם.
ניתן לתאם ולהתארגן בוואטסאפ, ולעזור אחד לשני.
תוכן עניינים
פרק כללי
הקמת NSFNET
היסודות להקמת NSFNET הונחו עוד בשנות החמישים והשישים, כאשר ארה"ב רצתה לבסס את עצמה כמעצמה מובילה בתחום המדע והטכנולוגיה. השאיפה שלהם לרצות להתקדם בתחום הזה, וכפועל יוצא גרם להתפתחות האינטרנט, הייתה בגלל המצב העדין שהיה בתקופת המלחמה הקרה, והרצון שלהם לייצור לעצמם יתרון, לעומת הרוסים. בנוסף היה זה שיגור ספוטניק לחלל ע"י ברית המועצות ב-1957 שהצית לאמריקאים את הדמיון לייצור משהו מיוחד [3] . כל אלו היוו גורמים בדרך להקמת ARPANET ,ולאחריה NSFNET. רשת NSFNET הוקמה באמצע שנות השמונים, והייתה אבולוציה של הרשת ארפנט. ARPANET הוקמה בסוף שנות ה-60 , ע"י הסוכנות לפרויקטים מתקדמים(ARPA) , שהשתייכה למשרד ההגנה האמריקני. המטרה הייתה למצוא דרך מאובטחת, להעברת תקשורת בין מחשבי משרד ההגנה האמריקני, במיוחד בזמן מלחמה. והרצון היה לייצור איזשהו כלי, שיאפשר העברת נתונים בין מחשב מסוכנות אחת לשנייה, גם אם חלק מהרשת נהרסת. ועל כן הוקמה ARPANET שהייתה רשת צבאית במהותה [4] . אולם לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות, כמו הדואר האלקטרוני ועובדת היותם פופולריים, נוצרה ההבנה שאנשים רוצים לייצור שיח תקשורתי ביניהם, ולדון בנושאים יומיומיים הקשורים לפוליטיקה, דת, תרבות וכו, ולכן רצו להקים רשת שתהיה אזרחית. הקרן הלאומית למדעים הייתה אמונה על הפרויקט ובנתה את השלד לרשת זו, הנקראת NSFNET.בתחילה הייתה הרשת פופולרית במכוני מחקר ובאוניברסיטאות. אך לאחר מכן היא התפשטה גם לעולם העסקי המסחרי, ואפשרה העברת נתונים למספר רחב של משתמשים [5].דניאל יפת
הארפנט
ה- Arpanet (ר"ת) Advanced Research Projects Agency Network או "רשת סוכנויות לפרוייקטים מחקריים מתקדמים" הינה רשת שהוקמה ב-1960 בין המחשבים השונים של משרדי ההגנה האמריקאים. מטרתה של הרשת הייתה למנוע כשלון- תקשורת במקרה של תקיפה גרעינית מצד ברית המועצות, כך שבמקרה של קריסה של משרד או בסיס אחד יוכלו להמשיך לתפקד דרך מחשב אחר.
הפרויקט היה פנימי וצבאי, ובעקבות התפתחותו בעולם נוצרה התלהבות גדולה מהחידוש גם בשוק האזרחי.
בשנת 1983 התאחדה הארפנט עם רשת ה-Bitnet האוניברסיטאית ויחד הפכו לרשת שיתוף קבצים בשימוש האוניברסיטאות האמריקאיות. הניסוי הראשון נערך בין ארבעת האוניברסיטאות יוטה, סטנפורד, קליפורניה ולוס אנג'לס, אך לאחר שידור מוצלח של מספר פעולות הרשת קורסת [6]. במקביל, מכיוון שלא רצו לערבב בין המערכת הצבאית לזו של האוניברסיטאות, רשת הארפנט הצבאית הפכה לרשת Milnet (ר"ת) (Military Network), והייתה מחוברת אך ורק בין משרדי ההגנה האמריקאים [7].
(נכתב על ידי שי-שי)
פיתוח הדוא"ל
הדוא"ל פותח בעקבות צורך שעלה בהעברת מסרים ממחשב אחד לאחר. ברשת האפרנט לא הייתה אפשרות של העברת מידע כזו, אלא רק אחסון מידע באתר מיועד. ב-1971 בעקבות הצורך שצף להעברת המידע פיתח ריי טומילנסון- מהנדס מחשבים, את הדוא"ל. עוד בשלבי הפיתוח הראשונים הבין טומילנסון שעליו למצוא דרך לסמן את זהות המוען, הוא הבין ששימוש באותיות ומספרים עלול להוביל לבלבול בזיהוי המוען, לכן בחר בסימון @ המופיע אחרי שם המוען. [8]. העברת הדוא"ל נעשית באמצעות שרתים רבים, כתובת הדוא"ל היא בעצם פקודה לשרת. ניתן לשלוח הודעות בצורת טקסט או HTML וישנה אפשרות לצרף קבצים ותמונות אל התוכן. פיתוח של טכנולוגיה זו מתבסס על תוכנה שהייתה בשימוש בשנות ה-60 ה-SNDMSG, תוכנה זו אפשרה השארת הודעות למשתמשים השונים המחשבים מרכזיים. כיום ישנם שרתים רבים שבהם אפשר שלוח דוא"ל, בנוסף, ניתן לסנכרן את מכשיר הטלפון החכם ישירות לדוא"ל ובכך השימוש בדוא"ל ממשיך לגדול. [9].
(נכתב ע"י גל גולדברג- galzan)
כתובת ה-IP
את כתובת ה-IP המציאו וינט סרף ורוברט א.קאהן בשנת 1974, הכתובת אפשרה לכל מחשב להיות בעל כתובת ברשת.תחילה הכתובת נבנתה מתשעה ספרות שאפשרו כ-4 ביליון כתובות. כתובת ה-IP מהווה את תעודת הזהות של המחשב ברשתות תקשורת שבהן משתמשים בפרוטוקול התקשורת IP כגון האינטרנט. הכתובת מורכבת ממספר תווים קבוע המשמש לזיהוי נקודות קצה, כגון: מחשב, מדפסת כונן ועוד. לכל ממשק לרשת יש כתובת IP הניתנת להשמה או להקצאה אוטומטית ולכן מכונה "כתובת לוגית", כתובת IP אינה שייכת למחשב, אלא לרשת בשונה מכתובת MAC המכונה "כתובת פיזית" שכן היא ניתנת לציוד בשעת הייצור וצרובה בחומרה של המחשב. כשנקבע פרוטוקול ה IP-הוא דרש שלכל ממשק אינטרנט תהיה כתובת ייחודית בת 32 ביטים. חלק מהביטים ייצגו את מספרה של הרשת עליה יושב המחשב (network ID) והשאר את המחשב עצמו(host ID). כך, לפי כתובתו של כל מחשב אפשר לדעת לאיזו רשת הוא שייך ומי הוא המחשב הספציפי ברשת. לכל רשת יש מספר ייחודי ולכל מחשב ברשת יש מספר הייחודי לו, וביחד מתקבלת כתובת אינטרנט ייחודית לכל מחשב.
ישנן 2 גרסאות של כתובות:[10]
IPv4- גרסת הכתובת הנפוצה ביותר ברשת האינטרנט העולמית, הערך מוצג כארבעה מספרים עשרוניים, כל אחד בין 0 ל-225. מאז שנות ה-70 מתנהלת חלוקת הכתובות וניהול המאגר באמצעות פרוטוקול IPv4, התומך בעד 4.2 מיליארד כתובות, אך כמות הכתובות הולכת ונגמרת. גרסה זו מחולקת ל-5 מחלקות A-E בצורה אורדינאלית על פי מספור התווים.
IPv6- גרסה חדשה זו הוגדרה מפאת מצוקת כתובות ה-IP ופתרה את המחסור בכתובות. פרוטוקול זה משתמש במספר גדול יותר של תווים על מנת להציג את הכתובת, ולכן תומך במספרים גדולים בהרבה מאלו שבהם תומך פרוטוקול ה-IPv4. במקומות שונים בעולם, שם מצוקת הכתובות מהותית הספקים המקומיים משדרגים את ציוד התקשורת שלהם כך שיתמוך בפרוטוקול החדש.
פיתוח כתובת ה-IP מהווה את הבסיס לפיתוח האינטרנט עד היום.[11] (נכתב ע"י מאיה נתנאל)
www- world wide web
cren , חברה אירופאית לחקר גרעיני בשוויץ, עובדת עם הרבה מדענים ועושה הרבה מחקרים. בסוף שנות השמונים החברה שמה לב שכל מעבדה מעין "ממציאה את הגלגל מחדש". מדענים ממחקר מסוים לא ידעו בכלל על מחקרים אחרים. לא הייתה להם דרך להעביר/ מסמכים אחד לשני. בשנת 1989 חוקר ומדען מהחברה בשם טים ברנרס לי רצה ממציא תוכנה שיודעת לקרוא מסמכים גם אם הם מאוכסנים במחשבים אחרים בעזרת לינקים- איזכור של מסמך במסמך. מעין תוכנה לאוסף מסמכים, אוסף אתרים. [12]
טים ברנרס לי קרא לתוכנה 'דפדפן במארג העולמי'- 'world wide web'.
לתוכנה 3 עיקריים: [13]. 1. html- שפת אינטרנט\ פורמט מסמך חדש, היפרטקסט 2. Uri- כמו כתובות של אתרים 3. http- דפדפנים העובדים עפ"י פרוטוקול מגדיר את ההתקשרות בינהם לרשת. הרשת הייתה מבוססת על מחשב ה-NeXT - שאותו פיתח סטיב ג'ובס. [14].
בתחילה הצעתו נדחתה אך שנה וחצי לאחר מכן התחילו להשתמש בcren בתוכנה זו. המצאה זו יצרה מהפכת אינטרנט עולמית שכן ניתן לשלב בין השימוש באינטרנט לבין הלינקים. נוצר שימוש חדש לאינטרנט.
האתר הראשון דרך תוכנה זו הוא .web.cern.ch של חברת cren.
בשנת 1991 השימוש התפשט למכרזי מחקר אחרים בעולם. ב1993 נפתח השימוש לציבור הרחב ותוך שנתיים היו יותר מ200 שרתים כאלו.
כיום אי אפשר לכמת את כמות שרתי האינטרנט אך מדובר במיליארדים ששינו את דרכי ההתקשרות שלנו עם העולם וכן גם את הדרך בה אנו קונים, לומדים ועוד.
(נכתב ע"י נוי שרפי)- ↑ שם הכותב, שנת הפרסום, שם המאמר, מקום הפרסום
- ↑ Richard Perez Pena, 2009, U.S. Newspaper Circulation Falls 10% , The New York Times
- ↑ Robert Zakon, Hobbes’ Internet Timeline, v 2.5, The Mitre Corporation, 1997
- ↑ Andrew Zimmerman, “The Evolution of the Internet,” Telecommunications, 1997
- ↑ John Carey, 1997, The Adolescence Of The Internet, Fordham Business School
- ↑ גולדמן וגטניו, אינטרנט: תקשורת חברה ותרבות, האוניברסיטה הפתוחה
- ↑ Castells, 2010, The Calture of Real Virtuality, The Rise of the Network Society,
- ↑ Castells, 2010, The Calture of Real Virtuality, The Rise of the Network Society,
- ↑ Ian R. Hardy , 1996, The Evolution of ARPANET email ,History of Electronic Mail ,
- ↑ גלעד נס, 2011, גם בישראל מודאגים: "להיערך לצמצום כתובות ה-IP הפנויות", אתר כלכליסט.
- ↑ ורד קרונפלד ונועה לוי, 2010, מודל השכבות של TCP/IP , סדנא לפיתוח באינטרנט באוניברסיטת תל אביב- מפרוייקט איתן.
- ↑ אוהד ברזילי, על המצאת הווב ועל ההבדל בין אינטרנט לווב, ספטמבר 2011 - סרטון הסבר קצר בוידאו בלוג העברי – אינטרטנט http://www.intertent.co.il/2011/09/blog-post.html
- ↑ history of the web, http://www.webfoundation.org/vision/history-of-the-web/
- ↑ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4105584,00.html אהוד קינן, 2011, 20 שנה לwww לך תזכור, ynet