|
|
| (5 גרסאות ביניים של משתמש אחד אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | ליברלים ושמרנים היא תופעה אוניברסלית. במאמר זה ננסה להסביר את הסיבות לתופעה.
| |
| | | | |
| − | תופעת ה[[ליברלים]] ו[[שמרנים]] מבוססת על מספר רכיבים קוגניטיביים-פסיכולוגים-חברתיים המבנים אתת התופעה.
| + | ==גרסאות ישנות של המאמר== |
| | | | |
| − | גורמי ההשפעה:
| + | [[ליברלים-שמרנים: לפני 1 לאוגוסט 2012]] |
| − | * התגובה לתחום המוכר והצורך בשליטה
| + | |
| − | ** [[FFF|FFFF]] (מעודד שמרנות)
| + | |
| − | ** [[PFC]] (מעודד ליברליות)
| + | |
| − | * מאפייני הקוגניציה
| + | |
| − | ** אבסטרקטיות או ריאליות
| + | |
| − | ***אבסטרקטיות (מעודד ליברליות בטווח הקצר אך מעודד פעמים רבות שמרנות בטווח הארוך)
| + | |
| − | ***ריאליות (מעודד שמרנות בטווח הקצר אך בטווח הרחוק מביא יותר ליברליות)
| + | |
| − | ** צורך נמוך וצורך גבוה בקוגניציה
| + | |
| − | ***צורך נמוך (מעודד שמרנות)
| + | |
| − | ***צורך גבוה (מעודד פתיחות וליברליות)
| + | |
| − | ** ביסוס על רגשות או התבססות על רציונליזציה
| + | |
| − | ***רגשנות (מעודד ליברליות כלפי המוכר ומעודד שמרנות כלפי הבלתי מוכר)
| + | |
| − | ***רציונליות (מועדד ליברליות כלפי הכלל (אוניברסליזם) ויוצר שמרנות כלפי הקרובים)
| + | |
| − | * איחוד חברתי
| + | |
| − | ** איחוד בחקירה משותפת (מעודד ליברליות)
| + | |
| − | ** איחוד על ידי יצירת איום וסכנה (מועדד שמרנות)
| + | |
| | | | |
| − | ==הגורמים והשפעתם על התופעה הליברלית שמרנית==
| |
| − | ===מאפייני הקוגניציה===
| |
| − | ====אבסטרקטיות וריאליות====
| |
| − | חשיבה אבסטרקטית היא ככל הנראה היא חלק אינהרנטי ממבנה מוחם של בני אדם. חלק מבני האדם ניחן בחשיבה יותר אבסטרקטית וחלק ניחן בחשיבה יותר מדוייקת. לכל אחת ממני החשיבה יש יתרונות וחסרונות.
| |
| − | =====אבסטרקטיות=====
| |
| − | חשיבה אבסטרקטית מאופיינת על ידי השלכה של רעיונות למרחקים גדולים, מבלי שההשלכות הללו בוססו והדרך למימוש השאיפה נבדקה. חשיבה אבסטרקטית על פי רוב תאפיין רעיונות יותר ליברליים כמו שאיפה לשיוויון, לחרות ולאחווה. אך היא לאו דווקא תתמקד בהם. גם בעלי מחשבות שמרניות יכולים להציע רעיונות מרחקי לכת שלא בוססו, רעיונות שמרנים כאלו יכולים להיות גדולתה של מדינה מסויימת או עם מסויים או גזע מסויים.
| |
| | | | |
| − | אבסטרקטיות יוצרת בהתחלה תחושה של ליברליות כיוון שהיא לכאורה מכילה הרבה רעיונות והרבה אנשים, אלא שבפועל בגלל חוסר ביסוסה כאשר מגיעים לממש רעיונות אבסטרקטיים, לרוב אנשים לא פועלים על פיהם, ולכן צריך להכניס יותר אלמנטי שליטה ולכן שמרנות גבוהה יותר. אלמנטים אלו יכולים להיות יותר רטוריקה, יותר כוחנות כנגד מתנגדים ויצירת תחושת איום כדי לקיים את האידאה האבסטרקטית.
| |
| − |
| |
| − | =====מדוייקת/ריאלית=====
| |
| − | חשיבה ריאלית היא חשיבה יותר מדוייקת שבודקת כי כל [[אוביקטים מנטלים|אוביקט מנטלי]] הוא מדוייק, וכי ניתן לבנות ממנו תופעה נשלטת ובדוקה. לאנשים בעלי חשיבה כזאת יש נטיה לא לחושב בגדולות, אלא להיות יותר מדוייקים יותר עקבי. הם בד"כ יהיו יותר שמרנים בתפיסת העולם שלהם. כיוון שהם יתקשו להבין תופעות "נרחבות" כמו הומניזם, חרות וכיוב', הם ידבקו יותר למוכר, מעגל ההכרה שלהם והבטחון שלהם יהיה צר יותר ולכן הם יחשבו שמרניים יותר.
| |
| − |
| |
| − | בטווח הקרוב נראה כי ריאליות היא שמרנית יותר כיוון שהיא מעכבת מימושם של רעיונות חדשים שלא נוסו, אך בטווח הרחוק היא ליברלית יותר. הסיבה היא שכאשר דבר פועל באופן טבעי, כי בררו אותו, ראו מה ההשפעות שלו, כיצד ניתן לגרום לו, בלי הפעלת כוח כלפי רצונם של אנשים, הדברים פועלים בקלות רבה יותר ואין צורך בהפעלת כוח על אנשים, וכך נוצרת אפשרות להתפתחות ליברלית בטווח הארוך.
| |
| − |
| |
| − | ====צורך נמוך וגובה בחשיבה====
| |
| − | צורך נמוך או גבוה בקוגניציה (<ref>[http://en.wikipedia.org/wiki/Need_for_cognition Need For Cognition, Wikipedia]</ref>Hi or Low need for cognition), יקבע האם האדם יהיה ליברלי או שמרן בתחום. במקרים בהם יש תחושת צורך גבוה בקוגניציה האדם יטה יותר להיות ליברל, בעוד במקומום בהם יש צורך נמוך בקוגניציה האדם יטה להיות שמרן.
| |
| − |
| |
| − | כאשר יש לאדם צורך נמוך בקוגניציה בתחום מסויים, הוא אינו פתוח ללמוד על רעיונות חדשים או לחקור את התחום כדי לבנות תיאוריות חדשות. על פי רוב הוא יפעל על פי אנשים אחרים שעליהם הוא סומך. אנשים אלו יכולים להיות ליברלים או שמרנים, או שהוא יפעל על פי ההסכמה הנוצרת בסביבתו. ההערכה הגסה שלי שאנשים בעלי נטיה שמרנית ילכו אחרי מובילי דעה שמרנים ולהיפך. לכן בד"כ צורך בקוגניציה לא יהווה מדד לשמרנות או ליברליות.
| |
| − |
| |
| − | אם לאדם יש צורך גבוה בקוגניציה בתחום מסויים, סביר להניח שהוא יטה יותר לכיוון ליברלי ופתוח כיוון שהוא קשוב לדעות רבות וצריך למצוא פתרון להן (או שהוא עלול לבחור בפתרון שמרני ו"להזניח" חלק מהדעות בגלל היותן "לא לגיטמיות", "לא מוסריות" וכיוב' ).
| |
| − |
| |
| − | ====רגשות ורציונליזציה====
| |
| − | אחד המאפיינים הוא האם האדם משתמש בעיקר באומציות לקבל החלטות או ברציונליזציה. נראה כי ל- rACC יש השפעה על רכיב זה (ראה [[ניורולוגיה של קבלת החלטות#שליטה רציונלית במחשבות|נירולוגיה של קבלת החלטות]])
| |
| − |
| |
| − | ===צורך בשליטה או תגובה לתחום הלא מוכר===
| |
| − | לבני אדם יש צורך בבטחון או צורך בשליטה במציאות של חייהם ([[פרמידת הצרכים של מאסלו#רמה שנייה - צורכי ביטחון|צורך הבטחון בפרמידת הצרכים של מאסלו]]). כאשר בני אדם נמצאים מחוץ לתחום המוכר שלהם או מחוץ לתחום הנוחות, כפי שהדבר מכונה בקואצ'ינג, הם מגיבים בשתי דרכים אופיינות. הדרך האחת היא הדרך הסקררנית הלומדת (PFC) והדרך השניה היא הדרך החרדתית (FFF). שמרנים יגיבו אני בדרך כלל בחרדתיות וליברלים יגיבו אני בדרך כלל בסקרנות ובעניין.
| |
| − |
| |
| − | ===איחוד חברתי===
| |
| − | ====איחוד בחקירה משותפת====
| |
| − | על ידי חקירה משותפת ניתן להגיע בבוא הזמן, לאחר הבנת המרכיבים השונים להסכמה משותפת על הבנת המציאות ודרכי הפתרונות האופטימליות עובר כולם. תהליך זה דורש שלווה ושימוש מסיבי ב-PFC ומעודד ליברליות.
| |
| − | ====איחוד על ידי יצירת סכנה משותפת====
| |
| − | כאשר יש קושי להגיע להסכמה גבוה, עירור של תחושת סכנה מוריד את כמות הצורך בקוגניציה ומגדיל את הצורך ללכת אחר מנהיג יחיד ללא ביקורת. לכן גורמים רבים משתמשים בהקצנה של המציאות והעלאת תחושת החרדה כדי "ללכד את השורות". דבר זה יוצר חברה שמרנית.
| |
| − |
| |
| − | ===דוגמאות לאינטראקציות בין הגורמים===
| |
| − | ====קומוניזם====
| |
| − | קומוניזם היא אידאה ליברלית בבסיסה. היא מבקשת ליצור חברה שיוויונית, הפתוחה לכל בה כל אדם יכול לצמוח ולהשיג אתת רצונו ללא קשר למצבם של הוריו. זאת אידאה השמה דגשה על יכולתו של האדם להתפתח ללא צורך בהשקעה בפיתוח משאבים כלכלים שיפרנסו אותו, והיא טוענת כי על החברה לייצר את המשאבים לכלל. אלא שמהר מאד התיאוריה הזאת נתקלת במכשולים למימושה. על פי התיאוריה המרקסיסטית כדי להגיע לאותה חברה יש לשבור את כוחם של בעלי ההון ולאפשר לפרולטריון לשלוט. הדבר יוצר כבר בשלב זה צורך בהאחדה חברתית ולכן מכניס רכיב שמרני-כוחני לתהליך מימוש האידאה. כיוון שהמערכת דורשת מכולם לעבוד וגם דורשת שאף אחד לא יחלוק על האידאה, נדרש כוח רב כדי "לטפל" במי שושרר. כתוצאה מכך נוצר קיבעון על האידאה המרקסיסטית וכל סטיה מהדוקטורינה השלטת נחשבת איום על כל התהליך. כתוצאה מכך חלה שמרנות מוחלטת של המערכת החברתית-קומוניסטית. בנוסף, מגלים כי העם לא תמיד מיישר קו עם רעיונות המפלגה ואז חל תהליך של דיכוי רצון העם על ידי פוליטיקה. כתוצאה מכך מתחזקת עוד יותר השמרנות. התוצר הוא מערכת שליטה חזקה (ולכן שמרנית) ברמה החברתית שאמורה ליצור איחוד שורות ומניעת ביקורת יעלה על הדוֹגמה השלטת.
| |
| − |
| |
| − | הקומוניזם, כל אידאה המבססת כוחה על שמרנות גם מאמינה בקונספירציה. הקונספירציה בה מאמינים הקומוניסטים היא שלטון בעלי ההון בחברה באמצעות קשרים הסמויים מן העין.
| |
| − |
| |
| − | ====תיאוריות קונספירציה (שמרנים)====
| |
| − | שמרנים נמצאים באופן כללי במצב FFFF ולכן אין בהם הרבה אמפטיה. כתוצאה מכך הם מאמינים כי מי שמשנה את המציאות הם בני-אדם בעלי יכולת. זהו האידאל השמרני של המציאות. כתוצאה כמך, כאשר דבר מה אינו פועל על פי רצונם, הם אינם רואים בכך מקרה טבעי, אלא קונספירציה של כוחות הנגד הזוממים להפריך את רצונם. לכן בתיאוריות שמרניות רבות נראה התייחסות לקונספירטורים. כך למשל בקומוניזם בעלי ההון הם הקונספירטורים. אצל לאומנים היהודים הם הקונספירטורים (או במקרה של ישראל, השמאל הוא הקונספירטור).
| |
| − |
| |
| − | תיאוריות ליברליות פחות שמות דגש על קונספירציות ויותר שמות דגש על היכולת של האדם הפרטי לשנות את המציאות על ידי שינוי הרגליו. תיאוריות ליברליות ישימו דגש על חינוך ומחשבה עצמאית. אם הן תכרנה בכך שיש אירגונים הפועלים נגד האינטרסים הליברלים הם ישתדלו להכיל את הגורמים הללו לכדי מערכת דליברטיבית שבה יחסי הכוחות מושפעים מהתבונה ומהמוסרה הציבוריים ולא ממשחקי כוחות הנמצאים מחוץ לביקורת הציבורית.
| |
| − | ====אמפטיה לחלש ועידוד החזק====
| |
| − | תיאוריות שמאל וליברליות רבות מיחסות חשיבות לעזרה לחלשים הוגנה על החלשים מן החזקים. מצד שני תיאוריות ימניות או שמרניות נותנות לגיטמציה לחזק ופוסלות את החלשים.
| |
| − |
| |
| − | באופן כללי מצב של שימוש במערכת הלימבית אינו מעודד אמפטיה ונותן עדיפות לחזק. שמאי-צורי ואחרים (Shamay-Tsoory et al. 2003 <ref>[http://www.mitpressjournals.org/doi/abs/10.1162/089892903321593063 Characterization of Empathy Deficits following Prefrontal Brain Damage: The Role of the Right Ventromedial Prefrontal Cortex, S. G. Shamay-Tsoory, R. Tomer, B. D. Berger, and J. Aharon-Peretz, Journal of Cognitive Neuroscience 2003 15:3, 324-337>]</ref> ) הראו כי כאשר המערכת הפרפונטלית נפגעת ובעיקר ה- Right Ventromedial Prefrontal Cortex, יש קושי ביצירת [[אמפטיה]]. לכן סביר להניח שכאשר המערכת הלימבית מופעלת נוצרת חסימה דרך ה-rACC לקבלת החלטות באמצעות ה-PFC. כתוצאה מכך נראה אצל אנשים שנמצאים בחרדה פחות אמפטיה ואצל אנשים יותר שלווים יותר אמפטיה לאחר.
| |
| − |
| |
| − | לכן נראה אצל שמרנים נטיה יותר גדולה לתמוך בחזקים. ואצל ליברלים נראה אמפטיה גדולה יותר. אך המצב זה אינו כולל. לעיתים אנשים המחזיקים בדעות ליברליות מאד תוקפניים כלפי מי שנראה להם כאיום. המצב הזה הוא מצב שלהערכתי נוצר כאשר במצב רגיעה נוצרת הזדהות אצל הליברלים הללו עם החלש. יש סוג של אמפטיה קוסמופליטית אפריורית. אך כאשר ליברלים כאלו מוצאים עצמם עם בעלי דעות הנוגדות לשלהם ואין להם דרך לשנות את הדעה של המתנגדים להם הם עלולים להגיב דרך המערכת התוקפנית. מצב זה יוצר ליברליות-אידאית אך פעולה שמרנית ותוקפנית מאד.
| |
| − |
| |
| − | (להתייחס בהמשך אל ליברלים-ליברליים)
| |
| | | | |
| | ==יחוסים== | | ==יחוסים== |
