מודל קוגניטיבי
(←המנוע העיקר למוטיבציה של האדם) |
(←יחוסים) |
||
| (21 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
(קושי, כאב בא ב[[פרמידת הצרכים של מאסלו|פרמידה]] לפני אושר). | (קושי, כאב בא ב[[פרמידת הצרכים של מאסלו|פרמידה]] לפני אושר). | ||
| − | לכולנו יש צרכים, שאיפות חזון ומשמעות (over-maslo) שאנו רוצים להגשים בחיינו. יחד עם זאת, אנו נתקלים בקשיים רבים לממש את החלום שלנו. מדוע זה קורה? לפעמים יש קשיים אוביקטיבים, אך פעמים רבות ניתן היה לעקוף את הקשיים האוביקטיבים, אילו הינו מספיק מכווני מטרה ויצרתיים. | + | לכולנו יש [[פרמידת הצרכים של מאסלו|צרכים]], שאיפות חזון ומשמעות (over-maslo) שאנו רוצים להגשים בחיינו. יחד עם זאת, אנו נתקלים בקשיים רבים לממש את החלום שלנו. מדוע זה קורה? לפעמים יש קשיים אוביקטיבים, אך פעמים רבות ניתן היה לעקוף את הקשיים האוביקטיבים, אילו הינו מספיק מכווני מטרה ויצרתיים. לפעמים קשיים פסיכולוגיים, הם אלו שמעכבים אותנו בדרך להגשמת המטרות. במודל זה, אנסה להציג את המנגנונים הפועלים מאחורי קבלת ההחלטות. המודל יכתב בצורת ויקי, כדי שיוכל להתפתח לאור מידע חדש, וביקורות שיעולו לגבי המודל. |
==המנוע העיקר למוטיבציה של האדם== | ==המנוע העיקר למוטיבציה של האדם== | ||
| − | לאדם יש מוטיבציה הנובעת ממערכות הצרכים והתגמול במוח. למשל [[רעב]]. המוח, על יכולות החישוב שלו, לומד כיצד | + | לאדם יש מוטיבציה הנובעת ממערכות הצרכים והתגמול במוח. למשל [[רעב]]. המוח, על יכולות החישוב שלו, לומד כיצד לתווך בין סיפוק הצרכים ומערכת התגמול, לקלט המתקבל מערכת החושים, שאמורה לסמלל את ההתנהגות שלו את העולם החיצוני. ומערכת התגמול. |
המוח בנוי על מערכות עצבים, הפועלות על בסיס יצירת קשרים בין קלטים שונים, ו[http://en.wikipedia.org/wiki/Long-term_potentiation בעצם יוצרת קישור בין קלטים שונים המופיעים בתדירות זה אחר זה]<ref>[http://jp.physoc.org/cgi/reprint/232/2/331.pdf Long-lasting potentiation of synaptic transmission in the dentate area of the anaesthetized rabbit following stimulation of the perforant path], TVP Bliss, The Journal of physiology, 1973, Physiological Soc.</ref><ref> Frequency potentiation of excitatory synaptic activity in the dentate area of the hippocampal formation. T Lømo - Acta physiol scand, 1966 [http://scholar.google.co.il/scholar?cites=13523508074846026352&as_sdt=2005&sciodt=2000&hl=en Cited by 112]</ref>. המנגנון נקרא [[Long Term Potentiation]], קיצור:LTP, והוא הבסיס ליצירת הקשרים ארוכי הטווח. | המוח בנוי על מערכות עצבים, הפועלות על בסיס יצירת קשרים בין קלטים שונים, ו[http://en.wikipedia.org/wiki/Long-term_potentiation בעצם יוצרת קישור בין קלטים שונים המופיעים בתדירות זה אחר זה]<ref>[http://jp.physoc.org/cgi/reprint/232/2/331.pdf Long-lasting potentiation of synaptic transmission in the dentate area of the anaesthetized rabbit following stimulation of the perforant path], TVP Bliss, The Journal of physiology, 1973, Physiological Soc.</ref><ref> Frequency potentiation of excitatory synaptic activity in the dentate area of the hippocampal formation. T Lømo - Acta physiol scand, 1966 [http://scholar.google.co.il/scholar?cites=13523508074846026352&as_sdt=2005&sciodt=2000&hl=en Cited by 112]</ref>. המנגנון נקרא [[Long Term Potentiation]], קיצור:LTP, והוא הבסיס ליצירת הקשרים ארוכי הטווח. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
העקרון בשינוי דפוסי מחשבה הוא שילוב של הבנת הפער, ותהליך של יצירה | העקרון בשינוי דפוסי מחשבה הוא שילוב של הבנת הפער, ותהליך של יצירה | ||
| + | |||
| + | אחד התהליכים היעילים שמביאים לתהליכי למידה חזקים, הוא ההבנה העצמית וההסבר העצמי. מחקרים רבים הראו כי כאשר תלמידים מסבירים לעצמם את החומר הנלמד או מסבירים את תהליכי פתרון הבעיה, הם לומדים טוב יותר<ref>Bielaczyc, K., Pirolli, P. L., & Brown, A. L. (1995). Training in self-explanation and self-regulation strategies: investigating the effects of knowledge acquisition activities on problem solving. Cognition and Instruction, 13, 221–252.</ref> | ||
| + | <ref>Chi, M. T. H., Bassok, M., Lewis, M. W., Reimann, P., & Glaser, R. (1989). Self-explanations: how students study and use examples in learning to solve problems. Cognitive Science, 13, 145–182.</ref> <ref> Ferguson-Hessler, M. G. M., & de Jong, T. (1990). Studying physics texts: differences in study processes between good and poor performers. Cognition and Instruction, 7, 41–54.</ref> <ref>Renkl, A. (1997). Learning from worked-out examples: a study on individual differences. Cognitive Science, 21,1–29.</ref> <ref>Ahlum-Heath, M. E., & DiVesta, F. J. (1986). The effect of conscious controlled verbalization of a cognitive strategy on transfer in problem solving. Memory and Cognition, 14, 281–285.</ref> <ref>Berardi-Coletta, B., Buyer, L. S., Dominowsky, R. L., & Rellinger, E. R. (1995). Metacognition and problemsolving: a process-oriented approach. Journal of Experimental Psychology: Learning Memory, and Cognition, 21 (1), 205–223.</ref> <ref>Berry, D. C. (1983). Metacognitive experience and transfer of logical reasoning. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 35A, 39–49.</ref> <ref>Gagne´, R. M., & Smith, E. C. (1962). A study of the effects of verbalization on problem solving. Journal of Experimental Psychology, 63 (1), 12–18.</ref> <ref>Brown, A. L., & Kane, M. J. (1988). Preschool children can learn to transfer: learning to learn and learning from example. Cognitive Psychology, 20, 493–523.</ref> <ref>Webb, N. M. (1989). Peer interaction and learning in small groups. International Journal of Education Research, 13, 21–39.</ref> <ref>Lovett, M. C. (1992). Learning by problem solving versus by examples: the benefits of generating and receiving information. In Proceedings of the Fourteenth Annual Meeting of the Cognitive Science Society (pp. 956–961). Hillsdale, NJ: Erlbaum.</ref>.(מתוך ה[http://www.cs.pitt.edu/~chopin/references/tig/s15516709cog2602_1.pdf מאמר הזה, עמ' 3]). עשיה של פעולות בהתאם למידע הנלמד גם היא מגבירה את עקומת הלמידה<ref>[http://econ.lse.ac.uk/courses/ec307/L/rosenzweigfoster.pdf Learning by doing and learning from others: Human capital and technical change in agriculture. AD Foster, Journal of Political Economy, 1995]</ref>. במיוחד כאשר הלימדה נעשתי בשיתוף פעולה עם אחרים, ומתוך ניסיונם של אחרים. | ||
| + | |||
| + | כדי לשנות את הדפוסים המוטבעים הללו, עלינו ראשית למפות ולהבין את ה[http://en.wikipedia.org/wiki/Connectionism קשרים בינהם]. אנו עושים זאת על ידי חקירה משותפת בין המאומן והמאמן. כאשר ישנן התנהגויות שונות, אנו מנסים לברר את מקור הסיבה להתנהגות. על פי רוב אין קשר ישיר בין הההתנהגות/תחושה לבין מקור ההתנהגות. לשם כך, אנו עורכים סידרה של חקריות שנראת כך:<br> | ||
| + | [[קובץ:Investigation-from phenomenat to maslo levels.png]] | ||
| + | <br> | ||
| + | |||
| + | לאחר שאנו מזהים את מקור ההתנהגות (במקרה הנ"ל פחד מהמוות שנגרם למעשה על ידי אובדן יציבות בחיים, בעקבות מות הסב). אנו יכולים לחפש ביחד חיבור מחדש של החיבורים. המטרה היא ליצור, במקרה הזה, יציבות בחיים. | ||
| + | |||
| + | ואז מתחיל תהליך חקירה, לגבי האפשרויות ליצירת יציבות בחיים. המאומן מוצא לעצמו אפשרויות ליצור יציבות אצלו בחיים, בעצמו. לאחר שהוא מוצא את הדרך, ומוצא דרכים ביחד עם המאמן להתגבר על המכשולים, הוא מתחיל לייצר את היצבות, או את התנאים ליציבות. העשיה לאור התוכנית שהתווה, היא זאת שיוצר קשרים חזקים חדשים, שמחברים בין הצורך, לבין ההתנהגות. | ||
| + | |||
| + | <span style="color: red;">לפתח...</span> | ||
| + | |||
| + | ==להיות מי שאתה== | ||
| + | כל אחד מאיתנו מכוון אחרת ביולוגית. לכל אחד מאיתנו יש רמות שונות של צרכים, ולכולנו חיווט שונה לראות את העולם. יש כאלו שחושבים מסודר, ואוהבים את הסדר. יש כאלו שהם [[ADD|יצרתיים יותר]]. יש כאלו שאוהבים להנהיג, ויש כאלו שאוהבים לבקר. יש כאלו שרואים את העולם דרך הרגש, ואחרים שרואים את העולם דרך ההגיון. יש כאלו שאוהבים לקבל מידע מוכן ומעובד, ויש כאלו שאוהבים ליצור מחדש הכל. יש כאלו שמסוגלים לפתרו המון בעיות במהירות, ויש כאלו שמנהלים החלטות יותר לאט. כל אחד מאיתנו בנוי קצת אחרת, ולכן באופן טבעי נמשך לדברים שונים. וזה בדיוק היופי של החברה האנושית. לכל אחד יש משהו שהוא טוב בו, וביחד, אנו יכולים להשלים אחד את השניה. | ||
| + | |||
| + | הבעיה מתחילה בכך, שבמשך שנות ילדותנו וחיינו, אחרים אומרים לנו מה אנו צריכים להיות. מערכת החינוך, בנויה עבור צייטנים, וכל מי שחורג מהמסגרת מקבל משוב שליליים על החריגות שלו. ההורים שלנו רוצים שנהיה משהו, שהוא לא אנחנו. ואנו, שגדלים לתוך המערכות הללו, התרגלנו לחשוב על עצמינו דרך עינהם של אחרים. | ||
| + | |||
| + | במהלך האימון, אנו יורדים שוב אל הנטיות הטבעיות שלנו וחושפים מי אנו באמת, מתחת לכל המסכות שתוו אחרים עבורינו, ואנו עבור אחרים. כאשר אנו מגלים, את הנטיות האמיתיות שלנו, אנו מתחילים לברר כיצד ניתן לממש את התכונות המיוחדות שיש בנו. בהתחלה, המשימה בדרך כלל נראית בלתי אפשרית. אך שוב, בתהליך של חקירה משותפת, אנו מוצאים את הדרכים המגוונות להוציא את היכולות והמימוש העצמי שלנו לפועל. | ||
| + | גם כאן מתרחש תהליך של אימון, בו אנו מתחילים לצעוד לאט ובצעדי הצלחה קטנים.בדרך כלל, השינוי יכול לכלול גם החלפת קרירה, ואז אנו מתכננים דרך שתאפשר לאט לאט לעבור מהקרירה הישנה אל הקרירה החדשה, מבלי לפגוע בהכנסות. | ||
| + | |||
| + | ==משמעות== | ||
| + | כאשר אדם עולה מעל הרובד הקיומי, הוא מגלה לא פעם, כי לדברים שהוא עושה אין משמעות, ללא האינטראקציה שלו על העולם והחברה בה הוא חיי, המימוש של עצמו בא לידי ביטוי, בנתינה ובהשפעה החיובית שהוא יוצר בעולם. | ||
| + | במקום הזה, או מבררים איזו נתינה האדם היה רוצה לתת לחברה ולעולם בו הוא חיי, וכיצד ניתן להוביל לשינוי הרצוי. אנו מבררים כיצד ניתן לבנות מערכות יחסים מעצימות עם הסביבה. כיצד ניתן להשפיע ולהיות מושפעים מטוב. במידה ואנו מעוניינים להניע קבוצה, תנועה או ארגון להגשמת המטרות הללו במקרים הללו, אנו נכנסים להתליך אימוני שבו אנו מבררים אילו אפשרויות עומדות לראשותנו, כדי לתרום לחברה. ובמידת הצרוך, אנו לומדים לפתח אפשרויות, וגם להקים תנועות ואירגונים שיניעו את השינוי הזה. | ||
| + | |||
| + | ==ערכים נוספים== | ||
| + | *[[CBT]] | ||
| + | *[[ניהול זמן]] | ||
| + | * [[ספר: Carl rogers, 1961, on becoming a person]] | ||
==יחוסים== | ==יחוסים== | ||
{{מובאות}} | {{מובאות}} | ||
[[קטגוריה: פרדיגמה]] | [[קטגוריה: פרדיגמה]] | ||
| + | [[קטגוריה: קוגניציה]] | ||
| + | [[קטגוריה: פסיכולוגיה]] | ||
גרסה אחרונה מתאריך 05:37, 28 באוקטובר 2011
מדוע אנו מתקשים לממש את החזון שלנו?
(קושי, כאב בא בפרמידה לפני אושר).
לכולנו יש צרכים, שאיפות חזון ומשמעות (over-maslo) שאנו רוצים להגשים בחיינו. יחד עם זאת, אנו נתקלים בקשיים רבים לממש את החלום שלנו. מדוע זה קורה? לפעמים יש קשיים אוביקטיבים, אך פעמים רבות ניתן היה לעקוף את הקשיים האוביקטיבים, אילו הינו מספיק מכווני מטרה ויצרתיים. לפעמים קשיים פסיכולוגיים, הם אלו שמעכבים אותנו בדרך להגשמת המטרות. במודל זה, אנסה להציג את המנגנונים הפועלים מאחורי קבלת ההחלטות. המודל יכתב בצורת ויקי, כדי שיוכל להתפתח לאור מידע חדש, וביקורות שיעולו לגבי המודל.
תוכן עניינים |
המנוע העיקר למוטיבציה של האדם
לאדם יש מוטיבציה הנובעת ממערכות הצרכים והתגמול במוח. למשל רעב. המוח, על יכולות החישוב שלו, לומד כיצד לתווך בין סיפוק הצרכים ומערכת התגמול, לקלט המתקבל מערכת החושים, שאמורה לסמלל את ההתנהגות שלו את העולם החיצוני. ומערכת התגמול.
המוח בנוי על מערכות עצבים, הפועלות על בסיס יצירת קשרים בין קלטים שונים, ובעצם יוצרת קישור בין קלטים שונים המופיעים בתדירות זה אחר זה[1][2]. המנגנון נקרא Long Term Potentiation, קיצור:LTP, והוא הבסיס ליצירת הקשרים ארוכי הטווח.
מבנה הקישורים שאנו עושים בין קלטים שונים מהסביבה ומהמוח, הם שמרכיבים את דפוסי החשיבה שלנו. דפוסי חשיבה אלו, הם שמעצבים את ראיית העולם שלנו, ואת הדרך בה נגיב לסיטואציות שונות. הם מעוצבים לאורך כל חיינו, לפעמים בצורה מודעת ולפעמים בצורה תת-מודעת. כיוון שבזמן הילדות שלנו, נוצרים הרבה מאד קישורים, בשלב שאיננו מודעים לתהליך הלמידה, קשרים תת-מודעים רבים אמורים להיווצר בשלב הילדות.
הקישורים בין תאי-העצב שנוצרים באמצעות ה-LTP, אינם קבועים. הם יכולים להימשך לכל החיים, ולהשאיר לנו דפוסי מחשבה קבועים לאורך החיים, ולחילופין הם יכולים להיחלש, ולהיות מוחלפים על ידי קישורים חדשים. התופעה כולה נקראת פלסטיסיות סינפטית, ותהליך ההחלשות ככל הנראה מבוסס על Long Term Depression (LTD). החלשות נוצרת כאשר אנו איננו עושים שימוש ברשת הניורונלית לאורך זמן, ההתחזקות ונצרת כאשר אנו חוזרים על הרשת הניורונלית.
שינוי הרגלים
הרגלים או דפוסי מחשבה, כפי שהם מוטמעים ברשתות העצביות שלנו, הם המנהלים את חיינו, ודרכם אנו בוחנים את המציאות. לעיתים קרובות, הרגלים או דפוסי מחשבה שרכשנו בגיל צעיר, שוב אינם משרתים אותנו בבגרותינו. הרגלים שרכשנו בשרות הצבאי, אינם מתאימים למקומות עבודה. קביעות שספגנו במהלך חיינו, כאשר אחרים ניהלו אותנו, אינם מתאימים שוב לשלב בו אנו רוצים להגשים את היעדים שקבענו לעצמנו.
ולכן דפוסי המחשבה הללו, מפריעים לנו להשיג את מטרתנו, שדורשת התאמה מחדש של דפוסי המחשבה. את הדפוסים הללו, ניתן לשנות לדפוסים יותר חיבויים מבחינת הצרכים המיידים שלנו, כאשר מבינים מדוע הקשרים הראשוניים נוצרו, ולאילו קשרים ודפוסי מחשבה אנו נדרשים עכשיו.
העקרון בשינוי דפוסי מחשבה הוא שילוב של הבנת הפער, ותהליך של יצירה
אחד התהליכים היעילים שמביאים לתהליכי למידה חזקים, הוא ההבנה העצמית וההסבר העצמי. מחקרים רבים הראו כי כאשר תלמידים מסבירים לעצמם את החומר הנלמד או מסבירים את תהליכי פתרון הבעיה, הם לומדים טוב יותר[3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13].(מתוך המאמר הזה, עמ' 3). עשיה של פעולות בהתאם למידע הנלמד גם היא מגבירה את עקומת הלמידה[14]. במיוחד כאשר הלימדה נעשתי בשיתוף פעולה עם אחרים, ומתוך ניסיונם של אחרים.
כדי לשנות את הדפוסים המוטבעים הללו, עלינו ראשית למפות ולהבין את הקשרים בינהם. אנו עושים זאת על ידי חקירה משותפת בין המאומן והמאמן. כאשר ישנן התנהגויות שונות, אנו מנסים לברר את מקור הסיבה להתנהגות. על פי רוב אין קשר ישיר בין הההתנהגות/תחושה לבין מקור ההתנהגות. לשם כך, אנו עורכים סידרה של חקריות שנראת כך:
לאחר שאנו מזהים את מקור ההתנהגות (במקרה הנ"ל פחד מהמוות שנגרם למעשה על ידי אובדן יציבות בחיים, בעקבות מות הסב). אנו יכולים לחפש ביחד חיבור מחדש של החיבורים. המטרה היא ליצור, במקרה הזה, יציבות בחיים.
ואז מתחיל תהליך חקירה, לגבי האפשרויות ליצירת יציבות בחיים. המאומן מוצא לעצמו אפשרויות ליצור יציבות אצלו בחיים, בעצמו. לאחר שהוא מוצא את הדרך, ומוצא דרכים ביחד עם המאמן להתגבר על המכשולים, הוא מתחיל לייצר את היצבות, או את התנאים ליציבות. העשיה לאור התוכנית שהתווה, היא זאת שיוצר קשרים חזקים חדשים, שמחברים בין הצורך, לבין ההתנהגות.
לפתח...
להיות מי שאתה
כל אחד מאיתנו מכוון אחרת ביולוגית. לכל אחד מאיתנו יש רמות שונות של צרכים, ולכולנו חיווט שונה לראות את העולם. יש כאלו שחושבים מסודר, ואוהבים את הסדר. יש כאלו שהם יצרתיים יותר. יש כאלו שאוהבים להנהיג, ויש כאלו שאוהבים לבקר. יש כאלו שרואים את העולם דרך הרגש, ואחרים שרואים את העולם דרך ההגיון. יש כאלו שאוהבים לקבל מידע מוכן ומעובד, ויש כאלו שאוהבים ליצור מחדש הכל. יש כאלו שמסוגלים לפתרו המון בעיות במהירות, ויש כאלו שמנהלים החלטות יותר לאט. כל אחד מאיתנו בנוי קצת אחרת, ולכן באופן טבעי נמשך לדברים שונים. וזה בדיוק היופי של החברה האנושית. לכל אחד יש משהו שהוא טוב בו, וביחד, אנו יכולים להשלים אחד את השניה.
הבעיה מתחילה בכך, שבמשך שנות ילדותנו וחיינו, אחרים אומרים לנו מה אנו צריכים להיות. מערכת החינוך, בנויה עבור צייטנים, וכל מי שחורג מהמסגרת מקבל משוב שליליים על החריגות שלו. ההורים שלנו רוצים שנהיה משהו, שהוא לא אנחנו. ואנו, שגדלים לתוך המערכות הללו, התרגלנו לחשוב על עצמינו דרך עינהם של אחרים.
במהלך האימון, אנו יורדים שוב אל הנטיות הטבעיות שלנו וחושפים מי אנו באמת, מתחת לכל המסכות שתוו אחרים עבורינו, ואנו עבור אחרים. כאשר אנו מגלים, את הנטיות האמיתיות שלנו, אנו מתחילים לברר כיצד ניתן לממש את התכונות המיוחדות שיש בנו. בהתחלה, המשימה בדרך כלל נראית בלתי אפשרית. אך שוב, בתהליך של חקירה משותפת, אנו מוצאים את הדרכים המגוונות להוציא את היכולות והמימוש העצמי שלנו לפועל. גם כאן מתרחש תהליך של אימון, בו אנו מתחילים לצעוד לאט ובצעדי הצלחה קטנים.בדרך כלל, השינוי יכול לכלול גם החלפת קרירה, ואז אנו מתכננים דרך שתאפשר לאט לאט לעבור מהקרירה הישנה אל הקרירה החדשה, מבלי לפגוע בהכנסות.
משמעות
כאשר אדם עולה מעל הרובד הקיומי, הוא מגלה לא פעם, כי לדברים שהוא עושה אין משמעות, ללא האינטראקציה שלו על העולם והחברה בה הוא חיי, המימוש של עצמו בא לידי ביטוי, בנתינה ובהשפעה החיובית שהוא יוצר בעולם. במקום הזה, או מבררים איזו נתינה האדם היה רוצה לתת לחברה ולעולם בו הוא חיי, וכיצד ניתן להוביל לשינוי הרצוי. אנו מבררים כיצד ניתן לבנות מערכות יחסים מעצימות עם הסביבה. כיצד ניתן להשפיע ולהיות מושפעים מטוב. במידה ואנו מעוניינים להניע קבוצה, תנועה או ארגון להגשמת המטרות הללו במקרים הללו, אנו נכנסים להתליך אימוני שבו אנו מבררים אילו אפשרויות עומדות לראשותנו, כדי לתרום לחברה. ובמידת הצרוך, אנו לומדים לפתח אפשרויות, וגם להקים תנועות ואירגונים שיניעו את השינוי הזה.
ערכים נוספים
יחוסים
- ↑ Long-lasting potentiation of synaptic transmission in the dentate area of the anaesthetized rabbit following stimulation of the perforant path, TVP Bliss, The Journal of physiology, 1973, Physiological Soc.
- ↑ Frequency potentiation of excitatory synaptic activity in the dentate area of the hippocampal formation. T Lømo - Acta physiol scand, 1966 Cited by 112
- ↑ Bielaczyc, K., Pirolli, P. L., & Brown, A. L. (1995). Training in self-explanation and self-regulation strategies: investigating the effects of knowledge acquisition activities on problem solving. Cognition and Instruction, 13, 221–252.
- ↑ Chi, M. T. H., Bassok, M., Lewis, M. W., Reimann, P., & Glaser, R. (1989). Self-explanations: how students study and use examples in learning to solve problems. Cognitive Science, 13, 145–182.
- ↑ Ferguson-Hessler, M. G. M., & de Jong, T. (1990). Studying physics texts: differences in study processes between good and poor performers. Cognition and Instruction, 7, 41–54.
- ↑ Renkl, A. (1997). Learning from worked-out examples: a study on individual differences. Cognitive Science, 21,1–29.
- ↑ Ahlum-Heath, M. E., & DiVesta, F. J. (1986). The effect of conscious controlled verbalization of a cognitive strategy on transfer in problem solving. Memory and Cognition, 14, 281–285.
- ↑ Berardi-Coletta, B., Buyer, L. S., Dominowsky, R. L., & Rellinger, E. R. (1995). Metacognition and problemsolving: a process-oriented approach. Journal of Experimental Psychology: Learning Memory, and Cognition, 21 (1), 205–223.
- ↑ Berry, D. C. (1983). Metacognitive experience and transfer of logical reasoning. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 35A, 39–49.
- ↑ Gagne´, R. M., & Smith, E. C. (1962). A study of the effects of verbalization on problem solving. Journal of Experimental Psychology, 63 (1), 12–18.
- ↑ Brown, A. L., & Kane, M. J. (1988). Preschool children can learn to transfer: learning to learn and learning from example. Cognitive Psychology, 20, 493–523.
- ↑ Webb, N. M. (1989). Peer interaction and learning in small groups. International Journal of Education Research, 13, 21–39.
- ↑ Lovett, M. C. (1992). Learning by problem solving versus by examples: the benefits of generating and receiving information. In Proceedings of the Fourteenth Annual Meeting of the Cognitive Science Society (pp. 956–961). Hillsdale, NJ: Erlbaum.
- ↑ Learning by doing and learning from others: Human capital and technical change in agriculture. AD Foster, Journal of Political Economy, 1995
