ויקידיון מתכנס
(←איך מייצרים דיון בקבוצות ענק?) |
(←ביקורת על הצעות) |
||
| (25 גרסאות ביניים של משתמש אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
התנועה לדמוקרטיה ישירה, | התנועה לדמוקרטיה ישירה, | ||
| + | |||
| + | המטרה שלי: '''לשכנע וליצור במה לדיון ושיפור יכולות הדיון בקבוצות המונות מיליונים.''' | ||
| שורה 11: | שורה 13: | ||
==הצגה== | ==הצגה== | ||
| − | + | ===הצורך=== | |
| − | + | התפתחות הרשתות החברתיות מעניקה לציבורים הולכים וגדלים, כוח פוליטי שלא היה קיים לפני כן. היכולת של ההמונים להתארגן, ולייצר אמירות חזקות, שסוחפות מאות-אלפים, היא חסרת תקדים. יכולת זאת באה לידי ביטוי במהפכות האביב הערבי, ובארועים רבים סביב העולם כמו מחאת הדיור בישראל, וארועי occupy בארצות הברית ובעולם. המחאות נוצרו, ככה"נ, ברשתות החברתיות, והצליחו לייצר מסרים ויראלים, ולתת לקבוצות גדולות את התחושה שהן יכולות לשנות. גם בשטח עצמו, חל שינוי משמעותי. גם בישראל, וגם במחאות occupy העולמיות, התפתחו שיטות חדשות להגיע לקונצנזוס בקבוצות גדולות. שיח במעגל, תנועות ידים כדי לא להפריע למהלך הדיון, והיכולת להוסיף אמירה אישית למסר גדול ומאחד, כמו שהיה ניתן לראות בשיווק הויראלי של ה-We are the 99%. אלו יצרו מסרים שאיחדו מאחוריהם מאות-אלפים. | |
| − | + | אך עדיין יש לשאול, עד כמה תהיליכי הקונצנזוס שהתחוללו במחאות הללו, מאפשרות לייצר דיון מושכל. דיון שיאפשר לציבור לשקול את כל האפשרויות, ולקבל החלטות מושכלות, שיתרמו להתנהלות מדינית נבונה לטווח ארוך. | |
| − | + | אנו בתנועה לדמוקרטיה ישירה, הבנו שאם אנו רוצים להפוך את היכולת של הציבור להתארגן בכוחות הולכים וגדלים, גם לאמירה מושכלת ושקולה, יהיה עלינו לפתח כלי דיון המוניים, שיוכלו לעמוד בצורה המיטבית בטרילמה שהציג פישקין (2009), ולבנות כלי, שיאפשר מיקסום המימדים שארכון הציע (2006) ('''להרחיב''') | |
| + | ===בעיית התיאום=== | ||
| + | הקושי שעומד בפני מי שרוצה לבנות כלים לדיון-מושכל בקבוצות גדולות, נובע מבעיה שאנו מכנים אותה "בעיית התיאום". ככל שקבוצה גדלה כך גדלה כמות הקשרים בין כל האנשים. אם אנו רוצים לשמור על שיוויון פוליטי, או שיויון השפעה, כל אחד צריך להיות מסוגל לדבר עם כל אחד, ולהשפיע בצורה שווה. רשת כזאת, הופכת מסובכת יותר ויותר, ככל שהקבוצה גדלה. מספר הקשרים בין חברי הקבוצה, גדלים בריבוע, חלקי שתיים. | ||
{| dir = ltr align="center" | {| dir = ltr align="center" | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
|} | |} | ||
| − | קבוצה בת 10 משתתפים דורשת 45 קוי תיאום בין כלל המשתתפים, | + | קבוצה בת שני משתתפים דורשת קו תיאום אחד. קבוצה בת ארבעה משתתפים דורשת שישה קוי תיאום. קבוצה בת 10 משתתפים דורשת 45 קוי תיאום בין כלל המשתתפים, וקבוצה בת 300 אלף איש דורשת 45 מיליארד קוי תיאום. כלומר, למרות שמספר המשתתפים עלה פי 30 אלף, במקרה האחרון, רמת מורכבות הדיון עולה פי מיליארד! למעשה, בעיית התיאום הופכת, לכאורה, את הדיון בין 300 אלף איש לבלתי אפשרי, אם אנו שואפים להשפעה שווה בין חבר הקבוצה. תיאום של כל האלקטורט בארצות הברית, שעומד על מעל 200 מיליון, דורשת 20 quadrillion קוי תיאום (20,000 טריליון). |
| + | ===פתרונות קיימים=== | ||
| + | ====הנציגים==== | ||
| − | כדי לפתור את הבעיה, | + | כדי לפתור את הבעיה, בדמוקרטיית נציגים מנסים לפרק את הקבוצות הדנות לקבוצות קטנות יותר. את מאות המיליונים מייצגים 100 חברי סנאט ו435 חברי בית-הנבחרים. כאשר יש בעיות שאיתן צריך להתמודד, מקימים וועדות בעלות קבוצות קטנות יותר, שיכולות לדון ביעילות רבה יותר. בישראל נהוג שסביב ראש הממשלה, יש שבעה שרים עוזרים, שמסייעים לו להעביר החלטות בממשלה. השרים הללו בעלי כוח השפעה במפלגה שלהם, וכך במקום לדון עם 70 חברי קואליציה, ראש הממשלה דן רק עם שבעת המשפיעים ביותר. כל אחד מהנציגים, אמור לייצג קבוצה גדולה יותר. |
| − | + | הבעיה עם נציגים, היא בעיה כפולה. יש את [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%9F בעיית הסוכן], וגם את הבעיה של ההבדל בין ציבור שעובר דיון, לציבור שלא עובר דיון.('''להרחיב'''). | |
| + | |||
| + | ====Democracy Day==== | ||
| + | אחד הפתרונות לדיון בקבוצות גדולות הוא Democracy day של פישקין. אלא שהקבוצות עונות על שאלות שהכינו להן לפני כן. הן אינן יכולות לייצר פתרונות משלהם. ניהול כאלו מפגשים דורש משאבים גדולים, ולכן חשוף להשפעה של בעלי כוח פולטי או בעלי הון. | ||
| + | |||
| + | אנו מחפשים כלי, שבו הציבור יוכל להציע הצעות, ולדון עליהן בצורה מושכלת ויום-יומית. | ||
| + | ל.בר על מנהגי ימי לפני בחירות, להתכנס באינטרנט ולדון בצורה יותר יעילה. ' | ||
| + | ====אתונה==== | ||
| + | אחד הפתרונות המעניינים שהוצעו, היו הדמוקרטיה האתונאית. שם נבחרו בהגרלה כל שנה 500 איש לייצר את החוקים, בתהליך דליברטיבי, אך הציבור לא ניהל דיון, אלא שמע רטוריקטני שטענו לכאן או לכאן... | ||
בהיסטוריה של האנושות התקיימו דיונים בהם השתתפו אלפי אנשים בו-זמנית. באתונה העתיקה השתתפו בדיונים שבועיים כ- 6000 עד 12000 אזרחים. אלא שבדיונים הללו שלטו בעיקר רטוריקינים ודמגוגים. כתוצאה מכך הפכו הדיונים הללו, לדיונים מתלהמים לא מבוססים ולא מושכלים. הדבר הביא את אתונה לא פעם, לחוסר אחריות מדינית. | בהיסטוריה של האנושות התקיימו דיונים בהם השתתפו אלפי אנשים בו-זמנית. באתונה העתיקה השתתפו בדיונים שבועיים כ- 6000 עד 12000 אזרחים. אלא שבדיונים הללו שלטו בעיקר רטוריקינים ודמגוגים. כתוצאה מכך הפכו הדיונים הללו, לדיונים מתלהמים לא מבוססים ולא מושכלים. הדבר הביא את אתונה לא פעם, לחוסר אחריות מדינית. | ||
| − | |||
| − | + | כדי למנוע את את הפופליזם, יהיה עלינו לפתח כלי שבו הטענות יהיו מבוססות על מידע מהימן, הנתון לביקורת הדדית, בהתאם לרוח החשיבה המדעית. | |
| − | + | למעשה, כדי להצליח לייצר החלטות טובות, עלינו לפתח דרך לבנות דיון שבו כולם יוכלו להשתתף,וגם ליצור מצב שבו ההחלטות יהיו מבוססות על מידע אמין ותיאוריות מבוססות. לדיון המושכל יש חשיבות, בעיקר בגלל מגבלות היכולת של המוח האנושי הפרטי להבין את ההשלכות של החלטות שמתקבלות בקבוצות ענק. לכן אנו רוצים לפתח דיון, שמנצל את חוכמת ההמון, אך גם מנצל ידע מחקרי בדוק ומבוסס. לכן יהיה חשוב לבסס את ההחלטות גם על מחקרים, ולא רק על תחושות בטן. | |
| − | ==== | + | ==איך מייצרים דיון בקבוצות ענק?== |
| − | + | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
===הנחות יסוד=== | ===הנחות יסוד=== | ||
| − | ==== | + | ====שלושת הרבדים==== |
| − | אחת מהנחות היסוד המקובלת על דמוקרטיים, היא כי כל הציבור צריך להשתתף בדיון. על אף שזאת משאלה רצויה, חשוב להבין שבפועל הציבור מנהג אחרת. אם ננסה לבנות מערכת אחת שתתאים לכולם, אנו עלולים להפסיד רבדים חשובים בתהליך הדיון הציבורי הטבעי. אנו עלולים לשטח את הדיון, ולהפכו ללא יעיל מבחינת היכולת להציב חלופות ישימות. | + | אחת מהנחות היסוד המקובלת על דמוקרטיים, היא כי כל הציבור צריך להשתתף בדיון. על אף שזאת משאלה רצויה, חשוב להבין שבפועל הציבור מנהג אחרת. אם ננסה לבנות מערכת אחת שתתאים לכולם, אנו עלולים להפסיד רבדים חשובים בתהליך הדיון הציבורי הטבעי. אנו עלולים לשטח את הדיון, ולהפכו ללא יעיל מבחינת היכולת להציב חלופות ישימות. לכן, אנו מציעים לבנות מערכת שתתאים לאופי הטבעי של הדיון הציבורי. |
כאשר מבקשים לפתח דיון ציבורי יעיל, אני מציע שנתייחס לכל רבדי האוכלוסיה השונים המשתתפים בדיון. אני מציע שלכל דיון קיימים ארבעה רבדים באוכלוסיה. כל רובד הוא בעל צרכים שונים, ומשתתף בצורה שונה בדיון הציבורי. אם נבנה את הדיון הציבורי כך שיאפשר לכל רובד להוסיף את הערך המוסף שלנו, נקבל דיון שהתוצרים שלו מקבלים לגיטימציה מציבור רחב. | כאשר מבקשים לפתח דיון ציבורי יעיל, אני מציע שנתייחס לכל רבדי האוכלוסיה השונים המשתתפים בדיון. אני מציע שלכל דיון קיימים ארבעה רבדים באוכלוסיה. כל רובד הוא בעל צרכים שונים, ומשתתף בצורה שונה בדיון הציבורי. אם נבנה את הדיון הציבורי כך שיאפשר לכל רובד להוסיף את הערך המוסף שלנו, נקבל דיון שהתוצרים שלו מקבלים לגיטימציה מציבור רחב. | ||
| − | מתוך הניסיון, למדנו כי קיימים ארבעה | + | מתוך הניסיון, למדנו כי קיימים ארבעה אוכלסיות שונות המשתתפות בדיון. ישנו רובד של אנשים שאינו מעוניין כלל בהשתתפות בדיון, ומוכנים לקבל כל הצעה סבירה, גם בלי להשתתף בדיון. כינינו אותם לצורך הבניית הדיון ה"פסיביים”. יש לשער כי אלו אנשים אשר אין להם אינטרס מובהק בדיון (NIMBY) או שאין להם need for cognition גבוה. סביר להניח כי ברוב השאלות, קבוצה זאת תהיה הרוב הגדול. מבחינה דמוקרטית, איננו רואים בכך בעיה שאנשים לא ישתתפו, כל עוד לאורך כל הדרך ניתנת להם ההזדמנות להתנגד להצע ה כאשר היאנוגדת את רצונם. |
| − | ישנו רובד | + | ישנו רובד נוסף של אוכלוסיה שכן מעוניין בהשתתפות, אך הוא מעדיף שהדיון יהיה פשוט. בדרך כלל אנשים מרובד זה, מעדיפים לדון על בחירה מתוך שתי אפשרויות. גם אנשים אלו כנראה בעלי need for cognition נמוך, אך יש להם עניין בהצבעה וחשוב להם להשתתף בהצבעה. רוב זה כונה על ידינו "רובניים" כיוון שהם מקבלים את החלטת הרוב ואינם מעוניינים להשתתף בדיון שיוצר את החלופות השונות. אנו נהיה מעוניינים כי כאשר יעלו להצבעה שתי ההצעות המוסכמות ביותר, לתכנן את הדיון כך שיהווה חומר בסיס לדיוני הגל השני, על פי הממצאים של לזרספילד ואחרים<ref>Paul Felix Lazarsfeld, Bernard Berelson, Hazel Gaudet, 1948,The people's choice: how the voter makes up his mind in a presidential campaign</ref>. '''לעדכן ולשפר''' תהליכי בניית הדיון שיצרו הדליברטיביים, יעלה לדיון בין חברי הציבור הרובני ויערך וינוהל באמצעים חופשיים. החומרים שנאספו בשלב הפיתוח, יהוו בסיס לדיון השני של הציבור הרחב '''להרחיב''' |
| − | + | הרובד האחרון מבחינתינו, הם מיעוט מתוך הציבור, אך הם אלו שמפתחים את הרעיונות השונים. אלו אנשים שאוהבים להשתתף בדיונים, ליצור רעיו ות חדשים ולהתעמת עם דעות אחרות. ולהשתתף בעיצוב הפתרונות השונים (נקרא "דליברטיביים”) ברובד זה נמצא אנשים האוהבים לדון, לבקר ולהציג דעות שונות. סביר כי רובד זה יהיה מיעוט. אך הוא זה שיהיה מסוגל להציע הצעות חדשות, לתת ביקורת ולהשתתף בדיונים הארוכים שיובילו להתפתחות ההצעות המובילות. ברובד זה סביר שיפעלו בעיקר אנשים בכלי need for cognition גבוה, וגם בעלי אינטרסים גבוהים בסוגיה (NIMBY). | |
| − | + | ברור שמבחינה אידאלית היה רצוי שכולם ישתתפו במידה שווה, אך כרגע אין לנו פתרון טוב יותר. בשיטה אותה אנו מצעים כל הדיון זמין לכולם, והוא בנוי ברבדים כאלו שמאפשרים לכל האכולסיה להשתתף ברמה שמתאימה לה. כבר כיום בעלי רמת NIMBY גבוהה, ובעיקר כאלו שיש להם משאבים גבוהים להפעיל לוביסטים, משפיעים הרבה יותר מכלל הציבור על הכנסת. המטרה שלנו היא להרחיב את המעגלים, ולבנות דיון כזה שיאפשר לכולם להשתתף, בדרך שמתאימה להם. | |
| − | ההריבוד | + | ההריבוד יכול משתנה משאלה לשאלה. ישנן שאלות שבהן אזרח ירגיש צורך להשתתף בדיונים, ולכן יהיה חלק מהדליברטייבים או ההוגים, ובשאלה אחרת אותו אזרח לא ירגיש צורך להשתתף או להצביע, והוא יחשב פסיבי. |
כאשר אנו מפתחים מערכת דיון עממית, עלינו להתיחס לרבדים השונים ולהרכביהם השונים. ולהתאים לכל אחד מהם את הפלטפורמה והמידע הדרושים לו לקבלת החלטות מיטבית. | כאשר אנו מפתחים מערכת דיון עממית, עלינו להתיחס לרבדים השונים ולהרכביהם השונים. ולהתאים לכל אחד מהם את הפלטפורמה והמידע הדרושים לו לקבלת החלטות מיטבית. | ||
| − | |||
| − | |||
====כולם משתתפים בדיון==== | ====כולם משתתפים בדיון==== | ||
| שורה 71: | שורה 78: | ||
===האבולוציה של הסכמות-מושכלות=== | ===האבולוציה של הסכמות-מושכלות=== | ||
| − | + | הדיון המתכנס בנוי כך שיאפשר התפתחות של רעיונות. הויקידיון מורכב משני אלמנטים עיקריים: אבולוציה של הסכמות ודיון מושכל. שני האלמנטים מתגבשים לכדי מערכת אחת שיוצרת התפתחות של ידע מבוסס ומוסכם. | |
====אבולוציה של הסכמות==== | ====אבולוציה של הסכמות==== | ||
| − | אחד היעדים של הויקידיון, לאפשר לכל אחד/ת להציע פתרון לבעיה מולה הציבור עומד.כך אנו מוודאים כי הדיון אינו סגור בפני חלקים מהחברה, ואינו נשלט על ידי אליטות. לכן, כאשר יש שאלה שאיתה הציבור מתמודד, פותחים לצורך זה דף שאלה או דף הצעת פתרונות (לדוגמא, דף הפתרונות למחירי המחיה http://bit.ly/qMVX0k) . בעקרון, כל אחד יכול לפתוח דף שאלה. אבל כדי לרכז את הדיון | + | אחד היעדים של הויקידיון, לאפשר לכל אחד/ת להציע פתרון לבעיה מולה הציבור עומד.כך אנו מוודאים כי הדיון אינו סגור בפני חלקים מהחברה, ואינו נשלט על ידי אליטות. לכן, כאשר יש שאלה שאיתה הציבור מתמודד, פותחים לצורך זה דף שאלה או דף הצעת פתרונות (לדוגמא, דף הפתרונות למחירי המחיה http://bit.ly/qMVX0k) . בעקרון, כל אחד יכול לפתוח דף שאלה. אבל כדי לרכז את הדיון אנו משתמשים באלגוריתם שמזהה שאלות דומות, ומציע לשואל להצטרף לשאלה קיימת. אם אין דמיון לשאלות אחרות, או שהשואל מחליט בכל זאת להציע הצעה חדשה, הוא פותח שאלה ומציע אותה לקהל הרחב. |
| − | + | כל אחד מהציבור יכול להציע הצעת פתרון משלו לשאלה. או להוסיף ידע רקע על השאלה. כל מציע הצעה צריך לצבור תמיכה רחבה בהצעה שלו, כדי שזאת תופיע בבחלק העליון של ההצעות שהוצעו על ידי המציעים השונים. ככל שיש יותר תמיכה כך היא גם תופיע יותר גבוה. עם זאת, כדי שההצעות השונות לא יהיו פופליסטיות, יש מקום לביקורת. הצעות שיזכו לביקורת רבה, ידורגו נמוך יותר, ויהיו חשופות פחות לנראות הקהל הרחב. | |
| − | + | ||
| − | + | כמו בדף מדיה-ויקי, גם לכל הצעה יהיה מקום לדיון. כדי למנוע מלחמות עריכה, וכדי לאפשר לכל מציע לנהל את ההצעה שלו, אנו מאפשרים למציע ההצעה לנהל את מדיניות העריכה של ההצעה. לכל יוצר דף, יש אפשרות להגדיר מדיניות משלו, שתהיה נוחה לו לפיתוח הדף ולהתאים את העריכה לשלבי ההתפתחות של הדף. היוצר יוכל להגדיר שותפי עריגה נוספים או מנהלים נוספים, כדי שאפשר יהיה לנהל את עריכת ההצעה בצורה קבוצתית. יחד עם זאת, ביקורות על הההצעה לא יהיו בשליטה של המציעים. תחת כל פסקא, יהיה מקום לביקורת, שתהיה גלויה לשאר המשתמשים, והיא תאפשר לציבור הרחב לזהות נקודות מחלוקת על ההצעה. דפים בהם יהיו מחלוקות רבות שלא יפתרו, יקבלו דירוג נמוך. הדבר יעודד את מציעי ההצעה להציע פתרונות שיהיו בהסכמה רחבה. | |
| − | + | ||
| − | + | על מנת לאפשר לידע להתפתח ולהבנות בצורה קבוצתית, ניתן לערוך מסמך בצורה קובצתית במקרה שיש הסכמה, ובמקרה שנוצרת מחלוקת, אנו מאפשרים להעתיק את ההצעה וליצור הצעה חדשה המבוססת על ההצעה הישנה. תהליך זה נקרא פיצול. במידה, ובין העורכים לבין המגיבים לא תתקיים הסכמה, יכול כל אחד מהמגיבים, ליצור פיצול להצעה (Fork), ולפתוח הצעה משלו, המבוססת על ההצעה הקיימת. הפיצול, הוא מנהג מקובל בעולם התוכנה בקוד פתוח. הפיצול מאפשר לרעיונות חדשים לצמוח, על בסיס עבודה שעשו רבים לפני כן. הוא מאפשר איסוף של חוכמת הציבור מצד אחד, ופיתוח רעיונות חדשים מן הצד השני. | |
גם בויקידיון הפיצול מאפשר לרעיונות חדשים להתפתח על בסיס עבודה טובה שנעשתה על ידי הקודמים. הוא מונע קפיאה. הוא מחייב את העורכים של ההצעה להיענות להצעות טובות יותר, כדי לא לאבד תמיכה. ובכך יוצר מתח מתאים בין חוכמה, יצירתיות והסכמה רחבה ככל הניתן. | גם בויקידיון הפיצול מאפשר לרעיונות חדשים להתפתח על בסיס עבודה טובה שנעשתה על ידי הקודמים. הוא מונע קפיאה. הוא מחייב את העורכים של ההצעה להיענות להצעות טובות יותר, כדי לא לאבד תמיכה. ובכך יוצר מתח מתאים בין חוכמה, יצירתיות והסכמה רחבה ככל הניתן. | ||
| שורה 87: | שורה 92: | ||
המחיר שמשלם אדם על פיצול, הוא שעליו לגייס תומכים חדשים להצעה שלו. כאשר אדם מפצל, הוא לא לוקח את התמיכה יחד איתו, אלא צריך לצבור תמיכה חדשה סביב ההצעה החדשה שלו. | המחיר שמשלם אדם על פיצול, הוא שעליו לגייס תומכים חדשים להצעה שלו. כאשר אדם מפצל, הוא לא לוקח את התמיכה יחד איתו, אלא צריך לצבור תמיכה חדשה סביב ההצעה החדשה שלו. | ||
| − | בתוכנה שאנו מפתחים, אנו חושבים על אפליקציה שתאפשר לכל אדם שהביע תמיכה בהצעה, לבחון | + | בתוכנה שאנו מפתחים, אנו חושבים על אפליקציה שתאפשר לכל אדם שהביע תמיכה בהצעה, לבחון מדי זמן את ההצעות שהתפתחו מההצעה שבה תמך, ולבחור מחדש באיזו הצעה הוא תומך. |
כך נוצרת אבולוציה של הסכמות, כאשר ההצעות הולכות ומתפתחות אחת מהשניה, על ידי העברה של חלק גדול מה-meme שלהם (רעיונות שעוברים אבולוציה), מתפתחים בתוך המערכת, עד התפתחותם של רעיונות המוסכמים על מאות אלפים. | כך נוצרת אבולוציה של הסכמות, כאשר ההצעות הולכות ומתפתחות אחת מהשניה, על ידי העברה של חלק גדול מה-meme שלהם (רעיונות שעוברים אבולוציה), מתפתחים בתוך המערכת, עד התפתחותם של רעיונות המוסכמים על מאות אלפים. | ||
| − | רעיונות מושכלים | + | ====רעיונות מושכלים==== |
עד כאן, דיברנו רק על אבולוציה של רעיונות. בשיטה זאת, יתכן שתיווצר עדיפות לרעיונות פופוליסטיים יותר, ולאו דווקא המושכלים ביותר, כיוון שהם ישאו מסרים קליטים ונוחים יותר לעיכול, בעוד רעיונות מושכלים, יהיו כבדים ולא קריאים מספיק. לכן, אנו מטמיעים במערכת גם רובד של פתרונות מושכלים, שניתן לשלבו עם הרעיונות המתפתחים. | עד כאן, דיברנו רק על אבולוציה של רעיונות. בשיטה זאת, יתכן שתיווצר עדיפות לרעיונות פופוליסטיים יותר, ולאו דווקא המושכלים ביותר, כיוון שהם ישאו מסרים קליטים ונוחים יותר לעיכול, בעוד רעיונות מושכלים, יהיו כבדים ולא קריאים מספיק. לכן, אנו מטמיעים במערכת גם רובד של פתרונות מושכלים, שניתן לשלבו עם הרעיונות המתפתחים. | ||
| − | לדוגמא, יכול אזרח להציע שהמדינה צריכה לסבסד את מחירי הדירות, כך שעלותן לא תעלה על 400 אלף ש"ח. להצעה | + | לדוגמא, יכול אזרח להציע שהמדינה צריכה לסבסד את מחירי הדירות, כך שעלותן לאזרחים לא תעלה על 400 אלף ש"ח. להצעה כזאת יש השלכות כלכליות נרחבות, שאותן האזרח, ללא השכלה מתאימה, לא יכול לצפות. כדי לאפשר לאזרחים לצפות את תוצאות ההצעות שלהם, יהיה חלק במערכת שבו נדונות על פתרונות שונים בצורה מושכלת. הדפים המושכלים ינוהלו כמו בויקיפדיה. כך, בדוגמא שהצגנו, יהיה דף שבו יסוכמו המשמעותיות של סיבסוד דירות. בדף זה ירוכז כל הידע הרלוונטי. בנוסף יהיו דפים באזור המושכל, שיעסקו בחומר רקע, כמו למשל מדוע צריך מסים. או איך ניתן לסבסד מחירי דירות. הדפים המושכלים יסייעו לציבור להבין את התהליכים והמשמעויות הקשורים לממשל. בעתיד, אנו נרצה לאפשר לאזור המושכל להתחבר למאגרי מידע רלוונטים, שיאפשרו את לציבור להשיג מידע מהימן על התהליכים הממשלתיים. |
הדיון המושכל יהיה דף דיון, ויתקיימו לגביו שיחות וכתיבה, כמו בויקיפדיה. כאן לא יהיו עורכים להצעה, והדיון יהיה שווה. במידת הצורך, כדי למנוע מלחמות עריכה, יפנו הדנים לבוררות על ידי קבוצת שפיטה שתמונה בנפרד ותעמוד בכללי הפרדת הרשויות. | הדיון המושכל יהיה דף דיון, ויתקיימו לגביו שיחות וכתיבה, כמו בויקיפדיה. כאן לא יהיו עורכים להצעה, והדיון יהיה שווה. במידת הצורך, כדי למנוע מלחמות עריכה, יפנו הדנים לבוררות על ידי קבוצת שפיטה שתמונה בנפרד ותעמוד בכללי הפרדת הרשויות. | ||
| − | + | תוצרי הדיון יצטרכו לציין השפעות הפתרונות, ביחס לשאלה הכללית. כך למשל יצטרכו תוצרי הדיון לציין מה תהיה עלות ההצעה לסבסד דיור למדינה. מה ההשפעה לטווח קצר ולטווח ארוך על המשק, ועוד. | |
במידה ויהיו אסכולות שונות לגבי תוצאות הפתרון ומשמעותו, יינתן מקום לכל אחת מהאסכולות, והן כולן תופענה. כדי לקבוע מי תופיע לפני מי , יש להתייחס לתמיכה שהן קיבלו, ואולי עדיף, לראות מי מהן יותר מבוססת. ניתן יהיה להעריך על אילו מדדים כל אחת מהן מתבססת (הפניה למקורות מהימנים כמו מחקרים מצוטטים או מקורות מידע מוסכמים כמו האו"מ או הלמ"ס, יזכו בניקוד גבוה יותר). | במידה ויהיו אסכולות שונות לגבי תוצאות הפתרון ומשמעותו, יינתן מקום לכל אחת מהאסכולות, והן כולן תופענה. כדי לקבוע מי תופיע לפני מי , יש להתייחס לתמיכה שהן קיבלו, ואולי עדיף, לראות מי מהן יותר מבוססת. ניתן יהיה להעריך על אילו מדדים כל אחת מהן מתבססת (הפניה למקורות מהימנים כמו מחקרים מצוטטים או מקורות מידע מוסכמים כמו האו"מ או הלמ"ס, יזכו בניקוד גבוה יותר). | ||
במקרה של מחלוקת, יפנו משתתפי הערך לוועדת בוררות שתוקם לשם כך על פי עקרונות צוותי-הממשל של הויקידיון. | במקרה של מחלוקת, יפנו משתתפי הערך לוועדת בוררות שתוקם לשם כך על פי עקרונות צוותי-הממשל של הויקידיון. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
====שילוב הצעות-מתפתחות ופתרונות מושכלים==== | ====שילוב הצעות-מתפתחות ופתרונות מושכלים==== | ||
על מנת ליצור שילוב מתאים בין רעיונות מתפתחים לרעיונות מושכלים, מתקיים ממשק בין שני הרבדים. מצד אחד, כל אחד יכול להעלות הצעה משלו, אך מצד שני, עליו לקשר את חלקי הפתרון שלו, לאלמנטים מושכלים. כך לדוגמא, אם אזרח מציע סדרת פתרונות, כמו סיבסוד המזון, ביטול חברות הקבלן, ופיקוח על מחירי הדיור, עליו ליצור קישור מההצעה שלו לדיונים מושכלים על כל אחת ואחת מההצעות. בסיכומו של תהליך צריכים כל המשתתפים בדיון לקיים דיון מוסכם, לאור הדיונים המושכלים, לגבי ישימות הפתרון, והמשמעויות הכלכליות-חברתיות של ההצעה. | על מנת ליצור שילוב מתאים בין רעיונות מתפתחים לרעיונות מושכלים, מתקיים ממשק בין שני הרבדים. מצד אחד, כל אחד יכול להעלות הצעה משלו, אך מצד שני, עליו לקשר את חלקי הפתרון שלו, לאלמנטים מושכלים. כך לדוגמא, אם אזרח מציע סדרת פתרונות, כמו סיבסוד המזון, ביטול חברות הקבלן, ופיקוח על מחירי הדיור, עליו ליצור קישור מההצעה שלו לדיונים מושכלים על כל אחת ואחת מההצעות. בסיכומו של תהליך צריכים כל המשתתפים בדיון לקיים דיון מוסכם, לאור הדיונים המושכלים, לגבי ישימות הפתרון, והמשמעויות הכלכליות-חברתיות של ההצעה. | ||
| − | |||
| − | |||
====שיפור ההצעה==== | ====שיפור ההצעה==== | ||
בסעיף מיוחד ניתן גם יהיהלהוסיף אלמנטים שאינם ביקורות, אלא שאלות או הצעות ניסוח או כל הערה אחרת, שתעזור למנסחי ההצעה לשפר את ההצעה שלהם. | בסעיף מיוחד ניתן גם יהיהלהוסיף אלמנטים שאינם ביקורות, אלא שאלות או הצעות ניסוח או כל הערה אחרת, שתעזור למנסחי ההצעה לשפר את ההצעה שלהם. | ||
| שורה 127: | שורה 126: | ||
על שתי ההצעות תערך הצבעה, והצעה שתבחר, היא זאת שתהווה מדיניות בתקופה הקרובה עבור הציבור. | על שתי ההצעות תערך הצבעה, והצעה שתבחר, היא זאת שתהווה מדיניות בתקופה הקרובה עבור הציבור. | ||
טבעי הוא שככל שעובר הזמן, יהיה צורך להתאים בין ההצעות הנבחרות למציאות המדינית. ולכן למציעי ההצעה תנתן אפשרות לעדכן את ההצעה, כל עוד נמשך האמון של הציבור שבחר בהצעה. לכן, לציבור תהיה אפשרות לעקוב אחר התפתחות ההצעה וישומה, והציבור יוכל לבטל את תמיכתו בהצעה. במידה וההצעה תאבד תמיכה מתחת לסף מסויים, וההצעה הנגדית תזכה לתמיכה רחבה, יוחלף המצע ותתקבל ההצעה החליפית. במידה ושתיהן תאבדנה תמיכה, יפתח התהליך מחדש לפיתוחן של הצעות חדשות. | טבעי הוא שככל שעובר הזמן, יהיה צורך להתאים בין ההצעות הנבחרות למציאות המדינית. ולכן למציעי ההצעה תנתן אפשרות לעדכן את ההצעה, כל עוד נמשך האמון של הציבור שבחר בהצעה. לכן, לציבור תהיה אפשרות לעקוב אחר התפתחות ההצעה וישומה, והציבור יוכל לבטל את תמיכתו בהצעה. במידה וההצעה תאבד תמיכה מתחת לסף מסויים, וההצעה הנגדית תזכה לתמיכה רחבה, יוחלף המצע ותתקבל ההצעה החליפית. במידה ושתיהן תאבדנה תמיכה, יפתח התהליך מחדש לפיתוחן של הצעות חדשות. | ||
| + | |||
| + | ====אימות ואבטחה==== | ||
| + | הן תהליך התמיכות והן תהליך ההצבעה על ההצעות השונות, ידרוש תהליכי אבטחה ואימות סבירים. נראה שכרגע, לצורך המחאה, נסתפק בפרופילים בפייסבוק שעברו אימות על ידי פיסבוק, או אלגוריתם שיפותח בעתיד ויבדוק שהפרופיל אמיתי. | ||
| + | |||
===לוח שליטה של המשתמש=== | ===לוח שליטה של המשתמש=== | ||
כדי שהמשתמש יוכל לעקוב בקלות אחר ההצעות שמעניינות אותו או יכולות לעניין אותו יש צורך באתר שיותאם למשתשמש. | כדי שהמשתמש יוכל לעקוב בקלות אחר ההצעות שמעניינות אותו או יכולות לעניין אותו יש צורך באתר שיותאם למשתשמש. | ||
| שורה 138: | שורה 141: | ||
* הצעות אחרות? | * הצעות אחרות? | ||
| − | == | + | ==הכנות למאמר== |
| − | + | ===בעיות איתן אנו מבקשים להתמודד=== | |
| − | + | ====יצירת מסמך או מסמכים משותפים, בעלי רמת הסכמה גבוהה==== | |
| + | מסמך שיצבור הסכמה רחבה בין מאות אלפים. כדי להבטיח המנעות הפער בין הציבור הרחב לקבוצה שעברה דליברציה. (מסמך שיכיל גם הסברים עבור הציבור הרחב שךא השתתף בדיון, וגם רמות הבנה מתרחבות(רמת התמחות הולכת וגוברת)). | ||
| + | ====המנעות ממלחמות עריכה==== | ||
| + | מסמכים משותפים, עלולים להוות מקור למלחמות, ואנו רוצים ליצור סביבה תומכת הסכמה. | ||
[[קטגוריה: קבלת החלטות]] | [[קטגוריה: קבלת החלטות]] | ||
| + | |||
| + | ===התאמות=== | ||
| + | ====רבדי הדיון השונים==== | ||
| + | כל שאלה ופתרון, צריכים להכיל כמה רבדים, שיאפשרו גם להדיוטות וגם למומחים לקרוא את המאמר ולהתייחס אליו. ברור כי בתחילת הפיתוח של מאמר, המידע יהיה דל, אך הוא ילך ויתפתח, ככל שיצובר יותר תמיכה. | ||
| + | |||
| + | ====דמוקרטיזציה של ניהול הדיון==== | ||
| + | כאשר יש קבוצה גדולה, המנעות משליטה בדיון. ראה על כך מאמר של [[מאמר: pingree 2010 - Decision structure: a new approche to three problems of deliberation|ריי פיאנגרה - 2010]] | ||
| + | |||
| + | ==יחוסים== | ||
| + | <references/> | ||
גרסה אחרונה מתאריך 08:53, 3 בנובמבר 2011
"העם רוצה כל מיני דברים" – יצירת הסכמה רחבה בתנועת המחאה על מחירי המחייה באמצעות אבלוציה של הסכמות מתפתחות
התנועה לדמוקרטיה ישירה,
המטרה שלי: לשכנע וליצור במה לדיון ושיפור יכולות הדיון בקבוצות המונות מיליונים.
תוכן עניינים |
תקציר
הקריאה "העם רוצה צדק חברתי", הלכה וקנתה שביתה בין משתתפי המחאות. על בסיס הקריאה הזאת, עלתה גם ההלצה "העם רוצה כל מיני דברים". נראה כי הלצה זאת מחביאה בתוכה ביקורת מרומזת על הקושי של מאות אלפי משתתפי המחאה להגיע להסכמות. הקושי הזה, אינו נובע מהעדר רצון טוב. המחאה מתאפיינת ברצון כנה לדמוקרטיה ולשקיפות, אלא שבגלל פרדוקס התיאום (פרדוקס שאומר שככל שמצטרפים יותר משתתפים לדיון, כך עולה הסיבוכיות בריבוע חלקי שתיים) הופך הדיון בין משתתפי המחאה לכמעט לבלתי אפשרי. כדי לפתור את פרדוקס התיאום, יש צורך לפתח דרכי דיון חדשות, שיאפשרו למאות אלפים להשתתף בצורה יעילה. במאמר זה אנו מציעים דרכים לפיתוח שיטת דיון-מתכנסת-מושכלת שתאפשר דיון יעיל בין מאות אלפי אזרחים. המאמר נועד למפתחים, אך גם לציבור הרחב שמעוניין להבין איך ניתן לנהל דיון יעיל בקבוצות של מיליונים.
הצגה
הצורך
התפתחות הרשתות החברתיות מעניקה לציבורים הולכים וגדלים, כוח פוליטי שלא היה קיים לפני כן. היכולת של ההמונים להתארגן, ולייצר אמירות חזקות, שסוחפות מאות-אלפים, היא חסרת תקדים. יכולת זאת באה לידי ביטוי במהפכות האביב הערבי, ובארועים רבים סביב העולם כמו מחאת הדיור בישראל, וארועי occupy בארצות הברית ובעולם. המחאות נוצרו, ככה"נ, ברשתות החברתיות, והצליחו לייצר מסרים ויראלים, ולתת לקבוצות גדולות את התחושה שהן יכולות לשנות. גם בשטח עצמו, חל שינוי משמעותי. גם בישראל, וגם במחאות occupy העולמיות, התפתחו שיטות חדשות להגיע לקונצנזוס בקבוצות גדולות. שיח במעגל, תנועות ידים כדי לא להפריע למהלך הדיון, והיכולת להוסיף אמירה אישית למסר גדול ומאחד, כמו שהיה ניתן לראות בשיווק הויראלי של ה-We are the 99%. אלו יצרו מסרים שאיחדו מאחוריהם מאות-אלפים.
אך עדיין יש לשאול, עד כמה תהיליכי הקונצנזוס שהתחוללו במחאות הללו, מאפשרות לייצר דיון מושכל. דיון שיאפשר לציבור לשקול את כל האפשרויות, ולקבל החלטות מושכלות, שיתרמו להתנהלות מדינית נבונה לטווח ארוך.
אנו בתנועה לדמוקרטיה ישירה, הבנו שאם אנו רוצים להפוך את היכולת של הציבור להתארגן בכוחות הולכים וגדלים, גם לאמירה מושכלת ושקולה, יהיה עלינו לפתח כלי דיון המוניים, שיוכלו לעמוד בצורה המיטבית בטרילמה שהציג פישקין (2009), ולבנות כלי, שיאפשר מיקסום המימדים שארכון הציע (2006) (להרחיב)
בעיית התיאום
הקושי שעומד בפני מי שרוצה לבנות כלים לדיון-מושכל בקבוצות גדולות, נובע מבעיה שאנו מכנים אותה "בעיית התיאום". ככל שקבוצה גדלה כך גדלה כמות הקשרים בין כל האנשים. אם אנו רוצים לשמור על שיוויון פוליטי, או שיויון השפעה, כל אחד צריך להיות מסוגל לדבר עם כל אחד, ולהשפיע בצורה שווה. רשת כזאת, הופכת מסובכת יותר ויותר, ככל שהקבוצה גדלה. מספר הקשרים בין חברי הקבוצה, גדלים בריבוע, חלקי שתיים.
| cl=((n-1)^2 + (n-1))/2 |
| cl = coordination lines; n = number of members in a group |
ככל שהקבוצה גדלה, כך כמות קוי התיאום גדלה בריבוע חלקי שתים (בשאיפה לאינסוף):
| cl=(n^2)/2 |
קבוצה בת שני משתתפים דורשת קו תיאום אחד. קבוצה בת ארבעה משתתפים דורשת שישה קוי תיאום. קבוצה בת 10 משתתפים דורשת 45 קוי תיאום בין כלל המשתתפים, וקבוצה בת 300 אלף איש דורשת 45 מיליארד קוי תיאום. כלומר, למרות שמספר המשתתפים עלה פי 30 אלף, במקרה האחרון, רמת מורכבות הדיון עולה פי מיליארד! למעשה, בעיית התיאום הופכת, לכאורה, את הדיון בין 300 אלף איש לבלתי אפשרי, אם אנו שואפים להשפעה שווה בין חבר הקבוצה. תיאום של כל האלקטורט בארצות הברית, שעומד על מעל 200 מיליון, דורשת 20 quadrillion קוי תיאום (20,000 טריליון).
פתרונות קיימים
הנציגים
כדי לפתור את הבעיה, בדמוקרטיית נציגים מנסים לפרק את הקבוצות הדנות לקבוצות קטנות יותר. את מאות המיליונים מייצגים 100 חברי סנאט ו435 חברי בית-הנבחרים. כאשר יש בעיות שאיתן צריך להתמודד, מקימים וועדות בעלות קבוצות קטנות יותר, שיכולות לדון ביעילות רבה יותר. בישראל נהוג שסביב ראש הממשלה, יש שבעה שרים עוזרים, שמסייעים לו להעביר החלטות בממשלה. השרים הללו בעלי כוח השפעה במפלגה שלהם, וכך במקום לדון עם 70 חברי קואליציה, ראש הממשלה דן רק עם שבעת המשפיעים ביותר. כל אחד מהנציגים, אמור לייצג קבוצה גדולה יותר.
הבעיה עם נציגים, היא בעיה כפולה. יש את בעיית הסוכן, וגם את הבעיה של ההבדל בין ציבור שעובר דיון, לציבור שלא עובר דיון.(להרחיב).
Democracy Day
אחד הפתרונות לדיון בקבוצות גדולות הוא Democracy day של פישקין. אלא שהקבוצות עונות על שאלות שהכינו להן לפני כן. הן אינן יכולות לייצר פתרונות משלהם. ניהול כאלו מפגשים דורש משאבים גדולים, ולכן חשוף להשפעה של בעלי כוח פולטי או בעלי הון.
אנו מחפשים כלי, שבו הציבור יוכל להציע הצעות, ולדון עליהן בצורה מושכלת ויום-יומית. ל.בר על מנהגי ימי לפני בחירות, להתכנס באינטרנט ולדון בצורה יותר יעילה. '
אתונה
אחד הפתרונות המעניינים שהוצעו, היו הדמוקרטיה האתונאית. שם נבחרו בהגרלה כל שנה 500 איש לייצר את החוקים, בתהליך דליברטיבי, אך הציבור לא ניהל דיון, אלא שמע רטוריקטני שטענו לכאן או לכאן...
בהיסטוריה של האנושות התקיימו דיונים בהם השתתפו אלפי אנשים בו-זמנית. באתונה העתיקה השתתפו בדיונים שבועיים כ- 6000 עד 12000 אזרחים. אלא שבדיונים הללו שלטו בעיקר רטוריקינים ודמגוגים. כתוצאה מכך הפכו הדיונים הללו, לדיונים מתלהמים לא מבוססים ולא מושכלים. הדבר הביא את אתונה לא פעם, לחוסר אחריות מדינית.
כדי למנוע את את הפופליזם, יהיה עלינו לפתח כלי שבו הטענות יהיו מבוססות על מידע מהימן, הנתון לביקורת הדדית, בהתאם לרוח החשיבה המדעית.
למעשה, כדי להצליח לייצר החלטות טובות, עלינו לפתח דרך לבנות דיון שבו כולם יוכלו להשתתף,וגם ליצור מצב שבו ההחלטות יהיו מבוססות על מידע אמין ותיאוריות מבוססות. לדיון המושכל יש חשיבות, בעיקר בגלל מגבלות היכולת של המוח האנושי הפרטי להבין את ההשלכות של החלטות שמתקבלות בקבוצות ענק. לכן אנו רוצים לפתח דיון, שמנצל את חוכמת ההמון, אך גם מנצל ידע מחקרי בדוק ומבוסס. לכן יהיה חשוב לבסס את ההחלטות גם על מחקרים, ולא רק על תחושות בטן.
איך מייצרים דיון בקבוצות ענק?
הנחות יסוד
שלושת הרבדים
אחת מהנחות היסוד המקובלת על דמוקרטיים, היא כי כל הציבור צריך להשתתף בדיון. על אף שזאת משאלה רצויה, חשוב להבין שבפועל הציבור מנהג אחרת. אם ננסה לבנות מערכת אחת שתתאים לכולם, אנו עלולים להפסיד רבדים חשובים בתהליך הדיון הציבורי הטבעי. אנו עלולים לשטח את הדיון, ולהפכו ללא יעיל מבחינת היכולת להציב חלופות ישימות. לכן, אנו מציעים לבנות מערכת שתתאים לאופי הטבעי של הדיון הציבורי.
כאשר מבקשים לפתח דיון ציבורי יעיל, אני מציע שנתייחס לכל רבדי האוכלוסיה השונים המשתתפים בדיון. אני מציע שלכל דיון קיימים ארבעה רבדים באוכלוסיה. כל רובד הוא בעל צרכים שונים, ומשתתף בצורה שונה בדיון הציבורי. אם נבנה את הדיון הציבורי כך שיאפשר לכל רובד להוסיף את הערך המוסף שלנו, נקבל דיון שהתוצרים שלו מקבלים לגיטימציה מציבור רחב.
מתוך הניסיון, למדנו כי קיימים ארבעה אוכלסיות שונות המשתתפות בדיון. ישנו רובד של אנשים שאינו מעוניין כלל בהשתתפות בדיון, ומוכנים לקבל כל הצעה סבירה, גם בלי להשתתף בדיון. כינינו אותם לצורך הבניית הדיון ה"פסיביים”. יש לשער כי אלו אנשים אשר אין להם אינטרס מובהק בדיון (NIMBY) או שאין להם need for cognition גבוה. סביר להניח כי ברוב השאלות, קבוצה זאת תהיה הרוב הגדול. מבחינה דמוקרטית, איננו רואים בכך בעיה שאנשים לא ישתתפו, כל עוד לאורך כל הדרך ניתנת להם ההזדמנות להתנגד להצע ה כאשר היאנוגדת את רצונם.
ישנו רובד נוסף של אוכלוסיה שכן מעוניין בהשתתפות, אך הוא מעדיף שהדיון יהיה פשוט. בדרך כלל אנשים מרובד זה, מעדיפים לדון על בחירה מתוך שתי אפשרויות. גם אנשים אלו כנראה בעלי need for cognition נמוך, אך יש להם עניין בהצבעה וחשוב להם להשתתף בהצבעה. רוב זה כונה על ידינו "רובניים" כיוון שהם מקבלים את החלטת הרוב ואינם מעוניינים להשתתף בדיון שיוצר את החלופות השונות. אנו נהיה מעוניינים כי כאשר יעלו להצבעה שתי ההצעות המוסכמות ביותר, לתכנן את הדיון כך שיהווה חומר בסיס לדיוני הגל השני, על פי הממצאים של לזרספילד ואחרים[1]. לעדכן ולשפר תהליכי בניית הדיון שיצרו הדליברטיביים, יעלה לדיון בין חברי הציבור הרובני ויערך וינוהל באמצעים חופשיים. החומרים שנאספו בשלב הפיתוח, יהוו בסיס לדיון השני של הציבור הרחב להרחיב
הרובד האחרון מבחינתינו, הם מיעוט מתוך הציבור, אך הם אלו שמפתחים את הרעיונות השונים. אלו אנשים שאוהבים להשתתף בדיונים, ליצור רעיו ות חדשים ולהתעמת עם דעות אחרות. ולהשתתף בעיצוב הפתרונות השונים (נקרא "דליברטיביים”) ברובד זה נמצא אנשים האוהבים לדון, לבקר ולהציג דעות שונות. סביר כי רובד זה יהיה מיעוט. אך הוא זה שיהיה מסוגל להציע הצעות חדשות, לתת ביקורת ולהשתתף בדיונים הארוכים שיובילו להתפתחות ההצעות המובילות. ברובד זה סביר שיפעלו בעיקר אנשים בכלי need for cognition גבוה, וגם בעלי אינטרסים גבוהים בסוגיה (NIMBY).
ברור שמבחינה אידאלית היה רצוי שכולם ישתתפו במידה שווה, אך כרגע אין לנו פתרון טוב יותר. בשיטה אותה אנו מצעים כל הדיון זמין לכולם, והוא בנוי ברבדים כאלו שמאפשרים לכל האכולסיה להשתתף ברמה שמתאימה לה. כבר כיום בעלי רמת NIMBY גבוהה, ובעיקר כאלו שיש להם משאבים גבוהים להפעיל לוביסטים, משפיעים הרבה יותר מכלל הציבור על הכנסת. המטרה שלנו היא להרחיב את המעגלים, ולבנות דיון כזה שיאפשר לכולם להשתתף, בדרך שמתאימה להם.
ההריבוד יכול משתנה משאלה לשאלה. ישנן שאלות שבהן אזרח ירגיש צורך להשתתף בדיונים, ולכן יהיה חלק מהדליברטייבים או ההוגים, ובשאלה אחרת אותו אזרח לא ירגיש צורך להשתתף או להצביע, והוא יחשב פסיבי. כאשר אנו מפתחים מערכת דיון עממית, עלינו להתיחס לרבדים השונים ולהרכביהם השונים. ולהתאים לכל אחד מהם את הפלטפורמה והמידע הדרושים לו לקבלת החלטות מיטבית.
כולם משתתפים בדיון
כדי שדיון יהיה מייצג וכדי שכולם ירגישו מרוצים מתוצאות הדיון, יהיה על האזרחים להרגיש כי הדיון איפשר לכל דעה להישמע, ושהפתרון המוצע לקח בחשבון את מכלול ההצעות. על האזרחים להרגיש שהפתרון המוצע, תואם לרצון רוב האוכלוסייה, והוא מעורר מינימום התנגדות בקרב אלו שלא בחרו בהצעה.
האבולוציה של הסכמות-מושכלות
הדיון המתכנס בנוי כך שיאפשר התפתחות של רעיונות. הויקידיון מורכב משני אלמנטים עיקריים: אבולוציה של הסכמות ודיון מושכל. שני האלמנטים מתגבשים לכדי מערכת אחת שיוצרת התפתחות של ידע מבוסס ומוסכם.
אבולוציה של הסכמות
אחד היעדים של הויקידיון, לאפשר לכל אחד/ת להציע פתרון לבעיה מולה הציבור עומד.כך אנו מוודאים כי הדיון אינו סגור בפני חלקים מהחברה, ואינו נשלט על ידי אליטות. לכן, כאשר יש שאלה שאיתה הציבור מתמודד, פותחים לצורך זה דף שאלה או דף הצעת פתרונות (לדוגמא, דף הפתרונות למחירי המחיה http://bit.ly/qMVX0k) . בעקרון, כל אחד יכול לפתוח דף שאלה. אבל כדי לרכז את הדיון אנו משתמשים באלגוריתם שמזהה שאלות דומות, ומציע לשואל להצטרף לשאלה קיימת. אם אין דמיון לשאלות אחרות, או שהשואל מחליט בכל זאת להציע הצעה חדשה, הוא פותח שאלה ומציע אותה לקהל הרחב.
כל אחד מהציבור יכול להציע הצעת פתרון משלו לשאלה. או להוסיף ידע רקע על השאלה. כל מציע הצעה צריך לצבור תמיכה רחבה בהצעה שלו, כדי שזאת תופיע בבחלק העליון של ההצעות שהוצעו על ידי המציעים השונים. ככל שיש יותר תמיכה כך היא גם תופיע יותר גבוה. עם זאת, כדי שההצעות השונות לא יהיו פופליסטיות, יש מקום לביקורת. הצעות שיזכו לביקורת רבה, ידורגו נמוך יותר, ויהיו חשופות פחות לנראות הקהל הרחב.
כמו בדף מדיה-ויקי, גם לכל הצעה יהיה מקום לדיון. כדי למנוע מלחמות עריכה, וכדי לאפשר לכל מציע לנהל את ההצעה שלו, אנו מאפשרים למציע ההצעה לנהל את מדיניות העריכה של ההצעה. לכל יוצר דף, יש אפשרות להגדיר מדיניות משלו, שתהיה נוחה לו לפיתוח הדף ולהתאים את העריכה לשלבי ההתפתחות של הדף. היוצר יוכל להגדיר שותפי עריגה נוספים או מנהלים נוספים, כדי שאפשר יהיה לנהל את עריכת ההצעה בצורה קבוצתית. יחד עם זאת, ביקורות על הההצעה לא יהיו בשליטה של המציעים. תחת כל פסקא, יהיה מקום לביקורת, שתהיה גלויה לשאר המשתמשים, והיא תאפשר לציבור הרחב לזהות נקודות מחלוקת על ההצעה. דפים בהם יהיו מחלוקות רבות שלא יפתרו, יקבלו דירוג נמוך. הדבר יעודד את מציעי ההצעה להציע פתרונות שיהיו בהסכמה רחבה.
על מנת לאפשר לידע להתפתח ולהבנות בצורה קבוצתית, ניתן לערוך מסמך בצורה קובצתית במקרה שיש הסכמה, ובמקרה שנוצרת מחלוקת, אנו מאפשרים להעתיק את ההצעה וליצור הצעה חדשה המבוססת על ההצעה הישנה. תהליך זה נקרא פיצול. במידה, ובין העורכים לבין המגיבים לא תתקיים הסכמה, יכול כל אחד מהמגיבים, ליצור פיצול להצעה (Fork), ולפתוח הצעה משלו, המבוססת על ההצעה הקיימת. הפיצול, הוא מנהג מקובל בעולם התוכנה בקוד פתוח. הפיצול מאפשר לרעיונות חדשים לצמוח, על בסיס עבודה שעשו רבים לפני כן. הוא מאפשר איסוף של חוכמת הציבור מצד אחד, ופיתוח רעיונות חדשים מן הצד השני.
גם בויקידיון הפיצול מאפשר לרעיונות חדשים להתפתח על בסיס עבודה טובה שנעשתה על ידי הקודמים. הוא מונע קפיאה. הוא מחייב את העורכים של ההצעה להיענות להצעות טובות יותר, כדי לא לאבד תמיכה. ובכך יוצר מתח מתאים בין חוכמה, יצירתיות והסכמה רחבה ככל הניתן.
המחיר שמשלם אדם על פיצול, הוא שעליו לגייס תומכים חדשים להצעה שלו. כאשר אדם מפצל, הוא לא לוקח את התמיכה יחד איתו, אלא צריך לצבור תמיכה חדשה סביב ההצעה החדשה שלו.
בתוכנה שאנו מפתחים, אנו חושבים על אפליקציה שתאפשר לכל אדם שהביע תמיכה בהצעה, לבחון מדי זמן את ההצעות שהתפתחו מההצעה שבה תמך, ולבחור מחדש באיזו הצעה הוא תומך.
כך נוצרת אבולוציה של הסכמות, כאשר ההצעות הולכות ומתפתחות אחת מהשניה, על ידי העברה של חלק גדול מה-meme שלהם (רעיונות שעוברים אבולוציה), מתפתחים בתוך המערכת, עד התפתחותם של רעיונות המוסכמים על מאות אלפים.
רעיונות מושכלים
עד כאן, דיברנו רק על אבולוציה של רעיונות. בשיטה זאת, יתכן שתיווצר עדיפות לרעיונות פופוליסטיים יותר, ולאו דווקא המושכלים ביותר, כיוון שהם ישאו מסרים קליטים ונוחים יותר לעיכול, בעוד רעיונות מושכלים, יהיו כבדים ולא קריאים מספיק. לכן, אנו מטמיעים במערכת גם רובד של פתרונות מושכלים, שניתן לשלבו עם הרעיונות המתפתחים.
לדוגמא, יכול אזרח להציע שהמדינה צריכה לסבסד את מחירי הדירות, כך שעלותן לאזרחים לא תעלה על 400 אלף ש"ח. להצעה כזאת יש השלכות כלכליות נרחבות, שאותן האזרח, ללא השכלה מתאימה, לא יכול לצפות. כדי לאפשר לאזרחים לצפות את תוצאות ההצעות שלהם, יהיה חלק במערכת שבו נדונות על פתרונות שונים בצורה מושכלת. הדפים המושכלים ינוהלו כמו בויקיפדיה. כך, בדוגמא שהצגנו, יהיה דף שבו יסוכמו המשמעותיות של סיבסוד דירות. בדף זה ירוכז כל הידע הרלוונטי. בנוסף יהיו דפים באזור המושכל, שיעסקו בחומר רקע, כמו למשל מדוע צריך מסים. או איך ניתן לסבסד מחירי דירות. הדפים המושכלים יסייעו לציבור להבין את התהליכים והמשמעויות הקשורים לממשל. בעתיד, אנו נרצה לאפשר לאזור המושכל להתחבר למאגרי מידע רלוונטים, שיאפשרו את לציבור להשיג מידע מהימן על התהליכים הממשלתיים.
הדיון המושכל יהיה דף דיון, ויתקיימו לגביו שיחות וכתיבה, כמו בויקיפדיה. כאן לא יהיו עורכים להצעה, והדיון יהיה שווה. במידת הצורך, כדי למנוע מלחמות עריכה, יפנו הדנים לבוררות על ידי קבוצת שפיטה שתמונה בנפרד ותעמוד בכללי הפרדת הרשויות.
תוצרי הדיון יצטרכו לציין השפעות הפתרונות, ביחס לשאלה הכללית. כך למשל יצטרכו תוצרי הדיון לציין מה תהיה עלות ההצעה לסבסד דיור למדינה. מה ההשפעה לטווח קצר ולטווח ארוך על המשק, ועוד.
במידה ויהיו אסכולות שונות לגבי תוצאות הפתרון ומשמעותו, יינתן מקום לכל אחת מהאסכולות, והן כולן תופענה. כדי לקבוע מי תופיע לפני מי , יש להתייחס לתמיכה שהן קיבלו, ואולי עדיף, לראות מי מהן יותר מבוססת. ניתן יהיה להעריך על אילו מדדים כל אחת מהן מתבססת (הפניה למקורות מהימנים כמו מחקרים מצוטטים או מקורות מידע מוסכמים כמו האו"מ או הלמ"ס, יזכו בניקוד גבוה יותר).
במקרה של מחלוקת, יפנו משתתפי הערך לוועדת בוררות שתוקם לשם כך על פי עקרונות צוותי-הממשל של הויקידיון.
שילוב הצעות-מתפתחות ופתרונות מושכלים
על מנת ליצור שילוב מתאים בין רעיונות מתפתחים לרעיונות מושכלים, מתקיים ממשק בין שני הרבדים. מצד אחד, כל אחד יכול להעלות הצעה משלו, אך מצד שני, עליו לקשר את חלקי הפתרון שלו, לאלמנטים מושכלים. כך לדוגמא, אם אזרח מציע סדרת פתרונות, כמו סיבסוד המזון, ביטול חברות הקבלן, ופיקוח על מחירי הדיור, עליו ליצור קישור מההצעה שלו לדיונים מושכלים על כל אחת ואחת מההצעות. בסיכומו של תהליך צריכים כל המשתתפים בדיון לקיים דיון מוסכם, לאור הדיונים המושכלים, לגבי ישימות הפתרון, והמשמעויות הכלכליות-חברתיות של ההצעה.
שיפור ההצעה
בסעיף מיוחד ניתן גם יהיהלהוסיף אלמנטים שאינם ביקורות, אלא שאלות או הצעות ניסוח או כל הערה אחרת, שתעזור למנסחי ההצעה לשפר את ההצעה שלהם.
מדידת התמיכה בהצעה
מדד הצלחה של הצעה, יחשב על פי כמות התומכים, ומינימום היחס לכמות המתנגדים. יהיה צורך לפתח אלגוריתם מתאים שיקבע בדיוק, מהן הצעות המוסכמות ביותר.
התכנסות המערכת
אם יש צורך לקבל החלטה ציבורית, עלינו לאלץ את המערכת להתכנס לשני פתורנות, שיועמדו להצבעת הרובניים. כדי לאלץ את המערכת להתכנס להסכמות רחבות, אנו מגדירים כי בתאריך יעד מסויים, יעלו לבחירת הציבור (הרובנים, הדליברטייבים וההוגים) שתי ההצעות בעלות התמיכה הרחבה ביותר, ומיעוט ההתנגדות. כתוצאה מכך, יתאמצו בעלי ההצעות המוסכמות ביותר, לנסות להתכנס להצעה אחת או שתיים מוסכמות,מבלי לאבד תומכים במהלך האיחוד. כיוון שהבחירות יעשו בעיקר על ידי הרובניים (סביר להניח כי הם החלק הגדול ביותר מקרב המצביעים), יש להכין את ההצעות בעלות התמיכה הרבה ביותר לשימוש הרובניים. בדרך כלל הרובניים אינם מעוניינים בדיון מפורט, ומבקשים לקבל מידע פשוט ואינטואיטיבי עד כמה שניתן.
לכן, על בעלי שתי ההצעות הנתמכות ביותר, לכתוב ביחד פסקאות קצרות שיסבירו את עקרונות המרכזיים של כל אחת מההצעות, ומה מבדיל ביניהן. במידה ובעלי ההצעות לא יצליחו להגיע לניסוח מוסכם, יש להעביר את הניסוח לקבוצה שתבחר בצורה אקראית, ותנסח תמצית של שתי ההצעות.
קביעת מדיניות על פי ההצעות
על שתי ההצעות תערך הצבעה, והצעה שתבחר, היא זאת שתהווה מדיניות בתקופה הקרובה עבור הציבור. טבעי הוא שככל שעובר הזמן, יהיה צורך להתאים בין ההצעות הנבחרות למציאות המדינית. ולכן למציעי ההצעה תנתן אפשרות לעדכן את ההצעה, כל עוד נמשך האמון של הציבור שבחר בהצעה. לכן, לציבור תהיה אפשרות לעקוב אחר התפתחות ההצעה וישומה, והציבור יוכל לבטל את תמיכתו בהצעה. במידה וההצעה תאבד תמיכה מתחת לסף מסויים, וההצעה הנגדית תזכה לתמיכה רחבה, יוחלף המצע ותתקבל ההצעה החליפית. במידה ושתיהן תאבדנה תמיכה, יפתח התהליך מחדש לפיתוחן של הצעות חדשות.
אימות ואבטחה
הן תהליך התמיכות והן תהליך ההצבעה על ההצעות השונות, ידרוש תהליכי אבטחה ואימות סבירים. נראה שכרגע, לצורך המחאה, נסתפק בפרופילים בפייסבוק שעברו אימות על ידי פיסבוק, או אלגוריתם שיפותח בעתיד ויבדוק שהפרופיל אמיתי.
לוח שליטה של המשתמש
כדי שהמשתמש יוכל לעקוב בקלות אחר ההצעות שמעניינות אותו או יכולות לעניין אותו יש צורך באתר שיותאם למשתשמש.
באמצעות אתר המשתמשים יוכלו לעקוב אחר תהליכי החקיקה באמצעים הבאים:
- כל שאלה (מקור ליציאת ההצעות) מסומנת בתגיות. גם ההצעות שיצאו מההצעה יסומנו בתגיות. כך משתמש יוכל להגדיר לעצמו לעקוב אחר תגיות מסוימות. ניתן גם לסמן בתגיות נוספות את ההצעות שיוצאות מהשאלה.
- כל משתמש יוכל להגדיר (או יוגדר כברירת מחדל) שמרגע שהוא עוקב אחר הצעה, הוא יוכל לעקוב אחר ההצעות הפופלריות שמתפתחות מההצעה שהוא עוקב אחריה.
- כל משתמש יוכל להגדיר סף חשיפה: אם הצעות בתגית מסוימת עוברות סף תמיכה (שהוא בוחר) הוא יוכל לראות את ההצעות שעברו את ההצעה.
- עבור רוב הציבור, יופיעו רק ההצעות שהגיעו לבשלות (כלומר שתי-חלופות שעומדות להצבעת הציבור).
- אפשר להגדיר קבוצות (כמו בפייסבוק) העוסקות בנושאי חקיקה מסויימים. ומשתמש יכול לעקוב אחר נושאי החקיקה של קבוצות שמעניינות אותו.
- הצעות אחרות?
הכנות למאמר
בעיות איתן אנו מבקשים להתמודד
יצירת מסמך או מסמכים משותפים, בעלי רמת הסכמה גבוהה
מסמך שיצבור הסכמה רחבה בין מאות אלפים. כדי להבטיח המנעות הפער בין הציבור הרחב לקבוצה שעברה דליברציה. (מסמך שיכיל גם הסברים עבור הציבור הרחב שךא השתתף בדיון, וגם רמות הבנה מתרחבות(רמת התמחות הולכת וגוברת)).
המנעות ממלחמות עריכה
מסמכים משותפים, עלולים להוות מקור למלחמות, ואנו רוצים ליצור סביבה תומכת הסכמה.
התאמות
רבדי הדיון השונים
כל שאלה ופתרון, צריכים להכיל כמה רבדים, שיאפשרו גם להדיוטות וגם למומחים לקרוא את המאמר ולהתייחס אליו. ברור כי בתחילת הפיתוח של מאמר, המידע יהיה דל, אך הוא ילך ויתפתח, ככל שיצובר יותר תמיכה.
דמוקרטיזציה של ניהול הדיון
כאשר יש קבוצה גדולה, המנעות משליטה בדיון. ראה על כך מאמר של ריי פיאנגרה - 2010
יחוסים
- ↑ Paul Felix Lazarsfeld, Bernard Berelson, Hazel Gaudet, 1948,The people's choice: how the voter makes up his mind in a presidential campaign
