יסודות הדיון
(הבדלים בין גרסאות)
שורה 4: | שורה 4: | ||
# כל משתתף יכול להעלות סוגיה לדיון, ולזכות לתשומת לב שווה. | # כל משתתף יכול להעלות סוגיה לדיון, ולזכות לתשומת לב שווה. | ||
# כל משתתף יכול להביע דעה, להישמע ולקבל יחס שווה. | # כל משתתף יכול להביע דעה, להישמע ולקבל יחס שווה. | ||
− | # כל משתתף מבין את הסוגיה בצורה שווה. | + | # כל משתתף מבין את הסוגיה ואת ההשלכות של הפתרונות לבעיה בצורה שווה. |
# כל משתתף יכול להצביע על כל שאלה בצורה שווה. | # כל משתתף יכול להצביע על כל שאלה בצורה שווה. | ||
גרסה מתאריך 07:58, 26 בדצמבר 2011
חקר הדיון עוסק בשאלה כיצד ניתן לייצר דיון שוויוני.
דיון שוויוני הוא דיון שבו:
- כל משתתף יכול להעלות סוגיה לדיון, ולזכות לתשומת לב שווה.
- כל משתתף יכול להביע דעה, להישמע ולקבל יחס שווה.
- כל משתתף מבין את הסוגיה ואת ההשלכות של הפתרונות לבעיה בצורה שווה.
- כל משתתף יכול להצביע על כל שאלה בצורה שווה.
השאלה היא כיצד ניתן ליצור מבנה ידע ודיון שיאפשר את הדיון השיוויוני, אשר יתגבר על בעיית ה- congestion (או בעיית התיאום)?
הידע צריך להכיל ככל הנראה את המידע הבא:
- כיצד מוודאים כי המידע הוא אמין ולא ניתן למניפולציות והטיות?
- מה הם הגורמים שיוצרים את הקונפליקט או הבעיה?
- כיצד המערכת הנבחנת פועלת?
- מהם האינטרסים השונים של הגורמים הנוגעים לבעיה?
- מהם הערכים השונים של המשתתפים בדיון, וכיצד הם משפיעים על הדיון?
- אוסף הפתרונות השונים לבעיה.
- שקילת הפתרונות השונים.
- כיצד מקבלים החלטה שיוויונית, שבה כולם הבינו את ההשלכות לגביהם, וקיבלו את ההחלטה בצורה מודעת?
תצוגות שונות של הבעיה
עם מספר רכיבים יש להתמודד בתהליך הדיון:
תהליך חברתי (תרבות הדיון)[1]
- שיוויון בהשתתפות, בביטוי ובהבנה.
- סוגי השיוויון
- הזדמנות שווה להעלות שאלה על האג'נדה
- הזדמנות שווה להביע את דעתה על הנושאים השונים
- הזדמנות שווה להצביע על הפתרונות השונים
- האם יש צורך בביטוי שווה? אולי הכוונה באפשרות ביטוי שווה.
- כי יש כאלו שמעדיפים להקשיב, ויש כאלו שרק רוצים תוצאה סופית.
- מחקר מראה (למצוא אותו) שהמגוון חשוב, ולא שכולם ישתתפו.
- מבנה החברה מראה שאנו לא משתתפים שווים, אלא סומכים על ברי-סמכא מקומיים[2]
- פיתוח כלים לשיפור ההבנה
- - augmented deliberation.
- שיוויון בביטוי
- שימוש באופציות
- שימוש בפלטפורמות עצמאיות
- גיבוש קבוצות ומסרים
- אפשרות לגבש קבוצה סביב הרעיונות שלך, ולבנות מסר חזק (שעבר ביקורת).
- פייסבוק, חברים ודפי מעריצים.
- בניית כלים והדרכה כיצד לייצר תוכן משפיע.
- סוגי השיוויון
- הכללה (כולם משתתפים) - participation
- הקשבה הדדית
- כבוד הדדי
תהליך אנליטי[3]
- בסיס הידע
- ידע אמין
- ויקיפדה + תיקונים.
- ידע ביקורתי כמו באקלי או בויקידיון.
- שימור כלים לביקורת, כמו קישור למאמרים מדעיים.
- שילוב תוצרים של ידע מדעי מאושש
- ידע אמין
- ערכים
- שלב של הכרת האינטרסים המנוגדים[4]
- זיהוי פתרונות
- שקילת פתרונות
- קבלת החלטה
תהליך מבנה הדיון[5]
- היווצרות פקק (Congestion) (פרדוקס התיאום)
- השתתפות
- האם צריך לבנות UX מאד אינטואיטיבי כדי להגביר את ההשתתפות?
- להערכתי, הממשק הלא אינטואיטיבי של ויקיפדיה, שם חסם בפני רוב האוכלוסיה, ולכן מאפשר ניתור קל יותר. בגוגל-דוקס, יתר האינטואיטיביות גורמת להרס מהיר של מסמכים.
- האם צריך לבנות UX מאד אינטואיטיבי כדי להגביר את ההשתתפות?
- איסוף המידע
- איסוף העדפות
- דה-צנטרליזציה
כדי להגיע לגיון יעיל נדרשים כמה שלבים
שלב של כבוד
יחוסים
- ↑ Gastil J.,2008, POLITICAL COMMUNICATION AND DELIBERATION
- ↑ The two-step flow of communication: An up-to-date report on an hypothesis, Katz E., 1957, Public opinion quarterly
- ↑ Gastil J.,2008, POLITICAL COMMUNICATION AND DELIBERATION
- ↑ Democracy & Disagreement Amy Gutmann & Dennis Thompson (Harvard, 1996)
- ↑ Ronny Razin, 2011, Israeli group for reaserch on large groups deliberation and decision making