יסודות הדיון

גרסה מתאריך 06:50, 27 בדצמבר 2011

הגדרות היסוד

חקר הדיון עוסק בשאלה כיצד ניתן לייצר דיון שוויוני.

דיון שיוויוני

דיון שוויוני הוא דיון שבו:

1. כל משתתף יכול להעלות סוגיה לדיון, ולזכות לתשומת לב שווה.
2. כל משתתף יכול להביע דעה, להישמע ולקבל יחס שווה.
3. כל משתתף מבין את הסוגיה ואת ההשלכות של הפתרונות לבעיה בצורה שווה.
4. כל משתתף יכול להצביע על כל שאלה בצורה שווה.

מבנה הידע הדרוש לפתרון הדיון השוויוני

השאלה היא כיצד ניתן ליצור מבנה ידע ודיון שיאפשר את הדיון השיוויוני, אשר יתגבר על בעיית ה- congestion (או בעיית התיאום)?

הידע שנוצר בדיון צריך ככל הנראה לשקף את המידע הבא:

1. כיצד מוודאים כי המידע הוא אמין ולא ניתן למניפולציות והטיות?
2. כיצד צוברים את הגורמים שיוצרים את הקונפליקט או הבעיה?
3. כיצד מתארים את המערכת שבה מתקיים הקונפליקט?
   1. האם יש צורך לבנות מספר השקפות עולם על מבנה המערכת? אם כן, כיצד מאפשרים עליהן חשיפה שיוויונית?
4. כיצד צוברים את האינטרסים השונים של הגורמים הנוגעים לבעיה?
5. כיצד צוברים את הערכים השונים של המשתתפים בדיון, וכיצד הם משפיעים על הדיון?
6. כיצד צוברים את אוסף הפתרונות השונים לבעיה.
7. כיצד נעשית שקילת הפתרונות השונים.
8. כיצד צוברים את אוסף העדפות השונות של המתדיינים.
9. אוסף הההצבעות של המתדיינים.

כיצד יוצרים תנאים חברתיים לדיון שיוויוני?

1. איזה UX מתאים למיקסום השיוויוניות והשתתפות מקסימלית?
2. איך יוצרים תרבות דיון המאפשרת דיון שיוויוני?
3. כיצד יוצרים הבנה שווה (לדוגמא agumented deliberation או שימוש בסימולציות)

שאלות נוספות

האם יש מבני ידע/דיון שונים לצרכי דיון שונים?

1. לפעולה?
2. ליצירת הסכמות?

תצוגות שונות של הבעיה

עם מספר רכיבים יש להתמודד בתהליך הדיון:

תהליך חברתי (תרבות הדיון)^[1]

1. שיוויון בהשתתפות, בביטוי ובהבנה.
   1. סוגי השיוויון
      1. הזדמנות שווה להעלות שאלה על האג'נדה
      2. הזדמנות שווה להביע את דעתה על הנושאים השונים
      3. הזדמנות שווה להצביע על הפתרונות השונים
   2. האם יש צורך בביטוי שווה? אולי הכוונה באפשרות ביטוי שווה.
      1. כי יש כאלו שמעדיפים להקשיב, ויש כאלו שרק רוצים תוצאה סופית.
      2. מחקר מראה (למצוא אותו) שהמגוון חשוב, ולא שכולם ישתתפו.
      3. מבנה החברה מראה שאנו לא משתתפים שווים, אלא סומכים על ברי-סמכא מקומיים^[2]
   3. פיתוח כלים לשיפור ההבנה
      1. - augmented deliberation.
   4. שיוויון בביטוי
      1. שימוש באופציות
      2. שימוש בפלטפורמות עצמאיות
      3. גיבוש קבוצות ומסרים
         1. אפשרות לגבש קבוצה סביב הרעיונות שלך, ולבנות מסר חזק (שעבר ביקורת).
         2. פייסבוק, חברים ודפי מעריצים.
         3. בניית כלים והדרכה כיצד לייצר תוכן משפיע.
2. הכללה (כולם משתתפים) - participation
3. הקשבה הדדית
4. כבוד הדדי

תהליך אנליטי^[3]

1. בסיס הידע
   1. ידע אמין
      1. ויקיפדה + תיקונים.
      2. ידע ביקורתי כמו באקלי או בויקידיון.
         1. שימור כלים לביקורת, כמו קישור למאמרים מדעיים.
      3. שילוב תוצרים של ידע מדעי מאושש
2. ערכים
3. שלב של הכרת האינטרסים המנוגדים^[4]
4. זיהוי פתרונות
5. שקילת פתרונות
6. קבלת החלטה

תהליך מבנה הדיון^[5]

1. היווצרות פקק (Congestion) (פרדוקס התיאום)
2. השתתפות
   1. האם צריך לבנות UX מאד אינטואיטיבי כדי להגביר את ההשתתפות?
      1. להערכתי, הממשק הלא אינטואיטיבי של ויקיפדיה, שם חסם בפני רוב האוכלוסיה, ולכן מאפשר ניתור קל יותר. בגוגל-דוקס, יתר האינטואיטיביות גורמת להרס מהיר של מסמכים.
3. איסוף המידע
4. איסוף העדפות
5. דה-צנטרליזציה

כדי להגיע לגיון יעיל נדרשים כמה שלבים

שלב של כבוד

יחוסים

1. ↑ Gastil J.,2008, POLITICAL COMMUNICATION AND DELIBERATION
2. ↑ The two-step flow of communication: An up-to-date report on an hypothesis, Katz E., 1957, Public opinion quarterly
3. ↑ Gastil J.,2008, POLITICAL COMMUNICATION AND DELIBERATION
4. ↑ Democracy & Disagreement Amy Gutmann & Dennis Thompson (Harvard, 1996)
5. ↑ Ronny Razin, 2011, Israeli group for reaserch on large groups deliberation and decision making