הטרילמה של פישקין

גרסה מתאריך 00:13, 1 בדצמבר 2011

הטרילמה של פישקין מנוסחת בספרו של פישקין when the pepole speek (2009).

1. Deliberation
   1. Information - המידה שבה המשתתפים מקבלים מידע שנחשב אמין ורלוונטי לצרכיהם.
   2. Substansive balance - המידה שבה שיקולים מצד אחד מקבלים איזון על ידיד שיקולים מן הצד השני.
   3. Diversitiy - המידה שבה דעות מהציבור הכללי מיוצגות בדיון.
   4. Consintousness - המידה שבה נשקלים הטיעונים השונים.
   5. Equal consideration - המידה שבה השיקולים השונים נשקלים, ללא קשר למי לאיזה צד טוען אותם.
2. Political Equlity
   1. ניתן להשיג שיווין על ידי אפשרות לכולם להיות בעלי קול אחד, או בחירת רנדומלית של מיעוט שידון. לםעמים ניתן לשלב (כמו באתונה) המיעוט שנבחר רנדומלית, ינסח חוקים. הכלל יצביע על כך.
   2. (הערה: ככל שהקבוצה גדולה יותר, כך המוטיבציה להשפיע קטנה יותר, כי יכולת ההשפעה קטנה יותר. אלא אם כן, יש כאן מיעוט אנרגיה להשקיע ותוכנית ברורה שהציבור מתחבר אליה).
   3. ( יש גם עניין של זמינות להשתתפות)
   4. אליטות יכולות לייצר מצבים שמראש הבחירה פועלת לטובתם, כמו הגדרת מחוזות, כך שהמיעוט לא יוכל להשפיע, או הגדרת השאלה מראש, כך שתתאים לאליטות, או הגדרת מועמדים מראש כך שיתאימו לאליטות(כמו באיראן).
3. Participation - עד כמה אזרחים משתתפים בהשפעה הפוליטית. יש תיאורטיקנים שאומרים כי השתתפות המונית אינה טובה, כיוון שהיא תוביל לפרקציות, ולהתנהגות המונית שתרמוס זכויות ותפגע בהתנהגות המערכת.
   1. הצבעה
   2. הפגנות
   3. שליחת דואר לנציגים
   4. צריכת מידע פוליטי ודיון.

הערות

בין השתתפות, שיוויון פוליטי ודליברציה, יש התנגשות הנובעת מפרדוקס התיאום. ככל שיותר אנשים משתתפים בתהליך התיאום, כך ההשפעה הסגולית של כל אחד מהם יורדת, וכך גם כמות האנרגיה הנדרשת לתיאום המערכת עולה.

לכן ככל שגודל הקבוצה יעלה, כך אחוזי ההשתתפות ירדו. ואם אין מנגנון שיבטיח יצוג שווה, תהיה הטיה לNIMBY ולבעלי יכולת דליברציה גבוהה. לכן יש לדאוג ליצוג הוגן (בחירות או הגרלה), וכן אמצעי פיקוח טובים על על הנציגים כדי למנוע את בעיית הנציג.

דרך נוספת היא לשפר את תהליכי הדיון, כדי להוריד את האנרגיה הנדרשת ולהעלות את ההשפעה הסגולית. בעיקר בצורה כזאת שתאפשר לקבל החלטות יותר מושכלות (חמשת הרכיבים על פי פישקין).