תאוריית המשאבים
(דף חדש: על מנת להתקיים כל קבוצה נדרשת למשאבים. באופן גס ניתן לחלק את אופי המשאבים הנמצאים, לשני דרכי השגת משאב...)
גרסה אחרונה מתאריך 00:09, 12 באפריל 2011
על מנת להתקיים כל קבוצה נדרשת למשאבים. באופן גס ניתן לחלק את אופי המשאבים הנמצאים, לשני דרכי השגת משאבים. משאבים פתוחים (או משאבים מתווספים), הם משאבים שכל חבר נוסף בקבוצה מוסיף לקבוצה. משאב סגור (או משאב מוגבל) הוא משאב שעומד לצורך הקבוצה, ואינו תלוי בצורה חיובית לכמות החברים. שני סוגי המשאבים הללו, משפיעים על התנהגות הקבוצה.
משאב-מוגבל הוא משאב הדרוש לקבוצה, ובו צריכה כל הקבוצה לחלוק, כך שיש משחק סכום אפס. חלק אחד מהמשאב שהולך לאדם אחד בא בהכרח על חשבון אדם אחר שיכול לקבל פחות מהמשאב המוגבל. כיוון שהמשאב דרוש לכיוון דרכה של הקבוצה או לפעילותיה, מטבע הדברים שאם אין הסכמה-מוחלטת לגבי הדרך בה צריך לפעול, ולכן תיווצר תחרות על המשאב המוגבל. ולכן הקבוצה תטה יותר ליריבות ולמאבקים שיחלישו את המתחרים הפוטנציאליים על המשאבים, ותחזק את הצד המבקש לשלוט במשאב. כתוצאה מכך תטה הקבוצה למאבקים פנימיים, תיצור קונפליקטים פנימיים, ותיצור הקצנה קבוצתית ופרקציות פנימיות.
משאבים מוגבלים יכולים להיות: כסף שמגיע ממקורות שאינם חברי הקבוצה, מוצרי תעשייה כמו בגדים או או חומרי גלם הם דוגמאות למשאים מוגבלים. משאבים מוגבלים בהקשר הפוליטי יכולים להיות תפקידים במפלגה, אמצעי תקשורת שבו משתמשת כל הקבוצה (במיוחד אמצעי תקשורת לא שיתופיים, שהשולט באמצעי התקשורת שולט במידע שהקבוצה תיצור) של המפלגה וכיוצא בזה.
לעומתם, משאבים מתווספים, מטבעם יצרו יותר הטיה לכיוון שיתופי פעולה. משאבים מתווספים, הם משאבים שבהם, כל מצטרף חדש לקבוצה מוסיף לה עוד משאבים. כך למשל מספר המתנדבים אינו מוגבל, וכל מתנדב שמצטרף מגדיל את כוח הקבוצה. ככל שהקבוצה תעניין יותר אנשים, כך יהיו יותר מתנדבים. רעיונות, אינם בדרך כלל משאב מוגבל. תמונות ווידאו לאתרי שיתוף, אינם משאב מוגבל. הם יכולים להתווסף, והם אינם מוגבלים מבחינת המשתמשים. כיוון שאין הגבלה במשאב, הדרך למשוך את המשאבים, היא ליצור כלי יותר ויותר טוב, או רעיון יותר ויותר טוב, כדי למשוך עוד ועוד משאבים. ולכן כתוצאה מכך, הקבוצה תשאף להסכמות רחבות ופתרונות נכונים יותר, חכמים יותר, יפים יותר.
לא תמיד משאב-לא-מוגבל יצור אפקט הסכמתי, וימנע מאבקים. כאשר הקבוצה אינה מלוכדת ומפוזרת בחלל רחב (כמו במקרה של בלוגרים), הבלוגרים ינסו לנטות להקצנה קבוצתית, כדי לאחד את הקבוצות על ידי יצירת מחנות לוחמים, ובכך לגשר על פערי הסכמה בין החברים בשתי הקבוצות. אך כאשר קבוצה פועלת בצורה שותפת ביחד ועסוקה בתיאום, ובעשיה משותפת, יש פחות צורך בהקצנה, ותגדל הנטיה לשיתוף פעולה.
